מלכוד 22
"העולם נמצא במצב המזכיר בהרבה אופנים את זה ששרר ב-1914, ומצוי באי-סדר שעשוי להניב עוד מלחמת מאה שנים דתית, או מלחמת עולם שלישית, או את שתיהן", אומר פרופ' ברנקו מילנוביץ' לאורי פסובסקי, כתב מוסף "כלכליסט". מילנוביץ', מומחה לאי-שוויון גלובלי, טוען כי האימפריאליזם הפוליטי-כלכלי, שניסה לכפות דמוקרטיה וקפיטליזם בכוח, נכשל כישלון חרוץ. יתר על כן, השיטה נכשלה גם במדינות-האם, הוא מדגיש, שהולכות והופכות לפלוטוקרטיות.
"זו הבעיה היסודית של הדמוקרטיות בימינו: כדי לרוץ, ובמיוחד כדי לנצח, אתה חייב כסף", טוען מילנוביץ'. "לפני 50 שנה היו לך פעילים פוליטיים שיצאו לרחוב, להפגנות, לתלות כרזות, ורובם עשו זאת בחינם. היית צריך כסף כמובן, אבל הרבה פחות. בימינו מעט מאוד אנשים מוכנים לעבוד ככה בחינם, ואתה צריך טלוויזיה ומערך פרסום אדיר. אתה לא יכול לעשות שום דבר בלי כסף. וכדי להשיג כסף אתה חייב לפנות לאנשים העשירים. והאנשים העשירים הם לא טיפשים. הם הולכים לתת לך כסף רק אם הם יקבלו משהו בתמורה. ומה שאתה יכול לתת להם, ברגע שאתה בשלטון, הוא מדיניות שטובה עבורם. זה מלכוד 22, ואי-אפשר לצאת ממנו".
גולד שווה זהב
בלב מדור הדעות של "גלובס" התפרסם אתמול מאמר תחת הכותרת "פוליטיקאים מנותקים". המחבר, נשיא לשכת המסחר אוריאל לין, העלה קובלנה: "ככל שהדבר נוגע להתייחסות אל המגזר העסקי במשק בכללו, כל המפלגות המתמודדות היום על קולו של הבוחר מנותקות לחלוטין ממגזר זה".
בעלי עניין
הכפולה הפותחת של "דה-מרקר" מוקדשת הבוקר לעסקת בעלי עניין שאושרה אתמול בדירקטוריון בזק – חברת בזק תרכוש את אחזקותיה של חברת יורוקום ב-yes ותתמזג עם חברת הלוויין. מדובר בעסקת בעלי עניין משום שהחברות בזק ו-yes הן שתיהן בשליטת יורוקום, שבבעלות שאול אלוביץ' (השולט, בין היתר, גם בכלי תקשורת, אתר "וואלה"). כותרת הידיעה ב"דה-מרקר" קוראת: "בעלי מניות בזק יצטרכו להחליט אם לשלם לאלוביץ' עוד מיליארד שקל עבור yes".
אסיר מחייג בטלפון ציבורי של חברת בזק מתוך כלא איילון (צילום: נתי שוחט)
"בקבוצת יורוקום מודעים לרגישות שמעוררת עסקת בעלי עניין בסדר גודל שכזה, ובהתאם לכך עמלו יועצי התקשורת של יורוקום על ניסוח הודעה לעיתונות, שבה הסבירו כי עבור אלוביץ' מדובר למעשה בהשקעה שהסבה לו הפסד של מאות מיליוני שקלים", כותבים מיכאל רוכוורגר ואמיתי זיו ב"דה-מרקר". לדבריהם, "אלוביץ' אמנם ייאלץ לרשום הפסד על השקעתו ב-yes, אך לאורך השנים סיפקו חברות שבבעלותו מוצרים ושירותים רבים ל-yes, שהניבו ליורוקום רווח ניכר".
