מאז נפתחו החקירות הפליליות בפרשות קטארגייט והדלפות המסמכים נגד יועצי רה"מ נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, עיקר המאמצים של היועצת המשפטית לממשלה מכוונים כדי לאפשר את ניהולן התקין של החקירות ולמנוע את שיבושן על ידי רה"מ נתניהו וגורמים אחרים.
כך למשל, בין היתר, נתניהו פרסם שרשרת של הצהרות וסרטונים חריפים וקונספירטיביים, בהם טען שיועציו מוחזקים כ"בני ערובה", וכי החקירות מופרכות ורק משמשות כ"ציד פוליטי" שנועד לפגוע בו וכך להביא להפלתו של ראש ממשלה מהימין.
ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, טען בדיון בעתירות שהוגשו נגד החלטת נתניהו להדיחו כי ההחלטה, כמו גם ההידרדרות ביחסים ביניהם, נבעו גם מחקירת השב"כ את הפרשות, וכי "מתקיים מסע השחרה ודה לגיטימציה, שנועד להרתיע את גורמי החקירה ואכיפת החוק".
שופטי בג"ץ קבעו בפסק דינם כי לראש הממשלה נתניהו יש אינטרס אישי בתוצאות ההליכים הפליליים בפרשות, מאחר ש"כל קביעה משפטית הנוגעת להתנהלות התקינה של לשכת ראש הממשלה, ולא כל שכן בעת מלחמה, היא מסוג הדברים המשליכים על תדמיתו ומעמדו של ראש ממשלה, כל ראש ממשלה.
"דומה שאף ראש הממשלה עצמו סבור כך, מאחר שהוא עצמו הכניס את ראשו לקלחת והתייחס לאותן פרשות במסגרת הצהרות תקשורתיות שנשא בסמוך להתפתחויות משמעותיות במהלך חקירתן".
לכן הסיקו שופטי בג"ץ שנתניהו "קשר את עצמו בעבותות לחקירות אלו ולתוצאתן" ו"היה מצוי בניגוד עניינים, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות בסוגיית הפסקת כהונת ראש השב"כ".
על רקע קביעת בג"ץ לגבי ניגוד העניינים, התפטרותו של בר והחלטת ראש הממשלה נתניהו למנות במקומו את האלוף דוד זיני, הוגשו עתירות נוספות. הפעם, בעקבות המלצת השופטים, היועצת המשפטית לממשלה וראש הממשלה נתניהו הגיעו להסכמה כי בחלוף 60 ימים – במהלכם צפויה להסתיים חקירת הפרשות ולכאורה יסתיים ניגוד העניינים של נתניהו – הוא יוכל להגיש את מועמדו לוועדה למינוי בכירים.
עוד הוסכם, כי בכל מקרה ראש השב"כ שימונה "לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בחקירת הפרשות המכונות קטארגייט ובילד, עד שהנושא ייבחן ויוסדר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, במסגרת הסדר ניגוד עניינים כמקובל".
אך החשש לא צריך רק להיות מפני שיבוש החקירות, אלא גם מכך שראש שב"כ נאמן לנתניהו עלול לסכל את ההליך המשפטי עצמו.
הן בכתב האישום שהפרקליטות הודיעה שתגיש בכפוף לשימוע נגד אוריך, והן בכתב האישום שכבר הוגש נגד פלדשטיין, הם מואשמים בביצוע עבירות של מסירת ידיעה סודית וכן מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. בעבירות אלה, הנטל להוכיח בבית המשפט שמדובר בידיעה שחשיפתה עלולה לגרום לפגיעה שאינה זניחה בביטחון המדינה, מוטל על הפרקליטות. אלא שהפרקליטות אינה קובעת זאת על דעת עצמה, היא נסמכת על עמדת גורמי הביטחון שגם בית המשפט צריך להשתכנע מהם.
לכן, אין זה מקרה שראש הממשלה נתניהו חזר והדגיש בהצהרותיו לגבי הפרשיות הפליליות שאין מדובר בפגיעה בביטחון המדינה. למשל, בציוץ שלו ב-14 ביולי הוא כתב, "אני מכיר את הפרטים, ואני קובע באופן חד וברור: לא הייתה כל פגיעה בביטחון המדינה. יונתן לא פגע בביטחון המדינה".
בסרטון מ-23.11.2024, נתניהו טען שאין שום סיכוי שפלדשטיין היה עושה משהו במטרה לפגוע בביטחון המדינה, והוסיף שמטעמים פוליטיים לא חוקרים הדלפות מקבינט המלחמה ומצוות המו"מ לשחרור החטופים "שנותנות מידע עם ערך עצום לאויבים שלנו, לאיראן, לחיזבאללה, לחמאס".
בניגוד לעמדת ראש הממשלה נתניהו, ראש השב"כ בר סבר שכן מדובר בפגיעה בביטחון המדינה. כך, בהודעה שהגיש לבג"ץ, הוא כתב ש"התברר הנזק הביטחוני שנגרם כתוצאה ממסירת המסמכים לגורמים בלתי מוסמכים, וכן נמנע המשך הנזק".
בתצהיר שהגיש הוא כתב שמדובר בחשד ש"גורמים המועסקים על ידי מדינה התומכת בחמאס נמצאים בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית וייתכן שעוסקים בפעולות השפעה", והוסיף שהתעוררו "חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בדגש, בחקירה השנייה, על פגיעה במו"מ לשחרור החטופים, חיזוק החמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים".
זו לא הייתה עמדה אישית של בר, אלא של השב"כ. בהתאם, בכתבי האישום מצוינת פגיעה חמורה בביטחון המדינה.
אם בעקבות מינוי נאמן של ראש הממשלה נתניהו במקום בר, השב"כ ישנה את עמדתו ויסכים עם נתניהו שלהד"ם – אין כל פגיעה בביטחון המדינה – הרי שההליך הפלילי בעבירות החמורות האלה צפוי להיעצר. הפרקליטות ובית המשפט יצטרכו לשקול אם ניתן להמשיך את ההליך לגבי עבירות אחרות עם חומרה פחותה. ראש הממשלה נתניהו יטען שהוכח שמדובר ב"ציד פוליטי" והתיקים קרסו.
ראש הממשלה נתניהו אינו צריך לבצע "שיחת תיאום" מפלילה. לאחרונה, עיתון 'הארץ' חשף שהאלוף זיני אמר בשיחות סגורות כי "המערכת המשפטית היא דיקטטורה ששולטת בכל המדינה" וכי ראשי השב"כ "כפופים קודם כל לראש הממשלה". האלוף זיני, או כל מועמד אחר שימונה אישית על ידי ראש הממשלה נתניהו, יוכל להבין בכוחות עצמו שמצופה ממנו לא לסייע ל"דיפ-סטייט" ב"ציד פוליטי".
