אחד מ-150 הסודנים שהוטסו מישראל לסודאן, אתמול בשדה התעופה בן-גוריון (צילום: גדעון מרקוביץ')
סיפור ממוקד
כותרות העיתונים מתפצלות היום לשני אפיקים: שני העיתונים שנאבקים להפיל את הממשל הנוכחי ממשיכים, זה היום השלישי, לעסוק בדרישה לוועדת חקירה בעקבות אסון השריפה בכרמל. שני העיתונים האחרים – זה שנאבק לשמר את הממשל הנוכחי וזה שנוהג להעלות תדיר על סדר יומו עניינים הנוגעים למיעוטים החיים במדינת ישראל – מקדישים את הכותרת הראשית למסתננים מסודן.
"אין רוב לוועדת חקירה" היא הכותרת הראשית של "מעריב", ומעליה נכתב: "נחלץ ברגע האחרון: כך שיכנע נתניהו את הח"כים". כותרת המשנה הצעקנית היא "מחדל הכרמל זועק לשמים, המשפחות השכולות מחפשות אחראים, אבל ועדה, כך נראה, לא תקום. ראש הממשלה לחץ, טילפן, התאמץ – והצליח לסכל את היוזמה". הטונים עולים אפילו יותר בכיתוב בתוך חותמת צהובה, המודפס על תצלום של נתניהו: "המשפחות: חקירה פלילית נגד נתניהו".
ב"ידיעות אחרונות" לא מפגרים, כלומר – לא מפגרים אחרי "מעריב". "נתניהו קבר את ועדת החקירה" נכתב בכותרת הראשית, לצד תצלום של נתניהו על רקע אדום והכותרות "המשפחות ביקשו חקירה, אבל הפוליטיקאים מעדיפים לטייח" ו"רה"מ לחץ והשיג רוב בוועדה לביקורת המדינה נגד ועדה לחקירת האסון בכרמל. המשפחות השכולות: 'לא ננוח עד שביבי ייתן תשובות'".
המתקפה ממשיכה ביתר שאת בעמודים הפנימיים: "סיכול ממוקד נוסח נתניהו" היא כותרת הכפולה הפותחת של "מעריב". "מתעלמים מאיתנו" היא זו של "ידיעות אחרונות". מי שטוענות להתעלמות הן "המשפחות השכולות", שתופסות את שלושת העמודים הראשונים ב"ידיעות אחרונות", הממותגים בלוגו האדום "זעקת המשפחות" לצד הלוגו הצהוב "אסון הכרמל". בינתיים אין לוגו ירוק שיתווסף לדפים; אולי כשנתניהו יודיע על התפטרותו.
ומה ב"ישראל היום"? אחת הכותרות על השער היא "אין רוב להקמת ועדת חקירה"; "7 מ-11 הח"כים בוועדה לביקורת המדינה הודיעו בכתב: 'אין מקום לוועדת חקירה בפרשת האסון בכרמל'. 'צריך ליישם את דו"ח המבקר, ולבקש ממנו שיבדוק את האסון'". כותרת הכפולה הפותחת היא "כן למבקר – לא לוועדה". התצלום המלווה את הידיעה הוא של שר הפנים אלי ישי.
ב"הארץ", שאינו מעניק לנושא ביטוי בשער, אך מקדיש לו מקום בעמוד הפותח, כותב אמיר אורן כי הרקע המשטרתי של "הניצבים השכולים" (כפי שהם מכונים ב"מעריב"), זאב אבן-חן וחיים קליין, והשאיפות הפוליטיות של ניצב בדימוס אחר, אליק רון, שהיה מפקדם של שניים מהקצינים שנספו בכרמל, הם סיבה לכך שעצירת הקמת ועדת החקירה לא תספיק לנתניהו כדי להיפטר מהדרישות להיפרע ממנו בעקבות האסון.
"אם יש דבר השנוא על העיתונות הוא להותיר כישלון יתום. אם יש כישלון, יש לדאוג מיד לאבא שיישא באחריות לו – כך נהגה התקשורת גם בסיקור השריפה הגדולה בכרמל", כותב חיים זיסוביץ ב"דה-מרקר", אולם נראה שלפחות בכל הנוגע לשני הטבלואידים הוותיקים, כבר לא מדובר בסתם דחף סנסציוני, אלא ברתימת האסון ונפגעיו למאבק נגד האייקון של העיתון המתחרה, שגם כך הוא ראש ממשלה מהמחנה הלא נכון.
