יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת הנאשם דוד ביטן (הליכוד), יצא מגדרו בניסיון להכשיר הטבה נוספת לערוץ 14, הערוץ הדתי המשדר דרך קבע תעמולה ממשלתית לצד חדשות כזב והסתה לאלימות ולגזענת.
ההטבה התורנית היא בדמות קידום ביטול החובה הקיימת בחוק על ערוצי חדשות מסחריים לשדר מירושלים. ערוץ 14 הוא הערוץ השני הנצפה בישראל (לפי נתוני הרייטינג), אולם ממשלת נתניהו, באמצעות ועדה בראשות יואב קיש, הגדירה אותו ב-2018 "ערוץ זעיר" על מנת לפטור אותו מרוב חובות הרגולציה המוטלות על הערוצים המתחרים, 12 ו-13, ומאז מאריכה את ההטבות מפעם לפעם, זאת בנוסף לפטור שנתן השר שלמה קרעי לערוץ (בחוסר סמכות) מתשלום דמי הפצה למערך עידן פלוס הממשלתי.
בתגובה לעתירה שהגיש סגן ראש עיריית ירושלים עו"ד יוסי חביליו ב-2022 ניתנה לערוץ ארכה של שלוש שנים עד שיחויב לשדר מירושלים, אולם הערוץ ניצל את הזמן הזה דווקא כדי לבסס את שידוריו מאולפנים בעיר מודיעין. בינואר 2025 תמה הארכה וערוץ 14 מפר מאז את החוק.
אתמול (27.8) התקיים בנושא דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, ביוזמתו של היו"ר ביטן, במטרה לפטור את הערוץ מחובת המעבר לירושלים. ח"כ ביטן מתרץ זאת בכך שהשר קרעי מתכוון להעביר חוק שידורים מחודש, שישנה את רגולציית התקשורת המשודרת המסחרית בישראל, ובין השאר יבטל את החובה לשדר מירושלים. לכן, לדבריו, יש להאריך את הפטור לערוץ 14.
קרעי מנסה להעביר את החוק כבר מיולי 2023, אז חשף אותו לראשונה אולם נאלץ לגנוז אותו אחרי שספג התנגדות וביקורת מכלל השחקנים והגורמים בשוק, שטענו כי מדובר בחוק בוסרי, עמוס סתירות פנימיות, שיפגע אנושות בחופש העיתונות וביצירה המקורית.
במושב הכנסת הנוכחי הכריז קרעי על הגשה מחדש של החוק הממשלתי, שקיבל כצפוי את תמיכת ועדת השרים לחקיקה, אולם הוא אינו מצליח להניחו על שולחן הכנסת משום שבחר בגישה עימותית עם הייעוץ המשפטי, הגיש אותו באיחור משווע לרשות האסדרה וספג שוב ביקורת מגופי השידור, ארגוני העובדים, מכוני מחקר ומומחי רגולציה, בין היתר בשל האופי הקלוקל בו נוסח.
הביטול אולי מוצדק, העיתוי מושחת
חובת השידורים של חדשות מירושלים עוגנה בחוק משנת 1992. גופי השידור מתנגדים לה וישנם גם מומחים הסבורים כי היא אנכרוניסטית ויש לבטלה ולהסתפק בחובה על השידור הציבורי לפעול מהבירה. אולם העיתוי הנוכחי, והעובדה שהוא פרסונלי ומכוון להיטיב רק עם ערוץ אחד, שמשרת יום יום את הממשלה, מושחתים בעליל.
"יש חוק וצריך לקיים אותו. אתם מעניקים בלי סוף הטבות לערוץ הזה, שהוא ערוץ הבית של המפלגה שלך, וזה צריך להיעצר איפשהו כי זה כבר לא נעים", אמר בדיון ח"כ ולדימיר בליאק (יש-עתיד) ליו"ר ביטן.
בדיון נכח גם עו"ד חביליו, העומד בראש מנהלת בעיריית ירושלים להעברת משרדי הממשלה לעיר. חביליו התנגד בדיון להארכת הפטור לערוץ 14 כמו גם לביטול הגורף של החובה החוקית.
עו"ד יוסי חביליו, ועדת הכלכלה של הכנסת, 28.7.25 (צילום מסך)
בשלב בו היו"ר ביטן החל לציין את העלויות של המעבר וההכבדה התקציבית על הערוץ, חביליו התפרץ לדבריו וטען כי ערוץ 14 פעל בעבר מירושלים ולפני שעבר למשכנו הנוכחי במודיעין ראשיו ידעו על החובה בחוק ועל העלויות שייגרמו להם לאור החוק הקיים, אולם החליטו בכל זאת לעבור למודיעין מתוך ידיעה שממשלות הליכוד יבטלו עבורם בעתיד את החובה הזו או לא יאכפו אותה עליהם.
רבות מטענות היו"ר ביטן התגלו במהלך הדיון כלא מדויקות או לא נכונות, אולם גם אחרי שהתבררו העובדות הנוגעות אליהן, ביטן לא נתן לעובדות לבלבל אותו ולהסיט אותו ממטרתו: קידום ההטבות לערוץ 14.
