שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, השר המגדף, ממשיך במלחמתו נגד העולם, מתבצר בעמדותיו ומתגרה גם בראש הממשלה בנימין נתניהו. אחרי שהופיע שלשום בערוץ 14 והמשיך בקמפיין שלו נגד עמיתו לליכוד, חבר הכנסת הנאשם בלקיחת שוחד דוד ביטן, פירסם קרעי עוד שתי הודעות תוקפניות בהן כינה את ביטן שקרן ומי שמשרת "אינטרסים זרים של טייקונים".

הבוקר נשלח מה שנראה כמסר נוסף מצידו של קרעי, על-ידי חברת כנסת אחרת מהליכוד, השרה הכושלת לשעבר גלית דיסטל-אטבריאן, שהפכה לגרופי של קרעי אם לשפוט לפי התנהלותה באולם המליאה. דיסטל-אטבריאן חתומה על הצעת חוק פרטית חדשה נגד השידור הציבורי, המצטרפת ללא פחות מארבע הצעות חוק דומות שהוגשו על ידי חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד (קלנר, בוארון, שקלים וגוטליב).

כמו הצעות החוק הפרטיות האחרות, גם הצעת החוק של דיסטל-אטבריאן נראית כ"הפרטה" של הצעות החוק הממשלתיות שקרעי ניסה להעביר בתחילת הקדנציה שלו במטרה לפגוע בתאגיד השידור - ללא הצלחה.

עיתוי ההגשה נראה כקריאת תיגר באמצעות "פרוקסי", של קרעי על רה"מ נתניהו, ששלח לקרעי מספר איתותים פומביים, בין היתר באמצעות יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ ובאמצעות איש התקשורת ינון מגל, לפיו הוא מתבקש להניח לעת עתה בצד את חקיקת ההפיכה התקשורתית.

מדוע קרעי מזיע

כאמור, שלשום בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14 התקיים עוד סבב בעימות בין שר התקשורת שלמה קרעי ובין יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. קרעי, שהיה נראה מתוח כקפיץ והסתכל סביבו בחשש מדי פעם, שב והצהיר כי הוא מעוניין בהדחתו של ביטן מראשות ועדת הכלכלה, האשים אותו בבגידה במצביעי הליכוד ועשיית יד אחת עם האופוזיציה והעיתונות החופשית בישראל - כשלכך נוספה באולפן גם ההאשמה כי ביטן, הנאשם בשוחד, פועל על מנת לרצות גורמים עלומים.

ביטן השיב בהודעה משלו, לפיה אם קרעי יסיר את חסינותו יגיש נגדו ביטן תביעת דיבה. ביטן גם הציע לקרעי להתפטר מתפקידו לאור תפקודו הכושל. יועצו הפוליטי של ביטן, יוסי טאטיקה, התראיין ואמר כי "הרמיזות המכוערות כאילו ביטן מושפע מהמשפט הם פשוט שקר גס".

אולם גם אם ביטן, המתאושש מאירוע רפואי בגינו אושפז לאחרונה, יוצא מהעימותים הללו מצולק, השר קרעי הוא זה המצוי במצוקה גדולה יותר. פעם אחר פעם הוא יוצא מהעימותים עם ביטן כשידו על התחתונה, והשורה התחתונה לא משתנה: ניסיונות החקיקה שלו במסגרת ההפיכה התקשורתית, המכוונים לחיסול השידור הציבורי והשתלטות פוליטית על שוק התקשורת המסחרית, נבלמים והוא אינו זוכה לגיבוי של נתניהו.

קרעי מפגין לחץ גובר והולך מכיוון שהוא "הצעצוע החדש" בארסנל ההיקפי של נתניהו, ועתידו הפוליטי תלוי ביכולתו להציג קבלות על עשייה משמעותית שתשרת את נתניהו, קבלות שעד כה לא הצליח להשיג. התנהלותו בשנתיים האחרונות, כמו גם ההיסטריה המוחלטת שלו בחודש וחצי האחרונים, מאותתים לראש הממשלה ולכוורת שלו שיתכן והימרו על סוס עצל, פרימדונה שכוחה בלשונה המשתלחת אך כישוריה הפוליטיים לא קיימים.

הרקע לעימות בין קרעי לביטן

כאמור, לאחר שנכשל בקידום חקיקה ממשלתית, החל קרעי להשתמש בטריק ששירת את ההפיכה המשטרית עוד בתחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית: פירוק תזכיר החוק למספר הצעות חוק פרטיות, כאמצעי לעקוף את הייעוץ המשפטי לממשלה. אלא שכך מגיעות ההצעות לדיון בוועדות הכנסת - במקרה של חוקי ההפיכה התקשורתית מדובר בוועדת הכלכלה - כשהן אינן אפויות ועמוסות כשלים חוקתיים ומשפטיים.

כך קרה שבישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ב-15 בינואר החליט יו"ר הוועדה ביטן להקפיא ארבע משש הצעות החוק הפרטיות שהגיעו לשולחן הוועדה, אישר את קידומה של הצעת חוק אחת בעלת משמעות שולית (חוק השימוע לראשי התאגיד של ח"כ קלנר) ושלח לבחינה נוספת את חוק הלאמת הרייטינג של ח"כ שלום דנינו, שמקורה בנתניהו.

