פלסטינים משליכים אבנים לעבר כוחות הביטחון הישראליים במחסום קלנדיה, שלשום (צילום: אורן נחשון)
לאן נושבת הרוח
ההחלטה על הגבלת העלייה במחירי הדלק (5 אגורות לליטר במקום 20 אגורות לליטר) מגיעה לכותרות הראשיות של כל עיתוני הבוקר. המהלך נטען חשיבות יתרה בשל הקשריו, שמחברים אותו לשלוש הסוגיות החביבות על אמצעי התקשורת: יוקר המחיה והאפשרות לפרוץ מחאה חברתית מחד, סנקציות על איראן והאפשרות למתקפה מאידך, ומעליהם כתמיד – גורלו הפוליטי של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.
"בפעם השנייה בתוך חודש נתניהו התערב ומיתן את הזינוק במחיר הדלק", מבשרת כותרת "הארץ". כותרת המשנה מביטה קדימה: "מחיר החשמל האמיר בחצות ב-8.3% והשלים עלייה של 25% בשנה האחרונה. מאות יצאו להפגין בתל-אביב נגד יוקר המחיה".
"בגלל החשש מהתלקחות המחאה החברתית", מסבירה כותרת הגג לראשית ב"ידיעות אחרונות" את המניע להחלטת נתניהו. בכותרת המשנה לראשית מתואר נתניהו כמי ש"נכנע". הכותרת הראשית, אגב, כוללת שלוש מלים ("נתניהו עצר ב-8") ואיור אחד (משאבת דלק); היחס בין מספר האותיות למספר האיורים גדול יותר מאשר בכתב החרטומים המצרי, אבל נראה שהרגרסיה כבר כאן.
"ברגע האחרון, שוב מעל הראש של שטייניץ", מזכירה הכותרת הראשית של "מעריב", המתפרסמת מעל תצלומי ראש של ראש הממשלה ושר האוצר. גם מוסף "עסקים" של העיתון, שבבעלות אחד מאנשי העסקים החזקים במשק, לא מאיר הבוקר פנים לשטייניץ: "שר האוצר הוא האחראי העיקרי למחירי הדלק והחשמל", מצוטט שר האנרגיה עוזי לנדאו בכתבת השער של המוסף.
ב"ישראל היום" נפתחת כותרת הגג בתבנית הנחמה פורתא, השימושית כל-כך לעיתון בימי שלטון נתניהו: "התייקר, אבל פחות". הכותרת הראשית מציגה את נתניהו כגיבור ("רה"מ התערב: הדלק – 8 ש' לליטר"), ובכותרת המשנה, כתגובה מראש ל"מעריב" ואחרים, מובהר כי "הפעם שר האוצר היה שותף למהלך". בכפולה הפותחת קוראת כותרת ידיעה מאת יהודה שלזינגר: "רק מאות מחו בתל-אביב על יוקר המחיה". אם כך, נראה שהמצב החברתי בישראל כשורה.
כיצד הצליח נתניהו למנוע עלייה משמעותית יותר במחיר הדלק? בכותרת הגג לראשית של "ישראל היום" נכתב כי מס הבלו הופחת. בכותרת המשנה מוסבר מהיכן יבוא הכסף להפחתה: "צמצום כוח האדם במשרדי הממשלה". בכפולה הפותחת מדווחים זאב קליין, שלמה צזנה ונצחיה יעקב כי "מצבת כוח האדם [תצומצם] ב-2% בתפקידי מטה. כמו כן, הממשלה לא תקלוט עובדים חדשים לתפקידים לא חיוניים במקום עובדים שיפרשו". ב"מעריב" מפרטים מעט יותר יהודה שרוני, יעל דראל ויוסי גרינשטיין. "שוטרים, אחיות ואנשי קבע יוחרגו מהמהלך", נכתב. פתרון זה של קיצוץ 2% מכוח האדם במשרדי הממשלה מכונה "מעורפל".
הפרשנים מציגים הבוקר חזית כמעט אחידה. "זה נראה כמו ברווז של כלכלת בחירות", כותב סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות", וממשיך את האנלוגיה בין המהלך של נתניהו לברווז עד למסקנה המתבקשת ("מהלך", "מגעגע" וגו'). "ראש הממשלה מפחד בעיקר מתוצאותיה של המחאה החברתית, שדומה בימים האחרונים כי השיח הציבורי על אודותיה תופס תאוצה מחודשת", כותב יהודה שרוני ב"מעריב". "התערבותו במחיר הבנזין היא תחילתה של כלכלת הבחירות".
