אביבה ונועם שליט, הוריו של החייל השבוי גלעד שליט, בשבוע שעבר (צילום: קובי גדעון)

מוציאים את התותחים הכבדים

הדיווחים הסותרים בעיתונות הערבית באשר להתקדמות במשא-ומתן לשחרור החייל השבוי גלעד שליט מאפשרים לכל עיתון ולכל פרשן בישראל להבליט את העמדה שבה הם מצדדים. בראש עמ' 5 של "מעריב" מופיעה הבוקר הכותרת "מקורב לחמאס: המו"מ עלול להימשך חודשים". על שער "ישראל היום", לעומת זאת, מופיעה הכותרת "חמאס ויתר על הדרישה לשחרר ערבים ישראלים", ציטוט מהעיתון "אל-קודס אל-ערבי", שמביא בועז ביסמוט. אם יש ממש בפרסום, הרי שמדובר בצעד משמעותי בדרך להשלמת העסקה. בעמודי העיתון, מעל לידיעה על הוויתור של חמאס, מבליטים העורכים, בידיעה נפרדת, את פליטת הפה של ח"כ דניאל בן-סימון, שדיבר בשבת על השלמת העסקה בתוך שבוע-שבועיים ("כעס בלשכת רה"מ: למה בן-סימון מדבר על שליט?" היא רק כותרת אחת מני רבות המובאות הבוקר ב"ישראל היום" מנקודת מבטה של לשכת ראש הממשלה).

ב"ידיעות אחרונות" קוראת כותרת טור קצר מאת רונן ברגמן: "עסקת שליט: האטה במו"מ". בטור מציין ברגמן כי "בסדרה של שיחות שניהל לאחרונה עם מקורביו התגאה בחיוך רחב המתווך מטעמו של ראש הממשלה בעניין גלעד שליט, סגן ראש המוסד לשעבר חגי הדס, כי הצליח לכפות על התקשורת הישראלית באמצעות הצנזורה מדיניות קשוחה של איפול". לגבי הסיכוי להשלמת העסקה, ברגמן מעריך כי חרף "האטה מדאיגה", כלשונו, במשא-ומתן, "אצל ישראל כמו אצל חמאס יש רצון של מקבלי ההחלטות לסגור את הפרשה. כעת הגיע השלב שבו תתקבל ההכרעה אם הולכים לעסקה או לא". הסיכוי להשלמת העסקה עדיין קיים, קובע ברגמן, "אם הצדדים יתפשרו ויהיו מוכנים לתת את הפוש האחרון בדרך לעסקה".

ברגע מכריע שכזה, גם בני משפחת שליט מוכנים להתפשר. הפוש האחרון מטעמם, נכון לעכשיו, נועד להינתן הערב עם הקרנת סרטה של טלי גורן "משפחה בשבי", המתעד את חייהם של בני המשפחה בחודשים האחרונים. בקרב על דעת הקהל הישראלית לא נותר עוד נשק רב בארסנל של בני משפחת שליט. הנכונות לחשיפה של חייהם וכאביהם הפרטיים, שממנה השתדלו להימנע עד היום, עשויה לתרום לחיזוק עמדתם בדעת הקהל בישראל בימים שבהם המשפחה זקוקה לעזרת ההמונים.

כחלק מהשיווק המקדים לקראת הקרנת הסרט, כותבת הבמאית טל גורן על משפחת שליט ותהליך התיעוד למוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". מעבר לשיתוף הפעולה הנדיר בין ערוץ 10 ל"ידיעות אחרונות", הטקסט של גורן יוצא מגדר הרגיל משום שהוא ממוען כביכול לגלעד שליט עצמו.

כך היא כותבת: "אלמלא נפלת בשבי סביר שלא היינו מכירים לעולם [...] לחדר שלך אף אחד לא רשאי להיכנס [...] יואל, אחיך, מצא אהבה [...] פרט למשפחה ולראש אכ"א, רק אנחנו היינו בבית בזמן הצפייה [...] ראינו אותך קורא, מדבר, זז. אמא שלך היתה מודאגת כשראתה כמה אתה רזה. מרוב התרגשות בקושי הצלחתי לאחוז במצלמה. אני לא מצליחה לעכל שאולי תראה את זה בקרוב".

קוראים ציניים יחושו שהפניית הטקסט לשליט אינה אלא מניפולציה גסה. קוראים רגשנים יתרגשו עד עמקי נשמתם ויחכו במתח עד שעות הערב כדי לדעת כיצד בדיוק נראו פני אמו של שליט בעת שראתה בפעם הראשונה את הסרטון שבו בנה קורא עיתון, מחייך ופוסע אל עבר מצלמת חמאס.