"אלוביץ' מוכר לבזק את החזקתו הפרטית ב-yes בהפסד של 450–800 מיליון שקל", נכתב בכותרת הכפולה הפותחת במוסף "שוק ההון" של "גלובס". גד פרץ ושירי חביב-ולדהורן מדווחים על העסקה וכבר בפסקה השלישית מציינים כי "כתוצאה מהשלמת העסקה יפסיד אלוביץ' בין 450 מיליון שקל ל-800 מיליון שקל על השקעתו ב-yes. מאז נכנסה להשקעה בחברה, לפני כ-16 שנה, לא נהנתה יורוקום מדיבידנדים ב-yes ולא משכה דמי ניהול מהחברה". עם זאת, בעומק הטקסט, תחת כותרת הביניים "ההפסד של יורוקום קטן משנדמה", מציינים השניים כי יורוקום סיפקה ל-yes באופן בלעדי ממירים לאורך השנים, ועל כן ההפסדים נמוכים יותר.
כמו "גלובס", גם "כלכליסט" ממקם את הידיעה על העסקה במוסף המוקדש לשוק ההון. אופיר דור מדווח עליה תחת הכותרת "ההפסדים הצבורים של yes שווים לבזק יותר ממיליארד שקל". סוגיות ההפסד הנטען וההפסד הממשי מוזכרות בעומק הטקסט.
בפתח המוסף "ממון" מדווחים רועי ברגמן וישראל וולמן על העסקה. הם מזכירים את ההפסד הצפוי של 450–800 מיליון שקל, כפי שנמסר בהודעה לעיתונות שעליה עמלו יועצי התקשורת של אלוביץ', ואינם מזכירים כלל את העובדה כי לאורך השנים הרוויח אלוביץ' סכומים ניכרים ממכירת שירותים ומוצרים ל-yes.
הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת של "ממון", מאת ישראל וולמן, מוקדשת לרפורמה שעתידה לצאת לדרך בקרוב, ובמסגרתה יוכל הלקוח לרכוש שירותי אינטרנט מלאים (ספק ותשתית) מחברה אחת, במקום משתיים כפי שנאלץ לעשות עד היום. הרפורמה, שמכונה הבוקר ב"ממון" "רפורמת הפס הרחב" ובכלי תקשורת אחרים "רפורמת השוק הסיטונאי", צפויה, לפי הדיווח ב"ממון", "להוביל לירידת מחירים בשיעור של 30% עד 40% בעלות האינטרנט הביתי". זו גם הכותרת הראשית בשער "ממון": "מחירי האינטרנט בדרך למטה".
"מי שמצפה להוזלה דרמטית במחירי האינטרנט והטלפוניה צפוי להתבדות", כותב גד פרץ ב"גלובס", ברשימה המוקדשת לרפורמה. "המחירים יירדו, אך מדובר בכמה עשרות שקלים ולא יותר".
למעשה אין סתירה בין שתי התחזיות, שכן כמה עשרות שקלים הם כמה עשרות אחוזים בעלות האינטרנט הביתי.
הכותרות הראשיות
שלושת העיתונים שאינם "ישראל היום" מקדישים את הכותרות הראשיות שלהם לביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"השגרירים נגד הנאום בקונגרס", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", המפנה לדיווח קצר מאת נחמה דואק ולפיו שגרירים לשעבר של ישראל בארצות-הברית, שכונסו יחדיו לבקשת "ידיעות אחרונות", מפצירים בראש הממשלה שלא לנסוע לנאום בקונגרס. משה ארד, איתמר רבינוביץ', סלי מרידור, דני איילון ומייקל אורן, כך מדווח, מתנגדים כולם לתוכנית נתניהו לנאום בקונגרס. משה ארנס, לעומת זאת, מעודד את ראש הממשלה לנסוע ולנאום. הרחבה על "סערת הנאום ופסגת השגרירים" תתפרסם מחר, במוסף הפוליטי של גליון סוף-השבוע.
"זעם בבית הנשיא: בניגוד לדברי נתניהו, ריבלין לא התייחס להרכבת הממשלה", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב" הבוקר, המפנה לטור אינפורמטיבי-דעתני מאת הפרשן הבכיר של העיתון, בן כספית. לפי כספית, בבית הנשיא כועסים על נתניהו על שטען אתמול כי לפי "מקורות מוסמכים", הנשיא ריבלין יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה על ראש המפלגה הגדולה ביותר.
