השבוע האחרון במערכת הבחירות הנוכחית מצא את הרשימה הערבית המאוחדת, רע"מ, במצב מורכב. סקרי השבוע האחרון האירו לה פנים והציבו אותה מעל רף אחוז החסימה, אך הקו האסטרטגי שלה - "אנחנו לא בכיס של הימין ולא בכיס של השמאל" - ספג מכה קשה כשרה"מ נתניהו הפר את מדיניות העמימות והתנער מכל סוג של שיתוף פעולה עתידי עם המפלגה.
תחילה טיפטף נתניהו את המסר ב"שיחות פנימיות", וכשבלון הניסוי כנראה הוכיח את עצמו, גם הכריז זאת פומבית ורשמית. כך שמט נתניהו את הקרקע עליה בנתה רע"מ והעומד בראשה, חבר הכנסת ד"ר מנסור עבאס, את פרישתה מהרשימה-המשותפת והריצה מחדש כמפלגה עצמאית. ואם זה לא מספיק, ברקע רחשו תיאוריות מתיאוריות שונות על יסוד דברי המועמד לכנסת, איתמר בן-גביר, שניתן לראות בהם לכאורה פתח צר למוכנות האחרון לכהן בקואליציה בתמיכה מבחוץ של רע"מ.
ביום רביעי (17.3), למחרת הצהרות נתניהו, התראיין יו"ר רע"מ במגזין החדשות "היום הזה" (הַאדַ'א אל-נַהַאר) של תחנת הרדיו האזורית בשפה הערבית "רדיו א-נאס". את הראיון, שארך למעלה מרבע שעה, הובילו סַנַא חַמוד וד"ר פִראס חַ'טִיבּ, אנשי תקשורת ותיקים ומנוסים. לאורך השנים התגבשה דמותו התקשורתית של הפוליטיקאי עבאס כאיש רעים להתרועע, מרואיין נוח, חביב ולא מתלהם, שדבריו נאמרים בצורה נעימה, גם אם נחרצת. אלא שלראיון זה לא הגיע ד"ר עבאס, אלא מיסטר מנסור.
עבאס התייצב לראיון במטרה אחת ברורה, למזער את המהלומה שחטף מנתניהו. לצורך כך נקט בטקטיקה משולבת: מהלומת נגד לנתניהו, גרירתו לזירה של בני גנץ, מתקפה על יריביו בפוליטיקה הערבית והאשמת התקשורת, כולל עימות ישיר עם המראיינים ופיצוץ הריאיון. הכל נבנה בצורה לוגית ומסודרת, כשהמתקפות משולבות זו בזו, מתובלות בפטריוטיזם (אני עושה זאת למען עמנו הערבי!) ובחצאי אמיתות. ואם כל זה מזכיר לכם פוליטיקאי יהודי מסוים, ובכן...
אתם מאמינים לפוליטיקאי ערב בחירות?
כאמור, נקודת הפתיחה של עבאס היתה כשהתייחס ישירות לדבריו של נתניהו ואמר כי הוא אינו מתרגש מהם, מכיוון שמדובר בתקופת בחירות ויש לקחת בעירבון מוגבל הצהרות של פוליטיקאים בימי בחירות. במקביל כבר רמז למכת הסיום – התקפה על העיתונאים – כשציין כי בהופעה מול תקשורת כל פוליטיקאי משחק תפקיד ומשרת אינטרסים אישיים, והוסיף "קטנה": בסופו של דבר העולם האמיתי לא מתנהל בתקשורת.
אלא שכשניסה להחליש את הצהרת נתניהו כלא את עצמו עבאס בפרדוקס; אם נתניהו דובר אמת, הרי שהוא לא סופר את עבאס; ואם נתניהו משקר, הרי שהרשימה-המשותפת צודקת בטענותיה כנגד עבאס ושיתוף הפעולה שלו עם נתניהו.
מכיוון שמדובר בכריית בור עמוק וקפיצת ראש אליו (גם עבאס פוליטיקאי בתקופת *בחירות, שאך לפני מספר חודשים הלך לגנוב סוסים עם נתניהו) הוביל המרואיין את הריאיון לשלב הבא: חבטה בשכיב מרע הפוליטי, בני גנץ. לכל אורך הריאיון הקפיד עבאס לשלב ביקורת על נתניהו בביקורת על גנץ. במילותיו הוא, "אין הבדל בין בנימין גנץ לבנימין נתניהו". שוב ושוב הזכיר כי גנץ בגד בפוליטיקאים הערבים שהמליצו עליו ובחר לפנות לברית עם נתניהו. על הדרך הכניס כמה חצאי אמיתות דוגמת "גנץ הוא ראש ממשלה חלופי בהמלצת המשותפת" ובהמשך "גנץ היום הוא ראש ממשלה בזכות ההמלצה של הרשימה המשותפת".
עבאס כמובן לא מתחרה עם גנץ על בוחרי כחול-לבן, והדריכה האינטנסיבית על גווייתו הפוליטית של יו"ר כחול-לבן היתה רק קרש מקפצה להתקפה על הרשימה-המשותפת וכישלון דרכה. שוב ושוב דרש עבאס מהמראיינים לחקור ולברר עם אנשי המפלגה היריבה על שיתוף הפעולה עם גנץ. כדי להוציא את עצמו ממעגל האשמה, הרי כפי שנאלץ להודות בראיון, גם הוא היה חלק מהרשימה-המשותפת כשהמליצה על גנץ להרכבת הממשלה, הרחיק עבאס שני עשורים לאחור ותהה מדוע לא מבקרים את יריביו על שיתוף הפעולה עם אהוד ברק כשהיה ראש ממשלה. זאת למרות שהרשימה-המשותפת לא נולדה אז ואנשיה לא יכלו לשתף פעולה ברק.
לאחר שהמראיינים לא ויתרו והתעקשו לקבל תשובה נחרצת בקשר לנכונותו לשתף פעולה עם נתניהו, עבר עבאס למתקפה ישירה על התקשורת בכלל ועליהם בפרט: התקשורת משרתת את תעמולת המפלגה היריבה, התקשורת מאשימה אותו בבגידה, התקשורת מעודדת את המסיתים נגדו. כשהמראיינים כשלו בניסיונם לעמת את עבאס עם העובדות, הם הודיעו לו כי בכוונתם לסיים את הריאיון, מכיוון שאין בו עוד תועלת. או אז הטיח בהם עבאס כי הם מפסיקים את הראיון משום שאינם מסוגלים להתמודד עם כך שלראשונה עומד מולם מי שאומר את האמת, והוסיף כי הם לא ממלאים את תפקידם כעיתונאים.
ניכר היה כי הסגנון התוקפני והמתעתע של עבאס טלטל את שני המראיינים, שמיד לאחר הראיון וגם בהמשך השידור חזרו והצטדקו כי הם אנשי מקצוע נטולי פניות. כך או כך, בזירה התקשורתית עבאס ניצח, שכן מה שייזכר מהראיון אינו סימן השאלה שהציבו העיתונאים המראיינים מעל רציונאל קמפיין הבחירות של עבאס, אלא טענותיו על כך שהם משתפי פעולה עם המשותפת הרודפים אותו בכוונות זדון.
מיום שהחל הפילוג הגדול ברשימה-המשותפת הקפיד עבאס לטעון כי הוא ממשיך דרכו של השיח' עבדאללה נִמר דרויש, מייסד התנועה האסלאמית. בראיון זה הוכיח שהוא ממשיך דרכו של מישהו אחר. לפחות הפעם זה נגמר ללא פקה פקה ונה נה נה נה.