בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בצאתו לארה"ב (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

חפוז, חצי כפוי, לא מתאים ולא ממש רצוי

"קצרה ובפרופיל נמוך", כך מצטטים איתמר אייכנר ואורלי אזולאי ב"ידיעות אחרונות" את ההגדרה שהעניקו "גורמים בבית הלבן" לפגישה העתידה להתקיים הלילה (שעון ישראל) בין ברק אובמה, נשיא ארה"ב, לבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.

הידיעה של אייכנר ואזולאי על נסיעת נתניהו לארה"ב, הפגישה עם אובמה ומסע השידולים שקדם לה עונה בעצמה על ההגדרה "קצרה ובפרופיל נמוך"; כרבע עמוד בלבד, בתחתית עמ' 3 בעיתון. הטון משפיל, כמו היה מדובר באונס ("פגישה מאולצת"; "מפגש חפוז, חצי כפוי, לא מתאים ולא ממש רצוי, שאורגן בלית ברירה ברגע האחרון"), אבל המיקום מוצנע יחסית. רוב הקוראים, יש להניח, ירפרפו על הידיעה, אם בכלל, רק לאחר שיקראו את הכותרת הראשית בעמוד השער והידיעה המרכזית בכפולה הפותחת, על אודות הנסיעות התכופות של שרים וחברי-כנסת לחו"ל (ידיעה דומה תפסה אמש את הכפולה הפותחת בגליון "גלובס"), כשעצביהם ממילא אינם פנויים למריטה נוספת.

בעיתון "הארץ" בחרו בטקטיקה שונה – ארוכה ובפרופיל גבוה. הכותרת הראשית של העיתון הסולידי ביותר בישראל קוראת הבוקר: "אכן, משבר: אובמה וההשפלה של נתניהו בדרך לוושינגטון". בדומה לכותרת הבוטה על נסיעתו הבזבזנית של שר הביטחון ("כמו נפוליאון השלישי, נסיכי המפרץ ומאטה הארי, ברק לן בסוויטה של 2,500 יורו ללילה"), גם הפעם הכותרת הראשית היצרית שמציע "הארץ" לקוראיו נובעת ממאמר פרשנות [אלוף בן], לא ידיעה חדשותית. נראה כי ב"הארץ" מצאו פתרון ליובש הכותרות המאפיין את העיתון, שעד לזמן האחרון לא נחשב בעיה. החדשות הן עניין רציני וכבד ראש, הראוי (עדיין) לכותרות לקוניות. עולם הפרשנות, לעומת זאת, הוא עולם של פולמוסים והבעות דעה. כותרות שהרגש במרכזן צומחות ממנו בטבעיות.

"ראש ממשלת ישראל הושפל לעיני כל", כותב בן תחת הכותרת הראשית של העיתון, ולצד מאמרו מופיעה קריקטורה [עמוס בידרמן] שבה נראה נתניהו אומר לנהג מונית אמריקאית שהביאה אותו עד לפתח הבית הלבן, "חכה לי כמה דקות, אני רק אבדוק שהם בבית". בכך משלים שער "הארץ" (בחלק שמעל הכפל) את התחפושת לשער חלק ב' של העיתון. ההבלטה של השפלת נתניהו, על-ידי כותרת ראשית בוטה, מאמר פרשנות בולט וקריקטורה בשער העיתון, מאפיינת את הקו של "הארץ" מאז נבחרו אובמה לבית הלבן ונתניהו לתפקיד ראש ממשלת ישראל. השוו לדיווח על הצהרת מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון לאחרונה, כי הצעת נתניהו לריסון הבנייה בהתנחלויות היא "חסרת תקדים".

גם ב"מעריב", אגב, מתארים את פגישת נתניהו-אובמה כפגישת השפלה. מיה בנגל כותבת על "מבוכה גדולה בלשכת ראש הממשלה". בן כספית משוחרר יותר ומגדיר אותה כ"פיאסקו [...] ביזיון ידוע מראש".