"כשנתניהו אומר 'מקורות מוסמכים', צריך להיזהר. הרקורד שלו בתחום בעייתי", מתריע כספית (גם הרקורד שלו לא מושלם). כספית מעריך כי "המקורות המוסמכים" הנוכחיים של נתניהו הם נדב פרי ועמית סגל, ומספק תזכורת: "לפני רבע שעה בערך השיק נתניהו קמפיין בחירות של הליכוד בנושא משילות. להחליף את השיטה. מה הוא הציע, במקום השיטה הנוכחית? הוא הציע ש'ראש המפלגה הגדולה ביותר יהיה אוטומטית ראש הממשלה'".
בנימין נתניהו, מבט מאחור, 9.2.15 (צילום: גילי יערי)
הכותרת הראשית של "הארץ", השנייה ביומיים, מוקדשת לנעשה מאחורי הקלעים בוועדות הבוחרות את הזוכים בפרס ישראל. "גורם בפרס ישראל: נתניהו ניסה להשפיע גם על זהות הזוכים", נכתב בראש שער העיתון. אור קשתי מדווח כי גורם המקורב לוועדות טוען כי "פרס ישראל הפך לפרס ראש הממשלה". לדבריו, "היו נסיונות שונים להשפיע על השופטים בכמה דרכים, לא רק באמצעות החלפת חברי הוועדה. המטרה של המהלך ברורה: ניסו לסמן לשופטים את מי לבחור".
קשתי מתאר, בין היתר, כיצד שרדה יממה אחת בלבד דרישה של פרח לרנר, יועצת ראש הממשלה לקשר עם הכנסת (ובת-זוגו של בעל משרד יחסי-הציבור המייצג את "ישראל היום"), כי השופט בתחום הקולנוע, המפיק חיים שריר, יוחלף ב"שחקנית מפורסמת", וזאת כדי להגדיל את מספר הנשים בוועדה. בתגובה לדרישה הציעו יתר חברי הוועדה למנות במקום השחקנית אחת מכמה במאיות, אולם אז הוחלפה הדרישה המגדרית והוצע למנות דווקא במאי ותיק.
בפנים העיתון מוסיף חיים לוינסון דיווח על הצביעות בהחלטת ראש הממשלה לפסול את פרופ' אריאל הירשפלד מחברות בוועדה משום שתמך בסרבנות. בשנה שעברה, מדווח לוינסון, כיהן בראשות ועדת השופטים לפרס ישראל לספרות תורנית פרופ' אליאב שוחטמן, שתומך בגלוי בסירוב פקודה לפינוי יישובים.
"כדי לגרות את הגייסות ולהלהיב את הבסיס, ראש הממשלה וחבריו לדעה מציירים מזימה ערמומית ובוגדנית שהשמאל מנהל בתיאום עם אירופים אנטישמים ואמריקאים חורשי רע, שמטרתה להחליש את ישראל ולהכניעה", כותב חמי שלו במאמר פרשנות נלווה, ומשווה בין "התעמולה החדשה" של נתניהו נגד השמאל ל"אנטישמיות הקלאסית" נגד היהודים. לדבריו, "עושה רושם שקצה נפשם של נתניהו ושל הימין לא רק מוויכוחים ומהצורך לספוג ביקורת, אלא מעצם נוכחותם המעיקה של יריביהם".
הכותרת הראשית ב"ישראל היום" מוקדשת למזג האוויר, ובעיקר לזיהום האוויר ששרר ברחבי ארץ ישראל אתמול. "גנרל אובך", נכתב בה, פרפרזה על ביטוי ישן ומיושן, אך חביב מאוד על עורכי "ישראל היום", שמצליחים להעביר אל העיתון המודפס את כל הכריזמה של מורה להיסטוריה בבית-ספר תיכון המרצה על מלחמת העולם השנייה מול קהל של ילדים משועממים שעסוקים בטלפונים שלהם.
עוד כותרת ראשית
"סערת מזג האוויר תימשך גם היום ומחר", נכתב בכותרת הראשית של העיתון החרדי "המבשר". לנוכח השימוש המופרז שעושים עורכי הטבלואידים במלה "סערה" בכותרותיהם, קשה להבין את הכותרת הזו כפשוטה. במקום זאת עולה התחושה שבימים האחרונים התפוצצה פרשת שחיתות בשירות המטיאורולוגי הישראלי, ונחשף כי חזאים בכירים שינו את תחזיותיהם תמורת שלמונים.
