מטעמי גזענות נטו
עיתוני הבוקר נרעשים ונרגשים בשל גילויי הגזענות בקרב אוהדי קבוצת הכדורגל של מועדון בית"ר ירושלים. באחרונה קמה מחאה מצד כמה מאוהדי הקבוצה בשל כוונת ההנהלה להעסיק שחקנים בני דת האסלאם. המחאה הגיעה לשיאה ביום שישי, עם הצתת משרדי המועדון.
"המשטרה חוקרת את הצתת משרדי בית"ר", לשון כותרת בשער "הארץ". "המשטרה: 'לה פמיליה' ארגון פשיעה, יו"ר בית"ר: 'אני חושש לחיי'", נכתב בתחתית שער "מעריב". "שרפו את המועדון" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". "המועדון נשרף, המתח בשיאו" היא הכותרת בראש שער "ישראל היום". הכותרת "המועדון הוא בנוי מעץ ועץ נשרף מהר" אינה מתפרסמת באף עיתון. ראשית, מן התצלומים המתפרסמים בכל העיתונים נראה כי מועדון קבוצת בית"ר ירושלים עשוי לבנים. שנית, הצתתו אינה עניין לשחוק, אלא אירוע הראוי לכל גנאי. והגנאי ניתן:
כל הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" צבועה שחור וצהוב ומוקדשת לגינוי גילויי הגזענות בבית"ר ירושלים. לצד ידיעה על הנזקים שגרמה הצתתם של משרדי הקבוצה לגביעי עבר ולנעליו של שחקן העבר אלי אוחנה, מתפרסם מכתב פומבי – "הקול שלנו נגד הגזענות" – שבו שחקנים ואוהדים בולטים "מגנים כל גילוי של אלימות וגזענות: קללות כלפי מיעוטים, נאצות כלפי שחקנים, לא משנה מה דתם או מוצאם, הנפת שלטים גזעניים, פגיעה ברכוש או בנפש בשם כביכול 'אהבת בית"ר'". שישה מהחותמים על המכתב זוכים לכך ש"ידיעות אחרונות" יפרסם את תצלומם, ולא רק את שמם. בין השישה גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע לאחרונה בהפרת אמונים.
הכפולה הפותחת של "ישראל היום" מוקדשת אף היא לגינוי הגזענות של אוהדי קבוצת בית"ר ירושלים. לצד ידיעה על נזקי ההצתה מתפרסמים שני מאמרי דעה. "התגובה לבריונים: לכלול מוסלמי בהרכב", נכתב מעל רשימתו של דן מרגלית. "להקיא אותם מתוכנו", קורא אלי סהר, שפותח את טורו בציטוט שגוי מתוך המערכון הנודע של שלישיית הגשש-החיוור ("עץ נשרף בקלות", מצטט בטעות סהר).
"מעריב" מקדיש את כל כפולת האמצע שלו להצתת משרדי בית"ר. לצד ידיעה על נזקי השריפה מדווח יוסי אלי על אוהדים מתונים של הקבוצה שמבטיחים: "נצבע את טדי בצהוב-שחור שפוי". אייל לוי מספק ראיון קצר עם שחקן העבר אלי אוחנה. "הסמל מודאג", נכתב בכותרת הגג של הראיון. "נגד גזענות צריך יד קשה והרתעה", מצוטט אוחנה. בתשובה לשאלה על הנזק שנגרם לנעליים שנעל בעת משחקיו בקבוצה אומר אוחנה: "ואם היו נשרפות הנעליים של השחקנים הנוכחיים זה היה בסדר? אותו הדבר". בתשובה לשאלה "בתקופה שלך כשחקן, התופעה הזו היתה קיימת?" משיב אוחנה: "קיללו, אבל זה לא היה מטעמי גזענות נטו. זה היה מהוויה שמותר לקלל ערבים ואת כולם".
עיתון האליטה "הארץ" מקדיש את מאמר המערכת לנעשה בקבוצת בית"ר ירושלים. "מה שאיפשר את צמיחתה של הגזענות בבית"ר ירושלים היא ההתייחסות הלאומית אל הספורט הישראלי כאל שדה שמתקיים במקביל למדינה", נכתב במאמר. בהמשך נקראות "רשויות אכיפת החוק ומערכת בתי-המשפט" להגיש כתבי אישום משמעותיים ולהחמיר בענישת האוהדים.
