חברת פייסבוק טוענת כי הסירה מהרשת החברתית את העמוד של בן-ציון (בנצי) גופשטיין ושל ארגון להב"ה שבראשו הוא עומד משום שבפרסומים שהופיעו בעמודים האלה ניכרו "שנאה מאורגנת ודברי שנאה", זאת בניגוד לכללי פייסבוק. פייסבוק הבהירה זאת במענה לתביעה שהגיש גופשטיין ובה דרש לפתוח מחדש את העמודים שלו ולפצותו ב-250 אלף שקל.
בחודש יולי האחרון פנה גופשטיין לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו וטען כי חברת פייסבוק הטילה עליו "חרם ונידוי" משום שהוא "מחזיק דעות פוליטיות קיצוניות שלא מקובלות על מתווכי התוכן בפייסבוק".
באי-כוחו של גופשטיין, עורכי-הדין רועי בן-דוד וגיא אופיר, הודו כי הדעות שלו "שנויות במחלוקת", אולם טענו בכתב התביעה כי זכותו לביטוי בפייסבוק נבלמה "ללא הליך הוגן, בחוסר שקיפות, ומבלי ליתן לו זכות טיעון". השניים אף התריעו מפני "מדרון חלקלק בו חופש הביטוי וזכויות האדם יצטמצמו קשות, וכל מי שלא יישר קו עם תאגידי הענק יירדף פוליטית, כלכלית, חברתית ותעסוקתית, בשל שלילת הגישה לטכנולוגיה חיונית שבשימוש הציבור".
גופשטיין: "גם אדם המתבטא בצורה קיצונית לעתים אומר דברים שלמצער ראויים לדיון ציבורי לגבי נכונותם או אי-נכונותם. השתקה מוחלטת של אדם מעבר לפגיעה בחירותו פוגעת בחקר האמת ובדיון הציבורי, ומקבעת את עריצות הרוב"
לפי כתב התביעה, "גם אדם המתבטא בצורה קיצונית לעתים אומר דברים שלמצער ראויים לדיון ציבורי לגבי נכונותם או אי-נכונותם. השתקה מוחלטת של אדם מעבר לפגיעה בחירותו פוגעת בחקר האמת ובדיון הציבורי, ומקבעת את עריצות הרוב". מלבד הפגיעה בחופש הביטוי טען גופשטיין, בין היתר, כי פייסבוק הפרה את זכויות היוצרים שלו כאשר מחקה את התוכן שפרסם.
בשבוע שעבר הגישה פייסבוק, באמצעות עורכי-הדין ד"ר יואב אסטרייכר, עידן לרון ומיטל הרניב, את תגובתה. החברה דוחה את כל הטענות של גופשטיין, ובראשן הטענה הנוגעת לחופש הביטוי. "חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת", מדגישים בפייסבוק, והחברה רשאית לקבוע כללים למי שמשתמש בשירותיה, שאוסרים על פרסום תכנים של שנאה וגזענות.
גופשטיין, כך טוענים בפייסבוק, "עוסק בשנאה מאורגנת, כמייסד ומנהיג של ארגון בשם להב"ה – ראשי תיבות של 'למניעת התבוללות בארץ הקודש'". בפייסבוק מדגישים כי "מטרתו הרשמית של הארגון היא לעצור נישואי תערובת בין יהודים ללא יהודים (בעיקר ערבים/פלסטינים). בניסיון להגשים מטרה זו, הארגון זכה בצדק למוניטין כמסית לגזענות ואלימות. פייסבוק אינה מאפשרת לארגוני שנאה ולמנהיגיהם לנצל את הפלטפורמה להפצת רטוריקה של שנאה וגזענות כדי למשוך תמיכה נוספת ולהגדיל את נוכחותם".
עוד מזכירים בפייסבוק כי גופשטיין הוא "תלמידו של הרב מאיר כהנא – מייסד תנועת כ"ך, שהוכרזה על-ידי ממשלת ישראל כארגון טרור, והיא כלולה גם ברשימת ארגוני הטרור של ממשלות ארצות-הברית, האיחוד האירופי וקנדה".
