אם להסתמך על נתונים חדשים שנחשפו מלוח הפגישות של בנימין נתניהו, ראש הממשלה כמעט ולא מקיים פגישות במסגרת תפקידו כשר התקשורת. כתב "דה-מרקר" אמיתי זיו, שחשף את הנתונים בשבוע שעבר בידיעה שפרסם יחד עם נתי טוקר, שוחח על המידע החדש ועל המסקנות העולות ממנו בתוכנית "קול העין".

לצד הנתונים עצמם והמסקנות שניתן להפיק מהם, תהליך השגת המידע מספק דוגמה נוספת למידת השקיפות הלקויה במשרד ראש הממשלה, המוכרת לעיתונאים וחוקרים שהגישו בקשות חופש מידע למשרדו של נתניהו.

אמיתי זיו (צילום: עידו קינן, חדר 404 cc-by-sa)

את בקשת חופש המידע שהובילה לחשיפה הגיש זיו לפני קרוב לשנה, באוקטובר 2015. הנתונים – שהם לדבריו חלקיים בלבד – הועברו לו לאחר תום פרק הזמן הקבוע בחוק חופש המידע, באופן שלמעשה היה הפרה של החוק. ממשרד התקשורת, אמר זיו, דווקא מסרו בזמן את הנתונים המקבילים לגבי פגישותיו של מנכ"ל המשרד – אך בכל הקשור לנתניהו, שהמידע עליו נשמר במשרד ראש הממשלה, המשימה היתה קשה בהרבה.

"הממונה דאז על חופש המידע במשרד ראש הממשלה השתמש בכל ההארכות המותרות לו על-פי חוק, עד שהגיע פברואר ואז נגמר לו הזמן – ואז הוא פשוט מרח אותנו עם סיבות אחרות, עד שהוא פשוט הודיע שהוא עוזב", סיפר זיו למנחים, איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל. "אחריו לא היה ממונה לאיזושהי תקופה, ועכשיו מונתה ממונה חדשה. גם היא לא העבירה את המידע – ואנחנו הפעלנו את משרד עורכי-הדין שלנו. מהמשרד הודיעו לי 'זהו, אנחנו הולכים לבית-המשפט, נחזור מחופשת אוגוסט וב-6 בספטמבר נעתור' – והנה, מעשה כשפים – הגיעה התשובה".

התשובה שקיבל, אמר זיו, "הגיעה בצורה מאוד-מאוד עלובה": אף שביקש את הנתונים על פגישותיו של נתניהו בתפקידו כשר התקשורת מאז שנת 2014, אז החליף את גלעד ארדן בתפקיד, הוא קיבל נתונים על פרק זמן מוגבל בלבד: החודשים מאי עד אוגוסט 2015. "מלבד זה, רוב הפגישות הגיעו בלי שצוין נושא הפגישה – שזה משהו שביקשנו, ובנוסף נמסר לנו שבפגישות כלל לא נערך פרוטוקול". זיו הוסיף כי במשרד גם נמנעו מלפרט באילו מקומות נערכו הפגישות – חרף בקשה מפורשת בעניין.

"נתניהו, שמחזיק בתיק התקשורת, אינו מכהן בפועל כשר התקשורת. הוא מקיים מעט מאוד פגישות בנושא הזה – על-פי מה שמסרו לנו, כ-15 פגישות בחצי שנה"

"מהניסיון שלי, הטיפול בבקשות חופש מידע כמעט תמיד כרוך באיזשהו מאבק של 'אין לנו את המידע' או 'ייקח לנו יותר זמן', מריחות זמן מעבר למותר בחוק, או השחרות", אמר עוד זיו. "אם אתם לא רוצים את החוק, תבטלו אותו, אבל כמובן שזה לא ייעשה, כי זה חלק מהפרופס שמחזיקים את הדמוקרטיה הישראלית", הוסיף בהקשר זה.

שאלו אתכם למה אתם מבקשים את המידע הזה?

"לא. לא ביקשנו מידע אישי, לא מבית ראש הממשלה, לא על פגישות ידידותיות עם שאול אלוביץ' [בעל השליטה בקבוצת בזק] – שזה נושא אחר שמנהל עורך-דין אחר – ביקשנו את הפגישות המקצועיות של שר התקשורת עם חברות התקשורת".

מה הצלחתם לחלץ מהמידע שכן קיבלתם?

