ראשי מחלקות, חוגים ובתי ספר לתקשורת מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל פירסמו מכתב חריף נגד יוזמת החקיקה של קואליציית נתניהו להפריט את תאגיד השידור הציבורי.
הצעת החוק, שיזם שר התקשורת שלמה קרעי והגישה חברת הכנסת טלי גוטליב, שניהם מהליכוד, מצטרפת לשורת הצעות חוק וצעדים אחרים שהמשותף להם הוא ניסיון לפגוע בעצמאות השידור הציבורי בישראל ולהשתלט על תכניו.
בכירי האקדמיה בתחום התקשורת מזהירים כי מדובר במהלך פוליטי שמטרתו האמיתית היא סגירת התאגיד. "אין למהלך זה כל הצדקה מקצועית או משפטית", נכתב במכתב המזהיר כי המהלך מזכיר צעדים דומים שננקטו במדינות כמו רוסיה, טורקיה והונגריה, שתכליתם השתלטות על התקשורת וחיסול חופש העיתונות.
תאגיד השידור הישראלי, שהחליף ב-2015 את רשות השידור שהושחתה מהתערבויות פוליטיות ארוכות שנים, זכה להכרה ציבורית רחבה בזכות תכניו האיכותיים והשקעתו ביצירה מקורית.
החותמים על המכתב קוראים למקבלי ההחלטות לעצור את תהליך החקיקה ולפעול דווקא לחיזוק התקשורת הציבורית, אותה הם מגדירים כ"מרכיב מרכזי בדמוקרטיה הישראלית".
* * *
המכתב המלא של חוקרי התקשורת
אנו, ראשי מחלקות, חוגים ובתי ספר לתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, רואים בדאגה ובחומרה את היוזמה להפריט את תאגיד השידור "כאן", צעד שמשמעותו הלכה למעשה סגירת התאגיד.
השידור הציבורי הישראלי נודע בתכניו האיכותיים וזכה להכרה ציבורית, לאומית ובין-לאומית רחבה. היוזמה להפרטתו אינה נעשית על רקע ליקויים מקצועיים או בכוונה לתקן או לשפר את השירות, אלא מבטאת את כוונת שר התקשורת עם כניסתו למשרד התקשורת עוד ב-2023 לסגור את התאגיד על רקע פוליטי.
כעת, כוונות אלו הבשילו לכדי סכנת סגירה של שירות ציבורי חשוב וחיוני, שעוגן בחוק על ידי מפלגת השלטון עצמה ובהסכמה ציבורית רחבה. אין למהלך זה כל הצדקה מקצועית או משפטית ולא נערך דיון ציבורי ומקצועי מספק טרם קבלת ההחלטה.
משמעות מהלך פזיז זה היא סגירה או השתלטות על גופי תקשורת בידי הדרג הפוליטי. התוצאה תהיה פגיעה במגוון הדעות הנשמעות במרחב הציבורי, בעצמאות הדיווח ובאיכות המידע הזמין לציבור.
שדה תקשורת ביקורתי, מגוון ורחב הוא ליבה הפועם של כל מדינה דמוקרטית, על אחת כמה וכמה כשלצידו כבר פועלים ערוצים מסחריים. שגשוגו של שידור ציבורי מבטיח את קיומם של אופני ביטוי ויצירה במנותק משיקולי רייטינג מסחריים, אופני ביטוי המושתתים על ערכי הליבה של השידור הציבורי כמקובל ברוב המדינות הדמוקרטיות בעולם: מגוון, פלורליזם, עצמאות, יושר והימנעות מאפליה.
ניתן כמובן לקיים דיון ציבורי על אתגרי השידור הציבורי על מנת לשפרו, אבל בשום אופן אין להפריטו. כוונות הממשלה והחקיקה הנוכחית בכנסת להפריט את השידור הציבורי מהווה, אם כך, פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית.