חוצפה
בעיתונים השונים מתפרסמות הבוקר כתבות בעקבות הודעתו של מגיש ה"דיילי שואו", ג'ון סטיוארט, על פרישתו הצפויה לאחר שנות הנחיה ארוכות.
"סטיוארט – יחד עם העורך בן קרלין – הפך אותה בתוך זמן קצר לפארודיה על מהדורות חדשות", כותבת רותה קופפר במוסף "גלריה" של "הארץ". "בהנחייתו היא צברה השפעה אדירה. קטלו בה כל פוליטיקאי, נעצו סיכות בכל בלון נפוח וחשפו בעזרת עריכה מתוחכמת של מהדורות החדשות שלל ספינים תקשורתיים ופוליטיים, עם דגש על התקשורת הבולעת אותם בלי לשאול שאלות".
"ג'ון סטיוארט הוא האלכימאי של עולם הטלוויזיה", כותב יעקב אילון בטור המתפרסם בעמ' 20 של "ידיעות אחרונות". ציפי שמילוביץ מכנה אותו בידיעה המרכזית בעמוד "אחד מאנשי הטלוויזיה החשובים בארצות-הברית ומי ששינה את פני הסאטירה הפוליטית בעולם". ב"מעריב" כותבת חגית גינזבורג כי סטיוארט פורש "כמו מלך".
למרבה ההפתעה, גם במנשר התעמולה המשרת את לשכת ראש ממשלת ישראל מעזים להיפרד לשלום בברכה ובהערכה מהסטיריקן האמריקאי. "המעריצים המומים", נכתב בכותרת המופיעה בשער "ישראל היום", "מנחה ה'דיילי שואו' ג'ון סטיוארט פורש אחרי 16 שנה". הכותרת מובילה את הקורא לעמ' 35 בעיתון, שם מדווח על הפרישה הצפויה. לצד הדיווח מתפרסם טור קצר מאת ניר וולף תחת הכותרת "סאטירה מושלמת".
"ישראל היום" הוא גרסה ישראלית קלוקלת למושא הביקורת העיקרי של סטיוארט בתקשורת האמריקאית – רשת פוקס-ניוז. מבחינת ההטיה השמרנית-בכל-מחיר, כמו גם מבחינת הסיסמה המובילה ("הגון ומאוזן"), הפומפוזיות והחיבה למפלגה הרפובליקאית בארצות-הברית, קיים דמיון רב בין "ישראל היום" לפוקס-ניוז. אולם להבדיל מרשת הטלוויזיה האמריקאית, הזוכה להצלחה מסחרית מסחררת, החינמון הישראלי מפסיד על-פי ההערכות מיליוני שקלים מדי חודש (ובכל זאת הודיע רק לאחרונה על הגדלת תפוצתו).
הפרידה הנרגשת של "ישראל היום" מסטיוארט היא דוגמה נוספת לעיוורון המוחלט של עורכי העיתון הזה, שפועלים תוך התעלמות גמורה מהדימוי שלהם בעיני מבקריהם. זו נקודת חוזק משמעותית, המאפשרת למערכת "ישראל היום", כמו לבני-אדם הלוקים בפסיכופתיה, חופש פעולה מרשים.
בחירות 2015
"ידיעות אחרונות" הוא העיתון היחיד הבוקר, למעט "הפלס" החרדי", שמקדיש דיווח להשקת הקמפיין בעברית של הרשימה-המשותפת אמש בתל-אביב.
"מעריב" מקדיש כפולת עמודים לדיון הצפוי היום בפסילת ח"כ חנין זועבי. אריק בנדר מדווח כי חרף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה ("אין תשתית ראייתית למנוע את התמודדותה של הח"כית"), בוועדת הבחירות המרכזית צפוי רוב לפסילתה. בנדר מקדיש את החלק הפותח של הידיעה לטענות מתנגדיה של זועבי. תיבת רקע נפרדת, אף היא מאת בנדר, נושאת את הכותרת "מחוללת סערות סדרתית, 'האשה השנואה ביותר בישראל'".
