ב-6.6.2000, השבוע לפני עשור בדיוק, עלה לאוויר האתר ynet. במשך שלוש שנים עבדו בקבוצת ידיעות-אחרונות על גרסת הפיילוט של מה שעתיד להיות אתר החדשות הנצפה בישראל. אולם כאירוע המכונן זוכרים בקבוצה את מה שהתרחש ארבעה ימים אחרי ההשקה הרשמית.
"ב-10.6 הלך לעולמו נשיא סוריה אז, חאפז אל-אסד", מספר אילן יצחייק, ממייסדי האתר ולשעבר המשנה לעורך הראשי. "אסד מת באישון לילה, כשהעיתונים כבר היו מודפסים ולמעשה הופצו ללא התייחסות לידיעה החשובה ביותר אותו בוקר. באותן שעות הבנו מה המשמעות של להיות 'עיתון אלקטרוני'. זו היתה טבילת האש של ynet כיצרן חדשות עצמאי. פתאום הכותרת שלנו הכתיבה את סדר היום".
אוקטובר 2000 היה חודש עמוס באירועים בטחוניים. בסוף ספטמבר אותה שנה עלה אריאל שרון להר-הבית. כמה ימים לאחר מכן פרצה האינתיפאדה השנייה, שאופיינה בהפגנות סוערות – ובהמשך בגלי פיגועים. ynet הציע אז דיווחים חדשותיים בזמן אמת, במידה רבה ללא מתחרים. ציון דרך נוסף נרשם ב-11 בספטמבר 2001. "אתרים בעולם קרסו מחמת העומס", אומר יצחייק, "והגיעה אלינו גם תנועה בינלאומית של גולשים שחיפשו מידע בעברית. בישראל היו אז כחצי מיליון משתמשי אינטרנט, ול-ynet היו אותו יום 200 אלף כניסות. במספרים מוחלטים, זה היה מדהים".
הישגו הבולט של ynet בעשר השנים לפעילותו מגולם בראש וראשונה במספרים: בסקרי TIM, המודדים את הפופולריות של האתרים בישראל, הוא מדורג באופן קבוע הרבה לפני מתחריו. על-פי הסקר האחרון, שיעור החשיפה לאתר הוא 56.3% – פי שניים ויותר בהשוואה לאתרי החדשות מבית העיתונות המודפסת (nrgמעריב 21.2%; "גלובס" 13.6%; "דה-מרקר" 13.3%; "הארץ" 11.6%) ובפער ניכר לעומת אתרי הטלוויזיה (מאקו 32.9%; רשת 13.6%), כשהוא נאבק על הבכורה רק עם וואלה – פורטל הנסמך במידה רבה על שירותים אחרים נוסף למערכת החדשות שלו.
למספרים הללו יש כמובן משמעות מסחרית: ynet הוא כלי תקשורת רווחי, בין היחידים היום שהם כאלה, וכן משמעות תוכנית: מערכת האתר היא הגדולה ברשת הישראלית ומונה כ-120 איש, ונחשבת רצינית, אמינה ומהימנה. את התשובה לשאלה כיצד ייראה ynet בעשור השני לפעילותו יש לחפש כנראה בין הקצוות האלה: מסחר ותוכן, שעל-פי גורמים המכירים את האתר, המתח ביניהם הולך ומתעצם לאחרונה (לכתבה "מותחים את המותג").
החלטה מכוננת
"האינטרנט מאפשר להרבה אתרים להתחפש ולא לעסוק בייצור תוכן מקורי", אומר ד"ר צבי רייך, חוקר תקשורת מאוניברסיטת בן-גוריון. "אתרי חדשות בנויים על פירוטכניקה, אבל כשבודקים מגלים שהם בנויים על 20 סיפורים ביום".
"בשנת 2005 פגשתי את עורך ה'ניו-יורק טיימס אונליין'", ממשיך רייך, "ושאלתי אותו כמה כתבים יש לו. הוא הרים את ידו הימנית, עיגל את האגודל והאצבע, ואמר: זילץ'. None. מבחינה זו, ynet הוא אתר חריג בעולם. מקימיו היו נחרצים, ונדרש לכך הרבה אומץ וחזון. הם השקיעו כסף שאחרים לא – היתה להם אסטרטגיה".
"כש-ynet עלה לאוויר, לפני עשר שנים, האינטרנט נתפס ברובו לא כמדיה אלא כמדיום, כפלטפורמה. זו לא היתה זירה מקובלת לתוכן עיתונאי מהימן", נזכר פדר, "ובוודאי לא זירה שיכולה לחולל את התוכן העיתונאי בעצמה. אמנם כבר היו אז אתרי חדשות, כולם בבעלות עיתוני נייר. אך האתרים הללו לא יצרו את המידע בעצמם, אלא שאבו אותו ממערכת האוף-ליין של עיתון האב. למעשה הם העלו לרשת את תוכני המהדורה המודפסת, עם עדכונים קלים פה ושם. זו לא היתה עיתונאות אינטרנט. זה היה מוצר סטטי, כמו הנייר.
"על הרקע הזה, נקל להבין את המהפכה ש-ynet הביא אל הרשת. אנחנו יצאנו עם מודל חדש לחלוטין של אתר חדשות ותוכן שמחולל את תכניו לבדו, עם מערכת של כתבים ועורכים עצמאית לגמרי. מערכת שפועלת בשפת האינטרנט, בקצב האינטרנט, לא כפופה לדדליינים של 24 שעות, אלא חושבת ופועלת באופן מקוון לגמרי".
