משחקים באנתרקס
פרשת הניסוי באנתרקס מגיעה לכותרת הראשית של "ישראל היום". כותרת הגג מייחסת את החשיפה ל"דו"ח קשה של ההסתדרות הרפואית שהותר לפרסום". לפי כותרת המשנה: "הניסוי נערך ב-716 חיילים בשנים 2006-1998. עשרות התלוננו על תופעות לוואי קשות. הדו"ח קבע: לא נמצאה הצדקה לניסוי [...] הבחירה בחיילים היתה פסולה, תוך ניצול מרות. לא היה מעקב אחר מצבם בתום הניסוי". הסיפור מגיע גם לכותרת הראשית השנייה על שער "ידיעות אחרונות". שם מיוחסת החשיפה לבג"ץ: "צה"ל הסתיר, בג"ץ חשף". בג"ץ הוא מי שהתיר כעת לפרסם את דו"ח ההסתדרות.
בגוף הכתבה ב"ישראל היום" מוזכר כי הניסוי נחשף לראשונה על-ידי עמרי אסנהיים, לפני שנתיים, בתוכנית "עובדה". ב"ידיעות אחרונות" נכתב כי הוועדה שכתבה את הדו"ח הוקמה בעקבות החשיפה בתוכנית. לפי "ישראל היום", החלטת בג"ץ להתיר את פרסום הדו"ח באה בעקבות עתירה של ארגון רופאים למען זכויות אדם. מהעיתונים האחרים משתמע שלא כך.
ב"מעריב" נכתב כי הצנזור פסל בכל זאת מאה מלה מתוך הדו"ח. העיתון מביא גם את תגובת צה"ל, שאומרת בין השאר: "בזכות [הניסוי] יש לישראל מענה רפואי לכלל האוכלוסייה נגד איום חמור ביותר. אנו מודים למתנדבים". רונן ברגמן כותב ב"ידיעות אחרונות": "הדו"ח החמור שהותר אתמול לפרסום הוא רק קצה הקרחון. אפילו אחרי פרסום חלק מהדו"ח עדיין נותרו החלקים החשובים, המעניינים והבעייתיים יותר שבו, תחת איסור פרסום. נציגי צה"ל הצליחו להותיר את הסירחון הזה באפלה".
(צילום: פלאש 90)
"הארץ" הוא העיתון שמעניק לסיפור את הבולטות הנמוכה ביותר, אולם הכתב יוסי מלמן מוסיף פרטים: מי שצינזר את הדו"ח הוא המלמ"ב, ואילו ד"ר ראובן פורת, שעמד בראש הוועדה שחיברה את הדו"ח, מבקר את הצנזורה וטוען כי היא מטרתה לא היתה לשמור על בטחון המדינה, אלא "להגן על המערכת ואנשיה". עוד אומר פורת כי לפני הוועדה לא הונח שום מסמך המעיד על נותן ההוראה לקיום הניסוי, אולם עדויות בעל-פה אמרו כי ראש הממשלה יצחק רבין הורה עליו, ומחליפו, שמעון פרס, אישר אותו. "חברי הוועדה התרשמו, אף כי הדבר לא מופיע בדו"ח הסופי, כי מי שיזם את ביצוע הניסוי ודחף לקיימו היה מנהל המכון הביולוגי בנס-ציונה, ד"ר אביגדור שפרמן, שתחום התמחותו הוא מחלת האנתרקס, והם מעלים תהיות באשר למניעיו לקדם את מיזם החיסון".
מבחינה עיתונאית, אף שמדובר בסיפור שלכאורה אין מה לספר בו (רק לדווח על הדו"ח), הוכיחו "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" כי ניתן בכל זאת להביא מידע עם ערך מוסף, כזה שלא ניתן למצוא ב"מעריב" (ובוודאי שלא ב"ישראל היום").
תוקפים בסודאן
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" היום, כמו גם זו של "הארץ", היא ידיעה של רשת CBS האמריקאית, ולפיה מטוסי חיל האוויר תקפו שיירת נשק במדבריות סודאן בזמן מבצע "עופרת יצוקה". השיירה נועדה להגיע לעזרת אנשי חמאס בעזה. ב"מעריב" לא צופים ב-CBS. גם ב"ישראל היום" לא.
פועלים בשבילך
צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, התפטר. או בגרסת "ישראל היום": "התפוטר". העניין מגיע לכותרות כל העיתונים היום. ב"ידיעות אחרונות" מופנית ביקורת בכותרת, אולם לא ברור כלפי מי (כלפי אריסון?): "הבנקאי משלם את המחיר". כותרת המשנה מנמקת: "נאלץ להתפטר בעקבות הפסדי עתק". ב"ישראל היום" נכתב כי הפיטורים בוצעו על-ידי בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, לאחר שהמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, נועד איתה ואמר לה כי "הבנק לא מנוהל כראוי".
