לפני שבועות אחדים הגישו לשכת עורכי-הדין בישראל והעומד בראשה, עו"ד אפי נוה, תביעת דיבה בסך כמיליון שקל נגד העיתונאית שרון שפורר. שפורר טענה בכתב ההגנה, בין היתר, כי התביעה הזו אינה אלא תביעת השתקה, תביעה מסוג שדומה כי הופך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות בישראל.

עו"ד תומר נאור, מנהל מחלקת הליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, השתתף לאחרונה בכנס שנערך בכנסת על-ידי אתר "העין השביעית" והשדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי של הכנסת, בראשות ח"כ קסניה סבטלובה. בדבריו בכנס קרא עו"ד נאור למחוקקים להכניס את המושג "תביעת השתקה" לחוק הישראלי. להלן גרסה ערוכה של ראיון שקיים עם אורן פרסיקו וחן ליטבק בתוכנית "קול העין".

מהי תביעת השתקה? איך מבדילים בין סתם תביעת דיבה לתביעת השתקה?

"תביעת השתקה, SLAPP – Strategic Lawsuit Against Public Participation – היא תביעה אסטרטגית שהמניע שלה הוא לצאת נגד ביקורת ציבורית. זו דוקטרינה שמתחילה להתפתח בארצות-הברית של שנות ה-80 וה-90, אז מתחילים לזהות יותר ויותר בעלי הון ובעלי אמצעים שמגישים תביעות דיבה אסטרונומיות, מנותקות מהמציאות לפעמים, נגד אנשים שהעזו לבקר אותם – בדרך כלל בדגש על עיתונאים עצמאיים, שאין מאחוריהם מערכות חזקות".

עו"ד תומר נאור (צילום: יורי קלבנוב)

כבר מנית שני מאפיינים, פער הכוחות בין התובע לנתבע וסכום מאוד גדול של התביעה. מה עוד מאפיין את תביעות ה-SLAPP?

"בדרך כלל המטרה של התביעה היא לא באמת לנצח. אין פה עניין של 'פגעת לי בשם הטוב ולכן אני מעריך את הנזק בכך וכך שקלים', אלא להתיש ולהרתיע מפני פרסומים עתידיים, גם על-ידי עיתונאים אחרים. אנחנו מזהים פה יצירה של אפקט מצנן כלפי עיתונאים שיפחדו לפרסם כתבות, ידיעות או אפילו פוסטים בפייסבוק כנגד מי שמשתמשים בכלי הזה".

נראה שבתקופה האחרונה אפשר לראות אצלנו תביעות שעונות על המאפיינים שנתת. האם למשל התביעה החדשה נגד שרון שפורר נחשבת תביעת השתקה?

"אני אזהר במילותי. קראתי את התביעה של לשכת עורכי-הדין. על פניו, אם אנחנו מנתחים לפי הכלים, יש פה כתבת עצמאית, ובחרו לתבוע אותה ולא את הגופים שבהם היא פרסמה, וזה הגיע בעקבות שורה של פרסומים שעניינם פעילויות כאלה ואחרות של לשכת עורכי-הדין והעומד בראשה עו"ד אפי נוה.

"חשוב שנשים לב שבתביעת השתקה קלאסית אנחנו נוטים להסתכל על הסכומים המופרכים שמבקשים, אבל גם אם הסכום היה סביר יותר, האיום הגדול בתביעת השתקה הוא ההתשה של אדם שלא רגיל בהליכים משפטיים, שצריך להתמודד עם כתבי דין ואיומים, שצריך להגיע פיזית לבית-המשפט לדיון ולא יכול לעשות את העבודה שלו כמו שצריך, והוא ניזוק כלכלית ונפשית. זה קשה מאוד מבחינה בריאותית. יספר לך כל אדם שחווה תביעה כזאת שלפעמים אנשים אומרים 'בשביל מה אני צריך את זה. אז לא נכתוב יותר על לשכת עורכי-הדין ועל אפי נוה'. ולפעמים זו כל אותה מטרה של מגישי התביעה.

"יש אפקט לתביעות האלה ואנחנו בתנועה לאיכות השלטון חושבים שמדובר בתופעה מטרידה מאוד, שהולכת ותופסת אחיזה בישראל. בשנה הקרובה אנחנו שמים לעצמנו כמטרה להילחם בתופעה, בדיוק מפני שזה משתיק ביקורת ציבורית. בלי תקשורת בועטת וחיה, בלי ביקורת של החברה האזרחית, נחזור לעידנים חשוכים של דברים שנעשו רחוק מהעין, רחוק מביקורת, ואנחנו לא רוצים להגיע לשם".