ארבע הצעות החוק האחרות, שכוונו להרס השידור הציבורי וחיסול הרדיו האיזורי, הוגשו באופן מוצהר ביוזמתו של קרעי, שאף קידם אותן בפומבי. החלטתו של ביטן לבלום את הצעות החוק הייתה האות להתנגשות בין שתי הדמויות, לאחר שנחסמה כך הדרך של קרעי לקדם את החקיקה הפרטית עוד במושב הכנסת הנוכחי.

שלמה קרעי (צילום מסך: חדשות כאן 11)

שלמה קרעי (צילום מסך: חדשות כאן 11)

אחרי הפרסום ב"עין השביעית" על הקרע בין קרעי לביטן, הגיב קרעי בהכחשה, גידף את "העין השביעית" וטען כי את המחלוקת בינו לבין ביטן, "חברו", לא ינהל בפומבי. אולם מהר מאוד התברר כי השקרן הוא דווקא קרעי, שהסלים את התקפותיו על ביטן בכל הפלטפורמות העומדות לרשותו, החל בפרסום אצל אמיר אטינגר ב"ישראל היום" על כוונתו להקים "ועדת תקשורת" שתעקוף את ועדת הכלכלה וכלה במתקפות גידופים על ביטן.

אלא שמה שהולך ונחשף בעקבות החלטתו של קרעי להפוך את העימות לפומבי, הוא כי פניותיו החוזרות ונשנות ללשכת רה"מ הושבו ריקם. למרות זאת, השר בוחר שוב ושוב להעלות את סכום ההימור ולהמשיך במאבק הקולני ובניסיונות הכושלים לגייס לצידו את ראש הממשלה.

אחרי ההופעה של קרעי ב"הפטריוטים" בערוץ 14 שלשום, מגיש התוכנית ינון מגל, שהגדיר עצמו בעבר כ"כלי להעברת מסרים" מנתניהו, פרסם בחשבון הטלגרם שלו תגובה ממשרד רה"מ לדברי השר קרעי נגד ביטן: "טרם התקבלה החלטה על הקמת ועדת תקשורת". אמירה חדה ולקונית שהבהירה כי גם אחרי עוד מופע מתלהם של השר, לא חלה כל תזוזה בעמדת ראש הממשלה. מה שמתאים כרגע לקרעי – לא מתאים כרגע לנתניהו, והשר פשוט מסרב להבין זאת.

מה קורה בין קרעי לנתניהו?

הד"ר לתעשייה וניהול שלמה קרעי לא היה מתמנה לשר תקשורת במידה ותפיסת העולם שלו בנושא, הקרוב לליבו של נתניהו יותר מכל נושא אחר, לא היתה עולה בקנה אחד עם זו של ראש הממשלה. תיק התקשורת הוא בבת עינו של נתניהו, שהאובססיה שלו לשליטה על התקשורת סיבכה אותו כבר בשני אישומים פליליים ("תיק 2000" ו"תיק 4000"). המלחמה שאסר קרעי על העיתונות החופשית מקובלת מן הסתם מבחינה עקרונית על נתניהו, אחרת קרעי לא היה נשאר אפילו דקה בתפקיד.

מימין: רה"מ בנימין נתניהו, שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 27.5.24 (צילום: יונתן זינדל)

מימין: רה"מ בנימין נתניהו, שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 27.5.24 (צילום: יונתן זינדל)

אלא שנתניהו, כפוליטיקאי המנוסה בזירה הפוליטית שלנו, יודע מן הסתם שלא ניתן לממש את כל רצונותיו בבת-אחת, ומעדיף להתמקד באתגרים המשמעותיים יותר ברגע זה מבחינת שרידותו הפוליטית: טרפוד הסכם שיביא לסיום המלחמה, טרפוד הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, סיום התזת הראשים במערכת הביטחונית וכמובן מסמוס משפטו הפלילי, שעד כה לא הצליח להקפיא או לבטל.

דווקא בנקודת הזמן הזו החליט שר התקשורת שלו להציף בפניו ובפני לשכתו את אתגרי החקיקה שלא הצליח לקדם בשל חוסר יעילותו והיעדר יכולות פוליטיות. במקום להבין את הרמז הנשלח מכיוון נתניהו, קרעי ההיסטרי מנסה שוב ושוב לגרור אותו למריבות עם חבר כנסת מהקואליציה, שממילא מתנדנדת כעת עם פרישת בן גביר מהממשלה ואיומי המפלגות החרדיות.

קרעי השלומיאל

כבר בתחילת הקדנציה שלו הדגים קרעי אוזלת-יד בקידום החלק התקשורתי של ההפיכה המשטרית. לוין ורוטמן אמנם נכשלו גם הם בכיבוש מערכת המשפט, אולם מאחורי מאמציהם היתה לפחות עבודת מטה מינימלית, בעוד קרעי ניגש לכיבוש התקשורת עם טלאים מביכים של הצעות חוק וחוסר הבנה מוחלט בעבודת החקיקה וההכנה הפוליטית.

