הראפר האמריקאי אייס טי הוא אולי הקורבן הראשון של חוק התקשורת החדש בהונגריה. ליתר דיוק, תחנת הרדיו ההונגרית טילוס, שבחרה לשדר לפני חודשים אחדים את שירו של הראפר, "Warning, it's on" בשעה 17:30 אחר הצהריים. בסוף-השבוע האחרון פורסם באתר התחנה מכתב מן הרשות לתקשורת ומידע תקשורתי בבודפשט, ובו היא מוזהרת כי שידור של "ראפ גנגסטרי" מסוג זה "עלול להשפיע לרעה על דרך התפתחותם של קטינים". לצד הנזיפה נתבעה התחנה להבטיח שמאזיניה ייחשפו בעתיד לשירים כאלה רק לאחר תשע בערב. מן הסתם בהנחה שבשעה הזו נערי הונגריה ונערותיה כבר עולים למיטותיהם, אומרים לילה טוב ושוקעים בשינה עמוקה.

ישיבה בפרלמנט ההונגרי בבודפשט (צילום: hettie gm, רשיון cc)

המכתב המאיים, כך דיווחה סוכנות הידיעות AFP מבודפשט, הזכיר שם לרבים את ימי השלטון הקומוניסטי. אז, בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, נאבקו הרשויות נגד הפוטנציאל ההרסני הטמון במוזיקת הפאנק. האזכור של ימי המשטר הקומוניסטי לא היה מקרי: מבקריו הרבים של חוק התקשורת החדש מזהים בין סעיפיו את צלליו המאיימים של העידן שנדמה היה שחלף מהעולם.

"ימי 'פראבדה' חלפו", אמר לפני ימים אחדים ראש ממשלת בלגיה לשעבר גאי ורהופסטאדט. "החוק החדש הוא בלתי מתקבל על הדעת. הונגריה חייבת הסברים, ונציבות האיחוד-האירופי חייבת לפעול. הוא מנוגד לסטנדרטים של האיחוד-האירופי". "פראבדה" היה ונשאר הסמל המובהק לשליטה המרכזית של השלטון הסובייטי על אמצעי התקשורת בברית-המועצות. החשש שרוחו של העיתון שהיה שופר הקרמלין שבה לתחייה התעורר בשל כמה ממרכיביו המרכזיים של החוק, שעל-פיו יוענקו בהונגריה סמכויות נרחבות ל"מועצת תקשורת" בת חמישה חברים, כדי להבטיח "תקשורת מאוזנת":

ראשית, עצם הפעלתו של רגולטור ממשלתי שנועד לפקח על אמצעי התקשורת – טלוויזיה, רדיו, עיתונות מודפסת וגם אתרי אינטרנט – כדי שאלה לא יפרסמו דברים שיש בהם פגיעה "באינטרס הציבורי, במורל או בסדר הציבורי". החוק קובע כי על העיתונות מוטלות מחויבויות לשמירה על הסדר החברתי ועל הכבוד האנושי. מדובר, בין היתר, על הגבלות בתחום סיקור נושאי מין, אלימות וסמים, "למען האינטרסים של החברה". הגדרות גורפות אלה מעניקות לרשויות כר פעולה נרחב להגבלת השיח הציבורי.

שער העיתון ההונגרי "נאפזאבאדסג" השבוע, עם הכיתוב ב-27 שפות, "חופש העיתונות בהונגריה הגיע לקצו"

שנית, הסמכות שניתנה לגוף זה להטיל עונשים כבדים על ארגוני תקשורת שחורגים מן הכללים. על-פי החוק, ניתן להטיל על תחנת טלוויזיה קנס המגיע ל-950 אלף דולר. עיתון יומי עלול להיתבע לשלם כ-120 אלף דולר, סכום לא מבוטל בענף תקשורת הנמצא ממילא במצוקה כלכלית גוברת. זאת ועוד: למועצה יש גם סמכות להורות על השעיית שידור ובמקרים מסוימים גם על סגירתו של כלי תקשורת. החשש מעונשים אלה עלול להטיל אימה על מו"לים, עורכים ובעלים של ארגוני תקשורת, ולהוביל אותם לצנזורה עצמית, שגם היא עלולה לפגוע בתפקיד התקשורת בחברה דמוקרטית.

