מדינת ישראל פנתה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה להטיל צו איסור פרסום על הליכים הנוגעים למכירת נשק וידע צבאי למיליציות ניאו-נאציות באוקראינה. המדינה מבקשת לקיים את הדיון בדלתיים סגורות ולהציג את טענותיה במעמד צד אחד.
העתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד איתי מק בשם 42 עותרים, מבקשת מבית-המשפט להורות למפקח על הייצוא הבטחוני לבטל, באופן קבוע או זמני, את הרשיונות שהעניק לייצוא נשק לאוקראינה, זאת משום שהוא משמש או עלול לשמש מיליציות ניאו-נאציות ואנטישמיות. לעתירה מצורפות ראיות שונות התומכות בטענה כי מדובר בכוחות בעלי אידיאולוגיה ניאו-נאצית וכי הכוחות הללו משתמשים בנשק ובידע בטחוני המיובאים מישראל.
"כידוע, למדינת ישראל יש מחויבות מיוחדת למאבק העולמי בניאו-נאצים ובאנטישמיות", נכתב בעתירה, "אף אם קיים אינטרס כלשהו בהמשך הייצוא הבטחוני הישראלי לאוקראינה, העותרים סבורים כי מדינת ישראל אינה יכולה לקחת סיכון שנשק ואימונים ישראליים ישמשו חיילים ניאו-נאצים ואנטישמים". לצד זה מפורטות בעתירה העבירות הכרוכות בייצוא הנשק והידע.
המדינה (הפיקוח על הייצוא הבטחוני, שר הביטחון, משרד הביטחון ומשרד החוץ) מבקשת בתגובה לדחות את העתירה על הסף בטענה שאין זה עניינו של בית-המשפט. "החלטות הנוגעות למדיניות הייצוא הבטחוני הינן החלטות המצויות באופן מובהק בליבת סמכויותיה של הרשות המבצעת, המתקבלות על בסיס שיקולים של ביטחון לאומי, יחסי חוץ והתחייבויות בינלאומיות, ותוך שמירה על האינטרסים החיוניים למדינה", נמסר מטעם המדינה. את המדינה מייצגת עו"ד שרה בלו מפרקליטות מחוז תל-אביב.
מהם האינטרסים החיוניים למדינה שבגינם הוחלט להעניק רשיונות לייצוא נשק המשמש או עלול לשמש מיליציות ניאו-נאציות? במשרדי הביטחון והחוץ מבקשים מבית-המשפט שלא לאפשר דיון פתוח באינטרסים הללו או בכל עניין אחר הנוגע לעתירה. הטעמים לכך, לפי המדינה, "ברורים", אולם הם אינם מפורטים. המדינה מזכירה כי במקרים קודמים נעתר בית-המשפט לבקשה לקיים דיונים הנוגעים לייצוא בטחוני בדלתיים סגורות.
צילום מסך מתוך סרטון של מיליציה אוקראינית שבו נראה חייל המדגים את השימוש ברובה ישראלי מסוג תבור (מתוך העתירה)
המדינה מוסיפה וטוענת כי "מדיניות הייצוא הבטחוני ממדינת ישראל לכל מדינה אחרת נתונה לבחינה מתמדת והערכות מצב עתיות המתבצעות על-ידי הדרגים הבכירים במשרד הביטחון ובמשרד החוץ, בתיאום עם גורמים רלבנטיים נוספים". אולם כאמור, המדינה דורשת כי הערכות אלו יהיו חסויות מהציבור וכי לבית-המשפט לא תהיה סמכות כלשהי לגביהן, זאת נוכח "אופיה המדיני-בטחוני של הסוגיה".
לתגובת המדינה צורפו תצהירים תומכים של רחלי חן, ראש אגף הפיקוח על הייצוא הבטחוני במשרד הביטחון; תמר רחמימוב-הוניג, מנהלת המחלקה לפיקוח על ייצוא בטחוני במשרד החוץ; אילן ייטב, ראש היחידה למדיניות ייצוא בטחוני ולבק"ן באגף המדיני-בטחוני במשרד הביטחון; ושל "הגב' מ'", ראש תחום אבטחת מידע במשרד הביטחון.
"העותרים מתנגדים בתוקף לבקשה שחושפת טפח ומכסה טפחיים", הגיבו העותרים לבקשת המדינה להטיל חיסיון על ההליך. העותרים הזכירו כי בהליכים קודמים בנושא ייצוא בטחוני הדיון נערך בדלתיים פתוחות, גם אם פסק הדין נותר חסוי. עוד טענו העותרים כי מידע שהמדינה מבקשת להסתיר בצו איסור פרסום מתפרסם ממילא בתקשורת, וכי אף המדינה עצמה חוזרת עליו במסמכים משפטיים שאינם חסויים.
כדוגמה מתייחסים העותרים לפרוטוקול מושחר שהמדינה צירפה לבקשתה להטיל חיסיון על ההליך. לטענת העותרים, השורות המושחרות הן "דברים פומביים שבא-כוח העותרים כתב אותם בעתירה הפתוחה לציבור, וכאמור הוא והעותרים חזרו עליהם בכל בימה תקשורתית אפשרית".
בכך לא הסתיימו חילופי הטענות המשפטיות בין הצדדים, משום שהמדינה מסרה לבית-המשפט תגובה לתגובת העותרים (לבקשת המדינה לחיסיון). בתגובה זו חידדה המדינה את הסיבה לבקשתה כי הדיון ייערך בדלתיים סגורות – כלומר, שגם טענות העותרים ייאסרו לפרסום – והדגישה את הטיעון שלפיו דיון משפטי פומבי יוביל לחשיפה תקשורתית שאינה בשליטה מלאה של המדינה.
"עמדת המדינה שלפיה איסור הפרסום נדרש גם ביחס לטיעוני העותרים במסגרת הדיון הינה, בין היתר, פועל יוצא של לקחי העבר שבהם נשמעו טענות בא-כוח העותר בדלתיים פתוחות, ומבלי שיכולים היו המשיבים להשיב לדברים בגלוי, ובפועל פורסמו דברים באמצעי התקשורת אשר הציגו את עמדת המדינה באופן מטעה ומסולף".
לפי עמדת המדינה, סירוב העותרים לטעון את טיעוניהם בבית-המשפט כשהם אינם מורשים להיחשף לטיעוני הצד השני (שייטענו במעמד צד אחד) הוא עדות לכך ש"רצונם האמיתי [...] מצוי ככל הנראה בשדה התקשורתי". לתגובה לא צורף דו"ח המוכיח כי התקשורת הישראלית מרבה לעסוק, או עוסקת בכלל, בהליכים משפטיים נגד ייצוא של נשק וידע בטחוני מישראל לכוחות זרים המבצעים פשעי מלחמה, מחזיקים באידיאולוגיות ניאו-נאציות או משרתים דיקטטורות.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב ידון בעתירה בשבוע הבא, ב-26 ביוני.
3898-03-19