"המסקנות שעלו מהמסמך הזה נורא מעניינות. נתניהו, שמחזיק בתיק התקשורת, אינו מכהן בפועל כשר התקשורת. הוא מקיים מעט מאוד פגישות בנושא הזה – על-פי מה שמסרו לנו, כ-15 פגישות בחצי שנה, זאת אומרת שתיים וחצי פגישות בחודש בממוצע. שר במשרה מלאה עושה ביום אחד את מספר הפגישות הזה. ולראיה, מרגע שנתניהו נכנס לתפקיד, בטח מהקדנציה הנוכחית – יש אפס הישגים בטלקום. אפס מקרים שבהם אפשר להגיד שעשו משהו, החליטו, נכנסו למהלך, סיימו אותו, גזרו את הסרט – כל הכבוד. אין הישג אחד כזה שאפשר להצביע עליו".

מי מרוויח משימור המצב הקיים?

"החברות שמתקתקות רווח, ובעיקר בזק – חברה שמחלקת דיבידנד של יותר מ-600 מיליון שקל בחציון. אם תחלק את המספרים תראה שכל יום כזה שווה לה מיליוני שקלים. רוב הרפורמות שעל הפרק הן רפורמות שנוגעות לבזק, אבל אני מניח שיש עוד מרוויחים אחרים מהסיפור הזה.

"גם הפגישות שנתניהו קיים, רובן הגדול קשורות לשוק השידורים – עם התעסקות אינטנסיבית ברשות השידור, המון פגישות של נתניהו במחצית השנייה של 2015 סביב רשות השידור והמעבר לתאגיד השידורים החדש – מה שאגב סותר את הטענה שלו שהנושא 'ברח לו' ב'צוק איתן', כי רואים שהוא התעסק בזה במספר גדול של ישיבות. לזה הוא הקדיש את הזמן שלו – רק לתחום השידורים.

"נהוג ששר התקשורת נפגש עם חברות התקשורת, עם המנכ"לים שלהן, שומע מה הסוגיות שמעסיקות אותם – ואין פגישות כאלה. נתניהו לא קיים פגישה עם אף מנכ"ל או בעל שליטה בחברות הטלקום הישראליות בכל התקופה הזה, וזה מאוד-מאוד חריג ומוכיח שוב שהוא לא מכהן כשר תקשורת מתפקד".

"שוק השידורים הוא שוק עם הרבה אגו, והוא עושה הרבה כותרות – אבל הוא שוק קטן והוא לא באמת משפיע על הכיס של הצרכנים. שוק הטלקום הוא שוק של 21–22 מיליארד שקל בשנה שיוצאים מכיסי הצרכנים"

בכתבה שפרסמתם באמת מתחתם על נתניהו ביקורת, על כך שהוא לא טיפל ברפורמות בתחום הטלקום – אבל אם היית מקבל את המסמך הזה, והיו לך שם 20 פגישות עם בכירי בזק, הייתם מותחים עליו ביקורת על זה שהוא פועל בניגוד עניינים – ובצדק.

"אם הפגישות היו מאוזנות – הוא היה נפגש עם מנכ"לית בזק, ומנכ"לית הוט, ומנכ"ל פרטנר, ומנכ"ל סלקום, כמו שאגב מנכ"ל משרד התקשורת עושה כל הזמן – אז לא היה לנו פתחון פה. אם הוא היה נפגש רק עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, זה היה נראה חריג. נהוג ששר מכהן נפגש עם מנכ"לים ועם סמנכ"לי רגולציה בחברות התקשורת. כך נהוג. נתניהו לא עושה את זה.

"הנושא הזה מגיע לרמות גבוהות של אבסורד בכך שכעת אסור לו גם לקבל החלטות בתחום הטלקום – כל נושא בזק, הוט, כל מה שקשור בשוק הקווי – שר התקשורת לא יכול לקבל החלטות בתחום הטלקום בגלל ניגוד העניינים שנכפה עליו. משרד התקשורת אמנם אחראי גם לשידורים וגם לטלקום, אבל מה שבאמת משפיע על הצרכן זה הטלקום. שוק השידורים הוא שוק עם הרבה אגו, והוא עושה הרבה כותרות – אבל הוא שוק קטן והוא לא באמת משפיע על הכיס של הצרכנים. שוק הטלקום, לשם השוואה, זה שוק של 21–22 מיליארד שקל בשנה, שיוצאים מכיסי הצרכנים. הרפורמות האלה חשובות לנו, וזה שהן תקועות אומר שאנחנו משלמים יותר ממה שהיינו יכולים לשלם".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת (צילום: יונתן זינדל)

בעקבות ניגוד העניינים בשל הידידות של נתניהו עם שאול אלוביץ', הוא מינה את השר צחי הנגבי למלא את מקומו בטיפול בעניינים האלה – איך אתה מתרשם בינתיים מהתפקוד שלו?

