קשרי ההון-שלטון והעיתונות בישראל נולדו בתחילת שנות ה-2000, בתקופה שבה פירסם "ידיעות אחרונות" סדרת תחקירים על משפחת אריאל שרון, כך טען היום דורון גלעזר, לשעבר עורך המוסף "7 ימים" וסגן עורך "ידיעות אחרונות". גלעזר דיבר במסגרת כנס שערכה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת על קשרי הון, שלטון ועיתונות, ושיתף את הקהל בנסיבות שהולידו, לדבריו, את הקשרים הללו בעיתון שבו עבד.

"אם יש משהו שמסמל את השינוי הדרמטי ביחס של 'ידיעות אחרונות' לתחקירים", אמר גלעזר, "[...] זה סיפורי שרון". לדבריו, היתה זו הפעם הראשונה שמו"ל העיתון ובעליו ארנון מוזס אמר, "זה לא". כלומר, ביקש להטיל וטו על פרסום תחקיר. ריבוי ההתערבויות מצד המו"ל, אמר גלעזר, הוביל בסופו של דבר לפרישתו שלו ושל עיתונאים בכירים נוספים מהעיתון.

גלעזר הסביר כי השינוי בקו של "ידיעות אחרונות" נבע מחולשתו הגוברת של העיתון. "כולנו צריכים להבין שעיתונות חזקה כלכלית היא אינטרס משותף לכולנו", ציין גלעזר. לדבריו, כשהוא הגיע ל"ידיעות אחרונות" בשנות ה-90, העיתון עדיין נהנה מעוצמה בלתי רגילה, ועל כן הרשו לעצמם אנשיו לכתוב באופן ביקורתי על פוליטיקאים ומפרסמים. בתחילת שנות ה-2000 החל העיתון לאבד מכוחו, והתנהלותו השתנתה. לדברי גלעזר, מוזס ביקש לטרפד באופן ספציפי את הפרסומים על שרון משום שבאותה תקופה היה זקוק לעזרתו של ראש הממשלה, ובמקביל נדרש לסיועו של דב וייסגלס, עורך-דינו וראש לשכתו של שרון.

עוד סיפר גלעזר כי באותה תקופה התגבשה ב"ידיעות אחרונות" תפיסת עולם חדשה, שלפיה "מרמה והפרת אמונים זה לא עבירה, וכל התחקירנים האלה והפרקליטים האלה והשופטים האלה שמנהלים את המדינה לא מבינים, כמו שנוני היה מסביר תמיד, שככה אי-אפשר לנהל עסק". משום כך, הוסיף גלעזר, טיפחו בעיתון בעלי דעות כבעז אוקון ודניאל פרידמן, והחלו בקרב מול הפרקליטות ובית-המשפט העליון. "אין עיתונאי ב'ידיעות אחרונות' שלא יודע ברגע שהוא מקבל ידיעה על דורית ביניש איך הוא צריך לכתוב אותה מחדש", טען גלעזר. "זה שובר לב", הוסיף.

דורון גלעזר, היום (צילום: "העין השביעית")

גלעזר אמר כי על עיתונאים לעמוד על שלהם ולסרב לפעול באופן המנוגד לערכיהם. לזכותו של "ידיעות אחרונות" ציין גלעזר כי בתקופתו כעורך "7 ימים" כל הכתבות שביקש לפרסם ראו אור; לדבריו, בשל התעקשותו מול המו"ל. "לדעתי, אם עיתונאים ינהלו את הוויכוחים האלה ויעמדו על שלהם, גם המו"ל יתעשת", אמר. בהקשר זה סיפר על ויכוח שהתגלע בין המו"ל לרות יובל, ממשיכתו בתפקיד העריכה של "7 ימים", סביב פרסום הכתבה הראשונה בסדרה שעסקה בעסקיו של שרון.

