בחירות 2016 בארה"ב היו אבן דרך משמעותית בהבנה כי קלות ההפצה של כזבים ברשתות החברתיות היא סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה ולחופש הביטוי. רמות השקר והמניפולציות ברשתות החברתיות הגיעו לשיאים כאלה לקראת יום הבחירות לנשיאות ב-2020, שהתאגידים המפעילים את אותן רשתות נאלצו לנקוט עמדה. במיוחד כשבראש מפיצי הכזבים עומד לא פחות מנשיא ארה"ב עצמו.
בטוויטר הקדימו ועשו היסטוריה כשסימנו כ"מידע מטעה" ציוץ של טראמפ. אחר כך, על רקע ניסיונותיו של טראמפ לשבש את יום הבחירות ואת ספירת הקולות ולערער על ההליך הדמוקרטי, גם לפייסבוק לא נותרה ברירה וברשת החלו לחסום או להצמיד הודעות אזהרה לפרסומים שקריים ביחס לבחירות.
כאן בארץ, עיתונאים וגולשים מיהרו לשבח את ה"אקטיביזם" החדש של הרשתות החברתיות במאבק ב"פייק ניוז". רבים אף תהו מתי נראה התנהלות דומה בישראל מול מפיצי שקרים מקומיים כמו יאיר נתניהו ופעילים "ביביסטים" אחרים. אבל בכלל לא בטוח שמדובר בהתפתחות חיובית, ובכל מקרה, מוקדם מדי לשמוח.
קל לתמוך בתגובה תקיפה של פייסבוק וטוויטר למכונת השקרים של טראמפ, אך הפיתרון לזיהום השיח הציבורי, שנראה מושרש מהותית בקונספט של הרשת החברתית, לא יכול לבוא מכיוונם של תאגידי הרשתות עצמם. אסור להטיל אותו על על כתפיהם של צוקרברג, דורסי וקומץ מיליארדרים בעמק הסיליקון. כעת, כשטראמפ מובס, קל לשכוח שהם מי שאיפשרו לו לשקר את דרכו לבית הלבן ולהמשיך לשקר מתוכו. רק כשהיה בדרך למטה אזרו אומץ לבוא איתו חשבון.
תאגידי הרשתות והאינטרנט לא מייצגים אינטרס ציבורי ולא מחויבים לאתוס של בדיקת אמת. מדובר בחברות מסחריות שעניינן הוא מיקסום רווחים, המצהירות כי אינן לוקחות אחריות על התכנים המתפרסמים בהן. אין להן את הכלים ואת המחויבות לערכים של דיווח הוגן ודיוק עובדתי. אלו ממש לא הגופים שנרצה שיחליטו מה ראוי או לא ראוי לפרסום ומה מדויק מבחינה עובדתית. הן גם מצטיינות בהיעדר שקיפות והתנערות ממתן דין וחשבון לציבור. גם את ההחלטות השוטפות שלהן לגבי חסימת תכנים קשה להבין.
מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, בשימוע בסנאט האמריקאי (צילום מסך)
דוגמה אקראית: השנה פייסבוק חסמה כאן בארץ עיתונאי ערבי שמתח ביקורת על אתר פאנט, אתר החדשות הפופולרי ביותר בישראל בשפה הערבית. הסיבה: צילומי המסך שפירסם, של הפרסומים עליהם העביר ביקורת, הם "הפרת זכויות יוצרים". קודם לכן חסמה קמפיינים לזכויות נשים בעולם הערבי בטענות של "פגיעה בכללי הקהילה". במקרים אחרים פסלה תמונות של נשים מיניקות או יצירות אמנות בטענה כי מדובר בפורנוגרפיה. ויש עוד ועוד דוגמאות למכביר של צינזור תכנים בעייתי ופוגעני. פייסבוק לא נוהגת להסביר את עצמה, וכשהיא עושה זאת מדובר בדרך כלל בתגובה לקונית וקמצנית במידע. מי שניסה פעם ליצור קשר עם פייסבוק כדי להתלונן ולקבל מענה, יודע שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
הטיפול במניעת הפצה של מידע כוזב, הטעיות והכפשות לא צריך להיות נתון בידיהם של התאגידים, מכל הסיבות הללו ועוד. מי שאמורה לעשות זאת היא העיתונות – כפי שהיה תפקידה תמיד. התגובה הציבורית האוהדת לאקטיביזם התאגידי נגד הפצת כזבים נותנת לנו תחושה שלעיתונות כבר אין אחריות על חקר האמת וחשיפת השקר. שכלי התקשורת המסורתיים כבר לא רלוונטיים. ההיפך הוא הנכון. הם רלוונטיים וחשובים יותר מתמיד – אך הם צריכים להתאים את עצמם לסביבת המדיה החדשה ולהבין מה תפקידם העדכני ובאיזה כלים הם אמורים למלא אותו.
גם בארה"ב, שם עיתוני האיכות המציאו עצמם מחדש בשנים האחרונות, מחקר חדש מאוניברסיטת הרווארד גילה כי בבחירות האחרונות התקשורת האמריקאית היתה אחראית להדהוד מסיבי של טענות שקריות של טראמפ נגד הצבעה בדואר. במדינות רבות, וישראל היא בהחלט אחת מהן, המצב גרוע פי כמה וכלי התקשורת נמצאים בפיגור משמעותי אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות (למשלו אלו שאיפשרו את שחזור הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטרים, שב"ניו יורק טיימס" הרכיבו באמצעות תיעוד ממצלמות אבטחה וסרטונים שאזרחים העלו לרשתות).
נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ מכריז באופן שקרי כי ניצח בבחירות, 4.11.2020 (צילום מסך מתוך שידורי CNN)
אם נרצה או לא המידע - כוזב, חלקי או מדויק - ימשיך לזרום ולהציף אותנו ברשתות. תאגידי טכנולוגיית המידע ימשיכו לשכלל את תיבות התהודה ולנצל את הרצון של הגולשים לראות ולקרוא מה שמעניין אותם ואת החברים שלהם. גורמים בעלי אינטרס ימשיכו לנצל זאת לרעה ולמלא את התיבות הללו במידע שגוי ומניפולטיבי שמועיל להם. עיתונות המותאמת לעידן שלנו אמורה להיות שם, לזהות בזמן אמת, להתריע ולמנוע הפצה שלו למעגלים נרחבים יותר.
מקבלי ההחלטות במערכות כלי התקשורת צריכים להחליט אם הם ממשיכים לחזר אחר הגולשים ברשתות החברתיות, לפתות אותם להיכנס לאתרים עם קליק-בייטים, ואז לספק להם שם "אינפוטיימנט" צהבהב וממוסחר בתקווה שיהפוך ויראלי - כל הדרך חזרה לרשתות החברתיות; או לחזור לתפקיד המקורי והחשוב שלהם כמי שמנווטים את השיח הציבורי על בסיס עובדות, תחקיר, דיווח הוגן וניתוח מקצועי, על מנת להעניק לציבור את היכולת להבחין בין שקר לאמת.
לכמה רגעים אחרי יום הבחירות בארה"ב ראינו גם כאן במהדורות החדשות איך העיתונאים נזכרים בכך כשהם רואים את מה שקורה בארה"ב. בחדשות 12 אפילו הקדישו כמה דקות לבדיקה של כמה טענות ותגובות של נתניהו והליכוד. אך כעבור יומיים חזרו מהדורות הטלוויזיה לסורן והמשיכו לשדר תגובות מטעות ומניפולטיביות כרגיל.
בודקי עובדות: גם כאן ישראל נותרה מאחור
כלי תקשורת רבים ברחבי העולם מתחילים להבין בשנים האחרונות את התפקיד המשתנה של עיתונאים בעידן החדש. בין השאר, אחרי כמה עשורים של דעיכת מוסד בדיקת העובדות, הוא זוכה לעדנה.
כלי תקשורת מבינים כי יש צורך דחוף באנשי מקצוע שיפתחו כלים דיגיטליים מתקדמים כדי לברור מתוך ים המידע והתוכן ברשתות את האמת מן השקר. בעשור האחרון הוקמו ברחבי העולם מאות יחידות ומיזמים עצמאיים של בדיקת עובדות, חלקם מתמחים בתחקירים וניתוח וידיאו ו"עיתונות פורנזית" או "תחקירים ויזואלים", על מנת לזהות מקור של תמונה או וידיאו ולהפריך טיעוני סרק. חלקם הוקמו תחת קורת הגג של תאגידי שידור ציבורי או כלי תקשורת מסחריים חזקים וחלקם כארגוני חברה אזרחית עצמאיים, לרוב קטנים אך חכמים וזריזים. על פי בדיקת אוניברסיטת דיוק רק בשנה האחרונה נוספו 100 מיזמים כאלה בעקבות משבר הקורונה. לצערנו, גם בחזית זו ישראל נותרה הרחק מאחור.
הרשתות החברתיות הישראליות מלאות כבר שנים בנסיונות הונאה, זיוף והכפשות, המתגברים עשרת מונים בכל מערכת בחירות. אבל כלי התקשורת הישראלים הזניחו את יכולות התחקיר ובדיקת העובדות לטובת סיקור צרכנות, תיירות ותוכן שיווקי. כשהשר לביטחון פנים טען שהערבים שרפו את הכרמל, אף מהדורת חדשות לא טרחה לסתור אותו, וכאשר המשטרה האשימה את יעקב אלקיעאן ברצח שוטר באום אל חיראן, רק אתר "שיחה מקומית" העצמאי טרח לבצע בדיקה פורנזית ולסתור את הטענות שזכו לכותרות בולטות.
העיתונות העצמאית בישראל הולכת ומתמקצעת, אבל אסור לוותר לתקשורת הממסדית ובייחוד לתאגיד הציבורי על תפקידם המקצועי ושליחותם העיתונאית. הנסיון היחידי להקים בישראל מיזם בדיקת עובדות - "המשרוקית", שבוחן בעיקר אמירות של פוליטיקאים, לא שרד כגוף עצמאי ונרכש על ידי עיתון "גלובס", שעוסק בעיקר בתחום הכלכלי וכמעט לא מגיע לציבור הרחב ברשתות.
הגיע הזמן שגם אצלנו בישראל יושקעו יותר משאבים ותשומת לב בתחום בדיקת העובדות. הטכנולוגיות כבר כאן, חלקן אף פותח ונמצא אצל חברות ישראליות. נחשול השקרים והמניפולציות כבר מציף את הרשתות והן עצמן רק מרוויחות מכך, אסור ואי אפשר לסמוך עליהן שיצילו אותנו ממנו. לפני שמתחילים עוד שנה של פוליטיקה עכורה וסוערת, הגיע הזמן להחזיר את העיתונות לתפקידה המקורי ולדרוש ממנה למלא אותו גם במציאות החדשה של העידן הדיגיטלי.