שלישית, למועצה יש סמכות לאפשר חיפוש בכליהם של עיתונאים ולתבוע מהם לחשוף את מקורותיהם בהקשר לפרסומים הנוגעים לביטחון הלאומי, זאת בשעה שברחבי העולם יש מדינות שבהן "חוקי מגן" ופסיקות משפטיות הכירו בזכות עיתונאים לשמור על חסיון מקורותיהם כדי שיוכלו לבצע את עבודתם ואת שליחותם הציבורית.

ורביעית, הרכבה של המועצה. על-פי הדיווחים מהונגריה, כל חמשת המושבים במועצה מאוישים על-ידי נאמני מפלגת השלטון המרכז-ימנית פידז, שבראשה עומד ראש הממשלה ויקטור אורבן. הרכב חד-מפלגתי זה של המועצה מעניק לשלטון עוצמה החורגת מהמקובל בעולם המערבי. אילו היו חברים במועצה אישים ממפלגות שונות, לצד אנשי רוח ונציגי ציבור אחרים, אפשר שהחשש מפני פגיעה בחופש העיתונות היה מצטמצם במידת מה.

הראשונים שנזעקו היו כצפוי עיתונאים בהונגריה, שהבינו איזו עוצמה נוטל לידיו השלטון באמצעות חוק התקשורת החדש, ועד כמה מדובר בכרסום משמעותי בחופש הביטוי. עיתונאים ותיקים, שעבדו באמצעי תקשורת של המדינה או של המפלגה בעידן הקומוניסטי, ראו בכך סימן ראשון של חזרה לימים האפלים ההם. כך גם אנשי תקשורת צעירים, שבשני העשורים האחרונים נהנו מחופש עיתונות בסגנון מערבי. חששם אינו מופרך: גם בהונגריה עוקבים אחרי המתרחש ברוסיה של פוטין, שבה סתימת הפיות של העידן הקומוניסטי התחלפה בחיסולים פיזיים של עיתונאים שמעזים למתוח ביקורת על השלטון.

בדצמבר, עוד לפני כניסת החוק לתוקפו, הופיעו שני שבועונים כאשר שעריהם לבנים, במחאה על מהלכי הממשלה. השבוע הופיעה על העמוד הראשון של היומון "נאפזאבאדסג" הכתובת "חופש העיתונות בהונגריה הגיע לקצו", ב-27 הלשונות של מדינות האיחוד-האירופי. במאמר מערכת נכתב כי המטרה היחידה של החוק היא לדאוג לאינטרסים של חיזוק המרות והשליטה של מפלגת השלטון. עיתון אחר, "נאפזאבה", הקדיש את עמודו הראשון לרישום של אדם הולם בפטיש ולכתובת "חופש עיתונות הוא זכות בסיסית של כל מדינה החברה באיחוד-האירופי".

אחר-כך הצטרפו למערכה ארגונים בינלאומיים של עיתונאים, וגינו בכל פה את הפגיעה החמורה בחופש העיתונות. ביקורת דומה בחריפותה השמיעו מנהיגים אירופים. ביבשת עוקבים בדאגה אחר מה שנתפס כחריגה בוטה מכללי הדמוקרטיה שנדרשים מחברות האיחוד-האירופי. יתר על כן, החוק נכנס לתוקפו ב-1 בינואר, היום שבו מונתה הונגריה לנשיאה התורנית של האיחוד. הידיעות על חוק העיתונות האפילו על האירוע: נציגי הונגריה נמצאים תחת מתקפה בכל הגופים האירופיים. חופש העיתונות הוא "עיקרון קדוש", הדגיש נשיא הנציבות האירופית, חוזה מנואל בארוסו. הוא דרש לקבל הבהרות מן ההונגרים, בתקווה שאלה יסירו את החששות מפני הפגיעה החמורה ב"ערך בסיסי" של הדמוקרטיה.

