כיצד השפיעה המגפה על עבודתם של אנשי תקשורת בישראל, מה היתה ההשפעה על המצב הכלכלי והאם היא שינתה את יחסם לשליחות העיתונאית? שוחחנו עם חמישה אנשי תקשורת: משה נוסבאום, כתב המשטרה של חדשות 12; אביעד גליקמן, כתב המשפט של חדשות 13; מנחם גרנית, שדרן מוסיקה ב"כאן"; עמיחי אתאלי, כתב פוליטי ב"ידיעות אחרונות"; ואסף רונאל, כתב המדע של "הארץ".

אתאלי וגליקמן מספרים על הקושי באיסוף מידע מהבית. "עיקר עבודתי מבוסס על קשר ישיר ועל איסוף סיפורים בשטח, אבל מאז שהכל התחיל תדירות ההגעה שלי לכנסת, וגם של הח"כים, ירדה מאוד. חלק גדול מהעבודה הפך להיות מרחוק", אומר אתאלי, "הרבה יותר קשה לאסוף נתונים ועבודת העיתונאי הרבה יותר קשה בגלל המצב".

אתגר דומה מתאר נוסבאום. לדבריו, "מפאת השתייכותי לקבוצת סיכון, אני מנוע מלהגיע לשטח הסיקור - כמו למשל שכונות חרדיות נגועות בקורונה - ואני ניזון יותר מדיווחים עקיפים, כמו תשאולים, ואיני יכול לתעד את האירועים ממקור ראשון". לדבריו, "התוצאה הישירה היא שהבדיקה העיתונאית נפגעה, והצורך לבדוק כל דיווח בצורה יותר מעמיקה עולה משמעותית".

גרנית כואב מאוד את המצב ומספר כי פשוט הפסיק לשדר: "אני ועוד רבים קיבלנו הודעה שלא משדרים עכשיו. אני כבר 'קשיש' בן 68 אז פוחדים עלי, ואמרו לי לא לבוא". הוא מוסיף בצער, "מי שמתעסק בשידור, יש לו חיידק רדיו שאי אפשר להירפא ממנו. אתה פשוט חולה. אם היו שואלים אותי, הייתי אומר 'חבר'ה, תבנו בשבילי אולפן סטרילי', הייתי מחפש פתרונות אחרים". יחד עם זאת גרנית מבין את המצב ומסכים כי צריך להקפיד ולהיזהר בעת הזאת.

האם הרגלי צריכת החדשות השתנו בזמן הקורונה? 

משבר הקורונה הביא לשינוי בתמהיל הדיווחים. חלק מהנושאים והתחומים שקיבלו סיקור נרחב טרם הקורונה נדחקו לשוליים או נעלמו כליל. אתאלי מספר כי בשגרה בהכנת כל ידיעה פוליטית השתתפו כתב אחד או שניים "והידיעות הפוליטיות היו מתפרסות על עמודים שלמים" ואילו בימים אלו "בכתבה פוליטית אחת אפשר לראות חמישה או שישה כתבים שהשתתפו בהכנתה, כלומר, יש פחות מקום לכל אחד מאיתנו והכתבות הפוליטיות נדחקות לעמודים הפנימיים יותר".

מדברי העיתונאים ניתן להסיק שצרכני התקשורת בימי הקורונה מעוניינים בעיקר במידע מועיל וחיוני בהבנת הנגיף והשפעתו על אורח חייהם. נושאים אחרים, כמו התחום הפוליטי, זוכים כעת לפחות עניין ויש גם תחומים כמו ספורט שנעלמו כמעט כליל. מבנה תוכניות החדשות בטלוויזיה מדגים את השפעת המשבר: כתבים שהיו מופיעים בתחילת המהדורה טרם המשבר, מתחילים לדבר רק במהלכה או בסופה. אתאלי: ''קחו לדוגמה את הכתבים הפוליטיים במהדורות החדשות: עמית סגל או ספי עובדיה, שהיו פותחים את המהדורות ב-20:00 וכיום מתחילים לדבר רק ב-20:40".

מן הצד השני, יש תחומים שלא נפגעו ואולי אף הרוויחו מהמשבר. אחד מהם הוא שידורי המוסיקה שהפכו למפלט בימים קשים אלו, אומר גרנית.