עמ' 3 ב"הארץ" מוקדש כולו לגילויי הגזענות בקרב אוהדי הקבוצה. משה בוקר מספק דיווח חדשותי ושלומי ברזל מצרף טור אישי. "אלו פרפורי הגסיסה של ארגון הטרור הזה, וכל מה שנדרש עתה הוא פעולה אפקטיבית סוף-סוף של המשטרה והפרקליטות, יחד עם הגורמים בבית"ר שהתפכחו, כדי לסגור פרק דוחה בתולדות מועדון מפואר", כותב ברזל ומזכיר כי הגזענות אינה עניין פרטי של קבוצת בית"ר ירושלים, אלא "נגע שפשה בחברה הישראלית".
בהמשך העיתון, במסגרת מדור הדעות המשני של "הארץ", שמתפרסם בעמוד הלפני אחרון של קונטרס החדשות, מופיע הטור הקבוע של עמירה הס, "שב"חית".
הבוקר מתארת הס את שיטות החקירה שהפעילו אנשי שירות הביטחון הכללי על אשרף אבו-ערם כדי לשכנע אותו להפליל את איימן נאסר, פלסטיני שנאשם בחברות בחזית-העממית והשתתפות בשתי עצרות. לפי הס, נאסר נחקר על-ידי השב"כ במשך 39 ימים, "כולל מניעת שינה, כולל ידיים אזוקות מאחור למשענת הכיסא ורגליים אזוקות במשך 20 שעות". אולם לא רק נאסר נחקר תוך הפעלת לחץ. גם אשרף אבו-ערם ופלסטיני נוסף, מוחמד זייתון, שנועדו להיות עדי תביעה במשפט, נחקרו בתנאים קשים.
הס מצטטת מתוך פרוטוקול דיון שנערך ביום שני האחרון בבית-המשפט הצבאי, במסגרת משפטו של נאסר. "הם אמרו לי בחקירה בזמן שהציגו לי את התמונות [של נאסר], שאתה מכיר את האדם הזה ואתה תפליל אותו", אמר העד אבו-ערם על אנשי השב"כ שחקרו אותו. "[...] כשירדתי לחדר החקירה הייתי בפני שוטר במשך עשר דקות ו-23 שעות וחמישים דקות אצל השב"כ. אצל השב"כ כל הזמן הופעל לחץ נפשי [...] השב"כ אמרו לי שאני הולך למסור עדות לא מרצוני, הם אמרו לי שזה מפעל, הדבר האחרון במפעל הזה שאני הולך למסור את העדות שהם רוצים".
בהמשך מצטטת הס דיאלוג בין התובעת הצבאית סרן רחלי אביב לבין העד אבו-ערם. "בחקירות מדי פעם נתנו לך גם לעשות הפסקת סיגריה, נכון?", שאלה התובעת. "לפעמים הייתי בחקירה שנמשכה יותר מ-16 שעות, בלי שינה ובלי אוכל. יכול להיות שנתנו לי הפסקה לעישון", השיב העד. "מה זה יכול להיות? נתנו או לא נתנו?", ביררה התובעת. "תשובה של כן או לא לא יכולה לתאר את המצב שהייתי בו", השיב העד. "נתנו לי לעשן אבל מעט פעמים. בערך שתי סיגריות ביום בממוצע. אני בדרך כלל מעשן 50 סיגריות ליום".
אחרי שהתובעת אילצה את העד להודות שנתנו לו גם קפה בחקירה, הוא הסביר: "לאחר שישבתי בחקירה 18 שעות, הנחתי את הראש על השולחן, והחוקרים היו דופקים על השולחן על מנת להעיר אותי. אחרי זה היו נותנים לי קפה כדי להמשיך את החקירה. לאחר מכן נתנו לי לישון שעתיים. לאחר 36 שעות שהייתי בחקירה נתנו לי הפסקה של זמן קצר. למשל, הייתי בחקירה 18 שעות ואז הוציאו אותי לשעתיים והחזירו אותי שוב לחקירה. והקפה שכיבדו אותי בו, זה לא טובה מהחוקרים, אלא באופן מעשי על מנת לרענן אותי כדי להמשיך את החקירה".
