החודש מת ד"ר דורי גולד, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, שגריר ישראל באו"ם ויועץ לרה"מ נתניהו. ב-20 ביולי 2016, כמנכ"ל משרד החוץ, חתם גולד עם ראש לשכת נשיא גינאה, איבראהים חליל קאבה, על הסכם לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. הזדמנות להיזכר בחלק האפל של הדיפלומטיה הישראלית, ובמקרים בהם הטרגדיה הופכת גם לפארסה.

בהודעת משרד החוץ מ-2016 נכתב שהיחסים בין ישראל למדינה האפריקאית חודשו לאחר 49 שנים וד"ר גולד הוסיף ש"גינאה וישראל הינן מדינות ששוררת ביניהן ידידות עתיקת יומין, אשר התקיימה גם בשנים שבהן לא התקיימו יחסים דיפלומטיים", מבלי לפרט מה היה תוכן היחסים באותן השנים.

גינאה היתה המדינה הראשונה ביבשת אפריקה שניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. מרבית מדינות אפריקה הצטרפו אליה בגל ניתוק יחסים נוסף בעקבות מלחמת יום הכיפורים. עם חתימת הסכם השלום עם מצרים והשלמת הנסיגה מחצי האי סיני בשנת 1982, פעלה מדינת ישראל לחידוש יחסיה עם המשטרים הדיקטטוריים ברחבי יבשת אפריקה.

בתמורה לחידוש היחסים, ישראל הציעה בדרך כלל חבילה של משלוחי נשק ואימונים צבאיים ומשטרתיים, שנועדה להבטיח את יציבות המשטרים. לפי תיקי משרד החוץ בעניין היחסים עם גינאה, שנפתחו לאחרונה לציבור, במקרה של גינאה "חבילת הביטוח" הישראלית דווקא תרמה לתוצאה הפוכה.

ב-26 במרץ 1984 נפטר הרודן ששלט בגינאה במשך 26 שנים, אחמד סקו טורה. שבוע לאחר מכן בוצעה הפיכה צבאית והוקמה חונטה בראשות הקולונל לנסנה קונטה, ששלט במדינה עד לפטירתו בשנת 2008.

ב-8 באפריל 1984, ראש מדור אינטרסים בשגרירות ישראל בניירובי (קניה), עמוס שטיבל, שלח למשרד החוץ מברק בנוגע להשלכות ההפיכה בגינאה. הוא כתב ש"מגמת המשטרים הצבאיים ביבשת מעניקה לישראל בטווח זמן קצוב יתרונות יחסיים ומאפשרת יצירת נקודות מפגש חדשות ושונות של אינטרסים משותפים [...] שאלת המפתח היא האם אנו ערוכים בהתאם כדי לנצל את ההזדמנות ולתפוס את השור בקרניו?".

בחודש יולי הגיעה לגינאה משלחת ישראלית ונפגשה עם הקולונל קונטה, שהסכים לעיקרון של מינוי ממונה על האינטרסים הישראליים בבירה קונאקרי בתמורה לסיוע ביטחוני. ישראל ראתה חשיבות בחידוש היחסים עם גינאה בשל היותה מדינה מוסלמית ועשירה באוצרות טבע.

בחודש אוגוסט, ביקרה בישראל משלחת גינאית לתיאום הסיוע הביטחוני, נפגשה עם ראש הממשלה יצחק שמיר, נציגי המשטרה, מג"ב והמוסד. בספטמבר הגיעה לקונאקרי משלחת ישראלית נוספת, שכללה נציגים של המוסד ומג"ב וסיכמה את מועדי הקורסים הביטחוניים ואת רשימת הגינאים שישתתפו בהם.

הקולונל קונטה הסביר לישראלים ש"תנאי לבנייתה מחדש של גינאה הוא שישרור שקט וסדר בתוך המדינה". לפי דו"חות שהוכנו על ביקורי המשלחות, סוכם על סיוע ישראלי בהקמה ואימון של "יחידת התערבות מיוחדת בסדר גודל של כ-90 איש", מהטעם שהמשטר החדש "חייב לנקוט תחילה בכל האמצעים כדי לייצב את שלטונו ולמנוע כל אפשרות של חתירה נגדו שתחולל הפיכה נגדית".

הממונה על האינטרסים שנשלח מטעם ישראל, חיים הררי, הגיע לקונאקרי כבר בדצמבר, אך החונטה עיכבה את אישור מינויו בשל חשש ממדינות ערב, עד שבחודש יוני 1985 הוחלט במשרד החוץ בירושלים לפנותו משם. עד שהררי עזב, ועל אף שהקולונל קונטה לא עמד בהתחייבותו ולא אישר את מינויו, ישראל רצתה לקבוע "עובדות בשטח" ולכן בחרה בכל זאת לסייע בהקמת היחידה המיוחדת.

צוות מדריכים של מג"ב הגיע לגינאה בתחילת ינואר 1985. בדו"ח שהכין ראש צוות המדריכים ב-2.3.1985, הוא דיווח כי "האימונים מתבצעים ללא כל תקלות ובהתאם לקבוע". החונטה דאגה ל"תחמושת, מטרות, נשקים, אקדחים, אלות שיטור ומסיכות גז", וגם להקמת "שני מטווחים תקניים לפי המושגים שלנו". המפכ"ל הגינאי נכח ב"תרגול אש" של מחלקה אחת וב"שיעור פיזור הפגנות" של המחלקה השנייה.

ב-4 ביולי התרחש בגינאה ניסיון הפיכה שכשל, שבמהלכו נהרגו כ-20 איש ונפצעו כ-200. המורדים אף הספיקו להשתלט על תחנת הרדיו ולהודיע לשווא על הדחת הקולונל קונטה. בעקבות ניסיון ההפיכה בוצעו מעצרים המוניים, העצורים עונו וחלקם הוצאו להורג או הועלמו.

ב-23 ביולי משרד החוץ שלח את הררי לקונאקרי כדי לערוך את "מיפוי הצמרת של ההפיכה והתפקיד שמילאו האנשים שאומנו על ידינו". אכן התברר שחלקם השתתפו בניסיון ההפיכה שכשל. במפגש עם הקולונל קונטה ב-30 ביולי, נציג מטעם ישראל הודה בכך ואמר ש"חלק מהאנשים שאומנו על ידינו השתתפו בהפיכה וזה דבר חמור".

במברק מיום 24.1.1986 ששלח נציג המוסד למשרד החוץ נכתב ש"היחידה המיוחדת שהוכשרה בזמנו על ידי מג"ב פורקה לחלוטין לאחר שמפקדה נמנה עם מקורבי ראש הפיכת הנפל".

שאר המסמכים על היחסים עם גינאה עד לחידוש היחסים בשנת 2016, עדיין חסויים.