פייסבוק: תנאי השימוש ברשת אוסרים במפורש על פעילות של ארגונים ואנשים העוסקים ב"פעילות טרור" ו"שטנה מאורגנת"
גופשטיין ולהב"ה, מוסיפים בפייסבוק, "תמכו בפומבי באלימות נגד לא-יהודים, ובכלל זה: קריאה לשריפת מסגדים וכנסיות, איום על גברים פלסטינים שהתובע האמין שיצרו קשר עם נשים יהודיות, הצתת בית-ספר דו-לשוני יהודי-ערבי בירושלים והשחתת האתר בכתובות נאצה גזעניות, התייחסות לנוצרים כאל 'ערפדים מוצצי דם' וקריאה לגירושם מישראל. בשנת 2014, פעילים מארגונו של התובע להב"ה היו אחראים להצתת בית הספר היהודי-ערבי של עמותת יד ביד לחינוך דו-לשוני בירושלים".
ב"תנאי הקהילה" של פייסבוק, כך נטען בכתב ההגנה, מובהר כי הרשת אינה מאפשרת נוכחות לארגונים ואנשים העוסקים ב"פעילות טרור" ו"שטנה מאורגנת". כמו כן, פייסבוק אוסרת גם על נוכחות של "ארגוני שטנה ומנהיגיהם וחברים בולטים בהם", כאשר ארגון שטנה מוגדר כ"ארגון כלשהו, המונה שלושה אנשים ומעלה, המאורגן תחת שם, סימן או סמל, המבטא אידיאולוגיה, הצהרות או פעולות פיזיות התוקפות אנשים על בסיס מאפיינים שונים, ביניהם גזע, השתייכות דתית, לאום, מוצא אתני, מגדר, מין, נטייה מינית, מחלה קשה או נכות".
גופשטיין ולהב"ה, טוענים בפייסבוק, הפרו את תנאי השימוש, ועל כן הוסרו עמודיהם.
בכתב התביעה של גופשטיין נטען כי בפייסבוק החליטו על המהלך בלי להפנות לפרסום כלשהו שלדבריהם הפר את הכללים שלהם. בכתב ההגנה מספק תאגיד הענק כמה דוגמאות.
ב-15.7.16, למשל, פרסם העמוד של להב"ה קישור לסרטון מאת חיים בן-פסח באתר יוטיוב, שנשא את הכותרת "בנות ישראל אל תלכו עם ערבים נאצים". ב-26.11.17 פרסם גופשטיין באמצעות העמוד "האמת של בנצי גופשטיין" צילום מסך המציג שמות מלאים ותמונות פרופיל בפייסבוק של נשים שונות אשר לפי גופשטיין יוצאות עם גברים ערבים. גופשטיין "הנחה ועודד את תומכיו ועוקביו לשלוח לאותן נשים הודעות אישיות ולהטריד אותן בדרכים נוספות".
בדף להב"ה שהפעיל גופשטיין פורסמו גם דברי שנאה כלליים כלפי ערבים, כמו המשפט "למה יצאתי עם ערבי" על רקע תצלום של אשה בוכה. הפרסומים הללו ואחרים, טוענים בפייסבוק, חייבו אותה להסיר את העמודים.
צילום מסך מתוך עמוד להב"ה בפייסבוק כפי שצורף לכתב ההגנה
לפי פייסבוק, הדרישה של גופשטיין להשבת העמודים שלו אינה אלא "דוגמה נוספת למגמה גלובלית ההולכת ומתרחבת: ארגוני שנאה ומנהיגיהם פונים לבתי-המשפט במאמץ להמשיך ולנצל שירות חופשי כדי להפיץ שנאה ורטוריקה גזענית בפני קהל גדול, תוך ניסיון לבטל את שיקול דעתו של מפעיל המדיה החברתית להסיר תוכן המפר את התנאים והמדיניות שלו".
פייסבוק מבהירה כי "אין ליתן לכך יד" ומזכירה כי רק לאחרונה דחה בית-המשפט לערעורים בקליפורניה תביעה דומה שהוגשה נגד טוויטר על-ידי "מנהיג תנועה התומכת בעליונות הגזע הלבן". בית-המשפט בארצות-הברית דחה את הטענה של התובע, ג'ארד טיילור, כי חופש הביטוי שלו הופר בכך שנאסר עליו לעשות שימוש בפלטפורמת טוויטר.
לפי פייסבוק, "בית-משפט נכבד זה צריך לעשות בדיוק אותו הדבר ולדחות תביעה זו. כל החלטה אחרת תפגע ביכולתה ובשיקול דעתה של פייסבוק להסיר דיבור שנאה ותוכן גזעני כדי לשמור על הפלטפורמה שלה בטוחה".
41389-07-18