מה שחמור מזה מבחינת נתניהו, הוא שככל שחלפו החודשים והשנים התברר שלא הייתה זו טעות חד-פעמית של טירון אלא דרך התנהלות קבועה. גם החוקים הפרטיים שהשר קרעי קידם באמצעות חברי כנסת מהליכוד היו מביכים מבחינת רמתם ומבחינת ההיתכנות הטכנית של חלקם, ולא נעשתה עבודת ליווי פוליטי לצורך קידומם. יותר מכל הוכיח קרעי בשנתיים האחרונות שהוא פשוט לא יודע לעבוד.

שלמה קרעי (צילום מסך: חדשות כאן 11)

שלמה קרעי (צילום מסך: חדשות כאן 11)

כבר תקופה ארוכה שיו"ר ועדת הכלכלה ביטן מלין על אופן עבודת שר התקשורת. התלונות נשמעו במפורש בדיוני ועדת הכלכלה, וביטן חזר והבהיר שאין לו כל כוונה לעשות את העבודה של השר ושל משרד התקשורת, עבודה שהייתה אמורה להיעשות עוד בטרם הוגשו הצעות החוק.

קרעי בחר לדלג על עבודת המטה, השימועים והפגישות, הכוללות גם פשרות מתבקשות, כביכול משימתו היחידה היא לבקש מ-chat gpt לחבר עבורו הצעת חוק ופשוט להניחה כעובדה מוגמרת על שולחן הכנסת. קרעי מקפיד לדוור לציבור הגיגי פרשת שבוע מדי יום שישי ולצייץ לעיתים תכופות נאצות וגידופים (מ"ערב רב" ועד שהטייסים "ילכו לעזאזל"), אולם נדמה שעבודת הקמפיין המחנאית היא העבודה היחידה שקרעי עסוק בה.

יחסיהם המורכבים של נתניהו וביטן

בכנסת ה-20 ביטן היה הרוטוויילר הנאמן התורן של נתניהו. הוא כיהן כיו"ר סיעות הקואליציה וכיו"ר ועדת הכנסת, ועסק בקידום הנושאים שהוכתבו מלשכת רה"מ. נקודת השבר בין השניים היתה בפריימריז של הליכוד לרשימה לכנסת ה-25.

עבור נתניהו נאמנות היא כביש חד-סטרי. כולם חייבים בנאמנות כלפיו, אבל הוא לא חייב דבר לאף אחד. כך גם קרה עם ביטן. הרוטוויילר עשה את שלו – הרוטוויילר יכול ללכת. ביטן גילה זאת בפריימריז האחרונים לרשימת הליכוד כשנזנח על ידי נתניהו להיאבק על מקומו ללא תמיכת הבוס.

למרות זאת, הצליח ביטן לעלות במדרוג למקום ה-16 בפריימריז בזכות הדיל עם חיים כ"ץ ודודי אמסלם, וכעת נראה שמבחינתו הוא עצמאי בשטח ולא חייב את מקומו לנתניהו שלא סייע לו. הזיכרון הציבורי קצר, אבל כבר במשא ומתן הקואליציוני יצא ביטן נגד נתניהו ואופן ניהול המשא ומתן הקואליציוני על ידו - וקיבל את ראשות ועדת הכלכלה.

כיו"ר הוועדה, ביטן מקפיד לקדם, גם אם לא תמיד באופן חלק, את הצעות החוק החשובות לנתניהו: חוקי השוחד לערוץ 14 וכנראה גם חוק הלאמת הרייטינג. אולם במקרה של החוקים הקשורים לקרעי, מסרב קרעי לשלם את המחיר הציבורי.

צריך לזכור גם כי הליכוד, בנוגע למה שנראה בעידן נתניהו הנצחי, אינו עשוי מקשה אחת, וחוקי ההפיכה התקשורתית לאו דווקא מתיישבים עם אינטרסים של קבוצות לחץ בליכוד. ראינו זאת בהתנגדות של יאיר כץ, מזכיר ועד עובדי התעשייה האיזורית, לחקיקה הממשלתית נגד התאגיד, ובטרפוד לכאורה של חוק חיסול הרדיו האיזורי על-ידי צביקה שלום, הבעלים של רדיו דרום וגלי-ישראל.

בסיכומו של עוד שבוע קרבות שפתיים בין קרעי לביטן, נראה כי סיכוייו של שר התקשורת לקדם הקמת "ועדת תקשורת" או להדיח את ביטן מראשות ועדת הכלכלה, קלושים עד לא קיימים. בהתאם, לא נראה שקרעי יצליח לקדם בכנס הנוכחי את הצעות החוק שהוקפאו או את החדשות שהוא מסרב להעביר לטיפול ועדת הכלכלה.

נראה שרק במידה ונתניהו יצליח לייצב את הקואליציה ולהרחיבה לקראת כנס הקיץ, יתכן שינוי בעמדתו לגבי המאבקים הפנימיים בליכוד שקרעי מנסה לגרור אותו בכוח על מנת שינהל אותם עבורו.