איש התקשורת אלי ציפורי טוען כי התביעה שהגישה נגדו חברת החדשות של ערוץ 12 היא תביעת השתקה. ציפורי נאחז בהלכה החדשה שקבע לאחרונה שופט העליון נעם סולברג כדי לבקש מבית המשפט לסלק על הסף את התביעה נגדו, או לחילופין להטיל על חדשות 12 הוצאות משפט בסך מיליוני שקלים.

ציפורי הוא אחד משורה של אנשי תקשורת המשרתים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד בקמפיין שמנהל נתניהו נגד מערכת המשפט ואכיפת החוק בשל האישומים הפליליים נגדו. ציפורי, הידוע בלשונו המשתלחת, מנהל בשנים האחרונות מספר תביעות לשון הרע נגד עיתונאים שהוא תופס כחברים ב"חונטה" שרודפת אותו ואת ראש הממשלה נתניהו. בין השאר תבע גם את "העין השביעית".

מנהגו של ציפורי לחרף ולגדף הפך אותו גם לנתבע ואף לנאשם בפלילים: רפ"ק אורי קנר, עד תביעה ב"תיק 4000", תובע 275 אלף שקל מציפורי ואחרים בשל מסע הכפשות. הדס קליין, עדת מפתח ב"תיק 1000", תובעת מציפורי 5 מיליון שקל בגין מסע הכפשות. בנוסף, הוגש נגד ציפורי כתב אישום בגין הטרדת עד, בעקבות פרסומים שלו נגד קליין.

"הגנת חופש הביטוי הקדושה במדינה דמוקרטית"

בחודש אוקטובר האחרון הגישה חברת חדשות 12 תביעת דיבה בסך 3 מיליון שקלים נגד ציפורי, בשל השימוש העקבי שהוא עושה בכינוי הגנאי "אל-ג'זירה 12" כשהוא מתייחס לערוץ. בתביעה של חדשות 12, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין ד"ר ישגב נקדימון, דקלה בירן ונוי הדר, מצוין כי ציפורי השתמש בביטוי "אל-ג'זירה 12" מאות פעמים, וזאת במטרה להכפיש את חדשות 12 ולבזותה.

בחדשות 12 טענו כי השוואתם לאל-ג'זירה "מהווה פרסום של לשון הרע שקרית, פוגענית וחמורה מאין כמוה, שכל מטרתו פגיעה בתובעת ועיתונאיה, וניסיון להטיל דופי כבד ביושרתם ובעשייתם העיתונאית".

ציפורי טוען להגנתו, באמצעות עו"ד אוהד מחרז, כי התביעה נגדו עונה על כל הפרמטרים שציין השופט סולברג כשהגדיר מהי תביעת השתקה: פערי כוחות בין בעלי הדין, עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית, תביעת פיצוי מופרז ונטול בסיס, ברירת נתבעים בעייתית ונטולת הצדקה, תביעה המוגשת בגין אמירות שהושמעו במסגרת ויכוח ושיח בנושא אשר עשוי לעורר עניין ציבורי, ומכלול התנהלות התובע.

לפי ציפורי, אין ספק כי ישנם פערי כוחות בין המיליארדר דודי ורטהיים, בעל השליטה בקשת 12 לבינו, "עיתונאי עצמאי שמקורות הכנסותיו מצומצמים לאחר שפוטר מ'גלובס', בו שימש במשך שנים בתפקידים בכירים ומ'מעריב', בגלל דעותיו ובגללן בלבד". יש לציין בהקשר זה כי מו"לית "גלובס", אלונה בר-און, טענה ש"ציפורי לא אמין ונפל ברמת בדיקת העובדות והאתיקה הבסיסית הן כעיתונאי והן כעובד בארגון" ולכן פוטר, ואילו מ"מעריב" פוטר ציפורי משום שסירב לדרישת העורך שלא להשמיץ את חבריו לעיתון.

לפי ציפורי, עילת התביעה במקרה זה חסרת יסוד או גבולית כפי שהגדיר השופט סולברג, שכן הביטוי "אל ג'זירה 12" הוא ביטוי סאטירי שברור לאדם הסביר כי אינו אלא "סוג של הלצה מוגזמת".

