רק פוסטר חגיגי של עופר עיני היה חסר למוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" ביום שני ה-4.8.14. בשער התנוסס תצלום ארכיון של יו"ר ההתאחדות החדש בפוזה קרבית, שהודבק על רקע איצטדיון טדי. שתי הפניות שער קטנות שלא היו קשורות לקיסר הכדורגל החדש היו העבים היחידים בשמי קבלת הפנים הנלהבת שערך לו העיתון.
"הבולדוזר התחיל לעבוד", היתה כותרת הכתבה בעמודים 2–3. המלה "בולדוזר" הוגדלה במיוחד ונצבעה בצבע דגל הפועלים. מכאן והלאה ניתנה זכות הדיבור לעופר עיני. זאת אומרת, לא שעיני כל-כך דיבר. לפחות לא משהו שהקוראים יודעים עליו. הם קיבלו כתבה שפירטה את הנושאים שהיו"ר מתכוון לעבוד עליהם, "תוכנית עיני", שהוגשה לקוראים על-ידי נדב צנציפר על מצע רך ומחבק.
בטקסט הפתיחה צייר הכתב את פועלו של "הבולדוזר" בצבעים מחמיאים: הוביל שורה של מאבקים חשובים כמו זה על הסדרי הפנסיה לכלל העובדים במשק, דאג להעלאת שכר לעובדי המגזר הציבורי, להעלאת שכר המינימום ולשיפור תנאי העסקת עובדי קבלן. לאחר שהקוראים השתכנעו שהמשיח הגיע לראשות ההתאחדות, הוגשה התוכנית: בניית אקדמיה לכדורגל, חיזוק הפריפריה, החזרת אמון הקהל לנבחרת, טיפול בגזענות, סגירת הגירעון, פיקוח על רוכשי קבוצות ועוד.
מלות הקישור שנשזרו לאורך הכתבה ראויות להילמד בקורס מתקדם לעיצוב תדמיות. כך, לחיזוק דימויו של עיני כאיש מעמד הפועלים, כתב צנציפר: "נושא שקרוב במיוחד ללבו של עיני, יליד באר-שבע, הוא החיבור לפריפריה". ויש כמובן עוד.
דמוקרט ומנהיג: "עופר עיני עשה לעצמו שם של אחד שמתייעץ, משתף וגם מקשיב, אבל בסופו של דבר מנהל בעצמו את ההצגה ומקבל לבד החלטות מרכזיות".
גאון פיננסי: "עיני, יועץ מס במקצועו, יקבל התאחדות בגירעון של לפחות 25 מיליון שקל ויצטרך לטפל במהירות בחור התקציבי". כהוכחה ליכולתו הפיננסית הביא צנציפר ציטוט של עיני מהעבר, שמספר כי כשהגיע להסתדרות היא היתה בגירעון של 600 מיליארד שקל, והוא עזב אותה עם עודפים של מאות מיליונים. 600 מיליארד! זה לא סתם בולדוזר, זה D-600.
מנקה אורוות: "בהתאחדות סירבו עד היום לחשוף את המספר המדויק, אבל עיני ייחשף בקרוב לעומק הבור ויתחיל לפעול בנושא".
ניסיון ועשייה: "אחד הנושאים המרכזיים בתקופת עיני בהסתדרות היה הסדרת מעמד העובדים. במעבר לכדורגל, זכויות הכדורגלנים צפויות לעבור שדרוג משמעותי בכמה תחומים".
"תוכנית עיני", שער ספורט "ידיעות אחרונות", 4.8.14
אין בכתבה שום ניסיון לבקר, להטיל ספק, לבדוק, לאזן. הערך העיתונאי שלה הוא קלוש, גם מפני שכמה מהנושאים ידועים וטופלו בקדנציה של אבי לוזון. התוכנית של עיני היתה צריכה להיות בבוקסה קטנה על רקע הדבר האמיתי: דיוקן ללא משוא פנים של מי שהיה האיש החזק במשק.
כתבה כזו היתה אולי מואילה לחשוף גם צדדים אחרים בהתנהלותו של בעל התוכנית לשיפור הכדורגל. למשל, הדימוי שלו כיו"ר הסתדרות שדאג בעיקר לוועדים החזקים במשק. פרטים מעניינים נוספים אפשר למצוא בכתבה ב"דה-מרקר" על "החיים הטובים של עופר עיני", או ב"המקור" בערוץ 10.
ואם לא דיוקן, למה לא ראיון? בעצם, אפשר להבין את עיני, שבמקום שאלות שכמה מהן עלולות להיות לא נעימות, בחר במשענת הנוחה שסיפק לו "ידיעות אחרונות". אם עיני היה מתראיין, אולי היה מסביר לאוהדי הכדורגל את דבריו לאחר שהתפטר מההסתדרות, בינואר 2013. בראיון קצרצר ל"מעריב" הוא אמר: "לא אתמודד בשום מצב לראשות ההתאחדות. התפקיד לא מעניין אותי, ואני מתחייב שאין לי שום כוונה כזאת. גם אם יכוונו לי אקדח לרקה ויכריחו אותי להתמודד, לא אעשה זאת. כל המתמודדים יכולים להיות רגועים".