מי פנוי בגליל, ומי לא

ב"ידיעות אחרונות" קוראת הכותרת הראשית "מאבדים את הצפון". העילה – סכנת הסגירה המרחפת מעל מפעל של חברת תפרון, ועלולה להוביל לפיטוריהם של כאלף עובדיו. עיתונים אחרים מציגים את סיפור סגירת המפעל מחוץ לעמודי החדשות. "מעריב", למשל, מדווח עליו רק במוסף "עסקים". "ישראל היום" מדווח על הסגירה האפשרית בעמ' 25, במסגרת המדור הכלכלי, תחת עוד כותרת שכמו נוסחה בלשכת ראש הממשלה ("נתניהו יתערב בניסיון להציל את תפרון"). עיתון "הארץ" מתעלם לחלוטין מהאיום על המפעל ועובדיו. רק בעמ' 33 של "דה-מרקר" מופיעה ידיעה מאת יורם גביזון על השכר הגבוה שנטלו לעצמם מנהלי המפעל בשנים האחרונות.

ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, מוקדשת כל כפולת העמודים השלישית לתפרון ולמצוקת העובדים באזור הצפון בכלל. דוד רגב, אושרת נגר לויט, גואל בנו וישראל מושקוביץ משרטטים תמונה מדכאת של מצב התעסוקה באזור: האבטלה גואה, ההתאוששות הכלכלית היחסית של החודשים האחרונים נותרת במרכז הארץ, והרשויות המקומיות באזור "בהתמוטטות כמעט מוחלטת".

"רבים בצפון טוענים כי בצינורות השלטוניים לא מתייחסים ברצינות ובבהילות הראויות לבעיות החמורות", נכתב בכתבה. לקראת סופה מוזכר סיור מתוכנן של חברי-כנסת מהשדולה למען השלטון המקומי. עם חברי-הכנסת ששמם מצוין נמנים זאב ביילסקי, גדעון עזרא, מירי רגב ודוד אזולאי. מי כלל אינו מוזכר בכפולת העמודים של "ידיעות אחרונות" על ההתרסקות הכלכלית בצפון הארץ? השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום.

שלום אינו הגורם היחיד שנעדר מהדיווח ב"ידיעות אחרונות". לצד הידיעה על המצוקה הכלכלית בצפון מופיעה תיבה מאת גואל בנו ואושרת נגר לויט, שבה ניתנת זכות הדיבור לכמה מעובדי המפעלים באזור. אין בדיווח של "ידיעות אחרונות" הסבר לסיבות שהביאו את המפעל לסכנת סגירה. אותן ניתן למצוא ב"ממון", ובהרחבה יתרה ב"כלכליסט", שם מדווח גולן חזני על הבעיות הניהוליות בתפרון. מיקי פלד מדווח באותו עיתון כי "רוב עובדי המפעל הם בני מיעוטים מכפרים שסמוכים לכרמיאל".

הבחירה של "ידיעות אחרונות" להבליט את מצוקת העובדים בצפון עשויה לעזור בהחלטת הממשלה לתמוך בחברה ולהזרים כספים להצלת המפעל, אך היא אינה מלווה במידע על מידת האחריות של חברי הממשלה, ובעיקר חברי הממשלות הקודמות, למצב הקשה של העובדים בפריפריה. קריסת תעשיית הטקסטיל בישראל לא קרתה מאליה. חברי ממשלת ישראל הם שאישרו את הורדת חומות המכס על מוצרי הלבשה ואיפשרו את הצפת השוק המקומי בתוצרת זולה מהמזרח, בלי להכין כראוי את התשתית התעסוקתית באזורים שבהם פרנסתם של רבים מהתושבים היתה תלויה במשך שנים ארוכות בתעשיית הטקסטיל.

עוד כותרות ראשיות

ב"הארץ" מדווח ברק רביד כי "נתניהו פועל במאמץ אחרון לסכל את היוזמה השבדית לחלוקת ירושלים". ב"ישראל היום" מדווח שלמה צזנה כי "בגין וברק ינסו לקיים הקפאה 'בהתחשבות'". ב"מעריב" מדווחת מיה בנגל: "בעקבות ההקפאה: דיון בטחוני על אבטחת נתניהו".

שתי הערות

1. התשובה לשאלה "האם הנשיא ופמלייתו יטוסו לברלין במחלקת תיירים?", המופיעה הבוקר ככותרת ידיעה [דני שדה] במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", היא "לא". הנשיא ופמלייתו לא יטוסו לברלין במחלקת תיירים, וזאת יכול להבין כל מי שיתפתה להסתקרן מנוסח הכותרת ויטרח לקרוא את הידיעה שמתחתיה. לפי הדיווח, גם אם תיבחר בסופו של דבר עבור נסיעת הנשיא ופמלייתו הצעת מחיר נמוכה למטוס ללא מחלקת תיירים, יהפכו "את המטוס לתצורת עסקים על-ידי החלפת המושבים". אם כך, הכותרת הנכונה לידיעה אמורה היתה לקרוא, "האם הנשיא ופמלייתו יטוסו לברלין במטוס שהוסב לתצורת עסקים?". כותרת לא מושכת במיוחד, יש להודות, ומכאן ברור מדוע הפכו לה את התצורה.

