יואב איתיאל מ"וואלה", אחיה ראב"ד מ-ynet וחן ביאר מכאן 11 הגישו היום בקשה להסרת צו איסור הפרסום על חקירת אסון הזפת. "בכל הכבוד למדינת ישראל, למשרד להגנת הסביבה ול'סודותיהם' הנטענים במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, זכות הציבור לדעת ובפרט בעניין בעל עניין ציבורי כה רב - גוברת", כתב איתיאל לשופט ד"ר זאיד פלאח מבית משפט השלום בחיפה.
"אין חולק כי מדובר באירוע העומד במרכז סדר היום הציבורי בישראל, אירוע אשר יש מומחים שכבר מגדירים אותו 'האסון האקולוגי הגדול ביותר בתולדות המדינה, אירוע שייתכן וישפיע באופן ישיר או עקיף על כל אזרח מאזרחיה של המדינה, וזאת בתקופה של חשדות כבדים המושמעים כלפי מהלכיה ומניעיה של המדינה ורשויותיה בעניינים אלה ואחרים".
כפי שפורסם, המשרד להגנת הסביבה ביקש היום וקיבל, במעמד צד אחד, צו איסור פרסום גורף על החקירה שהוא מנהל בקשר למציאת מקור הדליפה, ככל הנראה אונייה בלב ים. החקירה במשרד להגנת הסביבה מתקיימת ע"י היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית והמשטרה הירוקה. לפי המשרד, הצו דרוש כדי לא לפגוע בחקירה, אולם הוא מסרב, גם בתגובה לפניית "העין השביעית", להסביר כיצד בדיוק סיקור הפרשה יכול להזיק.
גם ארגון העיתונאים, ואיתו העיתונאיות יפעת גליק (כאן 11) ושני אשכנזי ("גלובס"), פנו לביהמ"ש בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום על חקירת אסון הזפת. הבקשה הוגשה בצורה של בקשה להצטרף כידיד בית המשפט להליך שנפתח ע"י עיתונאי "וואלה", ynet וכאן 11. הארגון והעיתונאיות מיוצגים בידי עורכי הדין של הארגון, מורן סבוראי ואמיר בשה.
אסון הזפת. משידורי כאן 11
"הצו שניתן כולל את היקף איסור הפרסום ואולם אינו מנומק, למעט שלוש מילים שנכתבו על ידי בית המשפט הנכבד והן 'שוכנעתי – צו כמבוקש', כשאין זה ברור כלל מה הם הנימוקים שהביאו את בית המשפט הנכבד להשתכנע למתן צו כה גורף בעניין ציבורי זה", פותח המכתב, המתאר מציאות עגומה ושגרתית בקרב השופטים המתבקשים להטיל, דבר יום ביומו, איסורי פרסום על חקירות ופעילויות אכיפה אחרות.
"יאמר בקליפת אגוז, כי ארגון העיתונאים סבור ששימוש גורף בצווי איסור פרסום פוגע במצטבר פגיעה קשה ביותר ובלתי מידתית בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת, וזאת בעיקר נוכח אופיו הדרמטי של האירוע המסוקר – או האמור להיות מסוקר – הנוגע לזיהום סביבתי רחב ממדים שכבר הוכתר, כאמור לעיל, כאחד הקשים והחמורים שידעו חופי הארץ", ממשיך המכתב.
"יש חשיבות רבה ביותר שלא ינתן צו בלתי מידתי, הפוגע ביכולתו של הציבור בישראל להבין את האירוע והגורמים לו וליטול חלק בדיון ציבורי נוקב וביקורתי על האירועים שהביאו להתרחשותו של האסון הסביבתי כמו גם על הפעולות שיש לנקוט כדי לצמצם המשך הפגיעה ולמנוע הישנותה. ככל שצו איסור הפרסום רחב וגורף יותר ובלתי מנומק, הוא מונע מהעיתונות לבצע את תפקידה שהוא 'כלב השמירה' של הדמוקרטיה ולשמש כגוף המבקר של רשויות השלטון".
המכתב מזכיר כי האירוע, "שכבר הוכתר בכותרת הבלתי-מחמיאה: 'הזיהום הימי החמור בישראל בעשורים האחרונים'", החל ביום רביעי אך "טרם הסתיים. למרות שבשטח פרוסים צוותי ניקיון המנסים להתמודד עם מאות טונות של זפת, מדובר במפגע מתמשך. בשעות הבוקר, זיהו פקחי המשרד להגנת הסביבה כתם זיהום צף בים כ-200 מטרים מחופי חיפה, והוא עשוי להחמיר עוד יותר את המצב בחופים שנפגעו מאוד".
