זעזוע בליגת הכדורסל. השחקנים הישראלים דרשו שיפור במעמדם המקצועי - הגבלת מספר השחקנים הזרים. הנהלת הליגה ובעלי הקבוצות הגיבו בזעם, המשא-ומתן נתקע והליגה הושבתה. דייוויד בלאט תיאר את ההמולה במלה המרהיבה "ארמגדון". ככל שהמשבר נמשך והעמיק בשבוע האחרון, הוא תפס יותר נפח בעיתונות הספורט.

בערוץ הספורט הקדישו לנושא עשרות ידיעות. השבתת הליגה, או אפילו החלטה קיצונית על סיומה בטרם עת, היא יום הדין מבחינתם. תוכניות דגל עומדות בסכנה; "ערב הכדורסל של ישראל", "חמישיות", שידור ישיר של משחק בערוץ תשלום. דומה שבערוץ הספורט חצויים. הם מבינים ללבם של הכדורסלנים הישראלים, אבל אינם מתעלמים מהתנגדותה התקיפה של מכבי תל-אביב למהלך. תזכורת הכרחית: משפחת רקנאטי שותפה בבעלות על מכבי תל-אביב וערוץ הספורט.

סדר העדיפויות של "ידיעות אחרונות", 31.3.13

סיוע למאבקם של השחקנים הישראלים הגיע מכיוונו של אריה מליניאק ("השחקנים צודקים") בשער האחורי של ספורט "ידיעות אחרונות" (27.3.13). העיתון, שאוהב להתקשט בצבעים לאומיים (היחיד שאין לו בעיה להקדיש את עמ' 3 בחדשות למימונה ולמתכוני מופלטות), היה יכול לרכוב על הטור של מליניאק ולקחת צד במאבק ישראלי-ערכי, אבל החליט להשקיף על הנעשה בקורקטיות מרוחקת.

אפשר היה לצפות מ"ידיעות" ליותר מעורבות ביום ראשון בשבוע שעבר (31.3.13), לאחר שהמשבר התעצם ומחזור הליגה בוטל. "כותרות השבת באתרים הלכו למשחקי תחתית בליגת הכדורגל, ולא ליום הדין בכדורסל", התלונן בצדק שרון דוידוביץ' בטור שהתפרסם באותו יום בראש ספורט ynet. לעומת העורכים שחשבו שמחאתו של דוידוביץ' ראויה לכותרת הראשית בדף הבית, העורכים שמחליטים מה שווה יותר בעמודי הספורט של "ידיעות אחרונות" חשבו אחרת. אגב, לא בטוח שמדובר בעורכים שונים.

באותו יום, לא זו בלבד ש"ידיעות אחרונות" העניק עדיפות מובהקת למשחקי ליגת-העל בכדורגל, כמו שעשו יתר העיתונים, הוא גם אמר חד וחלק מה חשוב לו יותר בכדורסל הישראלי: תורת הסיכויים של מכבי תל-אביב לעלות להצלבה ביורוליג זכתה למקום והבלטה גדולים מאשר המשבר בליגה.

אין זה מקרי ש"ידיעות אחרונות" מעדיף את קבוצת הדגל של השחקנים הזרים. במכבי תל-אביב יצאו בתוקף נגד המאבק. באופן לא מפתיע, השחקנים הישראלים של מכבי סירבו להצטרף לשביתה. "ידיעות אחרונות" הוא עיתון הבית של מכבי תל-אביב. רפאל נאה חתום על הידיעות העוסקות במכבי ובהשבתת הליגה. נאה, כתב החצר של מכבי תל-אביב זה כ-40 שנה, הוא העיתונאי היחיד שנוהג להצמיד לשמה של הקבוצה גם את שמו של הספונסר שלה, בתקווה שדוידוביץ' יבין עכשיו טוב יותר מדוע מחאת השחקנים שקטה מדי, ולמה הבעיה "באתרים" אינה גדולה מהבעיה במדור הספורט שבו הוא עובד.

על כרעי אפרוח

הכותרת הזו היא תמצית מזוקקת של עיתונות הספורט: "המגמה: עוד קמפיין לגוטמן". היא פורסמה ב"ידיעות אחרונות", אבל נפוצה בגרסאות שונות גם במקומות אחרים. הכותרת היתה באוויר בליל יום שלישי, מיד אחרי שנבחרת ישראל הצליחה בקושי לנצח את צפון-אירלנד. ניצחון מקרי, כותרת צפויה. היא באה מעמקי נפשה הלא מתוחכמת של עיתונות הספורט.

מובן שגם לא היה בה חידוש. היא כבר התפרסמה ב"ידיעות", אי-שם באוקטובר 2012, אבל עכשיו הגיע הזמן לחזור עליה בזכות שתי התוצאות האחרונות, הלא רעות, מול פורטוגל וצפון-אירלנד. כולה שני משחקים, אבל איזו אופוריה ביציעי העיתונות. הכל על כרעי אפרוח, אבל פתאום מדברים על דרך ועל שיטה.