ביטן ניסה לטעון כי למרות שהרשות השנייה היא בעלת הסמכות להטיל סנקציות על ערוץ 14 בשל הפרת החוק, היא מחויבת באישור שר התקשורת. היועצים המשפטיים היו תמימי דעים שביטן טועה ושהמחוקק העניק את הסמכות באופן ברור ומוחלט לרגולטור – הרשות השנייה - שרשאית להטיל סנקציות על מפרי החוק.
ביטן גם הרבה להזכיר את העובדה שתאגיד השידור קיבל בזמנו ארכה של שנתיים על מנת לקיים את חובת המעבר לירושלים. מעבר לכך שערוץ 14 זכה לארכה ארוכה יותר (ושתאגיד השידור אכן משדר מירושלים), במהלך הדיון הסביר עו"ד רונן ריינגולד ממכון "זולת", לשעבר היועץ המשפטי של תאגיד השידור, כי חובת השידורים מירושלים המוטלת על התאגיד היא מכוחו של חוק אחר מזו של הערוצים המסחריים, לכן התאפשרה ההארכה (חוק השידור הציבורי מתייחס ל"עיקר השידורים" ושידורי הרדיו של התאגיד כבר נעשו מירושלים).
טיעון אחר של ביטן היה שגם נווה אילן, שממנו משדרים הערוצים רשת וקשת, נמצא מחוץ לשטח ירושלים אך השופטים ביצעו למענם אקרובטיקה משפטית והחשיבו את היישוב בפרוזדור ירושלים ככזה ששידור ממנו יעמוד בחובה החוקית. אם נווה אילן יכול להיחשב כירושלים, אמר ביטן, מדוע לא מודיעין?
לשמע טענה זו שאלה עו"ד נגה רובינשטיין, שייצגה בדיון את רשת וקשת, האם ניתן להבין מכך שהערוצים יכולים כעת לעבור לשדר מתל-אביב או מכל מקום אחר בארץ לפי רצונם? רובינשטיין דרשה שכל הטבה שיזכה לה ערוץ 14, תחול גם על שאר הערוצים.
ביטן מסמן את המכשול: קרעי
לקראת סופו של הדיון ציין ביטן כי מה שמניע את הדיון היא מדיניותו של שר התקשורת, הפועל לבטל את חובת המעבר לירושלים, "ולכן המשרד צריך לתת התייחסות לעניין הזה". לדבריו, על המשרד להגיש הצעת חוק ממשלתית מהירה, מנותקת מהצעת החוק הממשלתית הכושלת שספק גדול אם תקודם בכנסת הנוכחית.
"אני לא מבין? השר נגד ערוץ 14? נגד ירושלים? זה או זה או זה", טען ביטן כלפי נציגי משרד התקשורת. "אתם צריכים פעם אחת להחליט איפה אתם עומדים, ולהגיד את האמת".
השר קרעי, "השר המגדף", פתח בעימות פומבי מול ביטן עוד בתחילת השנה ומשתלח בו מעת לעת ברשתות החברתיות. זאת למרות שוועדת הכלכלה היא הוועדה אליה מגיעים חוקים בנושאי תקשורת. קרעי כלל לא נכח בדיון. נציג משרד התקשורת, עו"ד זיו גלעדי, השיב כי מדיניות המשרד ברורה והם מעוניינים לבטל את חובת קיום השידורים מירושלים.
ח"כ דוד ביטן (במרכז), יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, 28.7.25 (צילום מסך)
"זו העמדה של השר, זה גם אושר בממשלה", השיב וחזר על הטענה שהצעת החוק הממשלתית אושרה בוועדת השרים ונמצאת בשלבים אחרונים לפני הנחתה על שולחן הכנסת. אלא שכאמור, החוק נמצא בצנרת כבר מיולי 2023, אך קרעי לא מצליח לקדמו, וכעת הוא תקוע ברשות האסדרה, שגם אליה הגיע באיחור משווע, כשהוא מנוסח באופן קלוקל.
"אני מבקש ממך לא להמתין ולעשות איזשהו הליך מהיר, שתובא הצעת חוק ממשלתית, כי רק הצעת חוק ממשלתית יכולה היום לעבור בפגרה, או מיד אחרי הפגרה", ביקש ביטן לקראת סוף הדיון.
ביטן פנה גם לרשות השנייה וביקש כי תעניק לערוץ 14 דחייה של שנה נוספת, אולם דבריו נקטעו על ידי נציגת הרשות השנייה שטענה כי אין להם שיקול דעת בנושא לפי חוק.
כך שבסיכומו של דבר, החזיר ביטן את הכדור למגרשו של קרעי. השר כבר הוכיח כי אין לו עכבות מלקדם חקיקה פרסונלית ומושחתת, אולם כעת יצטרך להחליט אם לבלוע גם את גאוותו, להודות כי אינו מצליח לקדם את החוק הממשלתי ולנסות לקדם הצעה רזה וספציפית להארכת ההטבה לערוץ 14.
גם אם יקודם מהלך כזה, נראה כי ההטבה תצטרך להיות מוחלת באופן שוויוני, כפי שהדגיש גם היו"ר ביטן עצמו וכפי שאמרו גם חברי כנסת ומומחים אחרים שנכחו בדיון, ותמכו בביטול החובה לשדר מירושלים.