סוריה, איראן וענייני ביטחון

הכותרת הראשית של "מעריב" היא הרחבת הבדיקה של חומרים מסרטנים במטוסי חיל האוויר: נוסף למטוסי F16 נבדקים גם מטוסי F15. עד כה נבדקו חמישה ונמצאו נקיים (אמיר בוחבוט). ב"ידיעות אחרונות" מדווחים כי הושלמה בדיקתם של עשרה מטוסי F16 נוספים, וכולם נמצאו נקיים.

הכותרת הראשית של "הארץ" היא בענייני ים, לא אוויר: "חשש בישראל: איראן תשלח נשק לחיזבאללה דרך נמל ביירות". ברק רביד מדווח על טענות של מקורות מדיניים בירושלים שלפיהן הפיקוח הימי של יוניפי"ל אינו יעיל דיו.

ואת הדיון העתידי בקונגרס האמריקאי על התקיפה שביצעה או לא ביצעה ישראל בסוריה אתם זוכרים? ביום שלישי האחרון התפרסמו ב"מעריב" הכחשות כי יתקיים דיון בוועדת יחסי החוץ של בית-הנבחרים או בוועדת המודיעין של הסנאט; היום מכריזה כותרת על שער העיתון שדיון כזה יתקיים, שישראל דורשת שהוא יהיה בדלתיים סגורות, ושהאמריקאים נוטים להסכים לכך. בכותרת הכתבה של עמיר רפפורט נכתב שהדבר נחשב "הישג" לישראל, אולי על רקע "החשש הכבד" שהדיון הצפוי עורר במערכת הביטחון, "שכן מזה תקופה ארוכה שוררת מתיחות רבה בין ישראל לסוריה".

מי שמכיר את המתיחות הזו מקרוב הוא השר בנימין בן-אליעזר, שאמר בשבוע שעבר כי "תקיפה של איראן תוביל לתגובה קשה של ישראל, שתגרום לחורבן האומה האיראנית". היום מביאה טל שניידר ב"מעריב" את הריקושטים שקיבלה האמירה, שגם הם חדשות ישנות מהשבוע שעבר: שגריר איראן באו"ם הגיש תלונה למועצת הביטחון בעקבות דבריו של פואד, וטען שהם נוגדים את "הוראות אמנת האו"ם הקוראות לכל המדינות החברות באו"ם להימנע מאיום או שימוש בכוח נגד ריבונותה של מדינה חברה אחרת באו"ם". תראו מי שמדבר.

עוד כותב עמיר רפפורט ב"מעריב" על חשיפת צילומי לוויין של מתקן לפיתוח טילים בליסטיים באיראן, ועל פרסומים שלפיהם צפון-קוריאה העבירה לאיראן פצצה גרעינית. "למרות דו"ח המודיעין האמריקאי", כותב רפפורט, "אשר קבע כי לא ניתן להוכיח שלאיראן יש פרויקט גרעיני צבאי, הרי שלרוב גורמי המודיעין בעולם, ובכלל זה בישראל, אין ספק שאיראן חותרת ללא הפוגה להשגת נשק גרעיני".

גם יוסי מלמן ויובל אזולאי כותבים על אתר הפיתוח של טילים ארוכי טווח באיראן שחשף כתב-העת הבריטי "ג'יינס": "לפי הערכות במערב, בקרוב יוכלו הטילים האיראניים לאיים על מרבית שטחה של אירופה". וב"ידיעות אחרונות" מדברים במספרים: 6,000 קילומטרים. חתיכת דרך.

בחזרה להתקפה בסוריה. מדוע היא חשובה כל-כך לאמריקאים? משום שאת המתקן הגרעיני שהושמד שם (על-פי ציטוטים של מקורות זרים בעיתונים שאינם זרים) סיפקה כנראה צפון-קוריאה, הנמצאת אצלם במקום טוב ברשימת המדינות התומכות בטרור. בידיעה ב"מעריב", שעליה חתומות "סוכנויות הידיעות", נכתב כי ארצות-הברית מתעקשת להשאיר את צפון-קוריאה ברשימה כל עוד היא מסרבת לחשוף את פרטי משלוחי הנשק, הגרעיני והקונבנציונלי, שסיפקה למדינות במזרח התיכון. ואגב צנזורה ומקורות זרים, התוכלו, ילדים, להבין את פשר המשפט הסוגר את הידיעה הנ"ל: "וזאת בעיקר לאחר תקיפת צה"ל בסוריה ב-6 בספטמבר 2007, שהוקם על-פי החשד סיוע צפון-קוריאני".