ב"הארץ" כותב נחמיה שטרסלר על ה"מזוכיזם" של שר האוצר שטייניץ וה"פופוליזם" של ראש הממשלה נתניהו. לדבריו, אתמול בשעות אחר הצהריים הסביר שר האוצר לצופי "פגוש את העיתונות" מדוע יש צורך בהעלאת מחירי הדלק. "שעתיים מאוחר יותר כל דבריו התפוררו לרסיסים, כאשר נתניהו החליט להיות אהוב הציבור והוריד את המס על הדלק ב-15 אגורות". לפי שטרסלר, "שיטת העבודה של נתניהו היא להוציא את היד מהחלון, לחוש לאן נושבת הרוח, ולפי זה להחליט".
ההחלטה בניגוד לעמדת שטייניץ, כפי שבאה לידי ביטוי ב"פגוש את העיתונות", הולידה את הנוסח שמופיע בכותרת הראשית של "מעריב" ("מעל הראש של שטייניץ"). ב"ישראל היום", לעומת זאת, הרמוניה: "כבר לפני שבוע הורה שר האוצר להכין תוכנית למקרה שיוחלט לבלום או למתן את העלייה במחיר הדלק, ולא על-ידי הטלת מסים חדשים או פריצת מסגרת התקציב. נתניהו והאוצר דנו בתוכנית, וכשאתמול קיבל רה"מ את ההחלטה להפחית את מס הבלו, הפעם התקבל הדבר באוצר בהסכמה". לא מוסבר מדוע הביע שר האוצר עמדה שונה שעות אחדות לפני קבלת ההחלטה.
פרשן "ישראל היום" דן מרגלית מציע לבטל את הכסף המזומן בישראל ולהטיל צווים זמניים לפיקוח מחירים. כמו כן הוא מזכיר כי ההשתתפות אתמול בהפגנה בתל-אביב, בגנות המדיניות החברתית של הממשלה, היתה "מזערית".
"ידיעות אחרונות", ובעיקר "הארץ", עומדים מאחורי המוחים, כפי שעשו זאת בקיץ האחרון. "העם צריך להתמרד", מצוטט מפגין אלמוני בכותרת ידיעה המתפרסמת בתחתית הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות". תצלום מההפגנה [צביקה טישלר] תופס חלק נכבד מעמ' 3 בעיתון. ב"הארץ" מתפרסמים התצלומים בראש השער וכן בעמ' 3 [הדר כהן]. הידיעה הראשית סוקרת בהרחבה יחסית את ההפגנה, ורשימה מאת רותם שטרקמן, המתפרסמת בעמ' 3, חוזה את חזרתה של המחאה החברתית של בני המעמד הבינוני, או ליתר דיוק גם בני העשירון השמיני, שמתקשים לגמור את החודש עם 17 אלף שקל ברוטו בחודש.
כאמור, כותרת ידיעה ב"ישראל היום" על המחאה מנוסחת כך: "רק מאות מחו בתל-אביב על יוקר המחיה". ב"מעריב" היחס מזלזל עוד יותר. ידיעת תצלום בתחתית הכפולה הפותחת מוכתרת במלים "בסך-הכל 'מחאונת'".
בהתאם לצפוי
העיתונאי והבלוגר יואב קרני מפנה הבוקר את קוראיו לשער "הוושינגטון פוסט" מיום אתמול. בראש השער התפרסם תצלום [עמאר עוואד/רויטרס] שלפי כיתובו נראה בו שוטר מג"ב מתיז מטווח אפס גז פלפל אל ראשו של מפגין פלסטיני פצוע מחוץ לשער העיר העתיקה בירושלים. התצלום מעולה, התחושה למראהו פחות.
בעוד קוראי "הוושינגטון פוסט" אינם יכולים לברוח מהמחאה הפלסטינית על מדיניות חלוקת האדמות של ממשלות ישראל לדורותיהן, ועל המחיר שמחאה זו גובה מהם, לקוראי העיתונות הישראלית הרבה יותר נוח. באף לא אחד משערי העיתונים הישראליים, למעט "מקור ראשון", אין הבוקר תצלום, דיווח או הפניה לדיווח על מחאות יום האדמה הפלסטיני, נושא שכבש את הכותרות הראשיות בגליונות יום שישי, כשעוד היה חשש מפני פלישה של אלפי ערבים לתחומי מדינת ישראל.
