2015 | "פילבר מציע מתנת ענק ל-HOT: פטור מתשתיות במיליארד שקל".
2016 | "לא תעשה לך ביבי: פסל הזהב בדמות בנימין נתניהו, שהוצב אתמול בכיכר רבין בתל אביב והופל על ידי אזרחים, עורר תגובות מקוטבות. האמן עצמו סבור כי היצירה 'יכולה להיות נבואה'". צדק בענק.
2017 | "הגיע הזמן להכיר בכך: ירושלים היא בירת ישראל". הנשיא טראמפ מחליט לשנות את המדיניות האמריקאית ולהכיר בירושלים כבירת ישראל מבלי להתנות זאת בהקמת מדינה פלסטינית. כעת הוא עובד להשלים את החלק השני.
2018 | "'הדמוקרטיה בסכנה, בית המשפט העליון בסכנה, החינוך בסכנה, עתידנו עם שכנינו בסכנה. הקיצוניות משתלטת על הכול, כבר לא מוסרי לשתוק'. פרופ' אברהם הרשקו, חתן פרס נובל לכימיה, מניף דגל אדום". כותרת מהסוג שכבר לא תראו ב"גלובס".
2020 | "ערכי, החלטי, חד מחשבה ודיבור. גדי איזנקוט - השם החם ביותר לקראת הבחירות - הוא הרמטכ"ל ה-14 שמכוון פעמיו לפוליטיקה". אגב, רק שניים מתוך ה-14 גם הצליחו להגיע לכס ראש הממשלה - יצחק רבין ואהוד ברק.
2021 | "ב-2019 איראן החלה במרוץ מחודש לעבר הפצצה. אגף המודיעין, הרמטכ"ל, שר הביטחון, ראש הממשלה והקבינט - כולם ידעו. אבל איש לא הורה לצבא להצטייד ולהיערך לתקיפה". נתניהו גם מתניע את המירוץ המחודש של איראן לפצצת אטום, כשהוא משכנע את אדלסון לכופף את ידו של טראמפ ולסגת מהסכם הגרעין, וגם מזניח את הטיפול בו. סך הכל, התנהגותו של נתניהו לאורך השנים עקבית, הן מול איראן והן מול חמאס: לשמר תמיד את הכוחות הקיצוניים באיזור. המטרה כפולה: לשמר אווירה של פחד ואיום שמשמשת אותו בקמפיין הבחירות (שאף פעם לא מסתיים), ולדכא את הכוחות המתונים ולסכל כל אפשרות להסדר.
2022 | "נתניהו חוזר לשלטון ואיתו אובססיית השליטה בתקשורת". התקופה שבה עוד אפשר היה לתהות "אם מדובר בספין" שמטרתו רק לאיים ולהפחיד. היום כבר ברור: נתניהו לא מאיים, הוא מעוניין להשמיד את העיתונות החופשית.
2023 | "לא רואים את הסוף. חודשיים ל-7 באוקטובר. תמונת מצב". החודשיים יהפכו לשנתיים, על מזבח שלמות הקואליציה.