לאחרונה הגיש רביב דרוקר תביעה נגד אראל סג"ל, בעקבות ראיון ששודר בגלי-צה"ל על אחד התחקירים של דרוקר. סג"ל טוען בפורומים שונים כי זו תביעת השתקה וקובל על כך שאיש לא מכנה זאת תביעת השתקה. רק נגד שמאלנים אפשר לעשות תביעות השתקה? הוא שואל. האם המאפיינים של התביעה הזאת תואמים את המאפיינים של תביעת השתקה?

"השיח של ימין ושמאל נהיה פשוט נורא. בתור מי שעובד בתנועה שהיא א-פוליטית, הימין-שמאל הזה מיותר לחלוטין וצריך להפסיק את השיח החולה הזה. מבחינת מאפיינים, אם אני זוכר נכון לא היתה שם תביעה אלא מכתב איום".

לא, הוגשה תביעה, ואישית נגד סג"ל, ולא נגד גלי-צה"ל.

"המאפיינים הקלאסיים נעדרים בתביעה. רביב דרוקר הוא לא אדם שידוע כבעל אמצעים. אני לא יודע מה סכום התביעה ולכן אני לא רוצה להתייחס מהבחינה הזאת".

דרוקר תובע 100 אלף שקל.

"על פניו זה לא נשמע כמו תביעת השתקה קלאסית. הכלי של תביעות דיבה ושמירה על השם הטוב ולשון הרע הוא כלי חשוב כשלעצמו. לא צריך לפסול את כל תביעות הדיבה. אבל רוב תביעות ההשתקה שיצא לי להיתקל בהן הן של תובעים חוזרים. זאת אומרת, שחקנים חוזרים במגרש, שהגישו ארבע-חמש-שש-שבע תביעות דיבה. אנשים שחרדים בצורה כזו לשמם הטוב – אלו תביעות מופרכות".

אני רק רוצה לחזור ברשותך לסג"ל, כי זה לא רק רביב דרוקר שתובע אותו אלא גם חדשות 10, ובערוץ 10 הגישו לאחרונה תביעה אישית גם נגד אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס", על משהו שהעיר בטור הפובליציסטי שלו. אולי הם תובעים סדרתיים עכשיו? הם בטח גוף יותר חזק מעיתונאי בודד.

"בעיני יש משהו לא ראוי בכך שגוף תקשורת תובע גופים אחרים. המעורבות של חדשות 10 היא קצת פסולה בעיני. לא מזמן פורסם שראשת עיריית נתניה מרים פיירברג נעצרה – אבל עוד קודם לכן היו אצלנו בתנועה לאיכות השלטון לא מעט חומרים ושחררנו אותם. פרסמנו מכתבים ליועץ המשפטי לממשלה, למבקר המדינה, הגשנו תלונה במשטרת ישראל – וכתוצאה מכך קיבלנו איומים, התראות לפני תביעה. 'אם תעזו לפרסם את דבר הפנייה שלכם', כביכול זו דיבה, ואחד מעורכי-הדין שייצג את מרים פיירברג הוא עורך-דין שמייצג עיתונים גדולים בארץ ומגן עליהם מפני תביעות דיבה.

"אם אתה בוחר צד, הצד של חופש הביטוי, של העיתונות החופשית, הצד שאומר 'אני סבור שצריך וראוי לבקר אנשים שנמצאים בספרה הציבורית' – אז אם ערוץ 10 מגיש תביעת דיבה, אני רואה את זה בצורה מעט בעייתית. יש דרכים אחרות, ודאי לגוף תקשורת, להגן על שמו הטוב. אני חושב שגוף תקשורת חזק, אלא אם נחצו קווים אדומים ויש להם הוכחות, וימים יגידו ושופט יגיד ובית-משפט יגיד, אבל אני חושב שגוף תקשורת צריך להיזהר בדברים האלה".

אתם בתנועה לאיכות השלטון רוצים שהפסיקה בישראל תשתנה ותכיר בתביעות השתקה, או שהחוק ישתנה?

"לצערי הרב אנחנו רואים רק ניצני ניצנים של שופטים שמעזים לדבר בשפה הזאת. אם בארצות-הברית זאת כבר עילה להעיף תביעה לכל דבר ועניין, בתי-המשפט בארץ מפחדים עדיין להכיר בתביעות כתביעות השתקה. יש לנו מעט מאוד פסקי דין, וגם שם זה רק נרמז. אנחנו חושבים אולי שמן הראוי שיהיה תיקון חקיקה שיאפשר לשופטים לדבר את השפה הזאת".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.