כיצד מדווחים על השפלת ראש הממשלה בעיתון "ישראל היום"? כיצד מתואר המסע לארה"ב בעיתון השני בתפוצתו בישראל, הממומן על-ידי פטרונו של ראש הממשלה? ובכן, במיטב המסורת הפולנית, החליטו ב"ישראל היום" שאם אין לך מלים טובות, עדיף שתשתוק. בעמודי החדשות של "ישראל היום" אין ידיעה על נסיעת נתניהו לארה"ב. המידע על כך מוצג לקוראים כמעט בהיחבא, במסגרת ידיעה על התבטאות של ראש ממשלת טורקיה, שאמר אתמול כי הוא מעדיף להיפגש עם נשיא סודן, המואשם בפשעים נגד האנושות, מאשר עם נתניהו.

לאחר הדיווח על התבטאותו של רג'פ טאיפ ארדואן מופיעה כותרת הביניים "בסוף יש פגישה", ומתחת לה דיווח על מסעו של נתניהו לארה"ב והפגישה הצפויה עם אובמה "לאחר ימים ארוכים של אי-ודאות". נכון, גם כותרת הביניים לידיעה מזכירה את הפגישה, וגם תצלום של נתניהו מודפס לצד תצלום של ראש ממשלת טורקיה, אך עדיין מסירת המידע נעשית בעיתון זה בדלת האחורית.

הקשר בין התבטאות ראש ממשלת טורקיה לנסיעת ראש ממשלת ישראל לארה"ב קלוש למדי ומתמצה בכך שבשני המקרים הכותרת מדינית, ושארדואן הזכיר את נתניהו בשמו. למען הסר ספק, באף עיתון אחר לא נעשה חיבור דומה בין שתי הידיעות. עורכי "ישראל היום" מצאו פתרון לצורך לדווח על התפתחות בלתי מחמיאה בקריירה הפוליטית של נתניהו, אך הפתרון אינו אלגנטי כלל וכלל.

בעמודי הדעות של "ישראל היום", אגב, כותב פרופ' אברהם בן-צבי על פגישת אובמה-נתניהו כי "דומה שהקלישאה 'חשיבות הפגישה בעצם קיומה' הולמת הפעם את הנסיבות במיוחד".

מי מקצץ, ומי מתלווה

גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי רבים מהכתבים המדיניים נמנעו מלהתלוות אל ראש הממשלה במסעו הנוכחי. לפי דיווחה, מערכות החדשות של ערוץ 2 ו-10, גלי-צה"ל ואף כמה מהעיתונים היומיים לא שלחו כתב לסיקור הנסיעה. "לא צפויה כותרת, כולם מנסים לחסוך במשאבים והעדפנו לקצץ", אומר לה גורם אלמוני באחד מכלי התקשורת. על-פי הקרדיט לידיעה ב"ישראל היום" על התבטאותו של ארדואן ונסיעתו של נתניהו, עיתון אחד לא ויתר על שיגור כתב לסיקור המסע. לצד ציון שמו של הכתב שלמה צזנה, מודגש כי הוא נמצא בפמליית ראש הממשלה.

הפרוטוקולים של הימין הקיצוני

הכותרת הראשית של "מעריב" והכפולה הפותחת בעיתון מוקדשות לדיווח מאת רועי שרון על ספר חדש של הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד-יוסף-חי בהתנחלות יצהר, המתאר את התנאים שבהם מותר ואף רצוי להרוג מי שאינם יהודים. "המדריך השלם להריגת גויים", נוסח כותרת הידיעה. "תורת המלך", קוראת כותרת הספר במקור.

"המלים 'ערבים' או 'פלסטינים'", מדווח שרון, "אינן מוזכרות אפילו ברמז, והמחברים אף נזהרים שלא להתבטא מפורשות בעד נטילת חוק לידיים על-ידי אדם פרטי". יחד עם זאת, מדיווחו של שרון עולה כי הספר מתיר הרג גויים חפים מפשע, אפילו ילדים, ביד רחבה. "כל אזרח במלכות שנגדנו שמעודד את הלוחמים או מביע קורת רוח ממעשיהם, נחשב רודף והריגתו מותרת. וכן נחשב רודף מי שמחליש בדיבור וכדומה את המלכות שלנו", נכתב בספר שחולק, כך מדווח, באזכרה האחרונה למקים תנועת "כך", הרב מאיר כהנא, ומופץ באמצעות אתרי אינטרנט. עוד מדווח שרון כי בספר כלולה הבהרה כי גם אנשים פרטיים, ולא רק מנהיגי החברה, מוזמנים לקטול אויבים.