בתכנון המקורי, נזכר יצחייק, כל זה כלל לא היה אמור לקרות. "במקור, ynet אמור היה להיות האתר של 'ידיעות אחרונות'", הוא מספר. "את האתר הפנימי [ynet פעל במשך תקופה כאתר פנימי של עובדי הקבוצה] בנינו על התפיסה שאנחנו מתבססים על העיתון, מפזרים לערוצים ומייצרים רובד עצמאי. החדשות אמורות היו לייצר את הדינמיקה. אם העיתון עובד בפעימות של 24 שעות, האתר היה אמור לעבוד בקצב אחר. בשלב מסוים, שבוע-שבועיים לפני שעלינו לאוויר, באחת הפרזנטציות, המו"ל הודיע לנו שלא יהיה תוכן של 'ידיעות'.
"לזכות המו"ל ייאמר שאז התקבלה ההחלטה המכוננת שעיצבה את אתרי התוכן בישראל. העיתון הקים מותג שלמעשה מתחרה בו בצורה מסוימת. אם צריך לשים את האצבע על הרגע, על המהלך המכונן – זהו הרגע שבו המו"ל החליט לייצר מערכת חדשה. בדיעבד, זה היה מהלך גאוני. אבל אז זה היה מהלך מדכא, 200 ומשהו איש עבדו על פיילוט במשך שלוש שנים כשאומרים לנו כל הזמן שזה 'לא יקרה'. ואז היינו צריכים להמציא את עצמנו מחדש בתוך שבוע. שינינו את המתכונת שלשמה התכנסנו, והבנו שאנחנו מייצרים חדשות ללא קשר לעיתון.
"היום ynet הוא ההגמוניה באונליין. כל העיתונים ספגו ירידה בהכנסות בשיעור מסוים – העניין הוא שאף אחד, למעט 'ידיעות', לא הרוויח במקביל באינטרנט. אתמול [השיחה התקיימה ביום שני שעבר, אחרי השתלטות צה"ל על ספינת המרמרה] היו לאתר מיליון וחצי גולשים ו-25 מיליון כניסות. במושגים מוחלטים – אין לזה אח ורע בעולם".
דף הבית של ynet, היום
מהפכה חריגה
בין אם נוצר בכוונת מכוון או כאילוץ שבדיעבד, על המודל המהפכני לזמנו של ynet "הוספנו עוד שתי מהפכות נוספות", אומר פדר. "בתקופה שבה האינטרנט נתפס כ'קולי', 'מדליק', 'פרוע', כלומר הכל פרט לאחראי, רציני ומהימן - אנחנו באנו עם גישה עיתונאית שמרנית, במובן הטוב של המלה, כזו שמכפיפה את עצמה לנורמות מקצועיות ולאתיקה עיתונאית. במקביל שילבנו בתוך התוכן העיתונאי הערוך וממודר מרכיבים אינטראקטיביים – חדשניים לגמרי לתקופתם – כמו הטוקבקים והאימייל האדום.
"הטוקבקים, כמו גם הפורומים שלנו, האימייל האדום, הצבעות גולשים וסיווגים למיניהם – הם הטמעה של האינטראקטיביות, שהיא עיקר מהפכנותו של האינטרנט, בתוך המודל העיתונאי המסורתי. באמצע 2006 הקמנו תשתית רחבה ליצירת וידיאו והיינו הראשונים להציע אינטר-ויזיה. היום ynet מייצר נפח וידיאו שאינו נופל בהיקפו מזה של תחנת טלוויזיה קטנה".
יצחייק מציין בהקשר של שיתוף הגולשים את הקמפיין נגד גירוש ילדיהם של מהגרי העבודה, "שהתרומם לאן שהתרומם ועורר תהודה בציבור ובכנסת בזכות הקידום שלו ב-ynet", וכן את הקמפיין לעידוד החתימה על כרטיסי אדי, "שבעקבותיו הוכפל המאגר הארצי של תורמי איברים פוטנציאליים". אלה יכולים להעיד כי ל-ynet יש יכולת לקדם סדר יום, אם וכאשר הוא מתגייס לכך.
"ביקשנו להיות כלי תקשורת ארצי, שמתמודד עם כל ענקי המדיה הארצית, ועושה זאת ברמה עיתונאית גבוהה לפי כל קנה מידה מקצועי ואתי, תוך התמודדות הוגנת עם הדילמה הנצחית שבין מהירות ודייקנות", אומר פדר. "זו היתה מהפכה חריגה באותה עת, שנתקלה בחוסר אמון, אך לימים הוכחה כעובדה. ynet מצליח לספק תמונת עולם מלאה, אמינה ועדכנית, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, והפך לכלי תקשורת מרכזי ומוביל.
"במבט לאחור, אין כלל ספק ש-ynet חולל מהפכה דרמטית בדפוסי צריכת התוכן בישראל. הוא התיק את צריכת החדשות – שעד לפני עשר שנים התחוללה כולה בעיתוני הנייר, הרדיו והטלוויזיה – לזירת האינטרנט. ynet עשה זאת בעוצמה כל-כך גדולה עד שלמעשה עיקרה של צריכת החדשות, במונחי רייטינג, מתרחש היום בו. יותר מאשר בכל מדיה אחרת. בדיעבד, ynet הפך למשפיע מאוד על סדר היום של התקשורת האחרת, ובתוך כך על סדר היום הציבורי. האופן שבו אנחנו תוקפים סיפור ומגדירים אותו יחזור וישתכפל אחר-כך במדיות האחרות. מבחינה זו, ynet הפך לסוכנות-ידיעות-על של התקשורת הישראלית כולה", קובע פדר.