ארנון סגל מפרסם ב"מקור ראשון" מדור שבועי שעוסק בהר-הבית ובבית-המקדש השלישי. חרף מה שאולי משתמע – מדור על בית-המקדש בעיתון דתי – מדורו של סגל מביא גם דעות ועמדות של חילונים, ואפילו שמאלנים, רחמנא ליצלן, על הר-הבית ובית-המקדש.

איתמר ב"ז, אלעד מן ואביעד טובי שוחחו איתו במסגרת תוכנית הרדיו "קול העין".

אילו עמדות יכולות להיות לחילונים-שמאלנים על בית-המקדש השלישי?

"תתפלא. אני כל פעם מופתע מחדש מהעוצמות שיש לדבר הזה. מצד אחד אני כמובן לא מסנן, אלא מביא את העמדות כפי שהן, ויש עמדות מאוד חריפות בעד ונגד, ויש גם הרבה חילונים שאומרים, 'זה לא האמונה שלי, אבל יש חופש פולחן במדינה דמוקרטית, ואם כך, אז שכל אחד יעבוד את אלוהיו במקום ובצורה שמקובלים עליו'".

מה עומד מאחורי המדור? מה הוא מנסה לקדם? מה המטרה הגדולה שמאחוריו?

"המטרה הגדולה היא – הר-הבית הוא חלום הדורות היהודי. במשך אלפיים שנה יהודים התפללו לשוב אליו, ובעצם זו הסיבה ששבנו לציון. ציון מלשון הר-ציון – הר-ציון זה הר-הבית. בכל זאת, בסיטואציה היסטורית משונה, יצא שהר-הבית הוא המקום הכי מוזנח והכי שנוא על ישראלים. אולי לא כמו עזה, אבל הר-הבית בתודעה הישראלית הוא חבית חומר נפץ, הוא תמיד מתקשר לפיגועים, ערבים, שנאה, התפרעויות וכולי".

יש איסור הלכתי לעלות אליו.

"ואפילו כולם משוכנעים שיש איסור הלכתי לעלות אליו. אין שום מקום בהלכה שכתוב שאסור ליהודים לעלות להר-הבית. להפך, בין שליש לחצי מתרי"ג המצוות שלנו אפשר לקיים רק בהר-הבית. בשטיפת מוח מתמשכת, לדעתי מכוונת, ב-48 השנים האחרונות, מאז שחרור הר-הבית, שזה, אני חושב, הנס הכי גדול בתולדות עם ישראל, היה ניסיון לעשות דה-לגיטימציה להר ולשאיפה לחזור אליו. היה פה שיתוף פעולה לא כשר של הרשויות הדתיות ושל רשויות המדינה להוציא את הר-הבית מהלקסיקון. פשוט לא לדבר עליו, או לחלופין להוציא תדמית הזויה לכל מי שמתעסק איתו, או לחלופין – מהכיוון הדתי – להוציא תווית של עבריין מבחינה דתית לכל מי שמדבר על עלייה אליו. והם באמת הצליחו, אף אחד לא רוצה להיות לא עבריין ולא הזוי".

שלט בעיר העתיקה בירושלים, 5.11.14 (צילום: הדס פרוש)

דווקא שיח שמעורר מדור כזה יכול להגיע אולי לתוצאות הפוכות מאלה שאתם מקווים להן. אולי ללבות את האש, ללבות את החיכוך והתחושות השליליות, ואולי גם לגרום לדאגה בקרב גורמי האכיפה.

"נכון, ואף על פי כן. אני מודע לזה שזה היה מאוד נוח לגורמים הטרוריסטיים ששולטים בהר היום – יש שם פעילי דאע"ש וחמאס וחיזבאללה וכל העולם המוסלמי – אני מזמין אתכם לבוא ולראות את הדגלים שמנופפים שם".

אילו תגובות אתה מקבל ממוסלמים?