ובעזה? עמוס הראל ואבי יששכרוף כותבים כי חמאס מעוניין מאוד בהפסקת אש, אולם מעמיד תנאים בלתי אפשריים למימושה. "הארץ" יודע לספר על תשעה פלסטינים שנהרגו מאש צה"ל בסוף השבוע, ובהם שני ילדים. "מעריב" מספר על שמונה מחבלים הרוגים, ועל ילד בן 12 שנהרג, לטענת הפלסטינים. דובר צה"ל טוען כי לא ידוע לו על המקרה, אולם לדבריו, המחבלים ירו מתוך קהל ילדים.

תחקיר הפיגוע בנחל עוז, ועוד על חקירות

בעמ' 6 של "מעריב" מופיעות מסקנות מהתחקיר הראשוני של הפיגוע במסוף הדלקים בנחל עוז. טוב, לא בדיוק מסקנות, יותר שברי ציטוטים, אולי מפני שהתחקיר בעצם טרם הסתיים. הכותרת של "מעריב" היא כי מנהל מסוף הדלקים פנה לחטיבה הצפונית בעזה כבר לפני חודש וחצי בדרישה לבחון מחדש את סידורי האבטחה במסוף. "גורמים אזרחיים" טוענים כי "בחטיבה הבטיחו להדק את האבטחה", ומהידיעה עולה כי הדבר לא בוצע. אין אזכור בידיעה למידת המחויבות של חברת דור אלון, מפעילת המסוף ומי שמרוויחה מפעילותו, לאבטחה במקום.

ב"הארץ" מדווח שחר אילן על הדו"ח של הוועד הציבורי נגד עינויים שיוגש היום לכנסת. הטענה העיקרית נגד השב"כ: שימוש פסול בבני משפחות של עצירים פלסטינים במטרה להפעיל עליהם לחץ. מה השימוש הפסול? "מעצרים חסרי הצדקה של בני המשפחה" ו"ביום מעצרים". גם אריק בנדר ב"מעריב" מדווח בקיצור על הדו"ח.

פופוליטיקה

"מעריב" חושף בפני קהל קוראיו כיצד הוא מניע מהלכים פוליטיים. "בעקבות חשיפת מעריב", נכתב מעל הידיעה של מיה בנגל על נכונותו של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, לאחד כוחות עם מפלגת "ישראל ביתנו". "ליברמן אמר בתגובה", כותבת בנגל, "כי איחוד עם הליכוד יקרה רק אם הליכוד יסכים לתנאים שהציב: חילופי שטחים, משטר נשיאותי, ברית זוגיות ושינוי בהליכי גיור". ומדוע חושבים ב"מעריב" כי הם אחראים לכל זה? משום שבסוף השבוע פרסמו כי התקיימו מגעים בין אהוד אולמרט ואהוד ברק לאיחוד של מפלגות "קדימה" ו"העבודה".

גם ב"הארץ" קראו את הפרסומים ב"מעריב", וכך הניע "מעריב" לא רק מהלכים פוליטיים אלא גם עיתונאיים: מזל מועלם מדווחת, תחת הכותרת "בכירים בעבודה ובקדימה שוללים אפשרות איחוד", כי השרים ציפי לבני, אבי דיכטר, חיים רמון ושאול מופז מקדימה מתנגדים לרעיון. גם השרים  יצחק הרצוג ושלום שמחון מהעבודה מתנגדים. מועלם טוענת כי מי שתומך במהלך האיחוד הם "ראשי הקהילה העסקית". תומך שיש לו שם: השר בנימין בן אליעזר (אבל רק אחרי הבחירות).

עוד ב"הארץ": יהונתן ליס מדווח על החשדות נגד עו"ד אורי מסר, מקורבו של ראש הממשלה אהוד אולמרט: מרמה והפרת אמונים. ליס טוען כי הטיפול של המשטרה במסר, החשוד כשותף במה שמכונה "פרשת מרכז ההשקעות", הוא "בכפפות של משי" ו"תחת מעטה חשאיות".

עבירות מין ואלימות במשפחה

מה חדש בחזית האמהות החשודות בהתעללות בילדיהן, או לחלופין בקיום יחסי מין עימם? ב"מעריב" נותנים שער לידיעה שהילדים בני ה-8 וה-11 שנוצלו מינית על-ידי אמם כלל לא היו אמורים להתראות איתה. שמעון איפרגן מספר על צו בית-משפט שאסר על האם להתראות עם מי משמונת ילדיה, אולם שניים מהם יצאו לחופשה מהפנימייה שבה הם שוהים, וברחו מבית האב אל האם. הכותרת של "מעריב" היא "המחדל שלא מנע את ההתעללות". לטענת העיתון, "אף אחד לא דאג לאכוף" את הצו. אלא שכך מאמץ "מעריב" את הצד של האם, שזו טענת פרקליטה. גרסת שירותי הרווחה בנתיבות היא כי לא ניתן לנהל מעקב צמוד כל רגע ורגע אחרי הילדים, וכי הם הגיעו לאמם כשהיו בחופשה ואחרי שברחו מאביהם. האב, כך טוענים שירותי הרווחה בנתיבות, כלל לא דיווח על הבריחה. האם הובאה היום להארכת מעצר שלישית ולקבלת חוות דעת פסיכיאטרית.