כדאי לקרוא את כתבתו של שרון במלואה כדי להבין עד כמה קרובה תפיסת העולם של רבני הימין הקיצוני בישראל לאופן שבו תוארו חיילי צה"ל בסדרת הטלוויזיה הטורקית שחוללה משבר בין ירושלים לאנקרה. הדרמטיזציה הבדיונית של הטורקים הפכה לסערה רבתי באמצעי התקשורת הישראליים, ובין היתר הובילה לקריאות להחרמת המדינה. הספר המתיר הריגת גויים מהווה סכנה גדולה פי כמה לתדמיתה של מדינת ישראל, ראשית, מפני שאינו בדיוני. יש לקוות כי כלי התקשורת ימחלו הפעם על כבודם, יתעלמו מהעובדה שהפרסום הראשוני לא הופיע אצלם, ויעניקו סיקור המשך בולט לסיפור החשוב של שרון ו"מעריב", כדי להותירו בדיון הציבורי, כדי להוקיע ולגנות את ההיגיון שבבסיס הספר.

בתיבה נפרדת, המופיעה לצד הידיעה, מזכיר שרון מקרה אחר, שבו פירסם הרב עידוא אלבה מקריית-ארבע מאמר תחת הכותרת "בירור הלכות הריגת גוי". אלבה, מזכיר שרון, הורשע בהסתה, והערעור שהגיש לבית-המשפט העליון נדחה.

רק חמור אינו משנה את דעתו (כדי להיבחר לראשות הממשלה)

כל העיתונים מדווחים על מסיבת העיתונאים שכינס אמש ח"כ שאול מופז, שהציג את תוכניתו המדינית והביע נכונות לקיים שיחות עם נציגי חמאס. רק ב"ידיעות אחרונות" מופיעה תיבה נפרדת המזכירה כי לפני שלוש שנים אמר מופז: "בשום אופן לא נדבר עם חמאס".

זוטות

עמודים 17-16 ב"ידיעות אחרונות" מוקדשים לדיווח מאת עמיר בן-דוד על נסיונם של פקחי רשות הטבע והגנים לתפוס תנין במאגר המים של קיבוץ צאלים.

דנה ויילר-פולק מדווחת בתחתית עמ' 7 של "הארץ" כי לפי הצעת חוק שתדון היום בוועדת הפנים של הכנסת, כ-60 אלף מהגרי עבודה המועסקים בענף הסיעוד לא יזכו להגנה על זכויותיהם על-ידי הממונה על הגנת זכויות עובדים זרים שימנה משרד הפנים.

זהירות, הצטרפות מקרים לפניך

"התיאוריה של נילסן ונינומייה היא חסרת גיבוי במידה כזאת שנדמה כי אין אפילו טעם לשקול את נכונותה", פסק לאחרונה באתר זה יקי מנשנפרוינד כשנדרש לתיאוריה של שני מדענים שטענו כי כוח מן העתיד מחבל בהתקדמות הניסויים במאיץ החלקיקים הענק שבשווייץ.

הבוקר מדווח אלכס דורון ב"מעריב" כי חתיכת באגט שנשמטה ממקור ציפור וחדרה למנהרה של מאיץ החלקיקים נחתה על קו מתח גבוה, גרמה להפסקת חשמל פתאומית במתקן, ובשל כך לעיכוב נוסף בהפעלת המאיץ.

ענייני תקשורת

ב"ישראל היום" מדווח [כתב "ישראל היום"] כי מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר נבחר אתמול ליו"ר ועדת העורכים. עורך "ישראל היום", עמוס רגב, נבחר להיות סגנו וממלא-מקומו, ואלתר ולנר נבחר למזכיר הוועדה.

אופיר בר-זהר וצבי זרחיה מדווחים ב"דה-מרקר" כי תיקון החוק שאמור לפתור את המשבר שבו שרוי ערוץ 10 אינו כולל טיפול בחובות הערוץ בתחום הקולנוע.

במדורו הקבוע על הנעשה בכנסת בעיתון "ישראל היום", "עד מאה ועשרים", כותב הבוקר גדעון אלון על מאמצי השיווק של הכנסת וחבריה. אלון משוחח עם דן לנדאו, מנכ"ל הכנסת, ושומע ממנו בין היתר כי אולפן טלוויזיה חדש נבנה עבור ערוץ הכנסת, בעלות של 25 מיליון שקל.