פרנקל
עורך השערים של "ידיעות אחרונות", אדם חסר פנים וכבד אצבעות, הנדרש מדי ערב לנפק אמירה כל-ישראלית שתשקף גם את החדשות, גם את הפרשנות הרצויה להן וגם את הלכי הרוח שהוא מייחס לקהל קוראיו, הישראלים, מצליח לחלץ הבוקר אמיתה פשוטה ולהציבה במרכז השער: "סוף למבוכה", נכתב בגדול מעל דיוקנו של הכלכלן פרופ' יעקב פרנקל, שהודיע אתמול כי החליט לוותר על תפקיד נגיד בנק ישראל.
את החלטתו ייחס פרנקל בעיקר לאופן הלוחמני שבו סוקרה בכלי התקשורת תקרית נשכחת שאליה נקלע ב-2006, אז ביקר בהונג-קונג ויצא מחנות כשבידיו תיק חליפות שעליו לא שילם, נתפס, עוכב ונאלץ לשכור את שירותיה של עורכת-דין מקומית שתחלצו. זמן קצר לאחר ההודעה על מינויו הצפוי נחשפה התקרית על-ידי כתב "הארץ" אמיר אורן (גרסה מוקדמת, לא מדויקת, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" לפני שבע שנים), וכבשה במהרה את כותרות העיתונים ואתרי החדשות.
"חרצו את דיני והכפישו אותי בלי עובדות" הוא הציטוט מפי פרנקל שעורכי "ידיעות אחרונות" בחרו להצמיד לכותרת על החלטתו. "מעלים אדם למוקד" הוא הציטוט מפיו שהוצמד לדיווח ב"מעריב". "פגעו בשמי המקצועי וביושרתי" הוא הציטוט שבחרו עורכי "הארץ".
מי שצרך אמש והבוקר חדשות קיבל את הרושם שהסיבה להודעת הפרישה היא הלך רוח שנעשה נפוץ בדיווחיהם של כלי התקשורת. ברוך קרא, בטור המתפרסם בכפולה הפותחת של "מעריב", מספק אפשרות אחרת. על-פי מקורביו של פרופ' פרנקל, שאת דבריהם מביא קרא, "הסיבה היחידה להודעתו אתמול היא החלטת היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לחפור ולהעמיק בנסיבות האירוע המביך שהתרחש בהונג-קונג ב-2006".
היועץ המשפטי לממשלה, יש להניח, אינו עוסק בהיבטים התקשורתיים של הפרשה, אלא בהיבטיה המשפטיים; הפרשנות של קרא, הגם שזכתה לכותרת "פרישה היא לא בהכרח אשמה", מעידה כי ייתכן שנוסף למחלוקת של פרנקל עם עיתונאי ישראל, התגלעה בשבועות האחרונים גם מחלוקת שקטה אך עיקשת בינו לבין יהודה וינשטיין וחברי הוועדה שבחנה את מועמדותו, שביקשו ממנו מסמכים שיאמתו את גרסתו לתקרית בהונג-קונג. וזו כבר מחלוקת על עובדות, ולא על אופן אריזתן ועצם אזכורן.
בשער "הארץ", בידיעה המרכזית, מזכיר הכתב מוטי בסוק כי פרישתו של פרנקל מגיעה "בעקבות חשיפת 'הארץ' לפני למעלה מחודש". בצד הדיווח רווי הגאווה משולבת הפניה למאמר מאת נחמיה שטרסלר, הקובע כי "המשק הישראלי הפסיד אדם טוב, אדם מקצועי, אדם שהוא הכי מתאים לתפקיד נגיד בנק ישראל בעת הזאת". שטרסלר חוזר גם על התעמולה הממשלתית, שאומצה על-ידי פרנקל, ולפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו היה צריך לחזר אחריו כדי שיסכים להתמנות לתפקיד הבכיר ועתיר היוקרה.
חושף הפרשה, אמיר אורן, מנצל את המומנטום כדי להבהיר שכוונתו העיקרית היתה להתריע מפני כשל מערכתי. "הבעיה, כרגיל, אינה כל-כך במתמנה, אלא במי שממנים אותו ובמנגנון המינוי", הוא כותב, "פרנקל הלך הביתה, אבל השרלטנים שחוללו את הפרשה עודם כאן, זחוחים כתמיד, מגלים מזימות מדומות ומאשימים את הזולת בטעויותיהם היקרות". למי שאינו מאומן בקריאה בין השורות מבהיר אורן כי ב"שרלטנים" הוא מתכוון לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר יאיר לפיד.
