מחירים גבוהים
הכותרת הראשית של "מעריב" ושל "הארץ" היא כלכלית, ומבהילה למדי. ב"הארץ" מגישים לנו את "משבר מחירי המזון בעולם מתקרב לישראל: עלו ב-9% השנה", וב"מעריב" את "רגע לפני פסח: המחירים עולים".
מוצרי מזון. אילוסטרציה? (צילום: פלאש 90)
מוטי בסוק מנתח ב"הארץ" את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול, וכותב כי מחירי המזון התייקרו ב-9.1% בתריסר החודשים האחרונים, ומחירי הפירות והירקות עלו ב-18.6%. הוא כותב גם על "עליית מחירים חסרת תקדים בענף המזון בעולם", שנגרמה כתוצאה מ"העלייה העצומה בביקוש למזון בסין ובהודו". בעמ' 11 של העיתון, בכתבה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס", מוזכר "אשם" נוסף: העלייה הגדולה בייצור הדלק הביולוגי, המופק מהחי והצומח, כצעד לחיסכון בנפט, הביאה לייקור מוצרים כמו תירס.
בסוק מזכיר את העלייה של 0.3% במדד, בניגוד לכל ההערכות. הסיבה לטעות בהערכות, הוא כותב, היא העלייה הגבוהה במדד הדיור, שלא נחלש כתוצאה מהפיחות בשער הדולר, כפי שצפו. יהודה שרוני כותב ב"מעריב" כי העלייה במדד לא באמת הפתיעה את נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, אלא שהוא נאלץ להתמודד בשתי חזיתות: במקביל לחשש מאינפלציה, הוא נאלץ להתמודד עם הדולר הקורס. זו בדיוק גם הכותרת של "כלכליסט".
אז מה יהיה? ב"מעריב" ממהרים לא להרגיע: "המומחים חוששים כי העליות במדד מרץ הן רק בגדר 'המנה הראשונה' בעליות המחירים הצפויות בחודשים הבאים: האינפלציה פורצת במלוא חריפותה" (יוסי גרינשטיין ורונית מורגנשטרן). אז הנה, נכתב, "אינפלציה". בינתיים רק בעמודים הפנימיים; בקרוב על השער, בקיוסק הסמוך לביתכם.
בעמ' 2 של "הארץ" כתבה של רותי סיני: "סיפור העמותות: מה שהחל בחינוך, המשיך לבריאות ונגמר בחלוקת מזון. כך עברה החברה הישראלית ממדיניות של צדק חברתי למדיניות של צדקה - התפתחות שבאה לידי ביטוי מובהק לקראת פסח".
תרבות גבוהה
גם אתם חוויתם קשיים בקליטת שידורי קול-המוזיקה? חגי חיטרון יצא ובדק. מדובר בירידה לצורך עלייה: בזק מבצעת עבודות על האנטנות של התחנה, ובסיומן צפויה איכות השידור להיות אפילו גבוהה יותר מזו שלפני השיבושים. מנכ"ל רשות השידור, מרדכי שקלאר, מצנן את ההתלהבות: המשדרים של קול-ישראל ישנים מאוד, כסף להחליפם אין, והאות של התחנה יישאר חלש.
ואורי פינק יפרסם בצרפת, מעצמת הקומיקס של אירופה, קומיקס אוטוביוגרפי למבוגרים בשם "יומנו של שורד בימי שלום" בהוצאת ברג אינטרנשיונל.
שתי הידיעות האחרונות הן ממוסף "גלריה" של "הארץ", וגם זו, שתורגמה מה"ניו-יורק טיימס": ג'יי.קיי רולינג, מחברת ספרי "הארי פוטר", תובעת הוצאה לאור שהתכוונה לפרסם אנציקלופדיה לעולמו של פוטר. התביעה עוסקת בכמה סוגיות משפטיות מהותיות ומעניינות הנוגעות לזכויות יוצרים.