"המיליונים לא הגיעו", מבהירה כותרת לידיעה [רוני שקד, ירון דורון, אושרת נגד-לויט וגואל בנו] המתפרסמת בראש עמ' 10 של "ידיעות אחרונות". "על אף ההתפרעויות לא נרשמו אירועים קשים במיוחד, ואיש מכוחות הביטחון הישראליים לא נפגע", מדווח בידיעה.
מיד לאחר מכן מצוין כי "ברצועת עזה נהרג פלסטיני אחד, מחמוד זכות בן ה-19, כשניסה לצעוד לעבר מעבר ארז עם עוד עשרות מפגינים. בצה"ל לא לקחו סיכונים ופיזרו את ההמונים באמצעות כדורי גומי. לדברי הפלסטינים, החיילים ירו לעברם גם אש חיה. כ-30 פלסטינים נפצעו במהומות". התצלום המלווה [AP] אינו מציג את חיילי צה"ל יורים על המפגינים שפוסעים לעבר גדר הגבול, אלא דווקא איש ביטחון של תנועת חמאס, אלה בידו, מנסה לעצור את המפגינים הצועדים בדרך למעבר ארז.
"שקט יחסי, מעט נפגעים" היא הכותרת שנבחרה לדיווח מאת לילך שובל, דניאל סיריוטי, יורי ילון ושלמה צזנה המתפרסם על פני מרבית עמ' 9 ב"ישראל היום". "בצה"ל הביעו אמש שביעות רצון מההתמודדות עם האירועים, שבמהלכם נהרג פלסטיני אחד וכמה עשרות נוספים נפצעו", נכתב בפסקת הפתיחה. על נסיבות מותו של הפלסטיני בעזה נמסר: "בסך-הכל נפגעו בגזרה הדרומית כ-20 פלסטינים, ואחד מהם נהרג כאשר עבר את הקו האדום שהגדיר צה"ל ונפגע מירי צלפים". שמו של ההרוג אינו מוזכר. בהמשך הדיווח ציטוט מפי דובר צה"ל, תת-אלוף יואב (פולי) מרדכי, שקבע כי "בסך-הכל לא נרשמו אירועים דרמטיים". דובר צה"ל הסביר, למען הסר ספק, כי "בכל הגזרות הקפידו החיילים על הוראות הפתיחה באש, שכללו קריאות לעבר המפגינים שלא להתקדם, שימוש באמצעים לפיזור הפגנות ובהמשך, בעת הצורך, גם ירי באוויר וירי לעבר רגלי המפגינים".
"הארץ" מפרסם תצלום [שירן גרנות] של אותו מפגין פלסטיני שמופיע בשער "הוושינגטון פוסט". התצלום ב"הארץ" פחות דרמטי מזה של "הפוסט", ומתפרסם בעמ' 5 ולא בשער העיתון. לצדו רשימה פרשנית, שבאה במקום ידיעה חדשותית על אירועי יום האדמה. עמוס הראל ואבי יששכרוף פותחים בקביעה כי "למרות הרוג אחד (במחסום ארז ברצועת עזה) ועשרות פצועים בהתנגשויות עם צה"ל בגדה המערבית, עבר יום האדמה בשטחים ובגבולות בהתאם לצפוי". שמו של ההרוג הפלסטיני אינו מוזכר וחלק נכבד מהרשימה מוקדש להסברים מדוע העולם הערבי אינו מקדיש לאחרונה מאמצים ניכרים למאבק בישראל.
כמו בסיקור ההפגנה אמש בתל-אביב, גם לסיקור הפגנות הפלסטינים לרגל יום האדמה מעניק "מעריב" את השטח המצומצם ביותר מבין כל העיתונים. "האדמה לא רעדה", נכתב מעל תצלום [פלאש 90] של פלסטינים מיידים אבנים. כאמור, אדם נהרג וכמה עשרות נפצעו מירי כדורי גומי, אבל כך זה מנוסח בידיעת התצלום של "מעריב" [אחיקם משה דוד ויוסי אלי]: "בכל הגזרות – הר-הבית, הגדה, גבול רצועת עזה, לבנון וירדן – לא נרשמו אירועים חריגים, למעט הרוג אחד בצפון רצועת עזה וכמה עשרות פצועים, בעיקר מפגיעת כדורי גומי ושאיפת גז, לאחר שהמפגינים התקרבו אל גדר הגבול".