כותרת ב"ידיעות אחרונות"

בלהט הניצחון מישהו בהתאחדות, וגם המאמן עצמו, זרקו משפט כאילו הנבחרת חזרה אל העם. התקשורת אימצה אותו מיד. אותה תקשורת שבשם העם חבטה בנבחרת בגלל אינספור אכזבות ושערוריות מנופפת כעת בצבעי כחול-לבן רק בזכות שני משחקים שעדיין לא הביאו לשום מקום, בתוספת אשליה שיצרה נוכחותם של 40 אלף צופים במשחק ברמת-גן. כאילו באמת הגיעו כדי לראות את נבחרת ישראל, ולא את רונלדו.

בהתאחדות מרוצים מעבודתו של גוטמן, פורסם בידיעה האולטימטיבית שנכתבה עם סיום המשחק, סמוך לחצות. רגעים שבהם עורכים היסטריים דורשים את החומרים כאן, מיד ועכשיו. בתוך דקות הספיקו הכתבים לשמוע מבכירי ההתאחדות את דעתם על המשחק והמגמות המסתמנות, וגם להעתיק את דברי המאמן, מלה במלה, כפי שאמר אותם בלעדית לאלי אילדיס מערוץ הספורט. בערוץ הקיבוץ של תקשורת הספורט שלנו כבר לא מאמינים בחומרים בלעדיים: כל עיתונאי הנבחרת, ללא יוצא מהכלל, לא הגיעו למשחק באירלנד. שום עיתון או אתר לא ביזבזו שקל אחד על טיסה ומלון באי הבריטי. העיקר שיש מגמה לקמפיין.

עלה להם הסינק

מלחמת ה"פרסום ראשון" כבר לא מרגשת איש כמעט. היא הפכה לשכונה הודות למלחמה הפרועה בין one לערוץ הספורט. כל היתר נוהגים בכבוד זה בסקופיו של זה. אלא ששני מקרים סימנו באחרונה גזרה חדשה מצד ערוץ הספורט, שהחליט לא לספור את "וואלה".

ב-15.3.13 פרסמו ב"וואלה" "חשיפה" - מו"מ מתקדם להכנסת שותף למכבי תל-אביב. יומיים אחר-כך עלה באתר ערוץ הספורט "פרסום ראשון" על כניסתם של שני שותפים חדשים לקבוצה, בתוספת פרטים חדשים, שהגיעו "באופן בלעדי". כשב"וואלה" פירסמו כמה ימים לאחר מכן כי אבנר קופל, יו"ר איגוד הכדורסל, ניסה לתווך בסכסוך בין ארגון שחקני הכדורסל למינהלת הליגה, יצא ערוץ הספורט חצי שעה לאחר מכן עם "פרסום ראשון" באותו עניין בדיוק.

למי שחושב שבערוץ הספורט החליטו לא לגלוש יותר ב"וואלה" נאמר שזה רק משום שבערוץ הספורט דווקא גולשים יותר מדי ב"וואלה". במשדר הווידיאו המיוחד ב"וואלה" לפני משחקה של מכבי תל-אביב מול חימקי מוסקבה, שודר קטע שבו נראה המאמן דייוויד בלאט צועק על המנכ"ל גור שלף במהלך משחק. בערוץ הספורט כעסו על שידור הסינק הזה. הטענה שלהם היתה ש"וואלה" רשאים לשדר רק קטעי קטעי משחק שערוץ הספורט מעביר להם. ב"וואלה" טענו שהקטע הגיע אליהם לאחר שביקשו מהערוץ חומרים לקראת התוכנית, וזה מה שהם קיבלו.

הסכסוך הזה לא יגיע לבית-המשפט, אבל נכון לחודש האחרון הסקופים של "וואלה" הפכו בערוץ הספורט לאוויר.

בקטנה

שמענו בטלוויזיה (1). כ-45 דקות לאחר סיום משחק הניצחון של ישראל נגד צפון-אירלנד התפרסם ב-one הטור של אייל ברקוביץ', שניתח את המשחק. שתי דקות לאחר שהמשחק הסתיים הופיע ברקוביץ' בפאנל מיוחד של "יציע העיתונות" בערוץ הספורט, שנמשך שעה ארוכה. הייתכן שבין הדיבורים של חברי הפאנל הצליח ברקוביץ' לכתוב את הטור שלו ולשלוח בלי שהצופים ירגישו? לא בטוח. הדברים שנכתבו בשמו של ברקוביץ' דמו באופן מפתיע (או שלא) למה שאמר בטלוויזיה. "אנחנו לא יכולים לשקר את הצופים", אמר ברקוביץ' במהלך התוכנית. מה שהוא לא יכול לומר לקוראי one, שקיבלו "טור אישי" היישר מהערוץ המתחרה.

אייל ברקוביץ, "טור אישי ל-one"

שמענו בטלוויזיה (2). משחק הכדורגל בין ישראל לצפון-אירלנד שודר בערוץ הספורט. עשיתי מיוט לטלוויזיה ופתחתי את רשת ב' להקשיב לשידור. אלא שהרעיון נזנח לאחר שהתברר שהרדיו מפגר בכ-20 שניות אחרי הטלוויזיה. אנקדוטה משעשעת: השדר בני פייסיק שידר מהאצטדיון בבלפסט, בעוד שהפרשן זאב זלצר סיפק הגיגים מהאולפן בתל-אביב. כלומר, בגלל הדיליי של השידור מחו"ל, הפרשן באולפן, שצפה במשחק בטלוויזיה, ידע (בכאילו) מה עומד לקרות עוד לפני השדר שנמצא במקום האירוע.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il