יד-אליהו היה מלא בסוף השבוע האחרון כמעט עד אפס מקום. המונים באו לצפות בהתמודדות הטניס המרתקת בין ישראל לרוסיה. בשורה 16 בצד נספרו שבעה מקומות ריקים. ייתכן שמדובר בקוראי ספורט "ידיעות אחרונות", שיום לפני המשחק לא מצאו שום התייחסות אליו על שער המדור, הסיקו שאין משחק ולא הגיעו. זה היה היום שבו נקמו ב"ידיעות" בנבחרת הטניס והחליטו להתעלם ממנה כמעט לגמרי.
הטור הקודם תיאר את השתלשלות האירועים שהובילו ליחס המביש של ספורט "ידיעות אחרונות" כלפי אנשי הטניס לקראת ההתמודדות. יחס מועדף לאנשי "מעריב" מצד איגוד הטניס גרם לאנשי "ידיעות" להפנות את הגב לאירוע הטניס המדובר. מה חשבו שם ברחוב מוזס, שאם הם לא יתייחסו להתמודדות הצופים לא יגיעו? הם לא היו מעיזים להתנהג כך יום לפני משחק מכריע של נבחרת הכדורגל. במקרה הזה הם הרשו לעצמם לחסל חשבונות, מתוך הנחה שאפשר לזלזל בקהל אוהדי הטניס. הרי לא מדובר באוהדי בית"ר ומכבי בכדורגל, שיפוצצו את המרכזייה בטלפונים נזעמים.
יוני ארליך ואנדי רם חוגגים את נצחונם (צילום: אורי לנץ)
כשב"מעריב" חגגו ביום חמישי עם כתבת שער וראיון בלעדי, ב"ידיעות" החליטו להעניש את איגוד הטניס. בפועל, עשרות אלפי קוראי "ידיעות", כאלה שקנו כרטיס ליד-אליהו ואחרים שהתכוונו לצפות בשידור המשחק בטלוויזיה, לא קיבלו את התמורה המינימלית המצופה ממדור ספורט ענייני והגון. חבל, כי ספורט "ידיעות" של החודש האחרון הראה סימנים כאילו הוא הופך למוצר שפוי ומקצועי, כזה שסוף-סוף מגלה עניין גם בענפי ספורט שאינם כדורגל.
ביום ראשון כבש הטניס את כל כותרות העיתונים. מדור הספורט הנפוץ ביותר, שהתעלם מאירוע היסטורי הממשמש ובא לספורט הישראלי, הצטרף למעגלי החוגגים. פתאום "השחקנים שמתכתבים באס.אם.אסים במהלך מסיבת עיתונאים" – כמאמר כותרת המשנה הלועגת ב"ידיעות" מיום רביעי שעבר – הפכו ל"נבחרת החלומות" בכותרת שער גדולה ומעוצבת. "קפטן שלא מעורב" הפך לאחד ש"לא הפסיק לדרבן ולעודד" (לפי הטור של עמיר פלג), ו"יו"ר שלא שולט במתרחש" הוא מי שקיבל את ההחלטה האמיצה להעביר את ההתמודדות מרמת-השרון ליד-אליהו (לפי הטור של שלמה גליקשטיין). בספורט "ידיעות" המציאות התהפכה ב-180 מעלות תוך שלושה ימים. אפשר רק להעריך איך היו מתנפלים על נבחרת הטניס אם היתה מפסידה.
הקהל חוגג את נצחון הנבחרת, אתמול ביד-אליהו (צילום: אורי לנץ)
הגיע הזמן שב"ידיעות" יתחילו להפנים שסדרי בראשית קצת השתנו. הם עדיין מדור הספורט הנקרא ביותר, אבל לא האיכותי ביותר. הם עדיין מקפצת מכירות משמעותית למשחקים, אבל לא בגלל מקצועיותם. האגו במוזסייה כנראה חוצה את קו הרקיע אם הם מרשים לעצמם להתחשבן בזמן אמת, על חשבון הקוראים, תוך שיבוש שיקול דעת ועיוות סדרי עדיפויות. הם היו צריכים להתעלות מעל ההיעלבות שלהם ולתת את הכפולה המתבקשת יום לפני המשחק. כך צריך לנהוג כלי תקשורת ענייני ואחראי. את החשבונות תעשו אחר-כך. סיכום ההתמודדות: "מעריב" – 6, "ידיעות אחרונות" – 1.
ועוד מפסטיבל הטניס
מלה טובה לערוץ הספורט: שישי-שבת של שידורים ישירים מצוינים מיד-אליהו, בערוץ הבסיס ובאתר האינטרנט. אייל קיציס ושלמה צורף העבירו היטב משדר נוצץ, ששודרג עם סטטיסטיקות חכמות וראיונות עם סלבס ביציע. ערוץ הספורט גם ניצל את הבמה לשווק את ערוץ 5 פלוס לייב בשילוט בהיכל עצמו. עד כאן בסדר, רק חבל על סרט תדמית לא מדויק במהלך השידור בטלוויזיה, תחת הסלוגן "ערוץ הספורט – הבית של הספורט הישראלי". זה אותו ערוץ שזרק את הכדורעף מכל המדרגות, שיחק עם השחייה לפי צרכיו והשתמש בנשים ובנכים ככלי להפעלת לחץ פוליטי במאבקו על ערוץ 5 פלוס לייב.
מלה רעה לרשת ב': בשנים האחרונות מתעמר קול-ישראל במחלקת הספורט ודוחק אותה לפינה. בשידור הטניס בשבת הפגין הרדיו יחס א-לה אופרת לה-מרמור. כשהסתיימו חדשות השעה 19:00, תמה בדיוק התמודדות הזוגות בקול שאגה אדירה ובשירה מרגשת. כשכל אתרי האינטרנט מיהרו להחליף כותרות ראשיות, במגזין האקטואליה של רשת ב' החמיצו את הרגע הכי אקטואלי. במקום להעביר מיד את השידור ליד-אליהו, המשיכה ליאת רגב לאייטם המתוכנן הבא כאילו כלום, בעוד העורך באולפן נרדם בישיבה. רק אחרי חמש דקות עבר השידור לבני פייסיק. למהלומת הפטיש של פתיחת ועידת הליכוד בביתן 17 הם היו עוברים חמש דקות לפני הזמן.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il