לפני חודשיים פרסמנו כאן כי בעוד המפה הפוליטית בישראל מתחלקת בין שני גושים ברורים, קואליציה מול אופוזיציה, כל מהדורות החדשות מציגות בעקביות מפת גושים בה המפלגות הערביות (והמפלגה הערבית-יהודית), אינן שייכות לאף גוש. זאת למרות שמדובר במפלגות הנמצאות באופוזיציה, מתנגדות באופן עקבי וברור לגוש שבראשות הליכוד ונתניהו ואף שיתפו פעולה עם ממשלת השינוי כדי לחסום את נתניהו בעבר.

טענו כי מפת הגושים המוצגת כך מטעה את הציבור, מדירה את המפלגות רע"ם וחד"ש-תע"ל מהמשחק הפוליטי ובכך מקדמת גזענות ומלמדת את הציבור, השכם והערב, כי מפלגות אלו אינן זכאיות להיות שותפות לקואליציה.

עוד הסברנו כי מי שמרוויח מתמונת מפת הגושים הזו הוא כמובן רה"מ הנאשם נתניהו וממשלתו, שתקיעת טריז ציבורי בין המפלגות המייצגות את הציבור הערבי לבין מתנגדי נתניהו בכנסת, היא המשימה הפוליטית החשובה ביותר שלו. ככל שדעת הקהל תיטה יותר נגד שיתוף המפלגות הערביות בקואליציה, כך יקשה על הגוש המתנגד לנתניהו להקים כזו.

חוקר התקשורת, דוד לוין, הסביר במאמר שפרסם ב"עין השביעית" כי אופן הצגת מפת הגושים בסקרי המנדטים הוא דוגמא מובהקת למונח "נרמול". לדבריו, "כאשר פעולות קיצוניות – כמו שלילת זכות ההצבעה או הוצאת מפלגות מחוץ לחוק – נתפסות כמעשים בוטים מדי, מקדימים להן שלב רך יותר: נרמול של חוסר הסובלנות כלפי נציגי אותה אוכלוסייה, בלי קשר להתנהלותם בפועל".

לוין התמקד במחקרו בסקרי המנדטים של מהדורת חדשות 12 ומצא כי בתחילת המלחמה רק מפלגת חד"ש-תע"ל הודרה מגוש האופוזיציה בתמונת מפת הגושים, ואילו החל ממאי 2024, גם מפלגת רע"ם הצטרפה לגוש הנפרד במפה ובהמשך הן קיבלו את השם הקצר והקליט "המפלגות הערביות".

לדבריו, "זהו חלק ממהלך תקשורתי רחב יותר – מהלך שבו התקשורת אינה הגורם המחולל, אך היא בהחלט משמשת לו מגבר ומשמר, ומסייעת בהפיכת גבולות פוליטיים זמניים למבנים תודעתיים קבועים".

אולם, בחודשיים שעברו מאז פרסומים אלו עד היום, ובפרט בשבועות האחרונים, חזינו בשינוי של ממש במהדורות החדשות המרכזיות.

מהדורת החדשות של כאן 11 היתה הסנונית הראשונה. שני הסקרים האחרונים שפורסמו במהדורה הציגו את מפת הגושים הנכונה. הדיון באולפן עדיין נסוב סביב שאלת ההסכמה של יתר חברי האופוזיציה לשתף פעולה עם מפלגות רע"ם וחד"ש-תע"ל, אך המסגור של הדיון היה שונה לחלוטין.

מפת הגושים המתוקנת, חדשות כאן 11, 30.11.25 (צילום מסך)

אומרים שתמונה שווה אלף מילים, ואכן במקרה של תמונת מפת הגושים, שינוי לכאורה קוסמטי בתצוגת הגרף הוביל לשינוי מהותי בשיח הציבורי. המפלגות הללו קיבלו את מקומן הראוי כמפלגות אופוזיציה לגיטימיות לשיתוף פעולה פוליטי ובניית גוש חוסם לקואליציה הנוכחית. דוגמא נוספת מדוע תאגיד שידור ציבורי הוא הכרחי לחברה דמוקרטית.

את אפקט הדומינו המבורך של השינוי בחדשות כאן 11 ראינו בסקר הקודם שפורסם במהדורת חדשות 13. ליאור קינן הציגה את תוצאות הסקר והגרף של תמונת הגושים המוטה, הגזעני והמדיר.