"זה מעיד על היחס האנושי של החוקרים אליך", טענה התובעת. "זה מעיד על היחס הלא אנושי", השיב העד. "ב-14 הימים הראשונים בחקירה לא ישנתי אלא 20 שעות. מתוך ה-20 שעות האלה, אני הלכתי להתקלח, אכלתי והתפניתי בשירותים. הימים שבהם התקלחתי בתחילת החקירה הם מעטים מאוד, אני לא זוכר את זה. כשהיה לי חשק לישון לא יכולתי לישון אלא רק בזמן שהחוקר רצה שאני אלך לישון [...] כל דבר שנתנו לי קשור למסירת מידע, אפילו אם אין לי את המידע הזה".
בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" מדווח אלדד בק כי הסרט התיעודי הישראלי "שומרי הסף", הכולל ראיונות עם שישה ראשי שב"כ לשעבר ומועמד לפרס האוסקר בקטיגוריית הסרט הדוקומנטרי, קיבל אמש פרס מטעם קרן השלום במסגרת פסטיבל הקולנוע של ברלין. "הפרס", מדווח בק, "נועד בין היתר לקדם קולנוע המשנה מציאות ולהגביר את המודעות לנושאים הומניטריים דרך המדיום הקולנועי".
כשרות למהדרין
"הארץ" הוא העיתון היחיד שמדווח הבוקר על המכתב לראש הממשלה בדבר שר החינוך גדעון סער, שאליו התייחס ביום שישי האחרון שלום ירושלמי ב"מעריב". "מכתב נגד סער מופץ בליכוד", מבשרת כותרת קטנה בשער העיתון. אור קשתי מדווח בקצרה על המכתב תחת הכותרת "מקורבי סער: יריביו מפיצים מכתב מזויף שנועד לפגוע במינויו הבא". לפי קשתי, העובדת מכחישה שכתבה את המכתב וטוענת כי הפרטים בו אינם נכונים.
יתר עיתוני הדפוס מתעלמים מהמכתב. גם "ידיעות אחרונות", שמוזכר במכתב ככלי תקשורת שגנז תחקיר על סער, גם "מעריב", שבו דווח שלשום קיומו של המכתב, וגם "ישראל היום", שבו כותב סער טורי דעה מדי פעם. האתר NEWS1 של יואב יצחק דיווח אתמול על עיקרי המכתב, והבלוגר ריצ'רד סילברסטיין סיפק כבר שלשום את מלוא הפרטים שבידיו.
במקום לדווח על המכתב שנועד, כך טוענים מקורבי סער, לפגוע בקריירה הפוליטית של שר החינוך, מדווחים העיתונים – ובהבלטה – על ההתפתחויות האחרונות במשא-ומתן הקואליציוני. "ליברמן: החוץ יישאר בידינו ולא יינתן ללפיד" היא הכותרת הראשית של "הארץ". "רה"מ ללפיד: לא תקבל את החוץ" היא הכותרת הראשית של "ישראל היום". "נתניהו יציג מתווה גיוס חדש כדי לפשר בין לפיד והחרדים" היא הכותרת הראשית של "מעריב".
הכותרת הראשית של "כלכליסט" מוקדשת למכתב אחר, שמוען לראש הממשלה בנימין נתניהו שעה שכיהן כשר האוצר. תומר גנון וענת רואה מדווחים כי אחרי שנים ארוכות שבהן הוכחש, נמצא מכתב שבו חתם שר האוצר נתניהו על אישור החלטת מינהל מקרקעי ישראל לשנות את ייעודי הקרקעות של חברת תעשיות-המלח בעתלית ובאילת.
"נראה שלא היה עד היום הסכם בין יזמים פרטיים למדינה שנמתחה עליו ביקורת כה חריפה כמו הסכם הקרקעות בין המינהל לחברת תעשיות-המלח", מזכירים גנון ורואה. "[...] חברת המלח זכתה להטבות מפליגות וחריגות תמורת הסכמתה לפינוי קרקעות שחכרה". בעקבות הפרשה הואשם יו"ר הדירקטוריון של החברה דני דנקנר במתן שוחד לראש המינהל לשעבר יעקב אפרתי.
