ביוני 2011, שנה אחרי המשט לעזה שבמהלכו תקפו נוסעי מאבי-מרמרה את לוחמי שייטת 13, שהרגו תשעה מהם, תיכנן הארגון הטורקי IHH משט נוסף. בניסיון להקדים תרופה למכה באופן המילולי ביותר, אישר המתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים), אלוף איתן דנגוט, להכניס לעזה ציוד רפואי שתרם הסהר-האדום הטורקי. במקביל ביקש מי שביקש להסיר מישראל את האחריות למשבר התרופות בעזה, ומסר כי "תיאום העברת הסיוע הטורקי מתבצע באופן יומיומי ואינו נובע ממשבר התרופות בעזה, המושפע מסכסוך פנים-פלסטיני של מערכת הבריאות הפלסטינית ואשר לישראל אין צד בדבר".
חיפוש באתר צה"ל מעלה מקרים נוספים שבהם צה"ל הפר את כללי הייחוס שלו עצמו, תוך שהוא מתבלבל וכושל בין הכללים השונים שקבע
מי עומד מאחורי הטענה הזאת? בערוץ 7, למשל, ציטטו אותה מפי "גורם צבאי". בחדשות 10 פירסמו את הדברים כלשונם, כציטוט עקיף ללא מרכאות ועם הקידומת "בצה"ל הסבירו". במקור נמסר הציטוט לעיתונאים מצה"ל תחת ההגדרה הכפולה והסותרת "OTR מידע בשם הכתב". כפי שהסביר רפי מן באתר זה בכתבה על כללי ייחוס מידע למקור, "מידע בשם הכתב" הוא המקבילה של המונח האמריקאי "Deep Background", רקע עמוק, והכלל ביחס אליו הוא שמידע זה מותר לפרסום, אך ללא ייחוס למקור שמסר אותו; OTR, ראשי תיבות של Off The Record, הוא מידע שנועד רק לאוזניו של העיתונאי, ואין לפרסמו. על פניו, שני כלי התקשורת הפרו את הכללים – הם פירסמו את הציטוט, ובכך עברו על כלל OTR; וייחסו אותו לצה"ל ולגורם צבאי, ובכך עברו על כלל מידע בשם הכתב.
גופים בטחוניים בישראל אוהבים למסור מידע לעיתונאים כפוף לכך שהוא לא ייוחס למקור. רן בנימיני כתב על כך ב"העין השביעית" ב-2006: "לעתים השב"כ אף מעביר לכתבים הודעות דרך דובר צה"ל תחת הכותרת המוזרה 'מידע בשם הכתב': ידיעות על פלסטינים שנעצרו או חוסלו לאחר שעסקו בטרור (בהודעות מסופר מה תיכננו ומה אמרו בחקירה). הכתבים מתבקשים לפרסם את המידע בשמם – ולא לייחס אותו לגורמים הבטחוניים שעומדים מאחוריו". מדוע העיתונאים משתפים פעולה עם הנוהג הפסול הזה? בנימיני הסביר כי "המחסור בהדלפות יוצר אצל הכתבים והפרשנים לענייני צבא תלות בגורמים הרשמיים של השב"כ וחוסר יכולת לבדוק את המידע שמוציא מדור התקשורת".
אני נתקלתי בשיטה הזאת לאחרונה, כשניסיתי לברר מי עומד מאחורי התרעת חירום ברמה "חמורה ביותר", שנשלחה כהודעת מערכת לטלפונים סלולריים באזור ירושלים באמצע פברואר. בדובר צה"ל מסרו לי תגובה שהיתה כולה מידע בשם הכתב ו-OTR, ושום דבר לציטוט ולייחוס. כלומר, מעשית קיבלתי את המידע שביקשתי, אבל באופן רשמי, צה"ל לא מסר תגובה. לו הסתפקתי בכך, הייתי צריך לפרסם את הידיעה ולציין בסופה כי "בצה"ל סירבו להגיב על הידיעה".