"ממוסלמים אני מקבל איומים על חיי בין השאר, אבל זה לא ירתיע אותי מלעשות מה שנראה לי מוצדק. אני מאוד נזהר שהמדור לא יהפוך לנייר עמדה של העמדות שלי. הבאתי גם את עו"ד מיכאל ספרד משלום-עכשיו, הבאתי את א"ב יהושע, מתנועת השמאל עיר-עמים, הרבה מאוד ארגונים ואנשים שהם רחוקים מאוד מהמחשבה שלי לגבי ההר – אבל אני לא מצנזר אותם, מתוך אמונה שהאדם הפשוט, היהודי הפשוט, עצם העיסוק בהר-הבית כבר מעורר בו את הגעגועים ואת הצד החיובי של ההר, ולא רק את הצד השלילי".

מפגינים מול הר-הבית בירושלים המוחים נגד סגירתו בפני יהודים במהלך חודש הרמדאן, 14.6.14 (צילום: יונתן זינדל)

נושא העלייה להר-הבית נחשב במשך שנים לאזוטרי, היום אתה כותב עליו ב"מקור ראשון". אתה חושב שעם השנים יש לרעיונות כמו שלך יותר אחיזה בציבור?

"בהחלט. בעיקר בציבור הדתי-לאומי, אבל זה מה שאני חשבתי כשהלכתי לנושא הזה. אין לי מה לדבר אל החילוני, הרי הוא לא מתפלל שלוש פעמים ביום לחזור לציון. אבל על הדתי יש לי מה להשפיע, כי יש אצלו דיסוננס קוגניטיבי, ובעברית: אי-הלימה הכרתית; מצד אחד, על זה הוא מדבר כל היום בתפילה, מצד שני, כל היום משכנעים אותו שהר-הבית הוא מחוץ לתחום. אז אליו יש לי על מה לדבר. אבל לאט-לאט גיליתי להפתעתי שזה לא נכון. שיש הרבה מאוד אנשים שברגע שהם שומעים על הר-הבית מהקשרים שונים, הם לומדים על המקומות המוזנחים, הם לומדים על האבסורדים שמתחוללים בהר, ובאמת העניין הולך ומתעורר".

ארנון סגל (צילום מסך)

כשאתה מסתכל לעתיד, אתה רואה מצב שבו לבנות את בית-המקדש השלישי ולעלות להר-הבית יהיו מיינסטרים?

"לעלות להר-הבית זה דבר אחד, לבנות את בית-המקדש השלישי זה דבר אחר. לעלות להר-הבית – רוב הציבור הישראלי לא מבין למה חופש הפולחן לא מתאפשר בהר-הבית, את הכניעה של מדינת ישראל לגורמי טרור ולגורמים שמסיתים נגד מדינת ישראל".

אמרת שאתה מקבל תגובות ממוסלמים. טלפון מהמשטרה קיבלת כתוצאה מכתיבת המדור?

"אני פונה אליהם בעיקר. ערכתי גם ראיון עם מפקד המרחב וגורמים שונים. אני מגלה שזו לא המשטרה, אלא הרבה יותר גבוה מזה – מדיניות ישראלית מכוונת לא לעלות את המלים 'הר-הבית'".

אילו עובדות הישראלי המצוי לא יודע על הר-הבית שהוא צריך לדעת?

"למשל, שמסגד אל-אקצא הוא בכלל מחוץ לתחומי הר-הבית המקודש ליהודים. כלומר, שבעצם אם היה רצון טוב מצד הערבים, שתי הדתות היו יכולות לחיות שם בשלום. דבר שני – מקומות שנמצאים בלב בירת ישראל, ואין לנו תמונות שלהם. יש רק ציורים מהמאה ה-19. אקס-טריטוריה מוחלטת בלב בירת ישראל. דבר שלישי – איפה עמד בית-המקדש? האדם הממוצע, אפילו הדתי, רואה את הכותל בכל הזדמנות. אבל הכותל הוא בסך-הכל קיר תמך חיצוני של ההר, ולאף אחד אין מושג איך נראית אבן השתייה".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל.

התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי שלישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".