הוא חוזר?

חיכינו חיכינו, ציפינו ציפינו, והשבת זה קרה. סוף סוף הופיעה בעלוני פרשת השבוע מודעת בחירות ובה תמונתו של רה"מ בנימין נתניהו. אמנם לא מדובר במודעות בחירות מטעם "הליכוד", אבל שתי מפלגות בחרו לפנק אותנו בתמונות של רה"מ. יתר על כן, בניגוד לבני גנץ, שגם תמונתו נראתה רק במודעות בחירות של מפלגה אחרת (ימינה), לרה"מ לא הצמידו תמונה של ערבי מפחיד.

השבת בחרו ש"ס ו"ימינה" לצרף למודעותיהן את תמונת רה"מ על מנת לשדר לקוראים – אולי הוא לא כאן, אבל אנחנו איתו. אצל "ימינה" הודבק בנט הרשמי והמעונב ליד רה"מ, רשמי ומעונב לא פחות, אבל מאחורי בנט, וקצת קטן ממנו. במודעה של ש"ס חובר אליו הרב עובדיה זצ"ל. מעניין לשים לב כי ברוב שלטי הרחוב של ש"ס עד כה נתניהו מופיע לצד דרעי, בעוד שבמודעה לציבור הדתי-לאומי הוא חסר. אגב, אם להיות קטנוניים, מבין השתיים רק ש"ס מבטיחה לשמור על נתניהו. "ימינה" מבטיחה להחיל את הריבונות ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית.

מודעות בחירות לש"ס: בעלוני השבת מחליף הרב עובדיה יוסף את אריה דרעי

ימינה מככבים על השער, וגם קונים אותו

במקביל "הליכוד" שוב סירב לקחת חלק גם במיזם שאלת הבחירות שמפנה העלון "עולם קטן" לכמה מפלגות. השבת, שבת פרשת משפטים, באופן כמעט טבעי נסובו השאלות סביב סוגיית מערכת המשפט ומעמד היועמ"ש. במפתיע (?) גם "כחול לבן" שוב סירבו להביע עמדתם בנושא.

בהיעדר "הליכוד" ממשיך עולם העלונים להיות זירת המאבק בין "ימינה" ל"עוצמה יהודית".

נעים להכיר, משפחת בן גביר

הפתעה חיכתה לקוראי העלון "מצב הרוח", ביתם השני של בנט ושקד. בשער העלון ובראיון המרכזי כיכבה אילה בן גביר, אשתו של. בין יתר דבריה היא הסבירה כי לא רוצים אותם כחלק מהמפלגה המרכזית של הציונות הדתית מכיוון שהם ספרדים, שלומדים יותר תורה ומגיעים ממקום פחות עשיר, תוך חזרה על הטענה כי אין הבדל גדול בין סמוטריץ' ופרץ לבין בעלה.

אילה בן גביר על שער "מצב הרוח"

הבעל זכה למקום מכובד במוסף הבחירות המיוחד של העלון "עולם קטן". שם הוא שב ומספר על אכזבתו מנטישת פרץ ופסילתו ע"י בנט. על הדרך מגלה בן גביר כי בעוד הוא חשב שאחרי סבב הבחירות הראשון הוא הפך לחלק מהמערך המפלגתי של הציונות הדתית, עמיתיו לדרך – מיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין וברוך מרזל, הסבירו לו כי לעולם הוא לא יתקבל לשורות הציונות הדתית הואיל ולעד הוא יישאר תלמידו של כהנא. כלומר, זאת לא החזרה בתשובה ולא המוצא אלא הרב שלך. אבל מה הם מבינים, שלושתם אשכנזים.

משפחת בן גביר מתראיינת: שתי הערות

1. בן גביר "הרים להנחתה" כשניסה לתקוף בראיון את הפטריוטיות של בנט, אל מול פעילות אימו באצ"ל, אחיו ששירת בנח"ל, ודאגתו לחיילי צה"ל. אם המרואיין בחר להיכנס ברגל גסה לחנות הזכוכית הזאת, ראוי היה למראיין, רועי אהרוני, לתהות קצת על עברו הצבאי של בן גביר.

2. אילה בן גביר לא חסכה שבטה משר הביטחון ושר החינוך. לדוגמא, על שר החינוך אמרה כי "מעשיו הורסים את החינוך של התלמידים". אין פסול בביקורת מעין זאת, אלמלא הגברת בן גביר הייתה מורה. בהינתן העובדה כי היא חלק ממערכת החינוך בישראל, מעניין אם היא תוזמן לבירור אצל שר החינוך. מצד שני, לפחות היא לא הסירה את תמונת רה"מ מהקיר או זרקה עליו תפוח.

בסוף כל סיפור מסתתר ערבי עם טבעת

העלון "גילוי דעת" מספק בחודשים האחרונים במה קבועה לכותבי טורים מבית המדרש של "עוצמה יהודית". אחד הטורים שמתפרסם שם באופן קבוע יחסית הוא יומנה של היועצת והמטפלת ענת גופשטיין. ברוב טוריה הסיפור חוזר על עצמו פחות או יותר – נערה יהודייה מסכנה נופלת קורבן או עומדת ליפול קורבן למחזר ערבי שרמנטי, מכיל ועוטף. השבת היא סיפרה על נערה שלא התקבלה למוסד הלימודים, שאליו היא ביקשה להתקבל, סחבה על גבה כל חייה את תחושת הדחייה ובסופו של דבר כמעט נפלה בקסמיו של עמית לעבודה ערבי!

