טיל בליסטי שנורה מתימן נפל בשדה התעופה בן-גוריון ברביעי במאי, גרם נזק והביא לגל נטישות של חברות תעופה זרות את ישראל. למחרת תקפו עשרות מטוסי חיל-האוויר את נמל חודיידה שבתימן, בעוד סבב עקר שאחריו תקיפה נוספת - וטילים נוספים. בתקשורת הישראלית הבליטו את הדיווחים על המבצע, ציינו שניתן לו שם מיוחד ומתחכם ("עיר נמלים"), כי "30 חימושים" הוטלו על הנמל ומפעל מלט נפגע.
בערוצי החדשות המסחריים 12 ו-13, בערוץ הציבורי כאן 11, בערוץ 9 בשפה הרוסית, בערוץ i24news, בערוץ הפרופוגנדה 14 וגם בחשבונות המדיה החברתית של עמית סגל ובאתרים "ישראל היום" וחמ"ל, הוצגה למחרת אותה תמונה המתעדת כביכול את תוצאות התקיפה בנמל התימני: עמוד עשן מאיים ולהבות משתוללות ושמיים ליליים מוארים באש תופת.
בפועל, כפי שציין חשבון הטוויטר "בודקים", התמונה אמנם מתעדת תקיפה בתימן, אך לא של ישראל אלא של ערב הסעודית. לפני עשור. היא פורסמה ב"גרדיאן" הבריטי באפריל 2015, בדיווח של סוכנות הידיעות רויטרס תחת כותרת המזהירה מהמשבר ההומניטרי בתימן.
כיצד התמונה התגלגלה לתקשורת הישראלית? צופים חדי עין היו יכולים לשים לב לסימן מים שהוטבע על התמונה. בארגון "פייק ריפורטר", הבודק פעילות זדונית ברשת, מצאו כי מדובר בערוץ טלגרם בשם "Sabereen News" המופעל מעיראק, וקשור ככל הנראה ל"Hashd al-Sha’abi", התארגנות חמושה בעיראק המופעלת על ידי הכוח קודס של איראן.
ערוצי הטלוויזיה הישראלים מפרסמים תמונה מ-2015 של תקיפה סעודית בתימן, כאילו מדובר בתיעוד של תקיפה ישראלית בתימן מ-2025
התמונה התפרסמה שם ונמחקה, אך באחת המערכות מישהו הספיק להעתיק אותה, ומשם נפוצה ככל הנראה בהתאם למסורת העיתונאית העתיקה של העתק-הדבק.
באותו יום הפציצו שוב מטוסי חיל האוויר בתימן, הפעם את נמל התעופה התימני. גם למבצע זה ניתן שם: "עמידת ראש", רפרנס לתמונה האייקונית של ראש הממשלה הראשון - שעל שמו נקרא נמל התעופה שהפגיעה בו היתה עילת המתקפה.
גם מבצע זה לא הוביל להפסקת התוקפנות התימנית וירי הטילים הבליסטיים על ישראל, וגם מבצע זה הניב דיווחי פייק. בחשבון הטלגרם של עמית סגל, הפרשן הפופולרי של חדשות 12, התפרסם צילום של מטוסים בשדה תעופה על רקע ענני עשן עם הכיתוב "סקיי ניוז בערבית: הושמדו מטוסים אזרחיים והטרמינל הראשי בשדה התעופה". אלא שהצילום פורסם ב-2015, לא ב-2025.
פרסומים כוזבים בקשר לתקיפות הישראליות בתימן בחשבון הטלגרם של עמית סגל, לצד המקור
בערוץ 14 פרסמו תמונת מטוס עולה בלהבות, כשהכיתוב על המסך קורא "תא"ל במיל' רם שמואלי על רקע התקיפות בצנעא: 'ישראל יכולה לבד לפעול באיראן - מה שרואים בתימן זו הקבלה למה שיכול להיות בטהרן'". בפועל, "מה שרואים מתימן" היתה שוב תמונה מתקיפה סעודית לפני עשור, שפורסמה בזמנו בסוכנות הידיעות AP.
ציוץ הפייק של ערוץ 14 וקטע הוידיאו עדיין נמצאים ברשת. למעשה, בערוץ השתמשו בשורה של תמונות מהתקיפה הסעודית לפני עשור, שנלקחו ככל הנראה מהרשת, ופרסמו אותם כאילו מדובר בתקיפת צה"ל החודש תחת הכותרת "תיעודים דרמטיים".
פרסומים כוזבים בערוץ 14 בקשר לתקיפות הישראליות בתימן
ינון מגל, המגיש הפופולרי של תוכנית השנאה "הפטריוטים", שכמו סגל מחזיק במספר חשבונות מדיה חברתית פופולריים, פרסם ציוץ עם הכיתוב "העיקר אלה איימו עלינו במצור אווירי. לכו תחזנו גת לייצנים" (כך במקור). לצד המילים הללו צירף מגל צילום של מטוס עולה בלהבות - שצולם לפני עשר שנים.
"בעידן ה-AI, כשאנחנו חושבים על פייקים ודיסאינפורמציה ויזואלית, אנחנו חושבים בעיקר על תמונות שנוצרו בעזרת כלי AI, דיפ-פייק וכדומה. אבל חלק הארי מאותה דיסאינפורמציה שהציבור נחשף אליה הוא דווקא תמונות אותנטיות שקמות לתחייה מחוץ לקונטקסט הפוליטי והחברתי שלהן. זה פייק לא פחות אפקטיבי", מסביר רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית ב"פייק ריפורטר".