גם במוסף "ספרים" של "הארץ" שמח, עם גיליון עבה (72 עמוד) לכבוד מודעות הפסח. פרופ' טובה רוזן כותבת ביקורת חיובית (אם כי אנמית מאוד) על הקובץ החדש של שירי רבי יהודה הלוי בעריכת פרופ' ישראל לוין, אבל אינה מצליחה לטשטש את הרושם שהותירה הביקורת הקטלנית שכתב אריאל הירשפלד על הספר, ושפורסמה לפני כחודשיים במוסף "הארץ". אלכס ליבק כותב על ספר הצילומים של פבל וולברג ומפרגן: "אין ספק שוולברג הוא צלם נפלא בעל עוצמה ויזואלית ייחודית חריגה, השובה את המתבונן".
התמונה הראשית על שער "הארץ" היא של פסל ברווז גדול על בניין עיריית תל-אביב. "יותר משלוש שנים אחרי מותו של אמן הקומיקס דודו גבע", נכתב בכיתוב התמונה, "וחמש שנים לאחר שהגה את 'התוכנית לבירווז תל אביב', התגשם אתמול חזונו - לאפשר לאמנות לנצח את הכיעור והביורוקרטיה. בטקס חגיגי ורב רושם נופח בלון ענק בדמות הברווז המאויר, סימן ההיכר של גבע, מעל בניין עיריית תל-אביב". יש גם הפניה לטקסט מתמוגג של נירית אנדרמן, ואף מלה על השנים הארוכות שעשה גבע ברשת שוקן של "הארץ", או על פיטוריו ממנה זמן לא רב לפני מותו הפתאומי, פיטורים שבנו העיד בערוץ 10 כי הסבו לו סבל עמוק.
פרומו
"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מתחרים ביניהם מי יקדיש מקום נרחב יותר על השער למודעות פרסומת למוספי סוף השבוע הארוך המתרגש עלינו (שבת+חג). התוצאות: "מעריב" מנצח, לכאורה, עם שליש מהשער, לעומת רבע אצל "ידיעות אחרונות". אבל התמונה מתהפכת כשמגלים שההפניה הראשית בשער של "ידיעות", לכתבה של אלדד בק על רשמיו מטיול באיראן, מובילה אמנם לכפולת עמודים, אבל הם רק טעימה מהכתבה שתתפרסם ביום שישי במוסף.
ומה באשר לתוכן? כאן יש רק מפסידים. "מעריב" יספר מחדש כמה סיפורים שכבר סופרו לעייפה: יצחק תשובה והפלאזה שלו, ריטה והגירושים שלה, עמוס עוז והספרים שלו. עמוס עוז והספרים שלו? "עמוס עוז על נשים, גברים ומה שביניהם", אומרת הכותרת. עוד צפוי: ראיון עם סלימאן אל-עביד ועם כדורסלן העבר עדי גורדון. יש גם כתבת פרומו לסדרת ריאליטי.
ומה ב"ידיעות אחרונות"? ראיונות עם שרה ג'סיקה פרקר, רן דנקר ודודי בלסר, ממש דיוקנו של "ידיעות אחרונות" כ"פנאי פלוס". ויש עוד: ראיון עם הנחקר שוקי ויטה מ"פרשת שוקי ויטה" וראיון עם הנמלט בועז יונה, האסור בכלא האיטלקי, ש"מספר הכל".
אמרתם יונה? ב"מעריב" ממהרים לקלקל ומפנים מהשער ל"מכתב מיוחד" שבו "מגולל המנכ"ל הנמלט את חוויותיו מהכלא". גם אם ל"ידיעות אחרונות" אין באמת ראיון מלא עם יונה, הרי ש"מעריב" מאכילים אותנו קש, סתם קש, לא מיוחד ולא נעליים. המכתב הוא כמה שורות בכתב יד ילדותי שיונה כתב כנראה לבתו, הנמרחות על פני כפולת עמודים במוסף "המגזין". נראה כאילו בתאוותם "לנצח" את המתחרה, "מעריב" והכתבת ליאת שלזינגר משחקים לידיו של יונה, החשוד בהונאה בקנה מידה ענק, ומציגים אותו כאב רחום וסובל ויהודי טוב (הוא כותב "בעזרת השם" ושמעולם לא האמין שיוכל להיות "תקופה כה ארוכה במקום זר שכולם פה גויים, ורובם מוסלמים").
