במהלך שנת 2019 הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל כ-156 אלף דוברים. מתוכם, רק 4,371 היו ערבים, כ-2.8%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

הנתונים לשנת 2019 מלמדים על המשך ההדרה של החברה הערבית מכלי התקשורת המרכזיים בישראל, אולם המצב עדיין טוב יותר משהיה לפני השקת מדד הייצוג. ובכמה פרמטרים נמשכה בשנת 2019 מגמת העלייה לעומת השנים האחרונות.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם כן על שיעור ייצוג של כ-2%. כבר בתום השנה הראשונה למדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור ייצוג זה ואילו בשנה שעברה חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי בנוסף יש לקחת בחשבון כי על רקע השינויים הגדולים במפת הערוצים בטלוויזיה, המדידה התמקדה בשנת 2018 בחברת החדשות של מה שהיה בעבר ערוץ 2 ולא בכלל שידורי קשת ורשת ועל כן נוצר יתרון מסוים לעומת שנת 2019, שבה נבדקו גם שידורי האקטואליה הרכה יותר בערוצים מסחריים. ואכן, בדיקה מעמיקה יותר מעלה כי בשידורי האקטואליה הרכים מודרים הדוברים הערבים יותר מאשר בתוכניות הפריים-טיים.

חלוקה לחציונים מדגישה את הנתון החריג שנרשם בחציון השני של שנת 2018, אז עלה לדיון חוק הלאום וניתן פתחון פה נרחב לדוברים מהחברה הערבית בישראל. בשני החציונים של שנת 2019 נרשם שיעור ייצוג גבוה יותר מאשר בחציון הראשון של שנת 2018, ובסך הכל מגמת העליה מתחילת השקת המדד נמשכת.

בתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות נרשמה ירידה בשיעור ייצוג הערבים. מדד הייצוג בחן במהלך שנת 2019 את שיעור הדוברים הערבים בכל תוכניות החדשות והאקטואליה שמשודרות בכאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, קשת ורשת. לצד זאת, כפי שנעשה בשנים קודמות, הוקדשה תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל ערוץ. מדי שבוע דורגו באתר "העין השביעית" התוכניות המצטיינות מתוך רשימת המובילות, ולצדן התוכניות המדירות ביותר.

שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות המובילות גבוה יותר באופן מסורתי משיעור הייצוג הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה. אולם שיעור הייצוג ירד בשנה החולפת ל-4.1%. ניתן להסביר זאת, בין היתר, בירידת התוכנית "לונדון את קירשנבאום", שהיתה מצטיינת המדד בשלוש השנים הראשונות, וכן בירידה משמעותית של שיעור הייצוג בקשת ורשת לאחר המיזוג בין רשת לערוץ עשר.

בחלוקה לפי גופי שידור בולט היתרון של תאגיד השידור הישראלי על פני שני הערוצים המסחריים וגלי-צה"ל.

במקום הראשון, עם שיעור ייצוג של 4.1%, ניצב ערוץ הטלוויזיה הציבורי, כאן 11. אחריו, עם 3.4%, נמצא ערוץ הרדיו של התאגיד, כאן ב'. אחריהם בהפרש ניכר אפשר למצוא את רשת 13 עם 2.5%, קשת 12 עם 2.2% וגלי-צה"ל עם 2.1%.

מיקומה של גלי-צה"ל במקום האחרון חורה במיוחד, לאור העובדה כי תחנת שידור זו היא תחנה ציבורית הממומנת מכספי המסים של כל אזרחי מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד.

עם זאת, כפי שניתן לראות לעיל, בשנה האחרונה התהפכה המגמה בגלי-צה"ל, ואחרי שלוש שנים שבהן שיעור הייצוג הלך והידרדר עד שהגיע בשנת 2018 ל-1.6% בלבד, בשנה האחרונה קפץ ל-2.1%, רק עשירית האחוז פחות מקשת 12. אחת הסיבות היא העיסוק המוגבר בפוליטיקה, על רקע שתי מערכות בחירות שנערכו במהלך שנת 2019. בגלי-צה"ל ממילא מעדיפים לראיין דוברים ערבים בהקשר פוליטי, ועל כן אך טבעי הוא כי בשנה פוליטית יעלה גם שיעור הדוברים הערבים בתחנה.

קשת 12, יש לציין, חוותה את הנפילה הגדולה ביותר בשנה החולפת, שבה התמודדה לראשונה עם הערוץ הממוזג של רשת וערוץ עשר. בשנת 2018 שיעור הייצוג בערוץ 2 (חברת החדשות של ערוץ 2, שמפיקה את מרבית תוכניות החדשות והאקטואליה בערוץ, התמזגה עם ערוץ קשת 12) עמד על 3.9% ובשנת 2017 נקבע שיא של 5.3%. אך בשנה האחרונה ירד שיעור הייצוג לכדי 2.2% בלבד. חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי הירידה בקשת קיצונית בשל התבססות נתוני 2018 על שיעור הייצוג בתוכניות חברת החדשות בלבד.

מנגד, המיזוג של ערוץ עשר עם רשת הוביל אף הוא לירידה בשיעור הייצוג של החברה הערבית בערוץ הממוזג, אחרי שלוש שנים של עלייה עקבית בייצוג החברה ערבית בשידורי חדשות ערוץ עשר. עוד ראוי לציין כי שני הערוצים המרכזיים של השידור הציבורי, כאן 11 וכאן ב', ממשיכים את המסורת שיצרה רשות השידור טרם סגירתה ומספקים שיעורי ייצוג גבוהים יחסית למתחרים. אם המגמה בגלי-צה"ל תימשך, כל השידור הציבורי יעקוף את השידור המסחרי בישראל בכל הקשור למתן זכות ביטוי לדוברים מהחברה הערבית.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​