סיכויי תביעת הדיבה שהגיש הבלוגר תומך נתניהו אלי ציפורי נגד הבמאי דורון צברי הם "נמוכים, בואך קלושים", כך קבעה השופטת שדנה בתיק, מירב קנזי-נאמן. משום כך החליטה השופטת לחייב את ציפורי להפקיד ערובה בסך עשרות אלפי שקלים, כדי להבטיח את תשלום הוצאותיו של צברי במקרה שינצח בתביעה. מנגד, השופטת קבעה כי סיכויי התביעה אינם אפסיים לחלוטין ועל כן דחתה את הבקשה של צברי לסלק את התביעה על הסף כבר בשלב זה.

ציפורי היה בעבר סגן עורך "גלובס" ופרסומיו שירתו לאורך השנים את האינטרסים העסקיים של בעל השליטה בעיתון, הטייקון אליעזר פישמן. לאחר פשיטת הרגל של פישמן, החל ציפורי לשרת בכתיבתו את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתחילה ב"גלובס", ואחרי שפוטר בטענה להתנהלות לא אתית, ב"מעריב" (שם הופסקה עבודתו אחרי שלא הפסיק לתקוף בכתיבתו את עמיתיו). כיום הוא מרבה להדהד תעמולה התומכת בנתניהו ולהפיץ את קונספירציית "תפירת התיקים" בבלוג שלו, ברשתות החברתיות ובתוכנית רדיו שהוא מגיש בתחנת הרדיו הביביסטית "גלי-ישראל".

באפריל 2018, אחרי שציפורי פרסם ב"גלובס" עוד מאמר המגונן על נתניהו בהקשר של הסתבכותו בפלילים, צייץ צברי: "אלי ציפורי הוא כלב תקיפה אלים בשירות ההון שלטון. איש דוחה וחסר יושרה שכותב מתוך שיקולים זרים, שנאה ורגשי נחיתות". כשנתיים לאחר מכן, אחרי שציפורי לעג בטוויטר לעיתונאי אבישי גרינצייג (מאוחר יותר ייאלץ ציפורי לפצותו ב-200 אלף שקל בשל מתקפת ההכפשות) וזה הגיב בבקשה כי יניח לו לנפשו, צייץ צברי מחשבון הטוויטר שלו: "תתקשר לשירות הפסיכיאטרי ותדווח על מצבו של ציפורי מר הנפש (יש מצב לאישפוז בכפייה)".

בשל שני הציוצים האלה של צברי הגיש ציפורי תביעת דיבה בדרישה לפיצוי בסך 280 אלף שקלים. לפי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אוהד מחרז, צברי קבע כעובדה כי ציפורי הוא חולה נפש שאפשר כי יאושפז בכפייה, ועל כן יהיה עליו להוכיח זאת בבית-המשפט. עוד טען ציפורי כי "אינו כלב ואינו אלים" וכי הטענה כאילו הוא פועל "בשירות ההון שלטון" מהווה לשון הרע כלפיו.

צברי, באמצעות עורכי-הדין מיכאל ספרד ואלון ספיר, טען כי ציפורי הגיש נגדו תביעת סרק שיש לסלק על הסף, אחת מני תביעות סרק רבות (ציפורי תבע שורה ארוכה של עיתונאים וגופים, בהם "העין השביעית").

לגופן של טענות התביעה טען צברי כי אם התביעה לא תימחק על הסף בשל נסיבות הגשתה הרי שעומדת לו הגנת אמת הפרסום בכל הקשור לציוץ הראשון, שבו הגדיר את ציפורי "כלב תקיפה בשירות ההון-שלטון". עוד טען צברי כי כשהמליץ לגרינצייג להתקשר לשירות הפסיכיאטרי הוא כתב "בציניות" ברורה לכל, ובסך הכל ביקש "לבקר את התנהגותו הקיצונית" של ציפורי "בדרך של השאלה, המקובלת ביותר במחוזותינו".

