נשיקה מבעד לשטיח
"הבית הלבן: אנחנו מיואשים מישראל", קוראת הבוקר הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". כותרת דרמטית כזו, על סבב נוסף בחיכוכים בין ירושלים לוושינגטון, מתאימה לסיקור שמעניק העיתון ליחסי ישראל-ארה"ב מאז כניסתם של בנימין נתניהו וברק אובמה לתפקידיהם. "ידיעות אחרונות" לא פיספס כמעט אף הזדמנות להבלטת הבעיות והמתחים ביחסים בין שתי המדינות ושני מנהיגיהן.
גם הכפולה הפותחת בעיתון מוקדשת לעימות הנוכחי, שעניינו ההחלטה להרחיב את הבנייה הישראלית בשכונת גילה בירושלים, שכונה שמבחינת ישראל נמצאת בשטח ישראלי לכל דבר ועניין, ומבחינת ארה"ב (וכל יתר מדינות העולם) נמצאת בשטח כבוש לכל דבר ועניין. התגובה של לשכת ראש הממשלה, שלפיה אין משבר עם ארה"ב, מופיעה בשולי הדיווח, עיקרו מוקדש למשבר המוכחש. אורלי אזולאי ודני אדינו אבבה מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי "בהודעה הרשמית שהוציא הבית הלבן" בעקבות החלטת ממשלת ישראל להרחיב את הבנייה בשכונת גילה נאמר כך: "אנחנו מיואשים מההחלטה".
"מיואשים", אכן מלה טעונה ביותר. מזל שבבית הלבן דוברים אנגלית, כך שניתן לתרגם את ההצהרות הרשמיות של דובריו על-פי הצורך. בעוד ב"מעריב" מתורגמת המלה בהודעת הבית הלבן כ"נחרדים", וב"הארץ" נכתב כי בבית הלבן "נדהמים" מההחלטה להמשיך לבנות בגילה, ב"ישראל היום", עיתון הבית של נתניהו, מצוטט דובר הבית הלבן כמי שאמר כך: "אנו מאוכזבים מההחלטה" [יורי ילון, אלי לאון וסוכנויות הידיעות], וגם הנוסח הזה מופיע תחת כותרת שונה בתכלית – "למרות הלחץ האמריקאי, אושרה הרחבת גילה".
האם בבית הלבן "מיואשים", "נחרדים", "נדהמים" או רק "מאוכזבים"? הנה הנוסח המקורי: "We are dismayed at the Jerusalem Planning Committee’s decision to move forward on the approval process for the expansion of Gilo in Jerusalem", מסר דובר הבית הלבן רוברט גיבס. אין לדעת באיזה מילון עושים שימוש במערכת "ישראל היום", אך אולי יש טעם לחדשו. המלה "מאוכזבים" אינה מעבירה את מלוא המטען השלילי של "dismayed".
מצד אחר, לא ברור כלל מדוע נבחר דווקא התרגום המרוכך ביותר במקרה זה. מבחינת לשכת ראש הממשלה, לא אמורה להיות שום בעיה עם ייאוש, חרדה או תדהמה אמריקאית מבנייה ישראלית בגילה. "אז האמריקאים מיואשים וחרדים, מה קרה?", ישאל הפובליציסט המתאים. זה הרי רק מחזק את תדמיתו של נתניהו כמנהיג ישראלי שאינו מתפקד כעושה דברה של האימפריה מעבר לים.
במעוד אויבך
בטור ביקורת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" לועגת גפי אמיר לאופן שבו טיפלה התקשורת האלקטרונית במעידתו אתמול של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל (נתניהו ניסה, בעת סיור במתקני חיל הים, לעבור מספינת טילים לסירת גומי קלה, ובדרך איבד לרגע את שיווי משקלו).
"ראש הממשלה בנימין נתניהו מעד היום זמן קצר אחרי שהוא עצמו דיבר על התמוטטות", מצטטת אמיר את עודד בן-עמי, שפתח את תוכניתו "שש" בדיווח על האירוע. "זה היה ביקור שייזכר בעיקר הודות לאי-יציבות במים סוערים", היא מצטטת את המהדורה המרכזית בחדשות ערוץ 10, שאף היא הזכירה את המעידה של נתניהו בכותרות הראשיות. לעומת זאת מציינת אמיר לטובה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2, שם דווח על מעידתו של ראש ממשלת ישראל באופן מידתי יותר.
