אגודת העיתונאים בתל-אביב ומנכ"ל האגודה יוסי בר-מוחא הגישו אתמול לבית-משפט השלום בעיר תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד רשות השידור וכמה מעובדיה שהיו מעורבים בהכנת כתבה על האגודה, ששודרה לפני כחודש במסגרת התוכנית "יומן" של ערוץ 1. בתביעה, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין אילן בומבך ויריב רונן, נטען כי הכתבה על האגודה לא היתה אלא "משימת חיסול" שנועדה לפגוע במנכ"ל בר-מוחא.
משה נסטלבאום (צילום: דני שטרק, נחלת הכלל)
לטענת התובעים, היה זה מנהל חטיבת החדשות לשעבר משה נסטלבאום ששלח את הכתב נסים מוסק להכין את הכתבה, וזאת על רקע סכסוך אישי עם בר-מוחא ותלונות ותביעות שהגישה נגדו האגודה. "נסטלבאום בחר לרתום את המשאב הציבורי החשוב שהוא הופקד עליו כדי לבוא חשבון עם התובעים", נטען בתביעה.
התובעים מונים שורה של אי-דיוקים ושקרים שלטענתם שולבו בכתבה. בין היתר נטען כי קטע שבו נראה כאילו בר-מוחא צועק לכיוונו של מוסק היה למעשה תיעוד של חילופי דברים בין מנכ"ל האגודה לבין הצלם מכבי ליפשיץ, "אשר הקניט את התובע תוך הפניית 'שאלות' תמוהות אליו, שנועדו להוציא אותו משלוותו".
לפי התביעה, עדי האופי שהתראיינו בכתבה נגד בר-מוחא (טוביה סער, אריה אבנרי ואורון מאירי) אמרו לא אמת או הונעו להתראיין על רקע סכסוכי עבר ונקמנות, או שניהם גם יחד. עוד נטען כי "מר מוסק מנסה ליצור אצל הצופים תחושה כאילו התובע [בר-מוחא] שולט בחברי ההנהלה. אך למעשה מדובר בחברי הנהלה מכובדים ביותר, שמביעים הערכה כלפי תפקוד התובע ועשייתו לטובת התובעת [אגודת העיתונאים תל-אביב]".
"דיבה חמורה במיוחד" ששולבה בכתבה, טוענים התובעים, היא אמירה מאת עובד במטבח בית-הקפה בבית-סוקולוב (מקום משכנה של אגודת העיתונאים, המשכירה את החלל לבית-העסק), שטען כי חוקרים פרטיים שנשכרו כדי לעקוב אחר בר-מוחא גילו עליו "ככה לכלוך", תוך שהוא מחווה בידו לסימון מידה גדולה של "לכלוך".
טענה מרכזית נוספת של התובעים נוגעת לכך שלא קיבלו את זכות התגובה. על אף שבסיום הכתבה ב"יומן" נאמר לצופי ערוץ 1 כי האגודה "בחרה שלא להעביר את תגובתה בכתב", הרי שלפי התביעה רשות השידור ביקשה מהאגודה להגיב ל"טענות כלליות ולא ממוקדות" בלי לציין מי טען מה ומתי. לטענת האגודה, היא ביקשה לקבל פרטים נוספים, אך אלה לא נמסרו לה. "האם כך עובדת עיתונות חוקרת רצינית, אמינה, מקצועית ומהימנה???", נשאל בכתב התביעה.
יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים תל-אביב (משמאל), וכתב הערוץ הראשון נסים מוסק מתעמתים באסיפה הכללית של מועצת העיתונות, 27.6.12 (צילום: "העין השביעית")
סעיף אחר בתביעה נוגע לשילובם של צילומים של בר-מוחא כשהוא נתון בסערת רגשות. "חומרתה יוצאת הדופן של הדיבה שהוצאה על הנתבעים טמונה באופיו ובהשפעתו של התחביר הטלוויזיוני", נטען בכתב התביעה. "הכתבה קושרת בין סגנון הדיבור של התובע וטון קולו (אשר טופחו ולובו על-ידי התגרויות בעת הצילומים, הן של מוסק והן של הצלם מכבי ליפשיץ), לבין האימים והטלת המורא שמטיל כביכול התובע על אנשים עלומים שאיש אינו יודע את זהותם. כלומר, לצופה מוגש חיבור מושלם בין צעקותיו של התובע וסגנונו החד (שהיוו תגובה אותנטית להתגרויות של מוסק והצלם), לבין ההשלכות המעשיות של סגנון זה על מהות ההתנהלות".
טרם הוגש כתב הגנה.
54653-02-14