חודש לפני התאריך המיועד, גם המערכת הפוליטית החרדית נכנסה לישורת האחרונה לקראת הבחירות. המודחים הודחו, הפורשים פרשו, הרשימות רועננו, וביום שישי האחרון (25.9) הושק באופן רשמי מסע הבחירות של יהדות-התורה.
עמודי השער של "יתד נאמן", "המבשר" ו"המודיע" בישרו על השקת הקמפיין, אשר – במה שנראה כמו השפעה פרוגרסיבית – מאמץ את שיח הזכויות ויתנהל תחת הסיסמה "הזכות להיות חרדי". הקמפיין יתמקד בשלושה נושאים עיקריים, כפי שמדווח "המבשר": "הסדרת מעמדם של לומדי התורה כחומת המגן של העם; שמירה על צביונה היהודי של המדינה וחומות הדת; מלחמה ביוקר המחיה ומשבר הדיור".
הכתבה ב"המבשר" מעודדת את הקורא ומדווחת על תמיכה גדולה במפלגה מצד מצביעי פעם ראשונה ברחוב החרדי, ועם זאת מסכמת: "זו אינה עת לחשות, לשבת בבית או להיתפס לשאננות. זו הזמן, וזהו צו השעה של כל אחד ואחת, אנשים, נשים וטף, להתגייס למען המערכה, להצביע יהדות התורה, להשפיע, ולומר בקול ברור, צלול ומהדהד: זו זכותנו להיות חרדים!".
עורכי "יתד נאמן" של יום שלישי (22.9) היו תמציתיים יותר, כשנתנו למאמר המערכת את הכותרת "הצביעו!". למרות ההתלהבות שמשדרים העיתונים, יש בציבור החרדי מי שסבורים שמדובר ב"קמפיין ברמה של מגבית פורים בישיבה חרדית", ומעלים חשש שבהתחשב במפלגות החרדיות החדשות והמצב הלא מזהיר בסקרים, דווקא זריקות המוטיבציה משקפות את המצב האמיתי.
"הזכות להיות חרדי", בכותרת ובמודעה. שער "יתד נאמן", 25.9.26
גם הארכיטקטורה הסיעתית-פרסונלית בתוך הרשימה מסתמנת כלא לגמרי ברורה. כתבה ב"המבשר" ביום חמישי (24.9) מדווחת על סיורי בחירות בערי הצפון של "ראשי אגודת ישראל". דא עקא, עיון בכותרת המשנה מגלה שהמדובר הוא ב"ח"כ הרב מאיר פרוש והח"כ המיועד אליקים שטארק".
והלא קראנו ב"המודיע" לפני שבועיים, באיחור אופנתי, שפרוש ושטארק פרשו מאגודת ישראל והקימו את תנועת "חומת תורת ישראל", ובינתיים גם למדנו מאתרי האינטרנט שמזכ"ל אגודת ישראל הודיע רשמית לפרוש ושטארק כי בעקבות פרישתם פקעה חברותם בתנועה.
"המבשר" לא מועל בחובתו העיתונאית, ומקדיש ידיעה נפרדת להסבר של פרוש לפעילים כי (כזכור לקוראי "שמירת העיניים") מדובר בלא יותר מאשר "פתרון טכני שנועד לפתור מחלוקות פנימיות".
בש"ס המצב כנראה לא יותר טוב, שלא לומר יותר גרוע. ביום שישי (25.9) התפרסם ב"הדרך" מאמר לחג הסוכות, מהסוג שכמותו מופיע בתקופת החגים בכל עיתון חרדי ראוי לשמו. המאמרים האלה נוהגים לרוב לדון בסוגיה כלשהי מענייני החג וללמוד ממנה לקח לימינו אנו. כך גם המאמר הזה, "למען ידעו דורותיכם", מאת אשר מדינה – עורך המשנה של העיתון, שהוא גם דובר סיעת ש"ס. הלקח – אזהרת ספוילר – הוא להצביע ש"ס.
דובר ש"ס ועורך המשנה של "הדרך" אשר מדינה (מימין) עם יו"ר ש"ס אריה דרעי, 23.1.23 (צילום: יונתן זינדל)
בני ישראל, כזכור, ישבו בסוכות אחרי שיצאו ממצרים. מה אנחנו זוכרים מיציאת מצרים, שואל מדינה, לצד כל הנסים שהתרחשו בה? "למרבה הפלא – הרבה תלונות, מרמור וחטאים". ולמרבה הפלא, זה המצב גם היום: "גם מתוך הציבור החרדי, קמים גורמי שוליים מגובים בארגוני שמאל עתירי כוח וממון, שאינם חדלים להסית ולהכפיש [נגד נציגי ש"ס בכנסת ודרעי במיוחד]. דווקא את מי שנאבקים להגנת עולם הישיבות הם מבקשים לצייר כ'מובילי שמד' וכמי שמבקשים לפגוע בעולם התורה".