וקצת ענייני חוסר ביטחון
אלכס פישמן מדווח ב"ידיעות אחרונות" על "לילה סוער ברצועה: פעיל ג'יהאד בכיר חוסל מהאוויר, לוחם צה"ל נפצע מאש צלפים, ירי על בית בעין-השלושה".
ג'קי חוגי כותב ב"מעריב" על התעצמות חיזבאללה, שמצרף אליו עוד ועוד פלגים ועדות בלבנון. הוא כותב גם על האסטרטגיה של הארגון, הדומה לזו שפעם צה"ל אחז בה; דהיינו, להעביר את המלחמה לשטח האויב. אמיר בוחבוט כותב על קצין שנשאר מאחור, בטעות, בדיר אל-באלח שבמרכז עזה. עמית כהן כותב על אבו-מאזן, שיעניק עיטור כבוד לחמש מחבלות, אחת מהן אחראית לרצח 16 ישראלים, אחרת לרצח נער אחד.
ב"הארץ" מביאים את אזהרות יום אתמול על השער: "שר הביטחון: לקחת ברצינות את האזהרות על פיגועים בסיני".
הלווית פעיל טרור בעזה, אתמול (צילום: פלאש 90)
פוליטי ופלילי
מיכל גרינברג מדווחת על שער "הארץ" כי שר הפנים מאיר שטרית ביקש להאריך בשנתיים את כהונתו של עמרם מצנע בראשות עיריית ירוחם, כי מצנע נענה וכעת נדרש רק אישור ועדת הפנים של הכנסת. "ההחלטה על המשך כהונתו" ללא בחירות, כותבת גרינברג, מעוררת תרעומת בעיירה.
הפרקליטות דורשת את העונש המקסימלי לשר לשעבר שלמה בניזרי: שבע שנות מאסר בפועל. גזר הדין: ב-27 באפריל.
הכנסת מוארת בתאורה מיוחדת לכבוד חגיגות שנות השישים למדינה (צילום: פלאש 90)
חדשות תקשורת
ב"כלכליסט" מדווח אמיר טייג על מגעים בין סלקום של נוחי דנקנר לבנק לאומי, לרכישת המניות של הבנק בחברת הכבלים הוט. טייג כותב כי בכוונת דנקנר להשתלט לבסוף על הוט כולה.
ב"דה-מרקר" מדווחים על המכרז למתן שירותי ייעוץ תקשורתי למשטרה, שנסגר היום: "יועצים רבים הודיעו שלא ישתתפו בו מאחר שהוא אוסר עליהם לייצג נאשמים".
במוסף "גלריה" של "הארץ" ממשיך אסף כרמל לסקר את המהלך של זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, לבטל את תנאי המכרז שהתחייבו לעמוד בו לפני שלוש שנים: הן ניהלו משא-ומתן עם ארגוני יוצרים והגיעו להסכם כי יבוטלו חובות העבר שלהן בתמורה להשקעה עתידית ביצירה מקורית. הפעם כרמל מביא לקוראים את קולו של מוטי זיסר, איש העסקים מבעלי חברת כאן, שהתמודדה גם היא במכרז והפסידה.
זיסר טוען, לא פחות, שהיתה קנוניה להביא לכך שקשת ורשת יזכו במכרז, על-ידי כך שיציעו את ההצעות הגבוהות ביותר ומאוחר יותר יבטלו את ההתחייבויות שנתנו. הרשות השנייה מזמינה את זיסר לפנות למשטרה ומציינת כי הדברים אינם ראויים לתגובה. אבל גם בלי קנוניה יש כאן עניין גדול: חברות מסחריות שהתחייבו למכרז ממשלתי מנסות למצוא דרך לבטל את ההתחייבויות על-ידי התדיינויות עם גורם שלישי. מה גם שלפי הידיעה, חובות העבר של הזכייניות נאמדים בעשרות מיליוני שקלים, ואילו ההשקעה העתידית לפי ההסכם קטנה בהרבה. השוק החופשי מעולם לא היה חופשי כל-כך.