פעיל זכויות בעלי חיים והעיתונאי העצמאי דוד שטרן קורא לבית-המשפט לדחות את דרישת ההסתרה של חברת זוגלובק. חברת הנקניקים דרשה מבית-המשפט שיאסור לדווח על תביעת העתק שהגישה נגד שטרן. שטרן משווה בין נסיון ההשתקה האישי של חברת הנקניקים נגדו לאופן שבו תעשיית הבשר כולה מנסה להשתיק את הדיון על אופן התנהלותה.

"המדובר בזעקת הקוזאק הנגזל", טוען שטרן. "התובעת, תאגיד ענק ועשיר במדינת ישראל, החליטה להיטפל לנתבע – אדם פרטי, צנוע, עניו ותם לב, המקדיש את חייו לעידוד חמלה כלפי כל המינים החיים על פני הארץ – ולגרור אותו לבית-המשפט באמצעות תביעה מופרכת על סך לא פחות מחצי מליון שקל. לאחר שכפתה התובעת על הנתבע להיגרר להליך, מנסה היא עתה להשתיקו מלהתגונן בפניה. אך לא רק את פה הנתבע מנסה התובעת לכסות, אלא את עיני הציבור כולו".

חברת זוגלובק תובעת משטרן כחצי מיליון שקל בגין ידיעה שפרסם באתר "טבעוניוז" על דליפת ביוב שהסבה נזק סביבתי רב. בעקבות דיווחים שפורסמו בתקשורת המרכזית, שטרן ייחס בידיעה את האחריות לנזק הסביבתי לזוגלובק, וטען כי שפכיה המזוהמים הם שהובילו לאסון האקולוגי. זוגלובק טענה, באמצעות עו"ד ראובן בילט, כי השפכים שלה כלל לא עברו בצינור הביוב שדלף, וכי ממילא אלה שפכים מטופלים שאינם מזהמים כלל וכלל, וכי שטרן פרסם עליה לשון הרע בכוונה לפגוע.

עמי זוגלובק, הבעלים של חברת זוגלובק (צילום מסך מתוך סרטון תדמית של התאחדות התעשיינים)

עמי זוגלובק, הבעלים של חברת זוגלובק (צילום מסך מתוך סרטון תדמית של התאחדות התעשיינים)

בנוסף פנתה זוגלובק לבית-המשפט בדרישה כי ימנע משטרן לדווח על התביעה שהגישה. "גם לאחר הגשת התביעה בגין לשון הרע", טענו בזוגלובק, "ממשיך המשיב [שטרן] להשמיץ את המבקשת באתר האינטרנט אותו הוא מפעיל, 'טבעוניוז', ובדף הפייסבוק שלו, בחסות ההליכים המשפטיים בתביעה".

שטרן הגיש היום לבית-המשפט את תגובתו לדרישת זוגלובק לחסום בפניו את האפשרות לדווח על התביעה. שטרן טוען באמצעות עו"ד אלון דוידוב כי אין כל מקום לקבל את דרישת חברת הנקניקים. "ישנה אמרה יפה המיוחסת לפול מקרטני", כותב שטרן, ומצטט: "אם קירות בתי-המטבחיים היו עשויים מזכוכית, כולם היו צמחונים". לפי שטרן, "תהליך הפיכתו של בעל חיים מפואר ושוחר חיים לנקניק הוא תהליך מזוויע שכל מי שנחשף אליו מקרוב משתנים חייו באחת. ועל כך בדיוק עיסוקה של התובעת – הפיכת גוויות חיות למאכל אדם". משום כך, אליבא דשטרן, תעשיית הבשר פועלת במחשכים.

"לא ייתכן שתעשיות של הרג והשמדה שיטתית ינהלו ענייניהן מאחורי דלתיים סגורות ותחת 'מניעת פרסום' והציבור לא יורשה לדעת על מה הם תובעים אחרים ואיך תיענה טענת האמת דיברתי, משל היה מדובר בקורבנות עבירה או לחלופין עניין בעל חשיבות קריטית לבטחון המדינה ושלום תושביה", מוסיף שטרן בהמשך. "איזו הצדקה יש לכך? זכות הציבור וחובת הציבור לדעת".

שטרן מודה כי "במסגרת תיק זה לא ילובן הדיון בשאלה מכוח מה לקח לו המין האנושי את הזכות לייסר חיות ייסורי תופת במסגרת תעשיות מזון ושאר מוצרים מן החי", אולם "יחד עם זאת חובה שאותו מין אנושי יהיה מודע למה שהוא מעולל ואילו זוועות עולם עוברים יצורים חיים בדרך לקיבתו. מדוע להסתיר את המציאות? זכות הציבור לדעת מה עושים בשמו תעשיינים ואת מי הוא מפרנס. דווקא על מפעלי עיבוד גוויות חיות למזון, כדוגמת התובעת, לפעול בשקיפות באופן גלוי וחשוף לציבור הצרכנים, ובדיוק את הפונקציה הזאת מנסה בקשה זאת לחסום".

23048-12-17