האם ביקשו ממך כעת לעסוק בנושאים שבדרך כלל אינך עוסק בהם? 

משבר הקורונה גרם ל"הסבה מקצועית" עבור חלק מאנשי התקשורת. עיתונאים מצאו את עצמם זולגים לתחומים שאינם בתחום הסיקור הרגיל שלהם, הרחק מאזור הנוחות או המומחיות שלהם.

גליקמן מספר כי התבקש לסקר תחומים אחרים מתחום המשפט, אך משתדל להישאר בכל זאת באותו "אזור". נוסבאום מוסיף ששינויים משמעותיים בתחומי הסיקור של הכתבים אכן התרחשו אך הם תלויים בוותק ובמעמד של הכתב. "פחות סביר שעיתונאים בעלי ותק ומעמד, שאחראים על תחום סיקור מאופיין, יתבקשו לסקר תחומים שלא נכללים בהם, אלא יבקשו זאת מהעיתונאים הצעירים יותר", לדבריו.

אתאלי אומר כי עבור מי שמסקר את התחום הפוליטי, כל נושא יכול להיות רלוונטי לתחום העיסוק שלו. לדבריו, מאחר וניהול המשבר בישראל הוא פוליטי מאוד, סיקור הקורונה נהיה שלוב בסיקור הפוליטיקה.

כיצד להערכתך המשבר ישפיע על כלי התקשורת? 

משבר הקורונה פגע בשכרם של אנשי התקשורת ובהכנסות גופי התקשורת. רונאל מודאג כי "העיתונים המודפסים נמצאים בצרות צרורות בגלל ירידה חדה של הפרסום בהם עקב השבתת המשק. הביקוש לחדשות בטלוויזיה ובאינטרנט אולי עלה ויש להם דרכים להרוויח כסף מכך".

גליקמן מוסיף כי "אולפני החדשות פועלים ללא הפסקה אז אולי קיימת רווחיות מסוימת בתקופה לא שגרתית שכזו" ולצד זאת המשבר הביא "לקיצוצים נרחבים בשכרם של עובדי חדשות 13".  אתאלי אומר כי "המצב הכלכלי יוביל לפחות פרסומות וגם אלו יהיו במחירים פחותים. אומנם אופן הצריכה גבוה מהרגיל ויש יותר רייטינג אך ברגע שאין מפרסמים, אין רווח".

לעומת זאת, נוסבאום מסתייג ואומר ש"מוקדם מדי לדעת ולבחון את השפעות המשבר על התקשורת. מה שכן, המשבר גורם לאירועים חריגים לרדת מסדר היום התקשורתי, כמו המעקב הדיגיטלי של השב"כ אחר אזרחים הנגועים בקורונה, כי זוהי לא העת. לכן, נצטרך לחכות לסיום המשבר על מנת להסיק את המסקנות הרלוונטיות".

מהי מבחינתך המשמעות של עבודה כאיש תקשורת בזמן הקורונה? 

שאלנו את אנשי התקשורת האם הקורונה השפיעה על המשמעות שהם מעניקים לעבודתם. חלקם בהחלט רואים שליחות מיוחדת בעבודתם בעת הזאת.

רונאל וגליקמן אומרים כי העברת מידע אמין לצופים ולקוראים היא ערך עליון במיוחד כעת. בעידן הפייק ניוז "יש צורך בעובדות מבוססות ולא בהסתמכות על תחושת בטן", אומר רונאל. גליקמן אומר שמדובר בתקופה אשר "מתרחשת אחת למאה שנים" והחשיבות של העברת מידע אמין לצופים מתחדדת לנוכח ההיבט היסטורי של התקופה הזאת.

גרנית מרגיש כי השליחות שלו בתקופה זו היא להשרות רוגע וביטחון על הציבור הנתון בתחושת חוסר ודאות גדולה. לדבריו, השתייכותו לשידור הציבורי יוצרת אצלו מחויבות לכלל האזרחים ולא רק לשיקולי רווחיות, בשונה מ"ערוצי הרייטינג והפרסומות".

בהכנת הכתבה השתתפו סטודנטים בתוכנית המצטיינים של החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה: אהוד כהן, גל שיוביץ, ינון שניר, ליזה אבן ישראל, מישל עיזר, מתן פול, מתן אברינה, נבו שור, עדן בן שלוש, עידן עובדיה, רחל רוזן