הניסיון להסתיר את מקור המידע היה נלעג במיוחד. במסגרת "מידע בשם הכתב" סיפר לי דובר צה"ל על "מסר אישי", מערכת ההודעות של פקע"ר (פיקוד העורף) ששימשה לשליחת ההתרעה. המידע על "מסר אישי" זמין לכל גולש באתר האינטרנט של פיקוד העורף. במסגרת "OTR" סיפר לי דובר צה"ל שהמשטרה היתה זו שהפיצה את ההתרעה באמצעות המערכת של פקע"ר. את המידע הזה, כולל שמו של קצין המשטרה שהפיץ את ההתרעה, מסרה לי בשיחת טלפון אחת מנציגות דובר צה"ל ששוחחו עימי, וללא כל התניה בנוגע לייחוס המידע לדובר צה"ל.
הודעת דובר מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כולל המידע לא לציטוט. צילום מסך מאתר מתפ"ש
בחזרה לציטוט האנונימי על משבר התרופות בעזה. איך אני יודע שצה"ל שלח אותו לעיתונאים? כי צה"ל עצמו פירסם זאת. דובר מתפ"ש פירסם באתרו הצה"לי הרשמי הודעה לעיתונות על אישור העברת הציוד הרפואי, ובסופה הציטוט האמור, כשלפניו המלים "OTR מידע בשם הכתב", כשהן מודגשות באות שמנה ובקו תחתי. כלומר, לא רק שהדובר הפר את כללי הייחוס שהוא עצמו קבע, הוא גם משך את תשומת לב הגולשים לכך שהציטוט לא היה אמור להיות מיוחס לו. דובר מתפ"ש פירסם את ההודעה באתרו גם בערבית (עם כללי ייחוס זהים) ובאנגלית (עם כלל הייחוס OTR בלבד), כך שגם גולשים שאינם דוברים עברית יוכלו לדעת מי המקור האנונימי.
בעבר הגיעו הודעות צה"ל לכתבים צבאיים ולא לקהל הרחב, אולם מאז שהחל הצבא להשתמש ברשת כפלטפורמה יחצנית נוספת, הודעותיו מתפרסמות גם באתר האינטרנט הרשמי. בגרסה קודמת של אתר דובר צה"ל היה אפשר למצוא מאות הודעות שמכילות את המלים "מידע בשם הכתב", אולם הגישה אליהן היתה מוגנת בסיסמה, כנראה כזו שכתבים צבאיים מקבלים. חיפוש היום באתר צה"ל מעלה כמה הודעות שבהן צה"ל הפר את כללי הייחוס שלו עצמו, תוך שהוא מתבלבל וכושל בין הכללים השונים שהוא עצמו קבע; ההודעות הללו אינן מוגנות בסיסמה, אלא פתוחות לגולשים.
הודעת דובר צה"ל על השריפות בכרמל, כולל קטע OTR
הודעת דובר צה"ל על סיכום הפעילות האווירית בכיבוי השריפות בכרמל ב-2010 נחתמת במידע OTR, שלפיו "חיל האוויר ערוך לקליטה של מטוסים ומסוקים נוספים העתידים להגיע היום לישראל משש מדינות נוספות ובכללן שווייץ, רוסיה, הולנד, צרפת, אזרבייג'אן ורומניה. בנוסף ינחת בנתב"ג מטוב כיבוי אמריקאי גדול ממדים".
בהודעה של המתפ"ש מ-2013 על היערכות לחג המולד מופיע, תחת ייחוס OTR, מידע תיירותי על מספר התיירים, מספר בתי-המלון ומספר החדרים בבתי-המלון בבית-לחם, ואפילו ציטוט של מקורות עלומים: "על-פי גורמי תיירות פלסטיניים, במהלך חגי המולד המלונות צפויים להיות בתפוסה מלאה". לא ברור למה מידע כזה נמסר תחת התניה שלא יפורסם. בגרסה האנגלית של אותה הודעה, שבה חסר חלק מהמידע ונוסף מידע שלא הופיע בעברית (ואין ציטוט של גורמים פלסטיניים), המידע נמסר כ"Background Information", כלומר חומר רקע שמותר בשימוש.