כבר לפני כשנה וחצי, במהלך הדיון הראשון בתביעה, הציע השופט אביים ברקאי לצדדים לסיים את ההליך בפסק דין שיכלול הסתייגות מאופן ההתנסחות של צברי אך ללא חיובו בפיצוי כספי כלשהו. ציפורי התנגד, וההליך נמשך.

"מצבו הכלכלי של המשיב הוא טוב"

לפני חודשים אחדים הגיש צברי בקשה לחיוב ציפורי בהפקדת ערובה בסך שלא יפחת מ-15% מהסכום שתבע, כלומר 42 אלף שקלים. בבקשתו ציין צברי כי סיכויי התביעה נמוכים וטען כי "קיימות אינדיקציות לכך שמדובר בתביעת השתקה".

צברי טען כי ישנן "נסיבות המעלות חשש ממשי לגבי יכולתו של התובע לעמוד בהוצאות הנתבע ככל שהתביעה תידחה", וציין בהקשר זה את ריבוי ההליכים המשפטיים שבהם מעורב ציפורי, כולל בין היתר כתב אישום פלילי שהוגש נגדו בגין הטרדת העדה הדס קליין.

במקביל הגיש צברי בקשה לסילוק התביעה על הסף. "בחינת הביטויים שבמרכז התביעה מעלה כי מדובר בהתבטאויות שכל קורא סביר יראה בהן הבעת דעה", טען צברי. "לשון הדברים, תוכנם ואף ההקשר בו הם מובאים מבהירים כי לא מדובר בקביעות עובדתיות, כפי שנטען על ידי התובע. כהבעות דעה אלו אינן חורגות מתחום הסביר ואינן חוצות את הרף של לשון הרע, וזאת בשים לב להקשר שבו נכתבו, לאופי השיח המאפיין את הרשת החברתית בה פורסמו, ולמרחב הרחב שניתן על פי הפסיקה להתבטאויות כלפי אנשי ציבור בכלל ועיתונאים בפרט. משכך, כתב התביעה אינו מגלה עילה ומתבקש למחקו על הסף".

ציפורי השיב לבקשה לחייבו בהפקדת ערובה בטענה כי אין כל חשש שלא יוכל לפרוע את החיוב בהוצאות. "מצבו הכלכלי של המשיב הוא טוב", כתב בא כוחו, עו"ד מחרז. ציפורי הצהיר כי בבעלותו ובבעלות רעייתו דירה בשווי מוערך של כ-4 מיליון שקלים והדגיש כי עד היום עמד "בכל התחייבויותיו, ללא יוצא מהכלל, כולל תשלום חיובים במועדיהם, שנפסקו כנגדו במספר הליכים".

במענה לבקשה לסילוק התביעה על הסף השיב ציפורי כי סיכוייה דווקא טובים. "קריאה של הפרסומים מובילה מיד למסקנה, שמדובר בלשון הרע ברף הגבוה של המונח", טען ציפורי. התובע אף הצהיר מפורשות: "סיכויי התביעה אינם נמוכים - הם גבוהים".

אלא שכעת, כאמור, טפחה על פניו של ציפורי החלטתה של השופטת שדנה בתביעתו.

"אני סבורה כי סיכויי התביעה נמוכים", קבעה השופטת קנזי-נאמן כבר בפתח ההחלטה שנתנה היום (3.9) בשתי הבקשות.

"ספק רב, אם הקורא הסביר יבין את הפרסום במשמעותו המילולית, לפיה התובע הוא 'כלב תקיפה אלים'", הסבירה. "אמירה זו, כמו גם האמירה לפיה התובע הוא 'איש דוחה וחסר יושרה שכותב מתוך שיקולים זרים, שנאה ורגשי נחיתות', נדמית יותר כהבעת דעה ביחס לעבודתו העיתונאית של התובע ולא כקביעת עובדה, בפרט לאור ההקשר שבו נכתבה, כתגובה לתגובה ביחס לטור דעה שכתב התובע".

גם הפרסום השני, קבעה השופטת, "נדמה, על פניו, כהבעת דעה באשר להתנהלות התובע".

