כלי תקשורת ועיתונאים שמאתגרים את הנרטיב של ממשלת ישראל, מרגישים מבודדים יותר ויותר בימים אלו. הן תחת הלחץ של מלחמת עזה והן תחת המתקפה החקיקתית של רה"מ נתניהו, שנועדה לקדם מונופול חדשות מעוות, אנטי-ליברלי ומוטה לטובת הממשלה.
הדו"ח השנתי של RSF לשנת 2024 חושף היקף מזעזע של פשעים שביצעו כוחות צבא ההגנה לישראל נגד עיתונאים במהלך השנה. צה"ל לבדו אחראי למותם של שליש מכלל העיתונאים שנהרגו בעת מילוי תפקידם ברחבי העולם בשנה החולפת. בנוסף, ישראל בלטה לרעה ככולאת השלישית בגודלה של עיתונאים בשנת 2024, עם 41 עיתונאים פלסטינים מעזה ומהגדה המערבית הכלואים כעת במתקני מעצר ישראליים.
המציאות העגומה זו מאפילה על הסתערות פחות דרמטית, אך מטרידה, המכוונת אל ישראל פנימה: המתקפה של ממשלת נתניהו על חופש העיתונות ועיתונאים ישראלים, אשר בשלב זה מוגבלת להצהרות ולמדיניות. בנובמבר 2023 האשים שר התקשורת שלמה קרעי את עיתון "הארץ" ב"תעמולה תבוסתנית" בציוץ שפרסם בחשבון ה-X שלו, זאת בתגובה לסיקור העצמאי של העיתון את המלחמה בעזה, שהחלה חודש קודם לכן בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
הצהרות מסוג זה מצד נציג בכיר בממשלה תרמו ליצירת אווירה של הסתה, איומים, תוקפנות ואף אלימות פיזית כלפי עיתונאים. בתחילת יוני 2024, לאחר חודשים של התקפות מילוליות, הושחתו משרדי עיתון "הארץ" על ידי גורמים בלתי מזוהים. ארגון "עיתונאים ללא גבולות" גינה את המעשה החמור הזה נגד כלי תקשורת ועיתונאיו. אנו חוזרים ומגנים את המעשה ומביעים סולידריות מלאה ותמיכה בצוות האמיץ של "הארץ", הממלא את תפקידו העיתונאי לטובת הציבור.
מאז התברר, למרבה הצער, שקרעי לא הסתפק באמירות. בניסיון לשלוט במערכות חדשות המבקרות את ממשלת נתניהו, הוא תקף גם משאביהן הכלכליים. ב-24 בנובמבר השנה אישרה הממשלה פה אחד טיוטת החלטה שהגיש קרעי שנה קודם לכן, לשלול כל פרסום מטעם לשכת הפרסום הממשלתית בעיתון "הארץ" ולבטל כל מנוי של עובדי המדינה לעיתון.
מטרות זדוניות דומות עומדות מאחורי חוק נוסף שאושר באותו יום בוועדת השרים לחקיקה: הפרטת "כאן", תאגיד השידור הציבורי. אף שהחקיקה בעניין "כאן" דורשת עוד שלוש הצבעות בכנסת כדי להיכנס לתוקף, עצם האפשרות להפרטה עוררה מיד חששות בקרב אנשי המערכת של התאגיד בנוגע לביטחונם התעסוקתי, שכן ההנחה הרווחת היא שהחקיקה עלולה להוביל בסופו של דבר לחנק כלכלי ולסגירתו של התאגיד.
תחת הנהגתו של רה"מ בנימין נתניהו, הממשלה פועלת בגלוי לערעור זכותו של הציבור הישראלי למידע עצמאי, ביקורתי ומגוון. במקביל לפעולתה לשחיקת האיזונים והבלמים הדמוקרטיים, נדמה כי זכות יסוד זו כבר אינה מובטחת.
כך למשל, "חוק אל-ג'זירה" שהוחמר לאחרונה, אשר חייב את סגירת הערוץ הקטארי בישראל, עשוי להיות מיושם על כלי תקשורת בינלאומיים נוספים כמו CNN או ה-BBC. למעשה, במאי השנה נעשה שימוש בחוק כדי לחסום צילומי וידאו חיים מרצועת עזה של סוכנות הידיעות AP – החלטה שהתהפכה במהירות לאחר ביקורת בינלאומית, כולל מצד הבית הלבן. סוג אחר של צנזורה, מטעם הצנזור הצבאי, הגיעה לשיא כל הזמנים, כך לפי דיווח של אתר "שיחה מקומית".
במקביל לערעור חופש העיתונות, הממשלה הראתה עניין רב בתגמול ערוץ 14 התומך בממשלה. גורמי השלטון בישראל, ובראשם השר קרעי וראש הממשלה נתניהו, נושאים באחריות מלאה למתקפות החקיקה הללו, שיובילו להשפעות מזיקות ומתמשכות על נוף התקשורת והדמוקרטיה בישראל. עדיין יש זמן עבורם לזנוח את ה"רפורמות" כביכול.
באווירה הרעילה שמלובה בידי הרשויות הישראליות, אנשי תקשורת ישראלים המבקרים את הממשלה שמרו על קול ברור, תוך עמידה מול לחצים ואיומים גוברים. ארגון "עיתונאים ללא גבולות" עומד לצידם.
טיבו ברוטין הוא מזכ"ל "עיתונאים ללא גבולות"