עוד שתי ידיעות בכפולת ההתעללות של "מעריב": עמי בן דוד מדווח כי משטרת ישראל שיגרה בקשה לאינטרפול להוצאת צו מעצר בינלאומי נגד אליאור חן, החשוד כי עמד בראש כת שהתעללה בילדים. עורך-דינו מוחה על כך שהצו לא הוצא "במעמד שני הצדדים" ומכריז כי זו הוכחה שמרשו לא יזכה למשפט צדק וכי לכן מובן מדוע ברח. שמואל מיטלמן מדווח כי בית-המשפט העליון דחה את החלטת המחוזי לשחרר למעצר בית את האם מבית-שמש החשודה בהתעללות, מנהיגת כת הנשים המתכסות. הרבה מקרי התעללויות מזוויעים, שבילבלו גם את הכתב, או העורך, שבסופה של הידיעה על האם מבית-שמש ייחס לה חשדות למעשי סדיזם שבוצעו, על-פי החשד, על-ידי האם מירושלים.

עבירות מין ואלימות מחוץ למשפחה

"מועדון קרב" היא הכותרת של "ידיעות אחרונות" היום, והיא מתייחסת לאלימות במועדונים בתל-אביב ובחיפה בסוף השבוע, שתוצאותיה הרוג אחד וכמה פצועים, ובהם שוטר ומאבטח. כתבי "ידיעות אחרונות" מנפקים כתבה שכל כולה דיווח יומני של מאורעות פלילים בסוף השבוע, אבל בכלל לא בטוח שסופי שבוע אחרים נראים אחרת, אולי למעט ההרוג. וכרגיל ב"ידיעות אחרונות", במקום טור פרשנות שיאיר וירחיב את הידיעה החדשותית, זוכים נושאים "אזרחיים" לטור דעה מטיפני ושמאלצי. הפעם על החתום: סמדר שיר. הכותרת: "תחשבו על אמא". ביטוי תמוה המעלה את ההשערה כי הטור נכתב בעמידה וכלאחר יד: "חליל וחסה".

גם ב"מעריב" לא מתעלמים מסוף השבוע האלים ומקדישים לו עמוד כמעט מלא, תחת הכותרת "הבילוי: דקירות ורצח". אבי אשכנזי ומיכל שפירא מדווחים כי במשטרה ובאגף רישוי העסקים בעיריית תל-אביב מנסים לקדם תוכנית שתאסור מכירת אלכוהול בפיצוציות החל מהשעה 21:00. בעמוד אחר מדווחים על מסקנותיה של ועדת בדיקה מחוזית של המשטרה, שקבעה כי שוטרים באשקלון התנהגו ברשלנות, התעלמו מפניות ולא מנעו רצח.

טובה צימוקי ויובל יועז מטילים מה שנראה כמו עוד ספין, לא ברור לגמרי של מי, בפרשת קצב: "הערכה: תיתכן עסקת טיעון נוספת במשפט קצב".

זוכרים את הספינה הצרפתית שחטפו שודדי ים באוקיאנוס ההודי? ובכן, בעליה של הספינה שילם שני מיליון דולר כופר, אנשי הצוות שוחררו וכוחות מיוחדים של צבא צרפת פתחו במרדף אחרי השודדים ברחבי דרום סומליה, הרגו שלושה מהם והחזירו חלק מהכסף (רוני בר, "מעריב").

כלכלה

שמואל מיטלמן חוזר ב"מעריב" על חשיפה של ערוץ 10: תביעה אזרחית שהגישו כמה חברות נגד ארקדי גאידמק. התובעים טוענים כי גאידמק "העביר לחשבונו הפרטי" מאות מיליוני דולרים ששילמה ממשלת אנגולה והיו אמורים לעבור לממשלת רוסיה. ב"ידיעות אחרונות" לא מייחסים את החשיפה לערוץ 10, וכותבים (אורון מאירי) כי מדובר בחקירה שהחלה לפני שנה והיא מתחדשת עכשיו.

שטר חדש של 20 שקל, העשוי מפולימר, יופץ החל מהיום על-ידי בנק ישראל.

התחזית

תחזית מזג האוויר מופיעה על השער של "מעריב": שלושה ימים של שרב.

קולנוע

דודו בזק מדווח בעמוד האחורי של "מעריב" על פתיחתו המתוכננת של אולם הקרנות במכלללת עמק יזרעאל, שיכיל 350 מושבים. נכון להיום, אין במדינת ישראל אפילו בית-קולנוע אחד מצפון לחיפה.