כעת, בעקבות חשיפת העובדה שגם שר האוצר אישר בעבר את ההסכם, מסרו ל"כלכליסט" עורכי-דינו של דנקנר, יוסי בנקל ויורם ראב"ד, כי המסמך מלמד שמרשם, "בתוקף תפקידו כיו"ר חברת המלח, עסק בקידום עסקה חוקית וכשרה למהדרין, שזכתה לבחינה ואישור של כל הגורמים המוסמכים".
Job Creators
כל התוכן המערכתי בעמ' 19 ב"ישראל היום" מוקדש לדיווחים על בני הזוג ד"ר מרים ושלדון אדלסון, בעלי החברה המחזיקה במניות "ישראל היום".
בראש העמוד מתפרסם דיווח תחת הכותרת "בני הזוג אדלסון תרמו 50 מיליון דולר לבית-ספר בלאס-וגאס". על החתום: "כתב 'ישראל היום'". לפי הידיעה, בית-ספר בשם "הקמפוס החינוכי על-שם אדלסון" הודיע כי קיבל תרומה של 50 מיליון דולר מבני הזוג. אגב, הקמפוס החינוכי על-שם ד"ר מרים ושלדון ג. אדלסון סיפק לבני הזוג בשנה שעברה את הזירה להצבעה מיוחדת בבחירות המקדימות למועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב, שנערכה עם צאת השבת.
"כאשר שלדון ואני שקלנו להקים את הקמפוס, ההשראה שלי היתה נסיוני האישי כתלמידה בבית-הספר הריאלי בחיפה", מצוטטת ד"ר מרים אדלסון בידיעה, וזאת על סמך הודעה שנמסרה מטעם בית-הספר. "[...] תקוותי היא שעם התרומה הזו ימשיך בית-הספר להיות בית למשך דורות". לידיעה נלווה גילוי נאות ולפיו "ד"ר מרים ושלדון אדלסון הם בעלי החברה המחזיקה במניות 'ישראל היום'".
בהמשך העמוד מתפרסמת ידיעה נוספת על אודות אדלסון, אף היא מאת "כתב 'ישראל היום'". הפעם מדווח כי בעל העיתון יקים מיזם בתי-קזינו גדול בספרד. "לאס-וגאס סנדס הודיעה ביום שישי על תחילת העבודות להקמת פרויקט בתי-הקזינו השאפתני בקרבת מדריד", נכתב בכותרת המשנה. "הפרויקט מעורר מחלוקת בספרד, אך החברה טוענת כי ייצור 200 אלף משרות".
בגוף הידיעה נכתב כי "פרויקט 'יורו-וגאס' כבר עורר לא מעט הדים ומחלוקות בתוך ספרד. מתנגדיו טענו כי זהו פרויקט חסר אחריות כלכלית, שיפגע בסביבה, יביא אלמנטים לא רצויים כמו פשיעה וזנות לאזור, ולא יציע אופק כלכלי לצעירים הזקוקים לעבודות רציניות ולא מעוניינים בהכרח לבחור בקריירות של מחלקי קלפים או ברמנים. לדבריהם, הפוליטיקאים שוב נפלו במלכודת החלומות על התעשרות מהירה במקום לסייע לעסקים קטנים, ליזמים מקומיים או למשפחות במצוקה".
סליחה, טעות. הטקסט שלעיל לקוח מתוך ידיעה שמתפרסמת הבוקר ב"דה-מרקר", וזאת תחת הכותרת "יורו-וגאס של אדלסון יוצאת לדרך: 36 אלף חדרי מלון, 18 אלף מכונות מזל". ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעה תחת הכותרת "'מיזם 'סנדס מדריד' יוצא לדרך בספרד", וכותרת המשנה מבהירה: "ייצר כרבע מיליון מקומות עבודה בספרד מוכת האבטלה".