(צילום: פלאש 90)
ב"ישראל היום" שמים חזי שטרנליכט וזאב קליין את העניין בפרופורציה הנכונה: העניין אינו פיטורים של זיו (שמן הסתם לא ירעב ללחם יחד עם פועלי עוף-העמק; חבילת הפיצויים שיקבל תהיה גדולה ממאה מיליון שקל), אלא הדו"ח הכספי של הבנק, שאמור להתפרסם מחר. שטרנליכט כותב טור תחת הכותרת "נורת אזהרה צריכה להידלק". אין חשש ליציבות של הבנק, הוא טוען, אולם יש "תחושה לא נעימה בבטן" מ"גל של פרישות ועזיבות" בבנק. "יש צורך לעשות סדר בבנק", הוא מסכם, אבל לא מציע עצות מפורטות יותר.
ב"דה-מרקר" מחמירים יותר עם הבנק. כותרת המשנה לראשית על השער: "המשבר הניהולי בבנק הפועלים עולה מדרגה. לאחר שנתיים של עזיבות בכירים, השקעות כושלות, הפסדים ומחיקות בקנה מידה עצום, משבר אמון עם המשקיעים ואובדן הבכורה לבנק לאומי [...]".
ובכל זאת, פוליטיקה
עופר עיני הוא חביב התקשורת. למרות הכעס הגדול שעוררו הפוליטיקאים הקשורים במהלכי העבודה-ליכוד, עיני נשאר טפלון שטינה אינה דבקה בו. אם כבר נכתב עליו בביקורתיות, זה היה משום שהוא "נחשד" בשאיפות פוליטיות (שאותן הוא מקפיד להכחיש). היום ב"מעריב" החליטו "להוציא אותו מהארון" ברוב פאר והדר, רק שכחו לברר שהוא באמת כזה.
"האיש החזק בפוליטיקה הישראלית", מהללת אותו כותרת המשנה לראשית על שער העיתון. הכותרת עצמה היא: "אם אני אראה שפיו ולבו של ביבי לא שווים, אני אוציא את העבודה מהממשלה". זוהי לא האנומליה היחידה בכיתובים המודיעים על הראיון. מה שיותר מוזר הוא שרובו של השער מוקדש לראיון שכלל אינו מתפרסם בעיתון, אלא יופיע רק מחר במוסף "עסקים" (רפי רוזנפלד).
ועוד קצת כלכלה
ידיעה קטנה (כמו רוב הידיעות בעיתון "ישראל היום") של זאב קליין מביאה מדבריו של רם בלינקוב, הממונה על התקציבים באוצר: "אין סיבה שישראל תשקיע אפילו שקל אחד במי שנהגו בהפקרות". הכותרת היא: "לא להציל את הטייקונים". לפי קליין, גם מנכ"ל בנק מזרחי אלי יונס הצטרף לקריאה, שנעשתה בכנס בירושלים, אולם מיתנה והוסיף: "אין מקום לקריאה 'איטבח אל טייקון'". לעומת זאת, על שער מוסף "עסקים", המוקדש גם הוא לראיון שיתפרסם מחר, הכותרת הראשית היא: "חייבים להציל את הטייקונים". הדובר הוא עופר עיני.
ענייני תקשורת
במוסף "סופשבוע" של "מעריב" (בן 126 עמודים, חג אביב שמח) מראיין ג'קי חוגי את הסופר נג'ם ואלי, ש"נהנה לשחוט את הפרות הקדושות של העולם הערבי". הנה מה שהוא אומר על עיתונות: "שאלו אותי מה אני חושב על פעולות הצבא הישראלי בעזה. אמרתי שאני מותיר זאת לאינטלקטואלים הישראלים. תפקידו של כותב ערבי הוא לבקר את הערבים, לא את היהודים. הכי קל לכתוב נגד ישראל, במיוחד בעיתונות הערבית, אבל זו לא גבורה. קשה הרבה יותר להציג את ערוותם של המשטרים שלנו".
במוסף "גלריה" מדווח אלי אליהו על גיליון חדש, מס' 3, של כתב-העת "אורות" בעריכתה של המשוררת והמתרגמת טל ניצן-קרן. הגיליון מוקדש לסופר חורחה לואיס בורחס. בין הכותבים בגיליון: דרור בורשטיין, אביטל גלוברמן, צביה ליטבסקי, שמעון אדף וארז ביטון.
המקומון "העיר תל אביב" מבית שוקן מפרסם צילום של הדוגמנית עדי נוימן, מתוך אולפן התוכנית "האח הגדול", ובו היא נראית כשערוותה חשופה (לאחר שחצאיתה הופשלה בלא כוונה). הצילום התפרסם כבר אתמול בכל אתרי האינטרנט, אולם שם דאגו להסתיר את האיבר האינטימי בכוכב מצויר. ב"העיר" לא טרחו להסתיר את ערוותם (לא קראתי אותו, אבל הטור המתפרסם בעמוד העוקב מוכתר בכותרת: "תמצאו לעצמכם חיים – תרופה יעילה לגמילה מערוץ 20". ערוץ 20 הוא הערוץ שבו משודרת התוכנית).