"אנחנו לא יכולים להגיד בינתיים. הוא בדיוק סוגר חודש בתפקיד – היה לו מבחן ראשון אחד, וזה חוק ההסדרים – היה שם איזשהו ויכוח בין משרד האוצר, שרצה לקדם רפורמה תחרותית שפוגעת בבזק, ומנכ"ל המשרד שלמה פילבר שכמובן ניסה להגן על בזק ולמנוע את הרפורמה. בינתיים הרפורמה הזאת עברה – חוק ההסדרים אמנם עדיין לא עלה להצבעה בכנסת, התזכיר רק פורסם, אבל בינתיים במבחן הקטן הזה אפשר להגיד שהתקבלה החלטה שהיא בעיני ההחלטה הנכונה".

צריך להזכיר שבמקרה של הנגבי מדובר בשר זוטר שכפוף לראש ממשלה שהוא גם יו"ר המפלגה שלו – והוא יודע שהביאו אותו בשביל לטפל בעסקים של הידיד העשיר של נתניהו. זה לא סוג של ישראבלוף?

"אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים אם הוא יבוא, ילמד את החומר ויקבל החלטות עצמאיות – או שמא הוא הובא בתור בובה ויהיה העט להשכיר של נתניהו. עוד אי-אפשר לקבוע את זה".

בוא נדבר על עוד דבר שגילית: הנוכחות של אמיר גילת בישיבה על רשות השידור. גילת, למי שלא זוכר, הוא יו"ר רשות השידור לשעבר, מי שמתוקף תפקידו היה אמור לפקח עליה ולמנוע מקרים של שחיתות ופוליטיזציה – ונכשל כישלון חרוץ שהתבטא בין היתר בפירוק הרשות. והוא כמובן גם היחצן לשעבר של נתניהו. הצלחת להבין מה הוא עשה בפגישה הזאת?

"התשובה היא לא. לא הספקנו לשאול אותם – אנחנו צריכים לעשות פולואו-אפ על הסיפור הזה. יש עוד כל מיני פגישות מעניינות – למה, למשל, נוכח ראש המל"ל [דאז, יוסי כהן] בחלק מהפגישות?".

מה הבקשה הבאה שלכם ממשרד התקשורת?

"אנחנו נוציא בקשה זהה שנוגעת לפגישות של נתניהו כשר התקשורת עד היום, ואני מבין שהתנועה לחופש המידע, יחד עם תומר אביטל, מבקשים לראות בכלל את הלו"ז של נתניהו לא רק כשר התקשורת – לחשוף את כלל יומן הפגישות המקצועיות של נתניהו, בכל תפקידיו".

שר התקשורת גלעד ארדן עם קודמו בתפקיד, משה כחלון. 19.3.2013 (צילום: יונתן זינדל)

לקראת סוף השיחה התייחס זיו לעצם קיומו של משרד ממשלתי המופקד על שוק התקשורת – מציאות שאותה תיאר כמעין אנומליה ישראלית. "בכל מדינות העולם תחום הטלקום מנוהל לא על-ידי מיניסטריון ממשלתי – זה בכלל לא מקובל – אלא רשות תקשורת", אמר. "רציתי להגיד 'בכל המדינות המערביות' אבל זה לא נכון – בכל מדינות העולם, כולל לבנון, אין שר תקשורת. יש רשות מקצועית, וממונה פקיד מקצועי, בדרך כלל מהנדס או איש שמגיע מהתעשייה, והוא יושב בתפקיד לפחות חמש שנים ומבצע את ההסדרה של השוק הזה. משרד ממשלתי נחוץ כשמנהלים כספי ציבור, אבל פה אין ניהול של כספי ציבור.

"מספר גדול מאוד של ועדות ממשלתיות בישראל המליצו על הקמה של רשות תקשורת עצמאית – אבל משום מה זה לא קורה, והחל מהקדנציה הנוכחית נתניהו מתעקש להחזיק בתיק הזה למרות שהוא לא מכהן בו. זה לא מעניין אותו, והוא לא מקיים אפילו פגישות.

"אז אנחנו אומרים – התסריט הטוב במדינת ישראל הוא הקמה של רשות תקשורת. אבל אם לא זה, לפחות שר במשרה מלאה. שר עצמאי – שיהיה מהליכוד, אין בעיה, התרגלנו, שר התקשורת הקודם גלעד ארדן היה מצוין והוא היה מהליכוד, שר התקשורת שלפניו היה משה כחלון, הוא העביר רפורמות היסטוריות וגם היה מהליכוד. אין בעיה. אבל לפחות שיהיה שר במשרה מלאה שמקדיש את יומו ואת מרצו לתחום התקשורת. כי זה באמת חשוב, זה באמת משפיע על הקִדמה הטכנולוגית של מדינת ישראל ועל כיסי האזרחים".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.