כדי לאזן מעט את הסיקור הביקורתי מקבלת זועבי במה בצד כפולת העמודים, במסגרת טור אישי ("מדוע דווקא אני, שמעולם לא אמרתי אמירה גזענית אחת, עומדת לדין היום?"). כדי לאזן את הטור של זועבי מקבל בצד השני של כפולת העמודים ברוך מרזל, המועמד גם הוא לפסילה, טור משל עצמו ("הגזענות רחוקה ממני [...] כל מי שפועל נגד המדינה אני נגדו", הוא אומר, ערבים ויהודים כאחד).
בשולי החדשות
חיים לוינסון מדווח ב"הארץ" כי "משרד הפנים העביר למועצות האזוריות בשטחים בדצמבר האחרון מענק לעידוד התיישבות צעירה בסכום של 62 מיליון שקלים, בטענה כוזבת כי זהו פיצוי על כך שרשויות בשטחים לא מקבלות סיוע דומה מהסוכנות-היהודית".
ליאור גוטמן וזוהר שחר לוי מדווחים ב"כלכליסט" כי תושבי הדרום שעתרו נגד חידוש הזרמת הדלק של חברת קצא"א משכו את עתירתם. המשרד להגנת הסביבה לא פסל את חידוש ההזרמה, כך מדווח, אלא התנה אותו בשורה של הגבלות.
ב"הארץ" מדווח כי צבא קונגו פתח במבצע צבאי נגד מיליציות המורדים במדינה.
ב"ישראל היום" מדווח כי הרמטכ"ל בני גנץ העניק לסג"מ איתן מלט את הכומתה שלו, עם סיום קורס קציני היבשה אחוד.
ענייני תקשורת
לצד הכותרת "תיקון" נכתב הבוקר בשולי עמ' 4 של "ממון" כי "בידיעה שפורסמה אתמול על אל-על נפלה טעות. החברה סיימה את הרבעון השלישי ברווח של כ-10 מיליון שקל ולא כפי שנכתב". אתמול דיווח דני שדה כי מנכ"ל אל-על דוד מימון אמר שהחברה הפסידה ברבעון השלישי כ-50 מיליון שקל. אפשר שמקור הטעות בעובדה שהרבעון השלישי הניב לחברה רווח הקטן בכ-50 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כפי שפורסם בכלי התקשורת רק לפני חודשים אחדים.
לי-אור אברבך כותב ב"גלובס" על העימות הטלוויזיוני הצפוי בין ראשי המפלגות בישראל. "בשנים האחרונות נעשתה פה פרסונליזציה מטורפת שנותנת תחושה שיש פה בחירות ישירות ומפלגות רפובליקאית ודמוקרטית. זה לא כך. עימות יהיה תיקון של זה", אומר לו כתב חדשות ערוץ 2 עמית סגל. דן מרגלית, שהנחה את העימות בשנת 1996, בין נתניהו לפרס, אומר לאברבך: "העימות הוא קשקוש. זה דבר שולי, והעיסוק בו מופרז. זה הכל שעשועים, בידור טלוויזיוני ולא יותר".
יאיר אטינגר מדווח ב"הארץ" כי חברות מפלגת "בזכותן" דורשות מוועדת הבחירות המרכזית לכפות על עיתונים חרדיים לפרסם מודעות מטעם המפלגה.
ב"ישראל היום" נמצא מקום לדיווח מאת שלומי דיאז על תביעת דיבה שהגיש יוני קורן נגד העיתונאי בן כספית.
עידו רוזנבלום משיב במוסף "גלריה" של "הארץ" לטור ביקורת הטלוויזיה שפירסם אתמול רוגל אלפר. "מכמות האנרגיה שהשקעת בהעלבה אישית של מלי לוי, הבנתי שאתה אחד האנשים שהכי פחות מבינים בטלוויזיה", כותב רוזנבלום.
רותם אליזרע מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי העיתונאי נח קליגר, חבר מערכת העיתון, יקבל תואר דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
יוסי קליין מתאר במדור הדעות של "הארץ" את "מלחמת מוזס באדום השיער". הקריאה מומלצת.
טקסט שבו טל ניב מנתחת תצלום עבור קוראי "הארץ", המתפרסם בדרך כלל במוסף "הארץ", רואה הבוקר אור באחד מעמודי החדשות של העיתון.