מהלכי הממשלה מזכירים מהלכים דומים במדינות לא דמוקרטיות (כדוגמת רוסיה, טורקיה והונגריה), שתכליתם השתלטות על שוק התקשורת ופגיעה מכוונת בשידור הציבורי ובציבור עצמו. במדינות אלו אין כעת לציבור יכולת לשמוע דעות מגוונות, להתבטא באופן חופשי ולהיחשף לביקורת אמיתית על נבחרי הציבור.
תפקיד התקשורת הציבורית הוא לשרת את הציבור בכללותו ועל כל גווניו. תאגיד השידור "כאן", שהוקם בהוראת חוק משנת 2015, הביא בשנים האחרונות לפריחה ביצירה מקורית ומקומית, השקיע רבות בהנגשת תכנים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות, והקפיד על ייצוג הולם של קבוצות שונות בחברה הישראלית, בהן גם כאלו שסבלו מהתעלמות במשך שנים.
שידור ציבורי חזק שייך לאזרחים, ממומן על ידי האזרחים ופועל בשמם ולטובתם. לפיכך, אסור שיהיה כפוף לגחמות של פוליטיקאים. הניסיון מראה שבהיעדר שידור ציבורי עצמאי ומקצועי, המשוחרר מאיומי הדרג הפוליטי, כלי התקשורת מתקשים להשמיע ביקורת ולתפקד כ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה.
במצב זה אמצעי התקשורת הופכים לכלי בידי השלטון לשימור כוחו, להשטחת השיח הציבורי, לדילול הביקורת ולהגבלת חופש הביטוי. בעידן של צניחת האמון במערכות המדינה, המשפט והתקשורת, פגיעה בתאגיד השידור הציבורי משמעה פגיעה אנושה בתפקידה של התקשורת במדינה דמוקרטית.
כנשות ואנשי מקצוע החוקרים את מערכות התקשורת בארץ ובעולם ואת השפעתן, ככאלו העומדים בראש בתי הספר, החוגים והמחלקות לתקשורת ומכשירים את דור העתיד של אנשי ונשות התקשורת בישראל, ומתוך מחויבותנו לשמירה על ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי, אנו קוראים למקבלי ההחלטות לעצור לאלתר את תהליך החקיקה לסגירת תאגיד השידור הציבורי, ובמקום זאת להבטיח את חיזוק התקשורת הציבורית כמרכיב מרכזי בדמוקרטיה הישראלית.
על החתום: מיטל אבוקסיס ראש בית הספר לתקשורת וקולנוע סמינר הקיבוצים | פרופ' אלי אברהם ראש החוג לתקשורת אוניברסיטת חיפה | ד"ר אוהד אופז ראש החוג לתקשורת מכללת אורנים | ד"ר ורד אלישר ראש החוג לתקשורת המכללה האקדמית עמק יזרעאל | ד"ר סנדרין בודנה ראש החוג לתקשורת אוניברסיטת תל אביב | פרופ' ענת בן-דוד ראש תחום תקשורת האוניברסיטה הפתוחה | ד"ר יובל גוז'נסקי ראש המחלקה לתקשורת המכללה האקדמית ספיר | ד"ר מיכל חמו סגנית דיקן ביה"ס לתקשורת המכללה האקדמית נתניה | ד"ר נועה לביא ראשת המסלול לתקשורת ומדיה המכללה האקדמית תל אביב-יפו | פרופ' סבינה ליסיצה ראש ביה"ס לתקשורת אוניברסיטת אריאל | פרופ' קרין נהון דיקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת אוניברסיטת רייכמן | פרופ' חיים נוי ראש בית הספר לתקשורת אוניברסיטת בר-אילן | פרופ' עמית פינצ׳בסקי ראש המחלקה לתקשורת ועיתונאות האוניברסיטה העברית |ד"ר עמית קמה יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת |
ד"ר נועם תירוש ראש המחלקה לתקשורת אוניברסיטת בן גוריון.