הודעת דובר צה"ל המלאה בדף הפייסבוק "חדשות live" וההודעה החלקית באתר דו"צ
גם כשדובר צה"ל אינו חושף בטעות את המידע בשם הכתב/OTR באתרו, המידע הזה זולג לציבור דרך כלי תקשורת ואתרי סקופים וחדשות גולשים שמפרסמים – ברשלנות או בכוונה – את הודעות דובר צה"ל המלאות, בלי להשמיט את המידע בשם הכתב/OTR. כך, למשל, בהודעת דובר צה"ל מ"צוק איתן" על אירועי לילה אחד באמצע יולי, נמסר מידע מספרי בלבד על תקיפת מטרות טרור ופעילי טרור. ואולם, עותק של ההודעה בדף הפייסבוק "חדשות live" מגלה שההודעה המקורית היתה ארוכה משמעותית, ותחת "מידע בשם הכתב" מפורטת מהות מטרות הטרור. עוד כותב שם דובר צה"ל, בלי לקחת אחריות על הדברים שהוא ביקש לא לפרסם בשמו, כי חמאס "רותם נתחים נכבדים מהנכסים ומהפעילים שבשורותיו לטובת פעילותו הצבאית, תוך טשטוש ההבחנה בין האוכלוסייה האזרחית ובין יעדים צבאיים. רתימה זו לפעילות צבאית הופכת נכסים ופעילים רבים בחמא"ס, בהם משרד הפנים, ליעדים חוקיים לתקיפה, על-פי המשפט הבינלאומי".
הניסיון הלא-מוצלח של צה"ל להתנער מאחריות למידע שהוא מפיץ מגיע כאן לשיא גיחוכו, באדיבות דו"ח שארגון בצלם פירסם בינואר השנה, "דגל שחור: על המשמעויות המוסריות והמשפטיות של מדיניות תקיפת בתי המגורים ברצועת עזה בקיץ 2014". הדו"ח מצטט מה"מידע בשם הכתב" על "התשתית המבצעית של מחמוד אלזעאר, המשמש כחבר הלשכה המדינית ברצועת עזה וכראש הוועדה המדינית ומחלקת קשרי החוץ". הדו"ח מייחס את הדברים, באופן טבעי, להודעת דובר צה"ל.
תגובה: "פשוט יחסי עבודה"
בתגובה לפנייתנו הבהירה חן מדובר צה"ל כי דובר מתפ"ש אינו כפוף לדובר צה"ל. בנוגע למידע OTR עולה מדבריה של חן כי ההגדרה של דובר צה"ל ל-OTR היא לא מידע שאין לפרסמו, אלא מידע שמותר לפרסם בלי לייחס למקור. לדבריה, "כשאנחנו מוסרים מידע ב-OTR, זה פשוט מידע אקסטרה בשם הכתב. אנחנו כאילו עונים בתגובה על השאלות, ומוסרים עוד מידע לשם הרחבת הכתבה. אנחנו לא מחייבים אף אחד לא להעלות את זה, פשוט יחסי עבודה כמו שיש בתקשורת בינלאומית, יש בשאר התקשורת הישראלית. [...] בדרך כלל הוא מכניס את זה פשוט כעוד מלל לכתבה בשמו. זה לא שאסור לו לפרסם את זה, זה פשוט יחסי עבודה. כשאני מעבירה לו משהו בשם של גורמים צבאיים וזה לא לציטוט, אז זה לא לציטוט".
שתי שאלות שהפנינו לדובר צה"ל לא נענו: מה עושה דובר צה"ל כדי למנוע הפרה של כללי הייחוס וייחוס מידע לצה"ל בניגוד לרצונו על-ידי עיתונאים ואחרים שמפרסמים מידע מטעם צה"ל; ומדוע דובר צה"ל מוסר לעיתונאים מידע שהוא אינו מוכן עליו לקחת אחריות ולעמוד מאחוריו.