חלפו שנה וחצי וראו איזה פלא, העסקן הבכיר ממעמד הפועלים בישל קומבינה עם עצמו, ובלי אקדח לרקה פילס את דרכו לראשות ההתאחדות. במדור הספורט החזק במדינה לא פיספסו את ההזדמנות לעשות עסקים עם האיש החזק החדש של הכדורגל, וריפדו אותו בשושנים בתמורה לקלישאות בלעדיות.
עכשיו נישאות העיניים בציפייה לסקופ הראשון מלשכת היו"ר ל"ידיעות אחרונות". גם בולדוזר מתחיל יודע שאין מתנות חינם. אלא אם כן אין מדובר במתנה, אלא בפרעון חוב כלשהו.
השת"פ הסודי
נחמד מדי פעם לזהות שיתופי פעולה בין כלי תקשורת. למשל זה המסתמן בין ערוץ הספורט ל"ידיעות אחרונות". במה דברים אמורים? ביום שלישי שעבר פורסם בערוץ הספורט ראיון בלעדי של רועי גלדסטון עם הכדורסלן שון ג'יימס, שמכבי תל-אביב החליטה לוותר עליו. בלעדי? לא לאורך זמן. לחגיגה הצטרף למחרת רפאל נאה מ"ידיעות אחרונות".
לגלדסטון אמר ג'יימס: "רציתי מאוד להישאר במכבי, הרי חתמתי על חוזה ארוך טווח". ואילו לנאה אמר: "רציתי מאוד להישאר, חתמתי על חוזה ארוך טווח". לגלדסטון אמר ג'יימס: "אולי זה דני פדרמן שלא רצה אותי", בעוד שלנאה אמר: "אני מבין שדני פדרמן לא רצה אותי". לגלדסטון אמר ג'יימס כי במכבי לא רצו שיגיע לפיינל-פור, אלא שיישאר בארץ, ואילו לנאה אמר השחקן כי הקבוצה לא רצתה שיגיע לפיינל-פור בטיעון שעליו להמשיך באימונים בארץ.
חמישה עמודים אחורה באותו גיליון של "ידיעות אחרונות" מה-30.7.14 פורסמה כותרת שפתחה את עמ' 2: "ננצח את מכבי תל-אביב 0:3". הדובר הוא זלטקו זאהוביץ', המנהל המקצועי של מאריבור הסלובנית לפני משחקה עם מכבי תל-אביב.
הראיון עם זאהוביץ' בערוץ הספורט
הראיון עם זאהוביץ' ב"ידיעות אחרונות"
יומיים לפני כן פורסם באתר ערוץ הספורט ראיון עם זאהוביץ', שלמרבה הפלא אמר בדיוק את הדברים הללו. יזהר קישון, שריאיין את זאהוביץ' לערוץ הספורט, בוודאי הופתע למחרת לקרוא שגם עמיתיו, נדב צנציפר ומשה שיינמן, ריאיינו את זאהוביץ' בדיוק על אותם נושאים והמנג'ר הסלובני חזר כמו תוכי על הדברים שאמר לו.
על השחקנים שהוא מכיר במכבי תל-אביב אמר זאהוביץ' לקישון: "זהבי, זה מה שאני יודע וזה מה שאני שומע כל הזמן. אז נכון, הוא שחקן ענק, אבל הוא השחקן היחיד שם, ולבד הוא לא ינצח אותנו". בעוד שבראיון לצנציפר ושיינמן אמר זאהוביץ': "מכבי תל-אביב זה רק זהבי, זה מה שאני יודע וזה מה שאני שומע כל הזמן. אז נכון, הוא שחקן גדול, אבל הוא היחיד שם, ולבד הוא לא ינצח אותנו".
קישון שמע מזאהוביץ' כי "זהבי שיחק בפאלרמו לצד יוסיפ איליצ'יץ'. אחד מהם, הישראלי, לא ממש שיחק וחזר אחרי עונה וחצי לליגה שלו. והסלובני? עבר לפיורנטינה תמורת 9 מיליון יורו". לעומת זאת, צנציפר ושיינמן שמעו ממנו הסבר מעניין לא פחות: "זהבי שיחק בפאלרמו לצד יוסיפ איליצ'יץ'. הישראלי לא ממש שיחק וחזר אחרי עונה וחצי לליגה שלו, והסלובני? הוא עבר לפיורנטינה תמורת תשעה מיליון יורו". וכך זה נמשך עם התייחסויות מדויקות נוספות וציטוטים דומים להפליא מפיו של זאהוביץ' בשני הראיונות.
ההבדל הבולט היחיד בין הראיונות שבערוץ הספורט לאלו שבספורט "ידיעות אחרונות" היה בתאריכים: בערוץ הספורט הראיונות פורסמו יום ויומיים קודם, בהתאמה.
או שלפנינו שיתוף פעולה סודי בין שני כלי התקשורת, או שכל עיתונאי הספורט חושבים אותו דבר והמרואיינים שלהם נותנים להם בדיוק אותה סחורה. חלילה מלהעלות על הדעת שכתבי "ידיעות אחרונות" עשו העתק-הדבק לכתבות מערוץ הספורט, בלי לתת קרדיט.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il