לצד ידיעת התצלום ב"מעריב" על ההרוג ועשרות הפצועים, כלומר על האדמה שלא רעדה, ידיעה מאת עמית כהן תחת הכותרת "אסד הודיע 'תמה המערכה להפלת המדינה – והרג עוד 36 אזרחים". לפי הדיווח, נשיא סוריה בשאר אסד ביקר אתמול בעיר חומוס והכריז על תבוסת כוחות המורדים. במקביל הרגו כוחותיו 36 אזרחים. דובר משרד החוץ הסורי הודיע כך: "נמנע מאלה שרוצים להרוס את השלב הזה ולפגוע בסוריה המתחדשת להשיג את יעדיהם". לדבריו, "הצבא לא שמח להיות במקומות האלה". עוד ציין הדובר כי סוריה מנהלת מערכה דיפלומטית "נגד עולם מערבי עוין".
והנה כך, אולי, נראית ידיעה שמתפרסמת הבוקר בעיתון נפוץ בסוריה, מדינה שבה אין חופש עיתונות ומי משעז לבקר את השלטון מסכן את חייו: "כוחות הביטחון בישראל הודיעו 'יום האדמה עבר בשקט יחסי', ובמקביל הרגו עוד אזרח ופצעו עשרות". בדיווח כזה מצוטט בוודאי דובר צבאי שאמר כי בזכות ההכנה המדוקדקת של צה"ל סוכלו מזימות המפגינים. "נמנע מאלה שרוצים להרוס ישראל להשיג את יעדיהם", ציין הדובר הצבאי והוסיף כי "הצבא לא שמח להיות במקומות האלה". לדבריו, "ישראל מנהלת מערכה דיפלומטית נגד עולם עוין".
"ממון" נמנה עם קבוצת אי.די.בי?
"דה-מרקר" חוגג את "השנה הגרועה בתולדות אי.די.בי" עם איור לא מחמיא של נוחי דנקנר על שערו ודיווח מפורט בעמודי הפנים. כפולת עמודים מתפרסמת תחת הכותרת "הצרות באי.די.בי הסתכמו להפסדי ענק של יותר מ-3 מיליארד שקל ב-2011" [מיכאל רוכוורגר]. ידיעה נפרדת [יורם גביזון] מסבירה כי עסקת ישראיר היא "גלולת רעל מושהית לעורקי אי.די.בי" (כך! בכותרת הידיעה!).
הידיעה הפותחת את מדור הכלכלה הקטנטן של "ישראל היום" מוכתרת במלים "דו"חות 2011: אי.די.בי רשמה הפסד של 3.2 מיליארד שקל". ב"כלכליסט" מקדישים שני עמודים ל"שנה הקשה של אי.די.בי". הפרשן יניב רחימי קובע כי "אי.די.בי מתאוששת מהטראומה של 2011, אולם יש לפניה עוד דרך ארוכה".
במוסף "עסקים" של "מעריב" ידיעה קורקטית מאת גידי ליפקין תחת הכותרת "אי.די.בי רשמה הפסד של 3.24 מיליארד שקל ב-2011". הידיעה, בינונית בגודלה, מתפרסמת בתחתית עמ' 16 של המוסף, בעמוד השלישי של מדור שוק ההון. היא מסתיימת בגילוי הנאות "'מעריב' נמנה עם קבוצת אי.די.בי".
בתחתית שער "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות", מצוטט דנקנר כאומר: "זו השנה הקשה ביותר שהיתה לנו מ-2003". הידיעה בעמ' 6 [אלי שמעוני] קצרה, דחוקה לטור צד בעיתון, נפתחת בתצלום מחמיא של נוחי דנקנר. מתחתיו הכותרת "נוחי דנקנר: 2012 תהיה שנה עסקית טובה לאי.די.בי". רק מי שיקרא את הידיעה עצמה ילמד על ההפסדים.
המסגור ב"ממון" חיובי יותר לעסקי דנקנר אף ביחס למסגור בעיתון שדנקנר שולט בו ומכהן כדירקטור במועצת מנהליו. זו אינה הפעם הראשונה ש"ממון" מתחרה ב"עסקים" על תואר "המוסף הכלכלי המחמיא ביותר לדנקנר". נראה כי בעוד שב"מעריב" למדו לרסן מדי פעם את ההטיה לטובת עסקי דנקנר, במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" לא מרגישים כל צורך לעשות כן.
אולי יש שם מישהו שהגיע למסקנה כי משום שהמוסף אינו בבעלות דנקנר אין לכאורה בעיה של ניגוד עניינים בהצנעת מידע בלתי נוח לדנקנר והבלטת תחזיותיו האופטימיות. בפועל, המסקנה צריכה להיות הפוכה: עורכי "עסקים" של "מעריב" נתונים ללחץ (גם אם בלתי מפורש) לסקר באהדה את בעל הבית. עורכי "ממון" של "ידיעות אחרונות" אמורים להיות משוחררים מלחץ כזה, ובכל זאת הם מתעקשים להחמיא לאיש העסקים שבבעלותו עיתון מתחרה, לעתים עוד יותר מאשר מחמיאים לו בעיתון שלו.