במקרה או שלא במקרה, בעיתון של אמיר, "ידיעות אחרונות", אין זכר למעידה של נתניהו על השער. ידיעה על המעידה מתפרסמת בכפולה המרכזית של העיתון. תחת הכותרת "תחזיק חזק, חביבי" מופיעים ארבעה תצלומים ועליהם סטמפות מחורזות ("יורד", "מועד", מתנדנד", צועד"). יוסי יהושוע מלווה אותם בכיתוב המסביר כי ראש הממשלה "נחת בזרועותיו היציבות והמסוקסות של לוחם השייטת שהוצמד אליו כמאבטח", ולאחר מכן מוסיף: "נתניהו התאושש במהירות והמשיך בסיור".
"הארץ", כמובן, אינו עיתון סנסציוני המדפיס תצלומים של מעידת ראש ממשלת ישראל מעצם האטרקטיביות הרבה שלהם בעיני קוראיו. משום כך הוא מפרסם רק תצלום אחד (בראש השער, לצד הכותרת הראשית), ומשום כך דיווחו על מעידת ראש הממשלה אינו עוסק בזוטות כגון עצם המעידה, אלא מתמקד בהשלכות האפשריות שלה ובשאלה העקרונית שמא התגלה במקרה זה מחדל אבטחתי שעלול היה להסתיים באסון.
"האם ראש הממשלה היה בסכנה?", שואלת כותרת כיתוב התצלום, שבו מציינים אנשיל פפר ויוסי מלמן כי נתניהו "היה לבוש אפוד מגן" (כלומר, במקרה שהיה נופל למים ייתכן שהיה לו קשה יותר לצוף). המסגור של תצלום מעידת ראש הממשלה כסיפור רציני בעל השלכות מרחיקות לכת דומה לפרסום סיפור על יחסים רומנטיים במערכת עיתון תוך מסגורו כדיון עקרוני על יחסי מרות במקום העבודה. ההנאה מההתפלשות בבוץ מלווה בו בזמן בהתענגות על נקיון הכפיים העצמי.
"מעריב" מעניק למעידת ראש הממשלה את הכיסוי הנרחב ביותר: ארבעה תצלומים בשער העיתון ועוד ארבעה תצלומים הפרושים לרוחב כל הכפולה השלישית. אולי תרמה לכך העובדה שצלמו אלכס רוזקובסקי הוא שהתלווה אתמול לראש הממשלה ותיעד אותו.
גם בכפולה הפותחת של "ישראל היום", אגב, מופיע תצלום של נתניהו מהסיור אתמול, אך בשונה מהעיתונים האחרים, בתצלום המופיע ב"ישראל היום" נראה ראש ממשלת ישראל עומד, יציב ובמצב רוח מרומם, לצד הרמטכ"ל גבי אשכנזי וקצין בכיר מהחיל. רק בצד עמ' 7 של העיתון מופיע תצלום קטן של רגע המעידה (הקרדיט, משום מה, לרויטרס), ולידו ידיעה קצרצרה על האירוע, מאת לילך שובל.
האינטרנט אשם
על פני כל עמ' 26 בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מופיעה הבוקר מודעה על שירות חדש של winwin, אתר הלוחות מבית "ידיעות אחרונות" ו-ynet. על-פי המודעה, מאגר הדירות, כלי הרכב וכל יתר המוצרים של winwin נגיש מעתה גם למשתמשי iphone.
בתחתית עמ' 27 בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מופיעה הבוקר ידיעה על שירות חדש של winwin, אתר הלוחות מבית "ידיעות אחרונות" ו-ynet. על-פי הידיעה, מאגר הדירות, כלי הרכב וכל יתר המוצרים של winwin נגיש מעתה גם למשתמשי iphone.
לידיעה, להבדיל מהמודעה, ניתן קרדיט ברור ("כתב 'ידיעות אחרונות'"). הבדל נוסף בין השתיים – בידיעה מצוין המספר שאליו ניתן לשלוח מסרון כדי להוריד את אפליקציית הלוחות למכשיר האייפון בעלות של חצי שקל בלבד.
