הראיונות שהעניק בסוף השבוע אלוף אבי גיל, מזכירו הצבאי לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מעניקים לכאורה רוח גבית למחנה "רק לא ביבי". אפשר להניח שזו היתה גם מטרתו של אלוף גיל. הוא בחר בקפידה את העיתוי ואת המרואיינים.

פחות משלושה שבועות לפני הבחירות, הוא התייצב לפני דני קושמרו ויואב לימור בערוץ 12, שעדיין נשמר מעמדו ככלי התקשורת המשפיע במדינה, ולראיון עם יואב לימור ב"ישראל היום", המזוהה עם הימין הלא-דווקא-ביביסטי.

גיל הרים להנחתה לראשי גוש השינוי, וכל אחד בדרכו ניצל את ההזדמנות לתקוף את נתניהו. החריף מכולם היה כהרגלו אביגדור ליברמן. ליברמן הוא ה"ילד הרע" של הגוש, אך גם דובון הלא-לא, שהבהיר כי לא ישב בממשלה עם המפלגות החרדיות, וגם לא יסכים לתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. אפילו את יואב סגלוביץ הוא פסל, רק בגלל שהוא החליט באומץ לב חסר תקדים להצטרף לרשימת רע"מ. בעקבות הראיונות של גיל, הגדיר ליברמן את נתניהו כמי שביצע מעשי בגידה והפיץ קונספירציות.

אך עם כל החשיבות שבראיונות, אבי גיל לא הפגין אומץ לב ציבורי יוצא דופן. הוא מונה ביולי 2021 לתפקיד המזכ"צ בידי ראש הממשלה נפתלי בנט, לאחר שורה של תפקידים שמילא בצה"ל. אגב, הנוהל שהמזכיר הצבאי מקבל דרגת אלוף הוא לא ראוי. זה החל כשיצחק רבין נבחר ביוני 1992 לראשות הממשלה וכעבור שישה חודשים מינה את דני יתום למזכירו הצבאי והעניק לו דרגת אלוף. עד אז המזכירים הצבאיים של ראשי ממשלה היו בדרגות אלופי-משנה ותתי-אלופים.

לפני שמונה למזכ"צ, גיל (שאראל סג"ל טען בערוץ 14 שהניסיון הקרבי שלו "פחות משל סמל בגבעתי היום") היה בין השאר מפקד גדוד הסיור של הצנחנים, מפקד יחידת המסתערבים דובדבן, נספח צה"ל לכוחות המארינס האמריקאיים, מפקד אוגדה ומפקד חטיבת התורה, ההערכה והדרכה (תוה"ד) באגף המבצעים.

באופן מפתיע, נתניהו ואשתו - מגדולי החשדנים בישראל - הותירו את גיל בתפקידו לאחר בחירות דצמבר 2022. לאחר פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023 התלונן גיל אצל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, כי ראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, זייף פרוטוקולים וניסה להקדים ב-11 דקות את המועד שבו נתניהו התבשר על המלחמה. אגב, מי שהפגינה אומץ לב יוצא מהכלל היא דווקא הקצרנית, שהסבה את תשומת ליבו של גיל לניסיון הזיוף.

נחמא פורתא היא שברוורמן, המסובך בעוד כמה חקירות משטרה ובהן "קאטרגייט", לא יזכה כבר לראות את הביג-בן כשגריר ישראל בלונדון.

בעקבות התלונה של גיל לבהרב מיארה נפתחה חקירת משטרה שבסופה המשטרה המליצה להעמיד לדין את ברוורמן, אך באופן לא מפתיע ואופייני - היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות גוררים רגליים כבר שנתיים.

גיל השתחרר מתפקיד המזכ"צ ב-2024, וכמו גנרלים אחרים ובכירים במערכת הביטחון הוא פנה לעשות לביתו. ב-2025 הקים את "גבעון דיפנס", קרן שמגייסת כספים למיזמים ביטחוניים כמו רחפנים. שותפיו הם אלוף משנה יונתן רום (לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל) והשר לשעבר יועז הנדל, המתמודד כיום בראש רשימה עצמאית בבחירות.

הנדל, למשל, הפגין בהחלט אומץ לב כשהתלונן בעודו בתפקיד בלשכת נתניהו נגד "המציצן" נתן אשל, יועצו ואיש אמונו של נתניהו, על שצילם מתחת לשמלתה של אחת מעובדות הלשכה. בעקבות זאת איבד הנדל את תפקידו בלשכה.

בסמיכות לפרישתו של גיל הופיעו ידיעות על חוסר התפקוד של נתניהו בעת המלחמה. כך התוודענו לטענות נגד נתניהו על זיוף פרוטוקולים וגריסת מסמכים, על הפצת מסמכים כוזבים ותיאוריות קונספירציה על "בגידה מבפנים", ועל השהיות זדוניות במשא ומתן לשחרור החטופים שהביאו למותם של עשרות מהם בשבי חמאס (וגם מירי של צה"ל).

אפשר רק להצר על כך שבמהלך יותר משנתיים לאחר פרישתו שתק גיל, ורק כעת הסכים לשטוח את טענותיו בפומבי. גיל הסביר כי הוא נמנע עד עתה מלפרסם את העבדות שאליהן התוודע בלשכת ראש הממשלה מכמה טעמים: הוא רוחש כבוד לתפקד המזכיר הצבאי ומחויב לשמירת סודיות, והוא קיווה שתקום ועדת חקירה לבדיקת מחדלי ה-7 באוקטובר. רק עתה מאס, לדבריו, בהפצת שקרים וחצאי אמיתות על-ידי נתניהו ואנשיו.

גיל אינו היחיד שהתעורר באיחור רב לספר את האמת לציבור על התנהלות ראש הממשלה, אשתו ועוזריו. הרשימה של ממלאי תפקידים שנשבו בקסמו של נתניהו, או חיפשו את כבוד המשרה והקרבה למלכות, או הפגינו אופורטוניזם גרידא, היא ארוכה למדי. על קצה המזלג אפשר להזכיר את יועץ התקשורת ניר חפץ ואת מנהלי הלשכה יואב הורביץ ואלי גרונר.

לזכותו של גיל ייאמר, שבניגוד לאחרים שהתפטרו, פרשו או הודחו והיו יכולים לספר את האמת אך העדיפו להעלים עין מעלילות האקווריום - הוא לבש מדים, דבר שהגבילו כל עוד היה בתפקיד הרשמי. אך גם כעת, כשהוא משוחרר ויכול להתיר את חרצובות לשונו ולספר את הסיפור המלא, גיל נזהר בלשונו. הוא התחמק מלא מעט שאלות כשענה "תשאלו אותו", כלומר את נתניהו, ובהזדמנות אחת ענה "אני לא פסיכולוג".

ובכל זאת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. לגילויים של גיל, גם אם לרובם הציבור כבר התוודע מהתקשורת ומעדויות נוספות, יש חשיבות מעצם הפרסום ובמיוחד בשל זהות המרואיין - עד מפתח, אדם שהיה שם בתוך החדר.