בשולי החדשות
א. ב"ישראל היום" הפנימו, כך נראה, כי חביב העיתון ניוט גינגריץ' לא יוכל לזכות (בסיבוב הנוכחי) בנשיאות ארה"ב. לפני ימים אחדים פורסם ראיון וידיאו קצר שנערך עם שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום" ומי שתרם מיליוני דולרים לקמפיין הנשיאות של גינגריץ', ובו אמר אדלסון כי הקמפיין של גינגריץ' הגיע ככל הנראה לקצו (ועל הדרך ציין כי "לא כל המוסלמים טרוריסטים, אבל כל הטרוריסטים מוסלמים").
הבוקר נפתח מדור חדשות החוץ בעיתון בידיעה מאת אלי לאון וסוכנויות הידיעות הנושאת את הכותרת "ניוט גינגריץ': 'צריכים לשתף פעולה נגד אובמה'". לפי הידיעה, גינגריץ' שוחח עם המועמדים הרפובליקאים האחרים לנשיאות על הצורך לשתף פעולה כדי להחליף את הנשיא ברק אובמה. חלק נכבד מהידיעה מוקדש לציטוט הפרשנית פגי נונאן, שבטור ב"וול-סטריט ג'ורנל" תקפה בחריפות את אובמה.
ב. טוב שערבים משתתפים בתוכניות מציאות בערוצי הטלוויזיה המסחריים של ישראל. אחרת, ספק אם "מעריב" היה מקדיש ידיעה לירי על עוד אזרח ערבי בטייבה. הערבים בטייבה, אזרחי מדינת ישראל, נורים על בסיס קבוע מידי כנופיות פשע. בסוף-השבוע נורה עוד ערבי בטייבה, אלא שזה "קרוב משפחתם של כוכבת העונה השנייה בתוכנית הריאליטי 'האח הגדול', פותנה ג'אבר, ושל בעלה, המסעדן אכרם ג'אבר", ועל כן הוא זוכה לידיעה בתחתית עמ' 16 של "מעריב". על הידיעה חתומה כתבת הרכילות מיקי לוין, והיא מלווה בתצלום [ראובן קסטרו] של "פותנה ג'אבר, קרובת משפחתו של הפצוע".
ענייני תקשורת
עמירה הס מדווחת ב"הארץ" בהרחבה על מעצרו של עיתונאי פלסטיני על-ידי כוחות הרשות הפלסטינית בשל טענה להוצאת דיבה.
במוסף "המגזין" של "מעריב" מתארת מיה מנע את השלב הנוכחי במאבקים ברשות השידור לקראת מימוש אפשרי של הרפורמה.
במדור חדשות החוץ של "מעריב" דיווח [סוכנויות הידיעות] כי השלטון הסיני סגר בסוף-השבוע 16 אתרי אינטרנט ועצר לפחות שישה בחשד שהפיצו שמועות על הפיכה.
"ישראל היום" מקפיד יותר מכל עיתון אחר על טשטוש פניהם של בני-אדם הכלולים בתצלומים המתפרסמים בעיתון. במדור הרכילות של העיתון מתפרסם הבוקר תצלום [שוקה כהן] של שחקן הוליוודי ורעייתו, שהגיעו אמש לישראל. פני ילדיהם מטושטשים, וכך גם פני שלושה מבוגרים שנקלעו לפריים. בעמוד השער ובמדור הספורט מטושטשים פניו של אדם שבעט בשחקן כדורגל של קבוצת הפועל חיפה. בכל העיתונים האחרים פניו גלויים.
"הארץ" ממשיך לעקוב מקרוב אחר גורלו של עורכו לשעבר, חנוך מרמרי. הבוקר מדווח בתחתית שער העיתון [אסף שטול-טראורינג ואלי ערמון אזולאי] כי המועצה להשכלה גבוהה הודיעה לאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל כי לא תאפשר את מינויו של מרמרי לתפקיד נשיא האקדמיה משום שאינו עומד בדרישות המועצה, ולפיהן על הנשיא להיות בעל תואר פרופסור. חלק ניכר מהידיעה מועתק מהידיעה הקודמת שפירסם העיתון על המינוי הצפוי, אם כי מי שישווה מלה במלה יגלה שהטון הפעם מעט פחות בוטה.