"ואותם אנשי שוליים" ממשיך מדינה, "שממלאים את פיהם בטענות מזלזלות כלפי מחולל המהפכה, יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי, שגופו מצולק מהמכות והחבטות שספג במשך עשרות שנים עבורם ועבור הוריהם, שוכחים שבלעדיו, ייתכן שהם ובניהם היו היום מתגוללים במערכת החינוך החילונית המנוכרת, רחוקים מעולם התורה ואינם יודעים צורת אות" (אגב, אותו מדינה חויב בבית דין של העדה החרדית לשלם 400 אלף שקל לגיסתו, שהתלוננה כי אנס אותה לאורך שנים).
נאמן לקוד השתיקה של העיתונות החרדית, מדינה נזהר ולא כותב מיהם אותם "גורמי שוליים הממומנים על ידי עמותות השמאל". לא מן הנמנע שמדובר בחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב יצחק יוסף, שכפי שדווח ביקש מתלמידיו בשיחות פנימיות שלא להצביע ש"ס. מכל מקום, הסקרים מלמדים שהם לא כאלה שוליים, וכנראה שווים 3-4 מנדטים.
"נתניהו: 'אני מת לגייס את החרדים ואנחנו נגייס אותם". שער "הפלס", 25.9.26
רק "הפלס" לא מוטרד מעניין הבחירות, ומרשה לעצמו להיכנס בכולם באופן שווה. כתבה גדולה ביום שישי (25.9) עוסקת ב"ראיון יזום ומבוים" שמופיע בסרטון שהופץ בשבוע שעבר על ידי "לשכת נתניהו ותועמלני מפלגת הליכוד". כשהוא נשאל בסרטון על גיוס חרדים, עונה נתניהו: "אני מת לגייס אותם – ואנחנו נגייס אותם! [...] מי שאומר 'נמות ולא נתגייס'- אתה יודע לאן הוא יילך? – לקלבוש".
את הנושא סיכמו ב"הפלס" כך: "שוב הוכח שהעומד בראשות 'גוש הימין' תומך בצורה נלהבת בקידום גזרת השמד, ואף מתגאה בכך ומשמיע אמירות זחוחות ושחצניות בנושא, זאת בעוד שותפיו מהמפלגות החרדיות ניסו כל השנים להציג תמונת מצב כוזבת לפיה כביכול רק היועהמ"שית והבג"ץ הם האחראים להסתה בעניין הזה".
בכיס של נתניהו
מעבר לכך, "הדרך" ממשיך כהרגלו לשרת לא רק את המפלגה "שלו", אלא גם את מפלגת השלטון, הליכוד. ביום חמישי (24.9) הוקדשה ידיעה בעמוד השער ל"הצעה המסוכנת של ליברמן". לפי כותרת המשנה, "יו"ר ישראל ביתנו ממשיך להקצין שמאלה, והציע להעניק שליטה ביטחונית ומנהלית בשטחי A ו-B לירדן. יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי תקף: 'שרון הביא עלינו את אסון ההתנתקות מעזה, וכעת ליברמן מציע התנתקות 2 ביהודה ושומרון. ליברמן הוא סכנה לימין'".
כרזת בחירות של מפלגת הציבור-החרדי, ירושלים, 25.8.26 (צילום: חיים גולדברג)
"הדרך" מתגייס גם לטריק הקמפיין של נתניהו, שהצליח להפוך את הנאום השנתי בעצרת האו"ם, אירוע שפעם היה מעורר פיהוק מנומנם, לספקטקל תקשורתי. כינוס העצרת מסוקר ב"הדרך" תחת הכותרת "העצרת הכללית של האנטישמים", ולמחרת (25.9) מפנקים בכותרת ראשית אופטימית, היישר מנאומו של נתניהו בעצרת: "המשטר האיראני ייפול וכולנו נחגוג".
כרגיל מופיעה גם תגובתו של דרעי, שבא לחזק ויצא מחוזק: "ברכות לראש הממשלה בנימין נתניהו על נאום חזק וגאה באו"ם. מול מסע השקרים והאנטישמיות – השמעת את האמת והצדק. עם ישראל עומד זקוף, מאוחד באמונתו ובוטח בה'".