לפי השופטת קנזי-נאמן, "ב'ציוץ' זה הגיב צברי ל'ציוץ' של גרינצייג, במסגרתו הלין גרינצייג על ציפורי באומרו 'הוא מוכן להניח לי כבר? אם יש לו ביקורת עניינית, שיבקר. המשיכה הזו בצמות כדי לעצבן לא הולמת אדם שעסק בעיתונות כ-35 שנה ואף ניהל בפועל עיתון' (ההדגשה אינה במקור). הקשר הדברים כפי שהוא עולה מרצף הציוצים, כמו גם הנימה העוקצנית והמפריזה הננקטת בציוץ מושא התביעה, וכן הביטויים 'מר הנפש' ו-'יש מצב לאשפוז בכפיה' אשר אין בהם כדי להוות ביטויים או אבחונים קליניים, מחזקים את הרושם לפיו מדובר בהבעת דעה ביחס להתנהלות הנתבע לגביה הלין גרינצייג".

משום כך, קבעה השופטת, "על פניו, בראי האדם הסביר ובהינתן הנסיבות שהוצגו עד כה, האמירות מושא התביעה נדמות יותר כהבעת דעה. ככל שתסווגנה ככאלה בסופו של יום, הרי שיהיה בכך כדי להקהות את פוטנציאל הפגיעה בהן, ואף יתכן כי יהיה בכך כדי להוציאן מגדר לשון הרע".

אם לא די בכך, השופטת קיבלה את טענת צברי כי ציפורי הוא "דמות ציבורית" ולפיכך "מתעורר כבר עתה ספק באשר לפוטנציאל הפגיעה הטמון באמירות נשוא התביעה, דהיינו ספק אם יש בכוחן כדי לשנות את דעתו של אדם שנחשף אליהן ביחס לתובע".

לאור כל זאת, ונימוקים נוספים, קבעה השופטת כי "ייקשה על התובע לבסס את תביעתו וסיכוייו לעשות כן נמוכים". לדבריה, "על זאת יש להוסיף, כי הפרסומים מושא התביעה נחזים על פניהם להיות זניחים, הן בשים לב לכך כי הפרסומים הינם תגובות ל'ציוצים' אחרים, והן בשים לב לכמות ה'לייקים' להם זכו".

לא זו אף זו, השופטת קבעה כי "גם סכום התביעה, אשר הועמד על סך 280,000 ש"ח, נדמה כלא מידתי לאור המפורט לעיל [...] עיתוי הגשת התביעה, שנים לאחר הפרסומים, יקשה אף הוא על הצלחת התביעה".

למרות כל זאת, הוסיפה השופטת כי "אין בדברים אלו כדי למצות את הבחינה המשפטית והעובדתית הנדרשת, ולכן לא ניתן בשלב זה לקבוע כי התביעה נעדרת עילה ולסלקה על הסף משום כך".

לפי השופטת, "ניתן כבר בשלב זה להתרשם כי סיכויי התביעה נמוכים, בואך קלושים. עם זאת, לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי הם נעדרי סיכוי לחלוטין".

השופטת קנזי-נאמן מבהירה בהחלטתה כי יש מקום לבירור ההקשר הרחב של הדברים, הרקע של היחסים בין הצדדים והנסיבות הכרוכות בפרסומים. עוד החליטה כי גם הטענות שמדובר בתביעת השתקה מצריכות בירור עובדתי, אם כי ציינה ש"מתקבל הרושם כי טענת הנתבע, לפיה הרקע לפרסומים הינו פוליטי והם מהווים חלק משיח ציבורי, אינה תלושה מהיסוד".

לאור כל זאת קיבלה השופטת את הבקשה לחייב את ציפורי להפקיד ערובה וקבעה כי יהיה עליו להפקיד 35 אלף שקלים להבטחת הוצאותיו של צברי. מנגד, דחתה את הבקשה לסילוק על הסף וחייבה את צברי לשלם לציפורי הוצאות בסך 700 שקלים.

26549-12-22

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 369KB)