יש רגעים שבהם אין לך אלא לפנות אל המילון. הרגעים האלו מתרחשים כאשר אתה קורא מלה מסוימת ואתה מבין שאולי בעצם אתה לא מבין, אולי חשבת שאתה מבין, אבל טעית ואתה לא.
העיתון "גלובס" דיווח אתמול כי החל מיום ראשון הקרוב יצטרף אל מנחת תוכנית הבוקר "סדר יום" ברשת ב', קרן נויבך, מנחה שני, מנחם בן. לי-אור אברבך, כתב "גלובס", מדווח כי על-פי גורמים ברשות השידור, הצבתו של בן לצדה של נויבך נועדה לאזן את תוכני התוכנית. מה שמעלה את השאלה, מה משמעות המלה "לאזן"?
מילון אבן-שושן מגדיר "איזון" בדרך הבאה: "שמירה על שווי המשקל, על היחס הרצוי". מהיכרותי המוקדמת עם ז'רגון הביטויים של רשות השידור, הצטיידתי מבעוד מועד במילון נוסף, מילון ספיר, אבל גם הוא התעקש שאיזון הוא "שמירה על שווי משקל, על היחס הרצוי". אם כן, זה תפקידו של בן: לשמור על היחס הרצוי. אבל על היחס הרצוי כלפי מה?
ד"ר מיקי מירו, מנהל קול-ישראל (צילום: "העין השביעית")
נויבך מנהלת ביד רמה תוכנית חברתית. הפריזמה שדרכה היא מתבוננת בעולם תהיה כמעט תמיד פריזמה אלטרנטיבית, ואלטרנטיבה היא האיום הגדול ביותר על ההגמוניה. שהרי הגמוניה, כאשר היא קמה בבוקר ומסתכלת על עצמה בראי, רוצה רק דבר אחד: לשמור על התחת שלה.
מפוצצת במינויים פוליטיים, עמוסה בתככים ובמנגנונים ביורוקרטיים מסואבים, רשות השידור היא הזרוע הממלכתית של לשכת ראש הממשלה בשוק התקשורת (הזרוע הפרטית נמצאת ב"ישראל היום"). היא הזרוע התקשורתית של הגמוניה פוליטית-מחשבתית. זו הסיבה שנויבך כל-כך מטרידה את קברניטי המאפליה. על אף שהיא מנצחת את המתחרים שלה בגלי-צה"ל, מפרסמת רשות השידור תגובה מגוחכת שזו לשונה: "מדובר בהחלטה מקצועית של מנהל הרדיו מיקי מירו, שמטרתה להפוך את השידורים מגוונים ומעניינים יותר על מנת להגביר את ההאזנה לתוכניות הבוקר".
זו לא תגובה. זה שיחדש.
אחת הדרכים להבין כיצד מנחם בן "ישמור על שיווי משקל" היא לבחון את הרקורד התקשורתי שלו. אחרי הכל, בעזרתו של בן יהיה השידור מגוון יותר וההאזנה לתוכנית הבוקר תגבר.
בן הוא תושב התנחלות בשומרון, ולא פעם התבטא בזכות ההתנחלויות וטען שאין לפנותן. מצד שני, טען שאסור לפנות אף פלסטיני. אז האם הוא ימני? ככל הידוע לי, הוא אינו מגדיר את עצמו כך. לאנשי ימין תפיסת עולם סדורה באשר לזכותנו על האדמה, ורק הקיצוניים שבהם טוענים שבגלל יוזמות אנשי שמאל, כמו חרם תרבותי על התיאטרון באריאל, נרצחים יהודים בהתנחלויות. מצד שני, זה בדיוק מה שבן טען. האם זה הגיוון שרשות השידור הממלכתית מבקשת להכניס לשידור הציבורי?
אז את מה בכל זאת הוא יאזן? בן פוטר משני כלי תקשורת כיוון שטען שיש לשקול חקיקה נגד הומוסקסואלים. ראשית פוטר מהמגזין "רייטינג", משם נמסר: "אנחנו חשים שמנחם בן עבר את גבול הטעם הטוב ולפיכך נאלצים בצער להיפרד ממנו". זמן קצר לאחר מכן הוא פוטר גם מקשת ומהתוכנית "דיבור ישיר", שאספה לתוכה פליטי ריאליטי מסוגים שונים שהיגגו על כל נושא שבעולם – מפוליטיקה ועד אסטרטגיות הדחה ב"הישרדות".
לאחר שהופיע בתוכנית "האח הגדול" אמר בן בראיון ש"אין ספק ש'האח הגדול' הפך אותי, נכון לעכשיו, למגה-סטאר", וכי "אשתי טענה שהייתי האיש הכי מפורסם במדינה במהלך חודש מארס. נדמה לי שזה די קרוב לאמת". אלו התרברבויות ריקות שמזכירות ברמתן את דבריה של פליטת ריאליטי אחרת, ליהיא גרינר, שאמרה: "יש היום עדיין כאלה שאומרים לי שהם לא יודעים מי אני, ואני כאילו, 'אני לא מאמינה לך. אתה תל-אביבי ואתה לא מכיר אותי? פאקינג שקרן'".