מפת הגושים השגויה מוצגת על ידי ליאור קינן, המהדורה המרכזית "חדשות 13", 23.12.25 (צילום מסך)

אולם מיד לאחר מכן, מגיש המהדורה, אודי סגל, הציג גרף משלו המתחלק רק לשני גושים - אופוזיציה מול קואליציה. סגל הסביר כי זו התמונה שמשקפת את המציאות כפי שהיא, כיוון שמפלגות רע"ם וחד"ש-תע"ל הן באופוזיציה. פשוט כך.

מפת הגושים המתוקנת, המהדורה המרכזית "חדשות 13", 23.12.25 (צילום מסך)

רביב דרוקר חיזק את דבריו וטען כי נתניהו, כמו בכל תקופת בחירות, מריץ קמפיין דה לגיטימציה נגד המפלגות "הערביות" כי זו הדרך שלו לנצח את הבחירות - פירוק האופוזיציה ומניעת הקמת גוש חוסם שיביא למפלתו.

גם באולפן חדשות 13 שינוי אופן הצגת מפת הגושים בסקרי המנדטים הובילה למסגור חדש בשיח כלפי רע"ם וחד"ש-תע"ל. דרוקר הבהיר כי הדרך היחידה של האופוזיציה לנצח את הקואליציה בבחירות הקרובות היא שיתוף פעולה עם לפחות אחת מהמפלגות הללו. לא רק שמדובר במהלך לגיטימי, הוא אפילו רצוי.

ועדיין, למרות המסקנה הברורה של סגל ודרוקר, הסקר האחרון של חדשות 13 שוב הציג מפת גושים המחולקת לשלושה חלקים: קואליציה, אופוזיציה ורע"ם וחד"ש-תע"ל בנפרד. לאחר שדיווחו ופרשנו מדוע מפה זו לא מייצגת את המציאות, אלא את הספינים של נתניהו, הם ממשיכים לשרת את נתניהו ולבגוד בציבור.

לאורך כל התקופה הזו, בחדשות 12 לכאורה לא השתנה כלום. סקרי המנדטים השבועיים של מהדורת החדשות המרכזית, המתפרסמים מדי יום חמישי, ממשיכים להציג מפת גושים שגויה, מטעה, גזענית ומדירה לקהל הצופים הגדול שלהם.

אולם בסקר האחרון ששודר במהדורה, נפל דבר. יאיר שרקי הציג את מפת הגושים המחולקת לשלוש אול במקביל סיפק הסבר. "הקואליציה עם 52 והאופוזיציה עם 68", הדגיש פרשן חדשות 12 ומיד הסביר מדוע מפת המנדטים שהוא מצביע עליה מתארת מציאות שגויה ומתעתעת.

"אנחנו מחלקים אותם כאן גרפית לחד"ש-תע"ל ורע"ם שהם 10, ויתר ה-58 שהצהירו שהם לא ישבו איתם באותה ממשלה, ולכן אין קואליצית 61 לאף אחד מהמחנות לפי הסקר הזה".

שרקי מודה כאן כי מדובר בחלוקה גרפית מלאכותית שאינה מייצגת את המציאות הפוליטית בישראל ואף מטעה לגביה. וכל זה לכאורה כי כמה מהמועמדים לבחירות הקרובות הצהירו שלא ישתפו פעולה עם רע"ם וחד"ש-תע"ל. אם זו אכן הסיבה, ולא כוח של הרגל של שירות שלטון נתניהו, האם זו סיבה לגיטימית

עיתונאים לא אמורים לדווח על עמדות של פוליטיקאים כמציאות עובדתית, אלא להיפך, לדווח את המציאות ולהציג את עמדות הפוליטיקאים לגביה כפי שהם - עמדות. בכך העיתונאים מבצעים את תפקידם, לספק לצופים בבית וביניהם גם למועמדים לבחירות, השוואה של העמדות הללו מול המציאות ופרשנות לגבי תוצאות אפשריות לכאן או לכאן. כך הציבור והמועמדים יגבשו את עמדתם על בסיס שיח ציבורי עובדתי ודמוקרטי ולא על בסיס עמדות פוליטיות או אינטרסים זרים.