"הדיסאינפורמציה הזו מסוכנת במיוחד מכיוון שאנו יודעים שתמונות וסרטונים הם כלים אפקטיביים במיוחד לקביעת נרטיבים והשפעה על דעת הציבור", הוא מוסיף.
פרסום כוזב של ינון מגל בקשר לתקיפות הישראליות בתימן
שימוש בתמונות או סרטונים המתפרסמים ברשתות החברתיות ללא בדיקה נאותה הוא אחד הסימפטומים לכשל מערכתי מתמשך, כתוצאה מהזמינות הגבוהה של תיעוד ויזואלי ברשתות החברתיות, הפיכת ערך ה"פרסום ראשון" לראשון במעלה והידררות רוחבית בסטנדרטים המקצועיים.
פרסום תמונה שאינו בהקשרה, במודע או שלא במודע, פוגע באמינות כלי התקשורת ובאמון הציבור בדיווחים עיתונאיים. במערכות מקריבים את הנכס הזה, היחיד שמבדיל אותן מהג'ונגל הפרוע של הרשתות, בשביל רווח קצר מועד ומפוקפק.
ישנן אפשרויות זמינות לווידוא מקורה של תמונה. חיפוש פשוט במנועים כמו Google Lens, Yandex Images או Tineye יכול למנוע בקלות שימוש בתמונות מזויפות או לא עדכניות. העובדה שעורכי המהדורות מכירים את הכלים האלה אך אינם משתמשים בהם, מעידה כי האמינות והמקצועיות לא נמצאים בראש סדר העדיפויות שלהם, ויותר חשוב עבורם למצוא תמונה שתצרוב את תודעת הצופה, ולא משנה אם היא כלל אינה מהאירוע המדווח.
פרסומים כוזבים בערוץ 14 בקשר לתקיפות הישראליות בתימן
כשמתרחש מה שמכונה במערכות החדשות "אירוע מתפרץ", עורכי החדשות ממהרים לחשבונות רשתות חברתית שבהם מתפרסמים לרוב העדויות הראשונות למאורעות. במקרה ההתקפה בתימן היו אלה קבוצות טלגרם ממדינות ערביות. ברגע שמתפרסמות בקבוצות הללו תמונות ראשונות, העורכים מפרסמים מיד את הדרמטיות שבהן, מבלי לבצע בדיקה פשוטה שתקבע את אמינותן.
ב"פייק ריפורטר" מזכירים דוגמה נוספת לאופן חסר האחריות בו משתמשים בתקשורת הישראלית בתמונות ש"נמצאו ברשת". ב-14 בספטמבר 2024 דיווח אוהד חמו בחדשות 12 על תמונות המגיעות מלבנון בהן נראים דרוזים מגרשים פעילי חיזבאללה. אלא שבפועל היה מדובר בקטעי וידיאו ששודרו בכאן 11 כבר בשנת 2015.
"ההטעיות האלה נפוצות יותר בעתות משבר כמו מלחמה. ראינו את זה למשל עם תמונה של אבא מחזיק ילד בעזה בתחילת המלחמה, שהיתה בכלל של אבא מחאלב בסוריה ב-2014. ראינו את זה במלחמה באוקראינה ובמקרים דומים נוספים", מסביר שושן.
כמובן שהפייק משתולל ברשתות גם ללא עזרתם של עורכי החדשות. בעידן שבו ציוצים ופוסטים זוכים לעיתים לחשיפה גבוהה יותר מזו של מהדורות החדשות, הנזק נרחב ומשמעותי. שושן מזכיר בהקשר זה ציוץ שזכה למאות אלפי חשיפות, שהציג תמונה של ילדה דרוזית שנהרגה לכאורה מטיל שירה חיזבאללה לגולן בשנה שעברה, וטען כי מדובר בנרצחת הצעירה ביותר מהתקפת הטרור בישראל. בפועל התמונה היתה של ילדה אמריקאית.
➡This picture has been circulating in the past 24 hours, falsely claiming to show one of the 12 children killed in the Majdal Shams rocket strike.
➡It has reached hundreds of thousands, possibly millions, of views and was shared by well-known media outlets, influencers, and… pic.twitter.com/iCtvIKive9
— פייק ריפורטר | FakeReporter (@FakeReporter) July 28, 2024
רק לאחרונה היינו עדים לאופן בו שימוש בצילום לא עדכני גורם לבלבול ולקונספירציות שונות: בתקשורת הישראלית השתמשו בצילום שפורסם ברשתות ובו תיעוד לכאורה של תשעת ילדי משפחה שנהרגו מתקיפת צה"ל השבוע, ואחרי שהתברר שמדובר בתמונה של ילדי משפחת עזתית אחרת החל סחף ברשתות הטוען כי הסיפור כולו מזויף. זאת למרות שהאירוע תועד בהרחבה, לא הוכחש על-ידי צה"ל, ולמרות שגם חלק מהילדים בתמונה הלא עדכנית נהרגו מתקיפת צה"ל לפני מספר חודשים.
"בעידן בו השקר יכול להקיף חצי עולם בעוד האמת עוד לא סיימה לקשור את שרוכיה, אנחנו לא יכולים שלא לעשות בדיקות בסיסיות לפני שאנחנו לוחצים על כפתור הפרסום", מסכם שושן, "קל וחומר לאנשים שמשפיעים על דעת הקהל ומעצבים אותה, אנשים עם מאות אלפי עוקבים. זה כוח עצום".