"דה-מרקר" מספר שבן טען בעבר שהומוסקסואליות, שלשיטתו יש להוציא אל מחוץ לחוק, היא "מחלת רוח תרבותית", והוסיף כי מחלת האיידס אינה קיימת. בן הוא מטיף ידוע נגד חיסונים באשר הם, וטוען שהטיעונים באשר להתחממות כדור הארץ הם לא יותר מאשר קמפיין שמישהו מרוויח ממנו. בבלוג שלו ובטוריו ב"מעריב" סיפר שבמשך שנים טיפל בעצמו באמצעות מבט ישיר אל עבר השמש (עד שלבסוף הודה כי גרם לעצמו, ככל הנראה, נזק ממשי לקרנית העין) והציע להחליף את ההמנון הלאומי בשירה של נעמי שמר "אורחים לקיץ", הידוע יותר בשמו "אצלנו בחצר", עם המלים: "בן מאיטליה אומר בונג'ורנו, בת מצרפת אומרת בונז'ור, קן מיפן אומר אוהיו, כשהוא בא לביקור".
מנחם בן (צילום: מועצה אזורית שומרון)
בעבר טען כי נעשה עוול נורא לשחקן חנן גולדבלט שהורשע בעבירת אונס וזאת כיוון שהאונס של גולדבלט לא היה אלים: "ומה פירוש הצהרתו האטומה וערלת הלב של בית-המשפט כי 'למעשיו של גולדבלט בתחום התרבות בארץ אין שום משמעות בקביעת גזר הדין'? אין משמעות?! אז למה כן יש משמעות? לגלימות השחורות והמרושעות שלכם?", כתב בזעם. ובכלל, ניכר שלבן סימפטיה גדולה לעבריינים מורשעים: על נעמי בלומנטל, שהורשעה בשוחד ובשיבוש הליכי משפט, כתב: "הקריירה נהרסה לאשה הסימפטית הזאת". בטור אחר התפעל מהמחשוף ומשדיה של אושרת קוטלר. דרווין מכונה אצלו בשם "האליל השוטה של דת האבולוציה".
לבן יש בעיה לא רק עם הומוסקסואלים, עם מי שמספקים עדויות מדעיות לאבולוציה, עם מי שסבורים שאנסים צריכים להישלח לכלא, עם מי שמחסנים את ילדיהם נגד מחלות מידבקות או סבורים שכדור הארץ מתחמם. יש לו גם בעיה עם שמנים. את בעיית הרייטינג הנמוך של "רוקדים עם כוכבים" הוא הסביר בדרך הבאה: "הבעיה היתה אסתי זקהיים. למה? ככה. כי היא שמנה מדי, ולא נעים להסתכל עליה רוקדת". זו אינה הפעם היחידה שבן התעסק עם שמנים; גם עם אחד המתמודדים ב"כוכב נולד" היתה לו בעיה – גם הוא היה שמן מדי.
אז את מה בדיוק יאזן בן? את הטיעונים שיצאנו מימי הביניים ואנחנו מעדיפים מדע על אמונות טפלות, שהומוסקסואליות אינה מחלת נפש, שיש צורך לשמור על בריאות הילדים, שמאבק פוליטי-תרבותי אינו מוביל לרצח של יהודים, שגם לאנשים שמנים יש זכות להופיע בטלוויזיה, שמקומם של אנסים בכלא? אולי שאסור להסתכל זמן ממושך אל עבר השמש. זה האיזון? זה הגיוון?
האמת העצובה היא שזו רק תחילתה של רשימה ארוכה ומפוארת של התבטאויות שבירבר במהלך השנים מנחם בן, ועם האיש הזה מעוניינים ברשות השידור לגוון את השידור הציבורי. בן הוא דמות צבעונית, מעניינת ויוצאת דופן כמו כל הומופוב, תומך בתיאוריית התכנון האינטליגנטי, שונא שמנים וחובב תיאוריות קונספירציה ממוצע. מדובר באנשים יוצאי דופן, קיצוניים, וקיצוניות לכשעצמה היא עניין מעניין. מצד שני, במדינות מתקדמות מקומם של אנשים מעניינים מסוגו של בן הוא בשולי השוליים של החברה או בקרקס.
ההחלטה ה"מקצועית" של מנהל הרדיו להושיב את בן כמנחה קבוע באחת מתוכניות הדגל של קול-ישראל לא נועדה לגוון שום דבר. היא נועדה להפוך תוכנית רצינית, אלטרנטיבית ומעוררת מחשבה לקרקס בזוי שמנהל אדם בעל עמדות הזויות, שדעותיו תואמות את דעותיהם של החשוכים באנשים בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
על-ידי הורדת "סדר יום" אל הביבים, מקווים בקול-ישראל שקרן נויבך תנטוש את עמדת המגישה ותפנה את המשבצת שלה לטובת אנשי ממסד שמתיישרים עם המסר ומדבררים אותו ללא כל בעיה, כשם שהחליפו את ירון דקל (שהפך למפקד גלי-צה"ל) בתוכנית "הכל דיבורים".
שלא יהיה לאף אחד ספק, היה ונויבך תנטוש את המיקרופון, בן ייבעט לכל הרוחות. הוא עשה את שלו: אימלל את נויבך, הרחיק את המאזינים, הפך את קול-ישראל לבמה להשמעת דעותיו הקיצוניות והמסיתות, וכעת, כאשר המשבצת פונתה, אפשר להחזיר אותו להקפאה, עד הפעם הבאה שירצו לאמלל למישהו את הצורה.
ועל זה נאמר, "יש תמורה בעד האגרה".