בית-המשפט אישר לעיתונאית שרון שפורר לזמן לעדות שורה של עבריינים ואנשים המקושרים לעולם הפשע כדי להגן על עצמה מפני תביעת דיבה שהוגשה נגדה. בהחלטת בית-המשפט הודגש כי הזימון לעדות הותר אך ורק בשל טענתה של שפורר כי התביעה שהוגשה נגדה היא תביעת השתקה.

לפני כשלוש שנים הגישה חברת הנדל"ן ד.ד. מיזמים תביעה בסך 1.7 מיליון שקל נגד שפורר. באותה עת היתה החברה תחת ניהולו של דודו דיגמי, סוחר נשים מורשע ומושאן של כמה וכמה כתבות תחקיר של שפורר כשעבדה ב"הארץ". תביעת הענק הוגשה נגד שפורר בעקבות פרסום פוסטים בחשבון הפייסבוק שלה בדבר ה"מפוקפקות" של חברת הנדל"ן.

בעקבות בקשה שהוגשה על-ידי "העין השביעית" התיר בית-משפט השלום בתל-אביב–יפו לפרסם פרטים על התביעה. בחברה, שכיום נקראת אורבן נדל"ן, טענו באמצעות עו"ד עמוס ון-אמדן, כי הפרסומים על כך שהיא "מפוקפקת" הסבו לה נזק של ממש. עוד נטען כי אין לקשור בין מעשיו של בעל מניות בחברה לבין החברה עצמה.

שפורר טענה למן ההתחלה כי התביעה שהוגשה נגדה אינה אלא תביעת השתקה. לאחרונה, באמצעות עורכי-הדין אורי קידר, עופר שכטר ועמוס נוה מהמטה למאבק בסחר בנשים, הגישה תצהיר מפורט ולצדו בקשה לזימון של למעלה מעשרים עדים. מלבד חברי הנהלת חברת אורבן נדל"ן ביקשה שפורר מבית-המשפט להורות על זימונם של עדים רבים, בהם עבריינים או אנשים המקושרים לעולם הפשע.

שרון שפורר (צילום מסך)

בין היתר ביקשה שפורר לזמן לעדות ראש ארגון פשע יפואי, את שותפיו של דיגמי לעבירות סחר בנשים, את מנהל מועדון ה"בייבידולס", איש נדל"ן ששילם לדיגמי מאות אלפי שקלים כדי שיסייע לו לפנות שטח מיושביו באמצעות אלימות (כפי שנטען בפסק דין, אליבא דשפורר) וכן את שוטה חובל, לשעבר מנהל מחלקת הרישוי והפיקוח על הבנייה בתל-אביב, שהורשע במרמה והפרת אמונים ואשר בנו מעורב בפרויקטים שונים של חברת אורבן.

בא כוחה של חברת אורבן נדל"ן, עו"ד ון-אמדן, טען כי אין לאשר לשפורר לזמן את העדים שביקשה בין היתר משום שהיא "מבקשת להפוך את ההליך לקרקס תקשורתי". לדבריו, "על בית-המשפט להורות לנתבעת לבחור 5–8 עדים מתוך רשימת עדיה".

השופטת רחל ערקובי דחתה טענות אלו וקיבלה את בקשת שפורר. "אני סבורה כי על מנת לאפשר לנתבעת להוכיח את טענת ההשתקה היא זכאית לזמן את העדים המבוקשים על-ידה, שכן לכאורה עדותם נחוצה להוכחת טענתה כי המדובר בתביעת השתקה, בין היתר בשל ההבדל בין עוצמת האמירות שנאמרו על-ידה, היקפן ותוכנן ומשמעותן, לבין המעשים המיוחסים לאותם צדדי ג' הקשורים ו/או היו קשורים לתובעת".

לפי השופטת, "באיזון שבין יעילות הדיון מחד לבין מתן אפשרות הוגנת לנתבעת לבסס את טענתה כי האמירות המיוחסות לה אינן בבחינת לשון הרע ו/או שהיא זכאית להגנות מכוח החוק, ובכלל זה כי עסקינן בתביעת השתקה, אני סבורה כי מן הראוי לאפשר לנתבעת להביא את העדים המדוברים".

22755-06-14