שער העיתון ההונגרי "נאפזאבה" עם הכיתוב "חופש עיתונות הוא זכות בסיסית של כל מדינה החברה באיחוד-האירופי"

אל נוכח הביקורת הגוברת פתחה ממשלת הונגריה במתקפת הסברה. ה"פייננשל טיימס" הבריטי ציטט את שר החוץ יאנוס מארטוני, שטען כי החוק נועד בראש וראשונה להעניק לממשלה כלים להתמודד עם "לשון בלתי נסבלת שהתפשטה באמצעי תקשורת ואפילו באתרי אינטרנט". המדובר, לדבריו, בעיקר במאבק ב"לשון אנטישמית וגזענית" הפוגעת בכבוד האנושי. דוברים הונגרים אחרים טענו כי המבקרים משמיעים טענות אבסורדיות ובלתי מבוססות, המעידות על חוסר "הבנת עומק" של החוק.

194 עמודי החוק החדש, בתרגום לאנגלית, הועברו השבוע למטה האיחוד-האירופי בבריסל. משפטנים ומומחי תקשורת אמורים לבחון עתה בקפידה את סעיפי החוק, כדי לקבוע אם הם תואמים את עקרונות האיחוד. במקביל אמורה להגיע לבודפשט משלחת אירופית בכירה. על סדר יומה יעמוד חוק התקשורת, כמו גם "מסי המשבר" הכבדים שהוטלו בהונגריה על חברות כלכליות ועסקים בתחומי האנרגיה. גם חוקים אלה, הפוגעים במשקיעים זרים, מעוררים ביקורת רבה במדינות השכנות.

המתנגדים לחוק בהונגריה עצמה מקווים שהלחץ האירופי ישפיע, שכן הסיכוי לשינוי מבית הוא קלוש. מפלגת השלטון נהנית מרוב מוצק, ובידיה שני שלישים מ-386 במושבים בפרלמנט. 16 חברי מפלגת האופוזיציה הליברלית-ירוקה "פוליטיקה יכולה להיות גם אחרת" יכולים היו, בעת הדיון בפרלמנט, להסתפק בהדבקת סרטים על פיהם, כאזהרה מפני השתקת הביקורת הציבורית.

איתות ראשון לכך שהונגריה תיאלץ להקשיב לקולות הביקורת ביבשת היה בדבריו של ראש הממשלה אורבן, שאמר כי הונגריה עשויה לשנות כמה מסעיפי החוק אם תידרש לכך על-ידי האיחוד-האירופי. "אנחנו חלק מהאיחוד, ואלה הם כללי המשחק", אמר במסיבת עיתונאים. יחד עם זאת הדגיש כי אינו רואה סיבה לביקורת ולשינוי החוק, שכן מרכיבים דומים נכללים גם בספרי החוקים בצרפת, בגרמניה ובהולנד.

אבל בבודפשט יש גם מי שלא מתרגשים מגל המחאה הגובר ברחבי העולם. "אין כל סיבה לשנות חוק הונגרי בגלל ביקורת בחו"ל", התעקש בראיון רדיו זולטאן קובאס, מזכיר המדינה לענייני תקשורת. "לפני הביקורת צריך לראות איך החוק עובד. אנחנו משוכנעים שהוא ימלא את מטרתו". וזה בדיוק מה שמדאיג: שהרי עצם הכוונה להבטיח לעם ההונגרי "תקשורת מאוזנת" באמצעות חקיקה דרקונית היא שמאיימת על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה.