מה אפשר ללמוד על פייסבוק ואינסטגרם מההסדר המתוקשר של מטא? שפייסבוק ואינסטגרם יודעות מצוין להגביל את המאפיינים הממכרים של הפלטפורמות, הן פשוט בוחרות שלא לעשות כן בשביל לא לפגוע ברווחים. שאי-אפשר לסמוך על תאגידי הטכנולוגיה שיפקחו על עצמם. ושבישראל המחוקקים ישנים על האף.
בעשרות מדינות בארה"ב הוגשו נגד החברה תביעות ענק בשל נזקים שנגרמו לילדים ובני נוער מהאופי הממכר של הרשתות החברתיות, ומטא התחייבה להוציא עד 18 מיליארד דולר בהסדר פשרה. מעבר למחלוקת על הישגיו ומגבלותיו, ההסדר ממחיש עובדה שלא ניתן עוד להתעלם ממנה: לפייסבוק ואינסטגרם יש את היכולות לצמצם את הנזקים שנגרמים למשתמשים צעירים כתוצאה משימוש בפלטפורמות שלהן.
כמובן שגם בישראל ילדים חשופים לתכנים קיצוניים העלולים לפגוע בבריאותם הנפשית ולהחריף מצוקות נפשיות ובהן הפרעות אכילה, הפרעת גוף דיסמורפית, דיכאון ואף מחשבות אובדניות, כפי שעלה בדו"ח "לכודים ברשת" של עו"ד יהודית פינטוב ממכון ברנדייס.
לפי ההסדר בין חברת מטא לבין 48 מדינות בארה"ב, החברה תבצע שינויים בפייסבוק ובאינסטגרם כדי להפחית את הפגיעה בצעירים. בין היתר, משתמשים מתחת לגיל 18 יוגבלו לעד שעתיים שימוש ביום וגישתם לאפליקציות תיחסם בשעות הלילה, בין חצות לשש בבוקר. הגבלות אלו יוגדרו כברירת מחדל, וחריגה מהן תתאפשר אם ההורים יאשרו זאת בעצמם.
כמו כן, מטא תסתיר את ספירת ה"לייקים", תגביל את השימוש בפלטפורמות במהלך שעות הלימודים בבית הספר, בין היתר באמצעות השבתת התראות, תאסור על שימוש בפילטרים המדמים ניתוחים קוסמטיים ואיפור, וכן תנקוט צעדים לחיזוק המנגנונים שנועדו למנוע את גישתם של ילדים לתכנים המוגבלים לפי גיל.
מארק צוקרברג, נשיא מטא, מגיע לביהמ"ש בלוס-אנג'לס, 18.2.26 (צילום מסך מעובד)
פסיכולוגים מצביעים על כך שהשינויים שמטא התחייבה לבצע נוגעים במאפיינים שהסבו את הנזק הגדול ביותר לבריאותם של בני נוער, כמו גלילה אינסופית והפעלה אוטומטית (auto-play) של סרטונים. מעתה בני נוער יוכלו לכבות את ההפעלה האוטומטית של סרטונים ולקבל תזכורות לאחר 15 דקות רצופות מול המסך כדי להגביר את תחושת המודעות שלהם לזמן שהם שוהים בפלטפורמות.
יש מי שמצביעים על כך שמדובר בתיקונים על פני השטח, וכאלה שעדיין מגלגלים את האחריות אל הציבור. כך למשל, ארטורו בחאר, מהנדס לשעבר בפייסבוק שגם העיד במשפט נגד החברה, הביע בראיון ל"גרדיאן"את אכזבתו מכך שההסדר לא מחייב את מטא לבצע שינויים במאפיינים הממכרים של האלגוריתם עצמו.
גם הסכום אותו התחייבה החברה לשלם, לא באמת מרתיע. נכון, 18 מיליארד דולר נשמע הרבה, אבל ההסדר נפרש על פני עשור, כלומר 1.8 מיליארד דולר בשנה. טיפה בים עבור ענקית הטכנולוגיה של מארק צוקרברג, שמכניסה יותר ממאתיים מיליארד דולר בשנה. הסכומים שנדרשו ממטא בתחילת ההליך המשפטי היו גבוהים פי כמה: קנס של עד 1.4 טריליון דולר – כמעט שווי השוק של החברה. במובן הזה, מטא סיימה את ההליך בניצחון.
הניצחון של הציבור בנוגע להסדר הוא אחר: הוא מקבע את ההודאה של מטא עצמה ואת ההכרה הציבורית הרחבה בכך שהשימוש בפייסבוק ובאינסטגרם עלול להסב נזקים משמעותיים לילדים, ולמטא יש כלים – כבר היום - לצמצם אותם. כעת, המודעות הזו צריכה לחלחל גם למחוקקים.
במובן הזה, ההסדר כבר מעורר גלים ברחבי העולם. באיחוד האירופי, בבריטניה ובקוריאה כבר הודיעו שהם מצפים ממטא שתחיל גם בגבולותיהם את אותן ההגבלות שנועדו להגן על צעירים מפני הפלטפורמות והמאפיינים הממכרים שלהן. בזמן שמדינות רבות מסביב לעולם כבר החלו לפעול בנושא, אצלנו בישראל לא נעשה כמעט דבר.
ההסדר משנה את נקודות המוצא, מאחר שמטא בעצמה הראתה שיש בידיה הכלים הדרושים כדי לצמצם את הנזקים שהיא גורמת לילדים ולבני נוער. אם הכלים קיימים, אין סיבה להשאיר בידי החברה את ההחלטה היכן להפעיל אותם. על הממשלה הבאה שתקום בישראל לקדם חקיקה שתחייב את הפלטפורמות להעניק גם לילדים בישראל הגנות דומות, ובפרט מפני העיצוב הממכר שלהן.
פרופסור ג'ונתן היידט, פסיכולוג חברתי וקול בולט במאבק להגבלות על רשתות חברתיות, אמר בתגובה להסדר כי "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית שבה האופטימיות כלפי הטכנולוגיה מפנה את מקומה לספקנות כלפיה". דומה כי באומת הסטארט-אפ, שינוי תפיסתי שכזה נחוץ ביתר שאת.
בשנים האחרונות מדינות ברחבי העולם הבינו שנדרשת התערבות רגולטורית אל מול הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות. החברות, מצדן, טענו לאורך השנים כי הן נוקטות בצעדים נרחבים על מנת לשמור על בטיחותם של הילדים. ההסדר שהושג בהליך בקליפורניה מבהיר עד כמה הטיעון הזה היה חלוול.
במשך שנים החברות תיעדפו רווחים על פני בטיחותם של ילדים, תוך התעלמות מדגלים שחורים שהרימו עובדים בתוך החברות עצמן. מנגנוני ההגנה על ילדים שמטא השיקה בעבר לא צלחו, הוכחו כלא יעילים ולא פעלו כפי שהחברה הציגה אותם.
ברור שההסדר לבדו לא ישנה את סדרי העדיפויות של מטא, או שהחברה תזנח בן-רגע את השאיפה למקסם רווחים גם במחיר פגיעה ברווחתם של ילדים. אולם, ההליך שהסתיים אתמול, כמו גם הליכים רבים אחרים שהתנהלו נגד החברה בארה"ב וברחבי העולם, ממחישים את העובדה שביכולתה לבצע שינויים שיצמצמו את הפגיעה שהיא מסבה. ובכך ההסדר מהווה תזכורת בדבר הצורך הדחוף להכפיף את הסביבה הדיגיטלית לפיקוח מחמיר.
אם לילדים האמריקאים מגיעה הגנה מפני אלגוריתם ממכר שמנוהל בידי חברות אמריקאיות – מדוע שאותן הגנות לא יחולו על ילדים מחוץ לאמריקה? ההסדר הוכיח שהחברות עצמן מסוגלות לבצע שינויים בכיוון הנכון, והפלטפורמות הרי הן אותן פלטפורמות. אלא שהגנה על ילדים אינה בראש מענייהם ואין סיבה לצפות מענקיות הטכנולוגיה להגן מיוזמתן על הילדים בישראל. הממשלה הישראלית, לעומת זאת, מחויבת לעשות זאת.
אלון און הוא עוזר מחקר במכון ברנדייס ועורך חדשות חוץ בערוץ 12