שילוב של מודעה פרסומית גלויה לצד מודעה פרסומית בפורמט של ידיעה חדשותית אינו חדש. גם האשמת כל חוליי החברה בפיתוחים טכנולוגיים כבר הפכה למסורת. בגליון "גלובס" שחולק אמש למנויים כתב דרור מרמור במדורו "בדק בית" על הקשר בין הלוחות המקוונים לעליית מחירי הדירות.
"האשם מספר אחת בעליית מחירי הנדל"ן בישראל: האינטרנט – אבי אבות זמינות המידע במאה ה-21", כתב מרמור, והסביר כי בשל העלות האפסית של פרסום מודעה למכירת דירה באתרי הלוחות המקוונים, נוצרת כמו מעצמה דינמיקה של ניפוח מחירים. למרות הרתיעה האינסטינקטיבית מכל דעה המריחה כטכנופובית, מומלץ לקרוא את טורו במלואו (הכותרת הראשית הבוקר ב"דה-מרקר": "מחירי הדירות בתל-אביב זינקו ב-10% ברבעון").
האיבר הגדול ביותר בגוף האדם
"יסולק האימג' החזק", דרש לאחרונה אסף שניידר באחד הפוסטים שכתב בבלוג שנפתח לו באתר nrg מעריב. שניידר יצא באותה הזדמנות נגד השימוש המוגזם שנעשה לדעתו במערכות העיתונים בתוכנות לעיבוד תמונה, המעוותות את המקור כדי להפוך את התצלום לדרמטי יותר. אולם לא כל העיתונאים מעוניינים שתצלומים יביעו חוזק ודרמה דווקא.
במדור הפפרצי והרכילות של המגזין "רייטינג", המתפקד גם כמעין פרודיה על מדורי פפרצי ורכילות, מכונה מגיש הטלוויזיה ארז טל "ארז ('המוח') טל". לפני שבועיים הופיעו במדור [עורך: מורן שריר] שני תצלומים של טל, כשראשו נראה מעוות ומוגדל במידה חריגה לפרופורציות הטבעיות של בן-אנוש רגיל [צלם: ברק פכטר]. השבוע מופיעים במדור שישה תצלומים של טל שבהם ראשו גדול ממדים במידה מפחידה. השבוע, להבדיל מהמדור לפני שבועיים, נוספה גם שורת הבהרה המציינת כי מדובר ב"עיבוד תמונה ממוחשב".
ענייני תקשורת
במדור המכתבים למערכת של "הארץ" מתפרסם הבוקר מכתבו של אסף פינק ממעלה-אדומים, הנכתב בתגובה למאמר "מועמדות שהיא הצעה מגונה", מאת עקיבא אלדר. אלדר הסביר מדוע מועמדותו של השופט נעם סולברג לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינה ראויה. פינק כותב כי "אלדר בחר לציין חצאי עובדות" ומכנה את הביקורת שלו "פסולה" ו"נגועה בניגוד אינטרסים חמור" (סולברג פסק נגד אלדר במשפט לשון הרע). זו שפה מצוחצחת למדי ביחס לזו שבה השתמש כתב "מעריב" קלמן ליבסקינד, בפוסט שהוקדש כולו לניתוח ביקורתי ביותר של המאמר מאת אלדר.
גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי אמנון נדב עשוי להתמנות ליו"ר מועצת הרשות השנייה בראשית החודש הבא.
יעל חלק מדווחת ב"דה-מרקר" על נתוני הרבעון השלישי של 2009 ב"מעריב" – ירידה בהפסד התפעולי, אך ירידה גם בהכנסות. עוד נכתב כי בדיווח החברה נמסר כי הפצת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום" עתידה להשפיע לרעה על תפוצת מהדורת סוף השבוע של "מעריב".
במדור "היום לפני" ב"הארץ" מזכירה ליטל לוין כי ב-18.11.87 התבקשה נשיאת איגוד העיתונאים האמריקאים שלא לדווח על ביקורו של ראש הממשלה יצחק שמיר בארה"ב. המבקש – מזכ"ל האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל.