במהלך שנת 2019 חלה עלייה בשיעור הנשים הערביות והמומחים הערבים אשר הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של גופי השידור המרכזיים בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

מלבד בדיקת מספר הדוברים הערבים בשידורי האקטואליה המרכזיים, מדד הייצוג בוחן גם כמה מהדוברים הערבים הן נשים, כמו גם כמה מהם מתראיינים על רקע מומחיותם בתחום מסוים ולא רק משום היותם ערבים.

שיעור הנשים באוכלוסייה הערבית עומד על כ-50%, אולם בתקשורת הישראלית הן כמעט ולא מקבלות ביטוי. עם זאת, השנה האחרונה המשיכה מגמה חיובית ורציפה בייצוג נשים ערביות, מגמה שהחלה עם השקת המדד, לפני ארבע שנים.

בשנת 2016 רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים בתקשורת הישראלית בעברית היו נשים, בשנת 2017 עלה הנתון ל-18.2%, ובשנת 2018 כבר כ-19.5% מהדוברים היו נשים. בשנת 2019, כ-20.8% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בכלי התקשורת המרכזיים היו נשים.

על אף העלייה, יש להדגיש כי נשים ערביות עדיין סובלות מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות.

מתוך כ-156 אלף דוברים שהופיעו בתוכניות האקטואליה של כאן 11, כאן ב', גלי-צה"ל, רשת 13 וקשת 12, רק 912 היו נשים ערביות. כלומר, כ-0.6% בלבד מסך הדוברים בכלי התקשורת הללו. נתון זה מהווה פחות מעשירית שיעור הנשים הערביות בקרב אזרחי מדינת ישראל.

התוכנית הבולטת בייצוג נשים ערביות היא "סדר יום" של כאן ב', שמגישה קרן נויבך ועורכת מירית הושמנד-מיטרני. התוכנית, שהגיעה למקום השני בטבלת התוכניות הכללית, הגיעה למקום הראשון בטבלת הנשים (זו השנה השנייה ברציפות). כ-53% מהדוברים הערבים בתוכנית היו דוברות ערביות.

המספר הגבוה ביותר של דוברות ערביות הופיע ב"חדשות הערב" של כאן 11, בין היתר הודות לפינה "קול איסראיל" של העיתונאי ערן זינגר. 132 דוברות ערביות הופיעו בשנת 2019 במהדורת החדשות המרכזית של כאן 11, שמגישה דוריה למפל ועורך עילי לוין, אולם כיוון שמספר כלל הדוברים הערבים במהדורה עומד על 567, הללו היוו רק כ-23% מכלל הדוברים הערבים.

בתחתית טבלת הערוצים, בכל הקשור לייצוג נשים, ניצבת גלי-צה"ל. התחנה, שממעטת לשתף דוברים ערבים בשידורי האקטואליה, ממעטת במיוחד לתת ביטוי לדוברות ערביות. רק 17% מכלל הדוברים הערבים בתחנה היו דוברות ערביות. גם בתוכנית "רינו צרור", שהגיעה למקום הראשון בטבלה הכללית, רק 18% מהדוברים הערבים היו דוברות ערביות.

מאפיין נוסף של הדוברים הערבים שנלקח בחשבון במדד הייצוג הוא ההקשר של הראיון. האם הדוברים קיבלו זכות ביטוי בשל תחום התמחותם או בלי קשר לכך? האם התראיינו כרופאים, זמרים והיסטוריונים, למשל, או מפני שקרוב משפחתם נרצח, למשל?

כשאדם מתראיין כמומחה, הוא יוצג באופן טבעי באור חיובי. משום כך משמח לגלות כי אחרי ירידה קלה בשיעור המומחים הערבים שחלה בשנת 2018, בשנת 2019 חזרה מגמת העלייה שנרשמה מאז השקת המדד. כ-22% מכלל הדוברים הערבים שהופיעו בתקשורת המשודרת המרכזית היו מומחים, השיעור הגבוה ביותר שנמדד מאז השקת המדד ב-2016.

חלוקה לכלי תקשורת מעלה כי רשת כאן ב' מובילה בהפרש קטן. כ-25% מכלל הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוץ התראיינו בשל מומחיותם. כמו בבדיקת הנשים הערביות, גם בבדיקת המומחים הערבים יש לזקוף את הנתון גם לתוכנית "סדר יום", שכן -59% מכל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכנית עשו זאת על רקע תחום מומחיותם.

תוכנית נוספת שהצטיינה בשילוב מומחים ערבים היא "קלמן וסג"ל" של כאן 11, בהגשת קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל ובעריכת נתנאל בן-שושן. 53% מכלל הדוברים הערבים בתוכנית הופיעו בשל תחום מומחיותם. עם זאת, ב"קלמן וסג"ל" הופיעו באופן כללי פחות דוברים ערבים, הן מבחינה מוחלטת והן ביחס למספר כלל הדוברים בתוכנית.

בתחתית טבלת המומחים נמצא ערוץ קשת 12. רק 18% מכלל הדוברים הערבים היו מומחים. נתון עגום זה מצטרף אל שיעור הייצוג הכללי בערוץ, שירד משמעותית בשנה האחרונה.

שתי מערכות הבחירות שנערכו בשנת 2019 השפיעו על ההקשרים שבהם הופיעו דוברים ערבים. ההקשר הפוליטי-מפלגתי גדל מ-7% בשנת 2017 ל-31% בשנת 2018 והגיע בשנת 2019 ל-36%. שיעור האייטמים בהקשרים ביטחוניים (טרור, פשיעה והסכסוך הישראלי-פלסטיני), הצטמצם עוד יותר. מ51% בשנת 2017 ל-29% בשנת 2018 ורק 23% בשנת 2019.

ההקשר האזרחי שמר פחות או יותר על כוחו ואף עלה במעט בשנת 2019. חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי מדובר בהישג, במיוחד לאור מחקר שערכו והצביע על כך שמרבית הגורמים בתקשורת (תאגידים, משרדי ממשלה, חברות צרכניות וכו') רשמו ירידה של 25% בהיקף הנוכחות התקשורתית על רקע שתי מערכות הבחירות.

חלוקה לפי גוף שידור מעלה כי דווקא ברשת 13 היו הכי הרבה אייטמים, יחסית, בהקשרים אזרחיים. כ-48% מכלל האייטמים בערוץ, שכללו דוברים ערבים, היו בהקשר אזרחי.

גם בבדיקה זו מגיעה גלי-צה"ל לתחתית הטבלה. רק 30% מהאייטמים בערוץ שכללו דוברים ערבים היו בהקשר אזרחי. כמחצית מכלל האייטמים היו בהקשר פוליטי.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​