לדבריו, לאחר דין ודברים בין השניים, ביקש מוזס לשמוע את דעתו של גלעזר. "הייתי כבר סגן עורך של העיתון", אמר גלעזר, "והוא חשב שאם הוא עשה אותי סגן עורך, אני אעזור לו". גלעזר הסביר כי מוזס חשב שהוא יוכל לקנות את נאמנותו כיוון שזו היתה הנורמה בעיתון. כבר כמה עשורים, טען גלעזר, רוכשים ב"ידיעות אחרונות" את נאמנותם של עיתונאים בכירים בדרכים שונות וגורמים להם לוותר על ערכיהם. "זו בושה וחרפה", קבע גלעזר, ואמר שהוא דווקא עודד את המו"ל לפרסם את הכתבה.

מ"מ נשיאת מועצת העיתונות, עו"ד ארנה לין, השתתפה אף היא ברב-שיח ותיארה במלים קשות את מצב העיתונות בישראל. "יש אובדן כוח מוחלט של האימפריה הזו, שאמורה להיות אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה", אמרה. "כיוון שאין רווח כלכלי, יש התפרקות טוטאלית של כלבי השמירה של הדמוקרטיה, בין אם הם נושאים בכובע המו"ל ובין אם בכובע התחקירן". בתגובה להצעה שהעלה גלעזר, לבצע רישוי של העיתונות ולהפוך את מועצת העיתונות לגוף סטטוטורי בעל סמכויות נרחבות, אמרה לין כי "רגולציה תהיה רעה, רישוי יהיה רע, גוף סטטוטורי יהיה רע".

לדבריה, אין שום סיכוי שייווצר רוב בקרב חברי-הכנסת שיעניק למועצת העיתונות את הכוח שגלעזר מצפה שיהיה לה, ואף עלול להיווצר מצב שבו תוקם מועצת עיתונות סטטוטורית, אך כזו שמשרתת את השלטון. במקום זאת, טענה, על המועצה לאכוף את חוקי האתיקה באמצעים העומדים לרשותה, ולהגיע למצב שבו היא מחלקת את תעודות העיתונאי במקום לשכת העיתונות הממשלתית.

יאיר טרצ'יצקי וענת באלינט, היום (צילום: "העין השביעית")

יאיר טרצ'יצקי, ממקימי ארגון העיתונאים בישראל, טען נגד דרישתו של גלעזר מעיתונאים כמותו לעמוד על שלהם ולסרב להנחיות המנוגדות לערכיהם. "אני מאז ומעולם אמרתי 'לא' ותמיד נבעטתי מכל מיני מקומות", אמר. "רוב העיתונאים לא יכולים להרשות לעצמם להגיד 'לא'. עיתונאי בן 36 שצריך לפרנס את המשפחה שלו לא ירשה לעצמו להגיד 'לא'".

טרצ'יצקי הוסיף כי ממילא רוב המקרים שבהם נדרש עיתונאי לעמוד על שלו אינם כאלה שדגל שחור מתנוסס מעליהם, אלא מקרים שנמצאים בשטח אפור. לדבריו, במצב כזה עיתונאי יהסס לסכן את הקריירה שלו. "הפלטפורמה לעיתונאי להגיד ''לא' זה איגוד עיתונאים חזק", הוסיף.

ענת באלינט, חוקרת תקשורת ובעבר כתבת התקשורת של "הארץ", טענה כי קשרי ההון והשלטון עם העיתונות מובילים למצב חמור עוד יותר מצנזורה. לדבריה, העיתונאים לא עובדים מתוך ידיעה ברורה מה מותר ומה אסור להם לכתוב, אלא פועלים "בתנאים של ערפל מוחלט". באלינט תיארה דפוס חוזר של התנהלות עיתונאים שמתחילים לעבוד על סיפור מתוך תחושה שהם נהנים מתמיכה מוחלטת של המערכת, ורק בשלב מאוחר מגלים כי נותרו לבד.

לדבריה, הבעייתיות בקשרי העיתונות עם ההון היא תופעה מוכרת זה זמן רב וחסרת פתרון. יחד עם זאת אמרה באלינט כי יש "איזונים רב-שכבתיים" שניתן לבצע כדי לשפר את המצב. לצד ארגון עיתונאי חזק, גורסת באלינט, יש חשיבות גדולה לסיקור התקשורת וביקורת התקשורת מעל דפי העיתונות ובגופים חיצוניים.

מ"ידיעות אחרונות" לא נמסרה תגובה.

* * *

לצפייה בפאנל