הידיעה של "ישראל היום" נפתחת במלים "תנופה חדשה למדריד", והמיזם עצמו מתואר כ"אתר משולב ענק לכנסים, לנופש וגם להימורים". בהמשך נכתב כי "הפרויקט צפוי לסייע לכלכלת ספרד, השקועה במיתון שני ברציפות מאז 2008. שיעור האבטלה בספרד כיום הוא הגבוה ביותר באירופה – 26 אחוזים. ההערכה היא כי הפרויקט ייצר 164 אלף משרות חדשות במישרין, ועוד 97 אלף משרות בעקיפין". אף מלה על מתנגדים, כמובן. אפילו מספר מכונות המזל שיפעלו באתר אינו מצוין בידיעה.
מדד בנק הפועלים
בתחתית עמ' 20 של "ידיעות אחרונות" מתפרסם תצלום [סיון פרג'] של ראשי בנק הפועלים (המנכ"ל ציון קינן, היו"ר יאיר סרוסי ובעלת השליטה שרי אריסון) עם מנכ"ל הוועדה למלחמה באיידס ד"ר יובל לבנת. לפי כיתוב התצלום, שאינו חתום על-ידי איש, הארבעה השתתפו ביום שישי במכירת יצירות אמנות שאירגן הבנק לצורך גיוס תרומות למען המאבק באיידס.
"ישראל היום" מפרסם תצלום דומה בתחתית עמ' 17 של העיתון. גם כיתוב התצלום דומה, וכולל פרטים על הסכום שגייס הבנק למען המאבק באיידס. בעיתון זה נמצא מי שיחתום על כיתוב התצלום – כתב הכלכלה חזי שטרנליכט.
אירוע המכירה שמארגן בנק הפועלים למען המאבק באיידס הוא מסורת שנתית. גם הפרסום על האירוע ב"ידיעות אחרונות" הוא בבחינת מסורת. לעומת זאת, הפרסום ב"ישראל היום" וההימנעות מפרסום ב"מעריב" הם בגדר חידוש.
בשנה שעברה, כש"מעריב" היה בשליטת איש העסקים והפילנתרופ נוחי דנקנר, "מעריב" דיווח על האירוע בקונטרס החדשות שלו תחת הכותרת "בנק הפועלים נרתם למלחמה באיידס". לפני שנתיים, כשהאירוע התקיים למחרת המלצת המשטרה להעמיד את קינן לדין, דיווחו כל העיתונים על נוכחותו בהתרמה למען המלחמה באיידס, אולם בשנת 2009 דחק "מעריב" את הידיעה על האירוע למוסף "עסקים".
כעת, תחת בעלותו של שלמה בן-צבי, לא נמצא ב"מעריב" מקום לידיעת היחצנות הקבועה של בנק הפועלים. זה סימן מעודד, ועוד צעד קטן שעושה "מעריב" בדרך להיותו עיתון ראוי.
בחינת מדד בנק הפועלים ב"ישראל היום" מעלה מגמה הפוכה. בשנים עברו לא נהג העיתון לדווח על האירוע (בשנת 2011 דיווח, כמובן, על האירוע, על רקע ההאשמות נגד מנכ"ל הבנק), ואילו הבוקר נמצא מקום לתצלום נאה ושורות מחמיאות. האם "ישראל היום" מסרב להותיר ל"ידיעות אחרונות" אפילו את המונופול הקטן שנותר לו בשוק עיתוני הדפוס, של חנופה סדורה לראשי בנק הפועלים?
אגב, בחינה לאחור של מדד בנק הפועלים מעלה עוד כי קרנם של מדורי הרכילות בעיתונים הכלכליים ירדה. בעבר פורסמו ידיעות על אירוע המכירה של בנק הפועלים במדורי הרכילות הכלכלית של "דה-מרקר" ו"כלכליסט". מדור הרכילות של "דה-מרקר" צומצם לאחרונה לכדי טור צר, והבוקר הוא אינו מופיע כלל. מדור הרכילות של "כלכליסט" חדל להופיע בחודש נובמבר.
ידיעת תקשורת אחת
רז שכניק מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי הרפורמה ברשות השידור תוכל לצאת סוף-סוף לדרכה אחרי שאמש נחתמו ההסכמים האחרונים בין הנהלת הרשות לנציגי העובדים.