בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור שהגיש יונתן אוריך נגד החלטת המחוזי לאסור עליו לחזור לעבוד בלשכת נתניהו.
אוריך, מי שהיה דוברו של ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו ונחשב לאחת הדמויות המקורבות אליו ביותר, נעצר בחודש מרץ השנה בחשד לביצוע עבירות ביטחון ומרמה במסגרת פרשה אשר במרכזה שירותים שונים שהעניק לקטאר. בנוסף נחשד אוריך במעורבות בפרשה של הדלפת מידע מסווג לעיתון הגרמני "בילד" (מלבד זאת הוא נאשם בהטרדת עד במשפטו הפלילי של מעסיקו לשעבר).
אוריך חשוד כי קיבל תשלום נכבד, דרך מתווכים, מהנסיכות במפרץ הפרסי התומכת בארגוני טרור ברחבי העולם. זאת על מנת לקדם את האינטרסים התדמיתיים שלה בישראל, וזאת גם בזמן מלחמה וכשקטאר מארחת את ראשי החמאס, וכשהוא עושה לשם כך שימוש בעמדתו כדובר ראש הממשלה.
כששוחרר מבית המעצר למעצר בית נאסר על אוריך בין היתר, ליצור קשר עם המעורבים בפרשה, כולל ראש הממשלה. התנאים המגבילים הוארכו מעת לעת ובחודש שעבר, לאחר שהפרקליטות הודיעה כי בכוונתה להעמידו לדין בכפוף לשימוע בפרשת ה"בילד", נוסף לתנאים המגבילים תנאי מפורש נוסף - איסור לעסוק כיועצו של נתניהו.
אוריך, באמצעות עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין - המייצגים גם את נתניהו בהליך הפלילי המתנהל נגדו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים - פנה לבית המשפט העליון בבקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי.
הנאשם בנימין נתניהו ועורך דינו עמית חדד (מימין), ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, 28.10.25 (צילום: מרים אלסטר)
לדברי אוריך, שופט המחוזי עמית מיכלס שגה בין היתר כשקבע כי העברת כתב החשדות לקראת שימוע והעמדה לדין בפרשת ה"בילד" מהווה נקודת מפנה שמצדיקה הוספת תנאי של איסור עיסוק. עוד טוען אוריך כי שגגה נוספת נוגעת לקביעת המחוזי כי יש הצדקה למנוע מאוריך לעסוק כיועץ ראש הממשלה בין היתר כדי להביא ל"צמצום היכולת לשבש חקירה". כמו כן טען אוריך כי שגה המחוזי כשקבע כי יש יסוד סביר לחשש שאוריך יבצע עבירות דומות.
המדינה טענה מנגד, באמצעות עו"ד שרית משגב מהפרקליטות, כי אין זה מסוג המקרים שמצדיק התערבות של בית המשפט העליון בהחלטת ביניים של המחוזי, שבפני עצמה הפכה החלטה של השלום.
בנוסף טענה המדינה כי התנהלותו של אוריך, "כפי שעולה מחומרי החקירה שנאספו בכל אחד מהתיקים, אך ביתר שאת בשני התיקים גם יחד, מקימה יסוד סביר לחשש שהעסקתו בלשכת ראש הממשלה מקימה יסוד סביר לחשש לסכנה לביטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה". בהקשר זה מצטטת המדינה מהחלטת המחוזי לפיה "שילובן של שתי הפרשות, מלמד על חוט מקשר ביניהן, על דפוס פעולה ועל העדר מעצורים מצד המשיב [אוריך]".
השופטת יעל וילנר קיבלה את עמדת המדינה ודחתה את בקשת הערעור של אוריך.
הבקשה לערעור, קבעה, אינה עומדת באמות המידה המחמירות שמאפשרות ערעור בענייני מעצר לעליון, כדי שיכריע בסוגיה עקרונית.
דובר רה"מ הנאשם נתניהו טופז לוק (מימין) עם תומך נתניהו ינון מגל בדיון הארכת המעצר של יונתן אוריך; ירושלים, 9.5.25 (צילום: חיים גולדברג)
השופטת וילנר ציטטה מפסיקת המחוזי את הקביעה כי "די בחומר החקירה הקיים בשתי הפרשיות כדי לבסס את המסקנה לפיה יש מקום להרחיק את המשיב מלשכת ראש הממשלה ולאסור עליו לעסוק בעניינים הקשורים אליה" וקבעה כי זוהי "קביעה פרטנית הנטועה עמוק בנסיבות המקרה הקונקרטי, שאינה מעוררת כל שאלה עקרונית".
בנוסף דחתה השופטת וילנר את טענת אוריך כאילו נגרם לו עיוות דין, בשל קביעה שגויה כאילו הסכים כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לו בפרשת ההדלפה ל"בילד".
"אני סבורה כי לא נגרם למבקש עיוות דין המצדיק לקבל את בקשתו", פסקה שופטת וילנר. לדבריה, ממילא קבע המחוזי כי די בחומר החקירה בפרשות האחרות כדי להרחיקו מלשכת ראש הממשלה. ועוד ממילא, הוסיפה, כבר הוטל עליו איסור על יצירת קשר עם מעורבים אחרים בפרשה, ובתוך כך עם עובדי לשכת ראש הממשלה.
"נראה כי איסור יצירת הקשר כאמור כולל, מניה וביה, את האיסור לעבוד בלשכת ראש הממשלה", ציינה השופטת וילנר והוסיפה כי בשל כך "קשה לבסס טיעון לעיוות דין או לפגיעה בלתי מידתית במבקש עקב הטלת התנאי החדש".
343-10-25