הנאום עצמו, למי שפספסו את השידור החי בכל הערוצים, מופיע בקיצורים מינימליים לאורך שלושה עמודים.
גבול אחוות המיעוטים
גם כאשר העיתונות החרדית המפלגתית עוסקת בענייני בחירות שאינם קשורים למגזר החרדי, הזווית החרדית בכל זאת מעניקה לסיקור נופך אחר מזה שבתקשורת הכללית. הדבר ניכר השבוע בדיווחים על דיוני הפסילה של רע"מ והרשימה המשותפת בוועדת הבחירות.
כל בקשות הפסילה התקבלו על-ידי הוועדה, אבל זו שכוונה נגד יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה זכתה לרוב גדול במיוחד – בנוסף לתמיכת יו"ר הוועדה השופט סולברג, תמכו בה גם נציגי אגודת ישראל. הדיווח בעיתונות החרדית מאפשר הצצה אל מערכת השיקולים שהנחתה את ההצבעה, כפי שמדווח "המבשר" (24.9):
"במהלך הדיון הדרמטי, נרשם רגע משמעותי כאשר חבר ועדת הבחירות מטעם סיעת אגודת ישראל, הרב אברהם יוסטמן, הסביר את עמדתם המורכבת בנוגע לפסילת אבו שחאדה. הרב יוסטמן פתח והדגיש כי סיעת אגודת ישראל דוגלת באופן עקרוני בהתנגדות או בהימנעות בהצבעה על פסילת מועמדים, מתוך הכרה כמיעוט דתי בסכנה הטמונה בכלי הפסילה ובעובדה שנשק משפטי זה עלול יום אחד להיות מופנה כלפיהם. עם זאת, הדגיש כי ישנם קווים אדומים שחצייתם אינה מאפשרת לעמוד מנגד, וכי בדומה למקרה חנין זועבי ב-2015, המקרה הנוכחי חורג מכל פרופורציה".
כך הצטרפה אגודת ישראל לקואליציה יהודית חוצת מחנות. בתוך כך נרשם רגע נדיר בעיתונות החרדית, כאשר "המבשר" הדפיס את המשפט הבא: "הרב יוסטמן [...] מצטרף לעמדת היועצת המשפטית לממשלה".
גם "המודיע" של אותו יום מביא בהרחבה את דברו של יוסטמן בעניין התמיכה החריגה בפסילה של מועמד בוועדת הבחירות המרכזית, בנימה דומה לזו של "המבשר". ב"הדרך" של יום חמישי, תחת הכותרת "ועדת הבחירות פסלה את המפלגות הערביות; בג"ץ שוב יאפשר?", התקשו יותר להכיל את תמימות הדעים: "דבריו של שחאדה אילצו אפילו את הפקידות המשפטית להצטרף לפסילה, בניגוד לעמדתם הקבועה לאשר תומכי טרור מהמפלגות הערביות. [...] היועמ"שית המודחת טענה [...] כי 'יש בסיס לפסילה'".
הכל פוליטי
"המודיע" הוא העיתון היחיד שהוציא גיליון ביום ראשון, ערב יום כיפור (20.9). כך יכול היה להיות הראשון לבשר על פטירתו של הרב מרדכי אוירבך – אחיהם של מייסד "הפלג הירושלמי" הליטאי הרב שמואל אוירבך ושל מנהיגו הנוכחי הרב עזריאל אוירבך, ובנו של אחד מגדולי הפוסקים החרדים בארץ ישראל במאה ה-20, הרב שלמה זלמן אוירבך.
הרב עזריאל אוירבך, מנהיג הפלג הירושלמי (צילום: שלומי כהן)
בשונה משני אחיו, הרב מרדכי אוירבך היה בעל מעמד חוצה מחנות, ובתור מי ששימש כרב של קהילת חסידות סדיגורה בתל אביב זכה לכותרת ראשית ב"המודיע" החסידי. "יתד נאמן" בישר על האבידה לקוראיו בעמוד הראשון של יום ג' (22.9), לצד מודעת אבל גדולה, וכמובן שגם "הפלס" – עיתונו של הפלג הירושלמי בהנהגת אחיו.
אולם בעוד מודעות האבל ב"יתד נאמן" ו"המודיע" מזכירות את "אֵחַיו" של המנוח באופן כללי ולא מחייב, המודעות ב"הפלס" – רבות וגדולות יותר – מנחמות את "רבנו מרן עמוד ההוראה שליט"א", הוא הרב עזריאל אוירבך, על מותו של אחיו.
