קרן מרציאנו עצרה לשבריר שניה את שטף השידור ולקחה אוויר, רגע לפני שהעבירה אתמול (22.9) את השידור לכתב המדיני של ערוץ 12, ירון אברהם, שהגיע לוושינגטון כדי לסקר את עצרת האו"ם. היא גילתה לצופים כי אברהם הגיע לבירת ארה"ב בטיסה מסחרית ולא במטוס "כנף ציון" של מדינת ישראל.

הסיבה: נתניהו שוב מחרים את העיתונאים הישראלים ומסרב לצרף אותם לטיסה. לא מדובר בפעם הראשונה. למעשה, מאז החלה מדינת ישראל להטיס את ראש הממשלה במטוס פרטי, הוא החל במהלך זוחל על מנת למנוע מעיתונאים ללוות אותו.

"זה שהעניין המטורלל הזה חוזר על עצמו", המשיכה מרציאנו, "זה שראש הממשלה מתייחס למטוס הזה כמו מטוסו הפרטי ומסרב להטיס עיתונאים", הובילה מרציאנו את דבריה למה שאמור היה להיות שיא, "לא אומר שאנחנו לא צריכים להזכיר את זה". רגע, מה?

גם אברהם המשיך אחריה באותו נרטיב מבלבל ומבולבל: "אני חושב שאי אפשר לעבור על הדבר הזה לסדר היום", הצהיר בתקיפות. "זה פרקטיקה שהפכה להיות מקובלת, ואני בטוח שהרבה מהצופים שלנו שואלים, אז למה אתם לא מחרימים אותו?", הוביל אברהם את דבריו למה שאמור היה להיות השיא.

אבל כמו אצל מרציאנו, משם זה הידרדר לאותה עליבות: "אז אנחנו לא מחרימים אותו כי אנחנו כרגע בבמה המכובדת בעולם ונפגשים פה ורואים פה נציגים בכלל המדינות" המשיך אברהם, "וזה שרה"מ חושב שהוא לא צריך לקחת עיתונאים במטוס 'כנף ציון', זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לבוא ולהעביר את זה לציבור. אנחנו עובדים אצל הציבור ולא אצל אף אחד אחר".

מטוס "כנף ציון" (צילום: אוליבייה פיטוסי)

מטוס "כנף ציון" (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בערוץ 12 רגילים להיות שטיח הרגליים של נתניהו ומשפחתו. מדיניות אופיינית של מונופול תקשורתי: לשמור תמיד על יחסים טובים עם השלטון, להיות בסדר עם כל מוקדי הכוח. כשמדובר בנתניהו, הם בדרך כלל פותחים מטריה ושותקים. אפילו לא טורחים לשקר לעצמם, בטח שלא לצופים, כאילו מדובר בגשם.

מה שכנראה אילץ הפעם את מרציאנו להתייחס ליריקה בפרצוף שקיבלו מנתניהו, היה היחס ההפוך של התקשורת האמריקאית מול התנהגות דומה של הנשיא טראמפ, שהחליט השבוע לאסור על כתבי CNN, פוליטיקו ו-MS NOW (לשעבר MSNBC) להיכנס לבית הלבן כדי לסקר אירועים רשמיים.

הרשתות עתרו לבית המשפט העליון נגד הנשיא, ובאקט של סולידריות רשתות הטלוויזיה הגדולות, כולל פוקס-ניוז, הודיעו כי יחרימו מעתה את סיקור נאומי הנשיא בבית הלבן, ואליהם הצטרפו גם שני העיתונים הגדולים, ה"ניו יורק טיימס" וה"וושינגטון פוסט". טראמפ כבר הספיק למלמל שיציית לפסיקת בית-המשפט, אולי.

אז כנראה שהתגובה התקיפה של התקשורת האמריקאית לדורסנות של טראמפ אילצה את קברניטי ערוץ 12 לנסות להסביר מדוע הם כל כך תבוסתנים מול מי שמנהל נגדם מלחמת חורמה.

כמובן שלא מדובר רק בסילוק העיתונאים מהמטוס הממשלתי הממומן מכספי ציבור. חרם הראיונות של נתניהו על ערוצי החדשות נמשך מעל לחמש שנים (למעט הופעה אחת אצל אילה חסון, הנציגה שלו בתאגיד), כשכל אותו זמן אותם ערוצים ממשיכים להתנדב לשמש כפלטפורמות להעברת מסריו, להפקיע את הפריים טיים עבור הצהרות מוקלטות מראש ולשדר לא רק שקרים מובהקים אלא גם השמצות נגדם עצמם.

במשך שלוש שנות מלחמה ראש ממשלת ה"ביחד ננצח" החרים את שלושת רשתות החדשות שמעל ל-80% מצופי החדשות בטלוויזיה במדינתו צופים בהם מדי ערב. לפי בדיקת "העין השביעית" הופיע נתניהו מאז טבח ה-7 באוקטובר 99 הופעות משודרות באורך כולל של מעל ל-46 שעות שידור. רובן היו באנגלית, לכלי תקשורת ופלטפורמות בחו"ל. רק 22 מהן התקיימו בעברית, כשכמעט חצי (10) היו בערוץ 14, ערוץ התעמולה המשרת אותו.

נתניהו היה מוכן להופיע אפילו בפודקאסט השיכורים והדוגמניות של הנלק-בויז (שבעקבות תגובות הנאצה שקיבלו אמרו שהם מבינים את מי שטוען כי נתניהו הוא היטלר המודרני), רק לא מול עיתונאי ישראלי. למרות זאת, מנהלי חברות החדשות של הערוצים 12 ו-13 ושל כאן 11, בחרו שוב ושוב לשדר סימולטנית את הצהרות נתניהו או את "מסיבות העיתונאים" בכיכוב פעיל הליכוד הידוע כ"כתב ערוץ 14".

ההחלטה של ערוצי החדשות בארה"ב להשיב מלחמה שערה למתקפה של טראמפ על העיתונות החופשית, וגילויי הסולידריות של כלי תקשורת גדולים אחרים, הובילו כנראה להתייחסות המגומגמת והרופסת של מרציאנו ואברהם אתמול, אבל גם לקולות הולכים וגוברים להתייחס באותו האופן להתנכלות של נתניהו לתקשורת הישראלית.

"זו כניעה מבישה של מי שבז להם, מבקש לקטול לפחות שלושה מהם, ואפילו לא הסכים לקחת במטוסו את נציגיהם", כתב עיתונאי "הארץ" ניר גונטז'. עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר הציע לרשתות לדרוש לקבל את הנאום מראש ולהחליט האם יש בו מה שמצדיק שידור חי של הנאום, במיוחד כשאנחנו חודש לפני בחירות ונתניהו לא מחמיץ הזדמנות להפוך כל אירוע לאירוע בחירות. ואורי משגב הציע לחקות את מה שעשו הרשתות האמריקאיות ולשדר את הנאום "בלי סאונד".

אחרי כל כך הרבה שנים, מנהלי ערוצי החדשות היו צריכים כבר להבין שההתנהלות המתרפסת מול נתניהו לא מובילה להפשרה ולתיקון. היא רק מאותתת לו שהוא בדרך הנכונה. כפי שהוא עצמו הסביר, ברגע מחליא של גילוי לב: "אנשים מכבדים את החזק, והחזק חייב לנצח. החזקים יכולים להיות רעים ויכולים להיות טובים. אבל אסור לך להפסיד".

התבוסתנות של מנהלי ערוצי החדשות גם מנעה מליידע את העולם במתקפה של נתניהו על חופש העיתונות בישראל. כעת ישנה הזדמנות להודיע, עוד היום, כי בכוונתם לא לשדר בשידור חי את הנאום של נתניהו. לפרסם את ההודעה באנגלית לרשתות ברחבי העולם וליידע אותם על ההתנהלות של נתניהו בשנים האחרונות.

אחרי הכל, כמו ש"כנף ציון" הוא לא של נתניהו, גם העיתונות הישראלית היא לא שלכם. מדובר בנכס ציבורי. כזה שהעיתונות חייבת להגן עליו.