"אין בישראל אדם אחד, צוות אחד, שתפקידו לחטט בארונותיהם של המועמדים לתפקידים בכירים ולנענע אותם, שמא יישמע קרקוש שלד או שניים", מוסיף אורן. "פרשת פרנקל צריכה להילמד בהשתלמויות לפוליטיקאים, למנכ"לים ולדוברים: איך לא לנהל משבר. פרנקל חטא בכל שגיאה אפשרית בספר, מאותו יום בהונג-קונג ולאורך שלושת השבועות של גלגול הבדיקה. יועצי התקשורת שלו החמירו, או לא הצליחו לרכך, את התנהגותו המקוממת. ושני הפוליטיקאים היומרניים שגרמו לו להתפתות להיכנס לעניין אבוד לא ידעו לחלץ אותו בזמן, במראית-עין של הדרת כבוד".
פרנקל (גרסת "ישראל היום")
ב"ישראל היום", שופרו של ראש ממשלת ישראל, נזכרים הבוקר להעלות אל ראש סדר היום את הפרשה המביכה שעליה בקושי דיווחו עד כה. כל עוד מועמדותו של הנגיד המועדף על נתניהו עדיין עמדה על הפרק, הקפידו עורכי "ישראל היום" להצניע את הפרשה ככל הניתן, וכשלא היה ניתן להצניע עוד – הבליטו את גרסתו של פרנקל, שהופרכה שוב ושוב בכלי התקשורת האחרים. הודעת הפרישה הפומבית של פרנקל איפשרה לעורכי העיתון-מטעם סוף-סוף להציב את הפרשה במרכז השער – דקה אחרי שהסתיימה.
"פרנקל: מסיר את מועמדותי", קוראת הכותרת הראשית על שער החינמון. על השער נמצא גם מקום לדחייה של ספקולציה מתבקשת בנוגע לפרישתו של פרנקל, ולפיה "מקור משפטי בכיר" המעורה היטב בעבודת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות סיפר ל"ישראל היום" כי "אף אחד מטעמנו לא אמר לפרנקל או רמז לו שיוותר על התפקיד".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מציג את פרנקל לרגל ההכרזה על מועמדותו לתפקיד נגיד בנק ישראל, 24.6.2013 (צילום: מרים אלסטר)
חלק אחר בשער מפנה למאמר המשתלח בעיתונאים שאינם מועסקים ב"ישראל היום". "אחת התופעות החמורות סביב המינוי היתה התנהלותה של התקשורת", כותב ד"ר חיים שיין במאמר המתפרסם בכפולה הפותחת של החינמון. ד"ר שיין מודה כי לא נחשף למסמכים שהגיש פרנקל לוועדת טירקל, ומעלה את האפשרות כי העיסוק בו נועד בכלל לפגוע בראש הממשלה ובשר האוצר (שמם אינם מוזכר).
את הכותרת הראשית ממסגרת הפרשנות הראויה, לדעת העורכים, להתפתחות המצערת: ציטוט משותף מפי נתניהו ולפיד, הקובלים על "אווירת ההשמצה" שהנחילה לממלכה אובדן של "אדם שהיה מביא לתועלת גדולה". בתוככי העיתון מיוחסת לשניים מנטרה שגורה בקרב פוליטיקאים ממפלגות השלטון לדורותיהן, ולפיה דבר מה המכונה "האווירה הקיימת" גורם לכך ש"איננו רחוקים מהיום שבו איש לא ירצה להתקרב לחיים הציבוריים".
נתניהו ולפיד גורסים גם כי פרנקל הושמץ בלי שניתנה לו הזדמנות לשטוח את גרסתו; הטענה הזאת מעידה על ניתוק. עיתונאים שסיקרו את הפרשה בשבועות האחרונים פנו שוב ושוב לנגיד המיועד ולדובר שמינה לעצמו לאחר ההסתבכות, אך זכו במקרה הטוב להכחשות נטולות סימוכין ובמקרה האחר להתעלמות.
גם אתמול, כשהתייצב פרנקל לראיון המביך שהעניק לחדשות ערוץ 2, נמנע שוב ושוב מלהשיב לשאלות שהפנו אליו המראיינים, דני קושמרו וקרן מרציאנו, שביקשו ממנו בנימוס מופלג, ולאחר מכן בחוסר סבלנות מעורב בתמיהה, לשטוח סוף-סוף את גרסתו לאירועים (לבסוף נעתר פרנקל לבקשותיהם, אך מסר גרסה חלקית). כשנדרש להסביר מיהו זה שלדעתו מנהל נגדו קמפיין, העדיף הפרופסור להחריש.
אם מישהו נזקק להוכחה נוספת לכך שהפרשה אכן חשפה דפוס התנהלות מוזר ועכור (במובן של ההפך משקוף) אצל הנגיד המיועד, הרי שההוכחה התקבלה אתמול.