חייבים להודות שבקריאה פסיכולוגית נמצא כאן סיפורה של "עוצמה יהודית", המפלגה הדחויה שמסרבים לקבל אותה למועדון של כולם. האם יש בכך רמז לברית עתידית בין "עוצמה יהודית" ל"רשימה המשותפת"?

אפשר להתייחס לסיפור הזה כאל קוריוז המתרחש בשוליים, שכן אין מדובר בעלון מרכזי במיוחד. ברם זוהי דוגמא נוספת איך אט-אט נשות ואנשי "עוצמה יהודית" הופכים להיות גורם מעצב תודעה בחברה הציונית-דתית. שתי דוגמאות נראו השבת בשני עלונים שונים: רועי לחמנוביץ', לשעבר הדובר של ש"ס, הסביר בעלון "מצב הרוח" כי לציונות הדתית יש בעיה עם בן גביר מכיוון שהוא חוזר בתשובה ובן עדות המזרח. וכן, יש לו גם דעות קצת קיצוניות. הוא לא קרא לצרפו ל"ימינה" אבל רק הסביר כי על הציונות הדתית לפתוח שעריה גם לאחרים.

מוטי זפט, עורך "שבתון", העלון לבורגנים, הסביר בתורו כי "עם כל הרתיעה שיש לרבים ממי שנחשב לתלמידו של הרב מאיר כהנא, עם מספרים קשה להתווכח. במצב של כמעט תיקו בין גוש הימין לגוש השמאל, ארבעה מנדטים לעוצמה יהודית שווים יותר מעוד מנדט אן שניים למפלגות אחרות" כלומר, יותר ויותר מחלחלת הטענה שבלי בן גביר אין לימין סיכוי, הואיל והוא מביא איתו נדוניה של עשרות אלפי קולות. וכן, הוא קצת קיצוני.

מחפשים אשמים

העלון "גילוי דעת" החל לפרסם בשבוע שעבר סדרת כתבות על תפקוד מנגנוני המדינה ללא תקציב. הכתבה הראשונה הייתה מגזרית למדי (עמותות חיצוניות שפועלות במערכת החינוך) אך הכתבה השנייה כבר הייתה קצת יותר כלל ישראלית – מערכת הבריאות. הכתבות הציגו תמונת מצב מטרידה, אבל משום מה לא טרחו להפנות אצבע מאשימה לכיוון כלשהו או להציג מסקנות אופרטיביות.

לעיתונאי אלי סהר, אחד מכותבי טור הדעה בעלון "שביעי", ברור מי היה מונע את סבב הבחירות השלישי; בטור הספד במלאת חמש שנים לפטירתו של הפוליטיקאי והעיתונאי אורי אורבך, הסביר סהר כי אילו אורבך היה בינינו היום לא היינו מגיעים לבחירות שלישיות, הואיל ורק אורבך יכול היה להרגיע את בנט ולמנוע את הפיצול במחנה הדתי.

ולרגע נדמה היה שהבחירות השלישיות מקורן בראש ממשלה חשוד בפלילים שמסרב לפנות את מקומו.

ואי אפשר בלי קצת כחול לבן (אבל ממש קצת)

מודעת בחירות של כחול-לבן

נמאס לומר זאת, אבל מערך הפרסום לציבור הדתי של כחול-לבן הוא חידה. "חייבים להתקדם" היא סיסמת הבחירות שלהם, והשבת הם הדגימו זאת הלכה למעשה; אם בשבוע שעבר הם פרסמו בעמוד 77 של "מצב הרוח", השבת הם התקדמו לעמוד 59 (מתוך 64). אזור המודעות המדברי, המקום אליו נשלחות מודעות בחירות למות. המפלגה ממשיכה במאבק בחרד"ל, מבלי לקרוא לילד בשמו. הם מבטיחים להיות הבית של הורים לבנות שמשרתות בצה"ל. כי.....? לא ממש ברור מדוע.

ומילא לא להביע עמדות בנושאים שעל הפרק כמו מערכת המשפט, אבל למה לקחת לנו את בני גנץ מהמודעות ולהותיר אותנו עם סדרת נשים וגברים, נאים וחביבים, שרובם אינם מוכרים אפילו לציבור הדתי?

תהיות לסיום

מודעת בחירות של יהדות-התורה

יהדות התורה. באופן מפתיע פרסמה גם מפלגת יהדות-התורה מודעת בחירות בשני עלונים. למלאכת שכנוע הציבור הסרוג להצביע לאגודת ישראל נשלח יצחק פינדרוס, המועמד במקום השמיני (!). פינדרוס מפליג בשבח פעולותיו למען מפעל ההתנחלויות, ועוד שורה או שתיים על מאבקו למען השבת ונגד הרפורמים. הרי ידוע שהציונים הדתיים מתעניינים רק בשטחים (וקצת שבת ורפורמים).

ימינה. כמנהגם בשבועות האחרונים, גם השבוע מכרו ב"שביעי" את עמוד השער, והפעם למפלגת "ימינה". אולם על עמוד השער המקורי מופיעה תמונה מחמיאה של... השר בצלאל סמוטריץ', איש "ימינה". מי קונה עמוד שער, כשאתה בין כה וכה נמצא על השער? איך אמרה מפלגת הדרך השלישית מנוחתה עדן במערכת הבחירות של שנת 1996: "זה לחם בפיתה!".

כחול-לבן. יועז הנדל נבחר השבת לפרויקט השו"ת (שאלות ותשובות) של העלון "שביעי". בהתייחסו לפרשת הדרבוקות הוא אמר: "[אני] קרוב יותר לתרבות הדרבוקות, הקפה השחור ועוד, כחלק מהעבר שלי במערכת הביטחון". ללא ספק משפט שמעמיד את האמירה המקורית במלא חיוורונה הפואטי.