"ברי, כי אירוע מסוג זה מערב סוגיות ציבוריות רמות במעלה, ובראשן סוגיות סביבתיות הנוגעות לבריאות ולרווחה של כל אחד מאתנו, לטבע בישראל ולשמירתו, ועוד. אירוע כאמור צריך שיהיה שקוף ל'אור השמש' שכבר היה מי שאמר כי הוא 'חומר החיטוי הטוב ביותר'", לשון מכתב הבקשה. "מתבקש, אם כן, כי בית המשפט הנכבד יאמר דברו צלול וברור ביחס לחשיבות השמירה על חופש העיתונות, שהוא איבר מאיבריו של חופש הביטוי וחלק אינטגרלי מזכות הציבור לדעת, ויאפשר למעבר החופשי של המידע והרעיונות לעבור בציבוריות הישראלית, באופן שיאפשר לשמור על אינטרסים ציבוריים חשובים לא פחות – ובהם הגנת הסביבה וחופי הים של מדינת ישראל".
המשרד להגנת הסביבה: לא ידענו על דליפת הזפת
בתוך כך מהמשרד להגנת הסביבה נמסר, בתגובה לטור שפורסם כאן באתר "העין השביעית" מוקדם יותר היום (ב'), והעלה בין השאר את השאלה האם במשרד ידעו על הדליפה מבעוד מועד והתרשלו בטיפול בה, כי הדליפה לא היתה ידועה למשרד:
"המשרד להגנת הסביבה מבהיר כי לא הייתה בידיו כל התראה מוקדמת או זיהוי מוקדם מאף גורם בין-לאומי או ישראלי, טרם נחיתת הזפת בחופי ישראל ב-17 בפברואר, וכל טענה אחרת אינה נכונה!", מוסרת גיתית פנקס, דוברת המשרד (סימן הקריאה במקור).
לפי פנקס, "המשרד ידע לראשונה על האירוע רק בעת הגעת הזפת לחופים ביום רביעי, 17 בפברואר. מדובר על אירוע של עבריינות סביבתית שהתרחש לפי החשד למעלה מ-50 קילומטר מול חופי ישראל, מחוץ למים הטריטוריאליים שלה. ישראל חברה באמנת ברצלונה של-פיה מדינות ואוניות מחויבות לדווח על כל אירוע חריג, בוודאי אירוע מסוג כזה של דליפת שמן, לכל המדינות והגורמים הרלוונטיים. דיווח שכזה לא הגיע לגורמים הישראלים – לא בדיעבד ולא עד לרגע זה. אין דיווח לאף גורם עד עתה לאף מדינה במזרח התיכון.
"ברגע שהמשרד חישב את התאריכים האפשריים לדליפת הנפט לפי הכיוון והעוצמה – הוא פנה ל-REMPEC ממלטה ול-EMSA בבקשת איתור ספציפית באמצעות מערכות הלוויינים שלהם. האירופים ביצעו בדיקה מדוקדקת, שהעלתה מספר איתורים אפשריים במרחב ובזמנים שונים החשודים כמקור לזיהום. איתורים אלה התקבלו מהאירופים, ומומחי המשרד בדקו אותם באופן מיידי. מתוך המקומות החשודים נמצא באמצעות מודל לחיזוי תנועות ים שהמשרד הריץ, כי אחד המיקומים במרחק של 50 ק"מ ממול לחופי אשקלון בעל התאמה טובה למקור ולחיבור שלו לגושי הזפת שנחתו בחופים.
"המשרד מיד הפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו ואיתר 10 ספינות כחשודות פוטנציאליות ופועל למצוא את האחראית ולפעול כנגדה. מתוך עשר האוניות החשודות שתיים אף הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד ביצעו ביקורת פתע באונייה אחת חשודה שעדיין שהתה בנמל, ואולם היא נשללה כמקור אפשרי ונמצאה תקינה בכל הפרמטרים. המשרד להגנת הסביבה עומד בקשר עם גופים בין-לאומיים, וככל שיהיה זיהוי לאונייה והיא תאותר, המשרד יפנה לרשויות במדינות היעד לפעול למיצוי ההליכים אל מול האונייה החשודה".