אדם אחר שככל הנראה קיבל אתמול הוכחה לחשיבותה של הפרשה הוא מרדכי גילת, ראש תא התחקירנים המוכמן של "ישראל היום", המצטרף באיחור לעדר המכים בפרנקל. העיתונאי הבכיר והוותיק מנפק הבוקר טור פרשנות על האיש שבו נהנה לחבוט לפני עשור, כשעוד כתב ביומון המתחרה "ידיעות אחרונות". הטור של גילת (כותרת: "הבריחה של פרנקל"), המוקדש בעיקר להופעתו הטלוויזיונית של הכלכלן ולפרשות העבר שלו, אינו פגום בשום מובן, מלבד עיתוי פרסומו.
"ישראל היום" מחזיק מחלקת תחקירים מכובדת אך רדומה, העוסקת בעיקר בפרשות ביורוקרטיות אפרוריות מהשוליים הצדדיים של המערכות הציבוריות בישראל. התחקירן הראשי, גילת, אינו פרש בודד – תחתיו פועלים תחקירנים נוספים, המשתפים עימו פעולה בכתבותיו. פרשות מסוגה של פרשת פרנקל, שבה רבו הדיווחים החלקיים, שינויי הגרסאות ומאבקי האינטרסים, משוועות לבדיקה מעמיקה מהסוג שגילת ותחקירניו אוהבים ויודעים לערוך לעסקנים קטנים ובינוניים בשירות הציבורי.
העדרה של בדיקה מסוג זה, במיוחד על רקע הטור המאוחר שצץ הבוקר, ממחיש את הסתירה המובנית בקיומה של מחלקת תחקירים בעיתון שכל תכליתו, המוצהרת והסמויה, היא שמירה על הסדר הקיים.
התקציב
כל העיתונים מדווחים כי הכנסת היתה צפויה לאשר הלילה בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנים 2013–2014. אתרי האינטרנט של העיתונים מדווחים כי התקציב אושר מעט לאחר השעה שלוש בלילה, אחרי שכל העיתונים כבר ירדו לדפוס.
בשולי ההצבעה על התקציב, אתמול בכנסת (צילומים: פלאש 90 ומרים אלסטר)
תהליך השלום
כל העיתונים מדווחים גם על פתיחת המגעים בין ממשלת ישראל לממשלה הפלסטינית, שהחלו אמש ונכון לאמש טרם נשאו פרי.
ברוח המשא-ומתן
"הרופא המפורסם בארה"ב, מבקר בישראל" (פרט מתוך מלל קצרצר המוצמד לתמונה של שלושה גברים על רקע מתחם מערת המכפלה בחברון, שער "ישראל היום").
ענייני תקשורת
חפץ. במדור הספורט של "ישראל היום" מדווחים אביתר לנג וליאב נחמני כי ניר חפץ יסיים טרם זמנו את כהונתו כאיש האמון על הקמת מינהלת ליגת הכדורגל הישראלית והיו"ר הזמני שלה (ובשפתם, "ניר חפץ בדרך החוצה מהמינהלת"). חפץ, לשעבר עורך בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות", דוברו של בנימין נתניהו והעורך הראשי של "מעריב" בתקופה שבה הוחזק בידי נוחי דנקנר (מעסיקו הנוכחי), סירב להגיב בנושא או להתראיין ל"ישראל היום".
רשות השידור. כתבת השער של "24 שעות", מוסף "ידיעות אחרונות", מוקדשת לאגף הגבייה של רשות השידור כפי שהוא מצטייר בדו"ח נציב קבילות הציבור בגוף הציבורי המסואב. "התנהלות בריונית, דרישה לתשלום כפול, תרגילים ספק-חוקיים וחוסר מענה. מה שמרגישים רבים מאזרחי ישראל בשנים האחרונות כלפי רשות השידור הופך כעת לעובדה ברורה ולכתב אישום חריף", כותב יהודה שוחט בפתח הכתבה. אורן פרסיקו הרחיב על הדו"ח אתמול, כאן.
ידיעות אחרונות מהקמפיין של קוקה-קולה. היום לא מתפרסמות במוסף "24 שעות" רשימות של צעירים שפקדו את אירוע הקיץ של ענקית המשקאות קוקה-קולה ונהנו כהוגן. כשירות לקוראי "העין השביעית" מוגש לקט מהרשימות שפורסמו בגיליון של אתמול: "עצמו את העיניים ודמיינו עולם: עולם אדום, עולם מלא בטעם, מלא במוזיקה, בחברים הכי טובים. מלא באהבה. עולם מלא בשירים, בריקודים, בשמש ובאינסוף חוויות... כשהערב יורד על גני חוגה, האנרגיות רק עולות לקראת לילה מלא בפעילויות... חוויה של פעם בחיים... דמיינו אתכם שם, הולכים מאוהל לאוהל, מדוכן לדוכן, ולא מפסיקים לחייך. מצליחים לדמיין? כנראה שהשתתפתם במחזור השלישי של קוקה-קולה סאמר לאב 2013".