"הדרך" ו"המבשר", כל אחד מסיבותיו הפוליטיות שלו, הדגימו שוב כי המונח "עיתונות" הוא רק שיתוף השם כשמדובר בעיתונות חרדית, ונמנעו כליל מציון האירוע.
עליונות יהודית
לצד הנושאים האלה עסקו העיתונים החרדים כמובן גם בענייני דיומא. רצח נתנאל שוקרון בערב יום כיפור סוקר כמובן בהרחבה, כמו גם פיגוע הדריסה שהתרחש יומיים אחר כך.
מבין ענייני דיומא שבהם עסק "המודיע" ראויה לציון כותרת מיום ראשון (20.9), שניתנה לסיקור האירוע בחדרה שבו הולך רגל נדרס למוות והנהג הפוגע נפצע מירי: "נהג ערבי נסע ברוורס ודרס למוות נער בן 17". בגוף הידיעה מתברר שמדובר בנהג משאית שהותקף על ידי תלמידי ישיבה ציונית-דתית שטענו שהוא מפריע להם באמירת סליחות בחניון של הקניון; שהדריסה התרחשה כשברח מהם; שהוא נפצע מירי של אחד מהם; ושאפילו השב"כ לא חושד בכוונה לאומנית. אבל את הכותרת הלאומנית אין להשיב.
ב"המודיע" של יום שלישי (22.9) ראויה לציון ידיעה שעוסקת בשנת הלימודים בעזה, שנפתחה בשבוע שעבר לראשונה מאז ה-7 באוקטובר 2023. לפי הדיווח, מעל חצי מיליון תלמידים ילמדו במבנים מאולתרים ובאוהלים. הכתבה מביאה מדבריהם של תלמידים שמתארים את התנאים הקשים, תוך ציון כי "הם כמובן לא התייחסו למרצחים בני עמם, מחבלי חמאס, אשר פתחו במתקפת הטרור והמיטו עליהם את הסבל המדובר".
למען הסימטריה, ב"המודיע" לא מציינים כי רוב השטח הבנוי ברצועת עזה הושמד על-ידי מדינת ישראל כחלק ממדיניות נקמה שלא הבחינה בין מחבלים, נשים וטף.
את כולם נשא הרוח
"המבשר" של יום חמישי (24.9) מלמד שכמו לכל תחום, גם למזג האוויר יש זווית חרדית. ידיעה שכותרתה "חשש למזג אוויר סוער בחג הסוכות בניו יורק וניו ג'רזי" מעירה את תשומת לב הקוראים לכך ש"עיתוי הסערה מחייב תשומת לב מיוחדת מצד המשפחות העסוקות בהשלמת בניית הסוכות ובהכנות לחג. יש לבדוק מראש את יציבות המבנה והדפנות, לחזק חלקים רופפים ולאבטח קישוטים וחפצים העלולים להתעופף ברוח. בכל הנוגע לאופן חיזוק הסכך וקשירתו יש לברר את ההנחיות ההלכתיות המתאימות".
הפוסלים במומם
נסיים במאמר המערכת של "המודיע" מיום רביעי, שעוסק בהתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית אשר "נפשות רבות, גם במונחים של אומות העולם, הושחתו בעטייה". המאמר כולו מעניין, אבל מאלפת במיוחד היא פסקה ארס-פואטית שמבקשת להשוות את כלי ה-AI לכלי התקשורת:
"התקשורת אמורה היתה ביסודה, לשרת את הדמוקרטיה. להעביר לצרכניה מידע אמיתי על המתרחש, כדי שאלה יעשו שימוש כפי הבנתם עם המידע ועם הנתונים. זה כבר עידן ועידנים שלא זו תמונת המצב. כלי התקשורת במדינות הטוטליטריות – מדברים בשם הממסד. התכנים מוכתבים. כלי התקשורת במדינות הדמוקרטיות – מונעים מאג'נדה של הבעלים, המנהלים, העיתונאים והשדרים. צרכן התקשורת, בשני סוגי המדינות, לא מקבל תקשורת אמינה ואובייקטיבית. בשני סוגי המדינות מנסים להנדס את תודעתו".
שאלה שנשארה פתוחה היא איזה סוג של הנדסת תודעה מקבל צרכן של כלי תקשורת במדינות דמוקרטיות שפועלים לפי עקרונות של מדינות טוטליטריות.
עידו הררי הוא ד"ר למחשבת ישראל, חוקר מחשבה יהודית מודרנית בכלל ומחשבה חרדית בפרט. הטור "שמירת העיניים" מתפרסם מדי שבוע באתר "העין השביעית"