בכתב ההגנה נטען כי ברור לכל שציפורי לא סבור שחדשות 12 היא אל-ג'זירה. "הוא לא טען זאת מעולם וגם העובדה שהוא כותב 'אלג'זירה' ולא אל-ג'זירה מוכיחה זאת", נטען. "מדובר בסאטירה הלצה החוסה תחת הגנת חופש הביטוי הקדושה במדינה דמוקרטית". הנתבע אף מדמה את עצמו ל"ארץ נהדרת", תוכנית הסאטירה שמשודרת בקשת 12, שלדבריו "מאז ומתמיד, ובמיוחד לאחר שפרצה המלחמה, העלתה 'מערכונים קשים' ביותר על ראש הממשלה".

ציפורי נתלה גם בראש הממשלה בנימין נתניהו, שטען בעבר כי הערוצים 11, 12 ו-13 פוגעים במדינת ישראל. מנגד, טוען ציפורי, בחדשות 12 נסמכים תדיר על דיווחים באל-ג'זירה והפרשן מוחמד מג'אדלה אף התראיין לרשת במאי 2022.

לפי ציפורי גם המאפיין השלישי של תביעות השתקה - הדרישה לפיצוי מופרז ונטול בסיס - מתקיים בעניינו, שכן תביעה של 3 מיליון שקלים "בגין שתי מילים, גם אם הן חזרו על עצמן מספר פעמים", אינה יכולה להתפרש אלא כתביעת השתקה.

ציפורי טוען כי גם מאפיין ברירת הנתבעים מתגשם במקרה שלו. "לא הנתבע המציא את הביטוי הסאטירי מושא התובענה", נטען בכתב ההגנה. לפי ציפורי, עו"ד יורם שפטל נהג לכנות בכינוי דומה את ערוצי הטלוויזיה בישראל, לרבות חדשות 12. עו"ד שפטל, טוען ציפורי, "הוא דמות חזקה בהרבה מהנתבע ולו מהטעם שהוא יכול לייצג את עצמו", ומכאן שהבחירה לתבוע דווקא אותו מעידה על ברירה בעייתית של נתבעים.

ציפורי מוסיף וטוען כי הוא נבחר לעמוד במרכז התביעה משום שהוא מבקר דרך קבע את עיתונאי חדשות 12. "הנתבע 'מפריע' לתובעת ונתפס אצלה כגורם חלש מבחינה כלכלית ומכל בחינה שהיא", מוסבר בכתב ההגנה.

המאפיין הבא, של תביעה בגין אמירות בנושא ציבורי, מתקיים גם הוא במקרה שלו, טוען ציפורי, וכך גם מכלול התנהלות חדשות 12. בהקשר למאפיין האחרון מזכיר ציפורי כי במכתב ההתראה נדרש לשלם באופן מיידי מיליון שקלים, סכום ש"אין ביכולתו לשלם לה [...] ואף לא קרוב לכך באופן 'מיידי'".

כשהשופט סולברג דן לאחרונה בתביעות השתקה, מאפייניהם והתרופות המשפטיות שבאמצעותן ניתן לטפל בהן, הוא עודד את שופטי הערכאות התחתונות למחוק על הסף תביעות שכוללות את המאפיינים שבהם נקב, עוד בטרם מתבררות העובדות המלאות בפני בית המשפט.

במקרה שהתביעה אינה תביעת השתקה מובהקת, הוסיף וכתב השופט סולברג, מומלץ לבית המשפט להבהיר לתובע בטרם מתחיל שלב ההוכחות כי אם ייקבע בסופו של הליך שהתביעה אכן היתה תביעת השתקה יוטל על התובע לשלם לנתבע הוצאות מוגדלות במיוחד, עד לגובה הפיצוי שדרש בתביעתו.

בהמשך לפסיקה זו של השופט סולברג דורש ציפורי לדחות את התביעה של חדשות 12 על הסף, ומוסיף כי ככל שלא תידחה כבר כעת הרי שבבוא היום יש לדחות אותה לגופה, "תוך חיוב התובעת בהוצאות בסך 3,000,000 ש"ח או בסכום קרוב כך, בצירוף שכ"ט עו"ד".

מעניין לציין בהקשר זה כי לפסיקת השופט סולברג, אליה הצטרף גם השופט אלכס שטיין, היתה גם דעת מיעוט של השופט יצחק עמית. השופט עמית התנגד להלכה התקדימית שקבע השופט סולברג בסוגיית תביעות ההשתקה, משום שלדבריו האיום המשמעותי האקטואלי יותר על השיח הציבורי אינו צינון השיח באמצעות תביעות השתקה, אלא התפוצה העצומה של תיאוריות קשר וחדשות כזב.

18248-10-24