2. רשמו בפניכם את התאריך: 6.12.09. ייתכן שזו הפעם האחרונה בתולדות העיתונות העברית שידיעה חדשותית בעיתון מרכזי תסביר לקוראיה את משמעות המלה "בלוגים". העיתון: "ידיעות אחרונות". הכתב: מנחם גנץ. הציטוט: "התארגנות שהחלה באמצעות בלוגים (יומני רשת) ורשתות חברתיות הפכה אתמול ברומא להפגנת ענק נגד ראש ממשלת איטליה".

מה לצורר ולמזג האוויר?

ועידת האקלים הבינלאומית אמורה להיפתח מחר בקופנהגן, והעיתונים מדווחים על כך בהרחבה יחסית. אחד הסיפורים המופיעים הבוקר בהקשר זה נוגע לאפשרות שבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ייעדר מהוועידה. ב"ישראל היום" מצטט שלמה צזנה את ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה, שאומר כי "טרם הוחלט אם רה"מ ישתתף בוועידת האקלים". שלא לייחוס מוסבר כי הסיבה היא העלות הגבוהה של מלונות בעיר. "מחירו של חדר נע סביב 2,500 יורו ללילה", מדווח צזנה, תוך שהוא נוקב בעלותה המדויקת של הסוויטה הצרפתית של שר הביטחון אהוד ברק.

על-פי הדיווח ב"הארץ" [צפריר רינת, ברק רביד ויהונתן ליס], הסיבה המרכזית לביטול (אפשרי) של נסיעת ראש הממשלה לוועידה היא ההסתברות שיימצא את עצמו באותו אולם עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד. גם ב"ידיעות אחרונות" מדווחים על כך [יובל קרני וצבי זינגר] ואף מספקים ציטוט ישיר מפי ראש הממשלה, שאמר: "אני לא אשתתף באירוע שבו יהיה נוכח גם הצורר האיראני" (הפעם הראשונה שראש הממשלה משתמש בתואר זה ביחס לאחמדינג'אד?).

נראה כי יחסו השלילי של נתניהו לנשיא איראן משפיע גם על הכתבים המסקרים אותו. באותה ידיעה, כשמוזכר כי נשיא איראן שוקל להגיע לוועידה, המשפט שכותבים קרני וזינגר מנוסח כך: "הנשיא האיראני מגלה משום מה עניין רב בוועידת האקלים". מדוע זה משונה שנשיא איראן מגלה עניין בוועידה, אבל אין שום הרמת גבה לעניין שמגלה בה ראש ממשלת ישראל? מבחינת האקלים העולמי, טוב שנשיא איראן מתעניין בו, גם אם המניע פרובוקטיבי. אחרי הכל, איראן היא מדינת ענק ובה עשרות מיליוני תושבים, והשפעתם על האקלים העולמי עולה לאין שיעור על זו של תושבי ישראל. יוסי שריד כותב הבוקר טור ב"הארץ" על יחסן האמיתי של ממשלות ישראל לדורותיהן לבעיות הסביבה.

זוטות

טל אוריון-גרלוי, כתבת "ידיעות אחרונות" בלוס-אנג'לס, מדווחת על פני למעלה ממחצית הכפולה המרכזית בקונטרס החדשות של העיתון כי כלב שאומן בישראל לאיתור חומרי נפץ והועבר לשירות משטרת מונטנה, ארה"ב, התקשה להבין את הפקודות בעברית שיצאו מפי בעליו החדשים, עד שרב מטעם תנועת חב"ד עזר לשוטר בהגייה נכונה של כל פקודה ופקודה. הידיעה – תרגום מקוצר לידיעה שהתפרסמה שלשום ב"ניו-יורק טיימס" – מקבלת גם הפניה בולטת ממרכז שער העיתון.

יהונתן ליס מדווח בעמ' 14 של "הארץ" על הצעת חוק חדשה שתידון היום בוועדת השרים לחקיקה – רק ועדת קבלה ביישובים שבהם עד 500 יחידות דיור תוכל לאשר לאדם לרכוש לעצמו בית ביישוב. על-פי כותרת הידיעה, משמעות החוק היא אפשרות מוסדרת לפסילת מגורי ערבים ביישובים קהילתיים יהודיים.

ענייני תקשורת

עד ליציאת מהדורת סוף-השבוע של "ישראל היום" החזיקו מהדורות יום א' של העיתון 64 עמודים. מאז יציאתה של מהדורת סוף-השבוע, הצטמצם הנפח. הבוקר, שבוע שלישי ברציפות, מחזיקה מהדורת יום א' של העיתון 48 עמודים בלבד.