וב"כלכליסט" אחת הכותרות על השער היא "חברי-הכנסת מגדירים מחדש את השליחות הציבורית: המע"מ לא יופחת גם השנה, יום לימודים ארוך שוב נדחה, וכשלון השריפה עדיין יתום. שלוש ישיבות שונות שנערכו אתמול בכנסת מציירות תמונה לא מחמיאה. הבטחות אפשר להפר, ספר החוקים מתבטל בפני שיקולים תקציביים, ואחריות ציבורית היא רק שמועה".
השיבה הביתה
"150 שוהים בלתי חוקיים הוטסו הלילה מישראל במבצע חשאי", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". "בצעד ראשון מסוגו הועברו מרצונם מסתננים בחזרה לסודאן דרך מדינה שלישית. כל משפחה קיבלה מענק של 500 דולר", נכתב בכותרת המשנה לידיעה של דנה ויילר-פולק, גילי כהן וברק רביד. לפי הידיעה, לאחר שכמה מדינות אפריקאיות השיבו בסירוב לפניית ישראל לקליטת המהגרים, "החליטה ישראל לפעול דרך נציבות האו"ם לפליטים, שתמכה במהלך, ולנסות להחזיר מהגרי עבודה שרוצים בכך חזרה לארץ מוצאם".
כתבי "הארץ" מצטטים "גורם בכיר" שאומר כי "קיבלנו ערבויות לכך שלא יאונה להם כל רע" בארצם, סודאן. בתוך הידיעה מתברר כי ראשוניות האירוע אינה בעצם קיומו, שכן כמה טיסות כאלה כבר יצאו מישראל, אלא בזהות הגורם המממן: עד כה היתה זו "השגרירות הנוצרית", וכעת לראשונה זוהי ממשלת ישראל.
לפי "הארץ", "צעד זה הוא אחד משורה של צעדים שאישרה ממשלת ישראל לפני שבועיים וחצי כדי לצמצם במספר המסתננים, ובהם בניית מכשול פיזי בגבול, בניית מתקן כליאה המוני בדרום ואכיפה נרחבת יותר נגד מעסיקי המסתננים".
גם "ישראל היום" מפרסם כותרת ראשית על הטיסה ("לראשונה: מסתננים הוחזרו לסודאן"), אולם גם ב"ישראל היום", המשתמש במלה "מסתננים", וגם ב"הארץ", המשתמש ב"שוהים בלתי חוקיים" ו"מהגרי עבודה", לא נכתב אם מדובר בפליטי מלחמה, במי שבורחים מאימת קרבות, בנרדפים פוליטיים או במי שעוזבים ארץ ענייה כדי לחפש עבודה במקום אחר.
הדבר הבא, או שלא
"עריצות האורתודוקסיה" היא כותרת מאמר המערכת של "הארץ" העוסק בסוגיה אחרת, נוספת על זו של מהגרי העבודה, המאיימת על שלמות הקואליציה – סוגיית הגיור הצבאי. היא מצטרפת לחוק האזרחות ולענייני גיור אחרים, שפילגו את חברות הקואליציה, מפלגות העבודה, ישראל-ביתנו וש"ס. "חולשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וחולשת התפר הגס שחיבר בין חלקי הקואליציה שלו נחשפות עתה מחדש לנוכח התפתלויותיו בסוגיית הגיור הצבאי", נטען במאמר. בינתיים, הגיור הצבאי לא עולה על סדר היום המרכזי של העיתונים.
עבריינים בעזרת השם
הכתבה הראשית של המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" עוסקת ברב חרדי שנעלם, "צץ במפתיע בדירת מסתור בצפון", הודה כי ביים את חטיפתו ו"האשים את בניו בהשלטת טרור בחסידות". כותרת המשנה על השער מבטיחה גם "קשר מפתיע למשפחת אלפרון".
צילום האילוסטרציה על השער אינו מסגיר את זהותו של הרב, ולכן, לפני שקוראים את שמו – אליעזר ברלנד, "אלוף המחזירים בתשובה של ברסלב" – ניתן להעלות ניחושים שונים הנוגעים למקרים מהתקופה האחרונה: האם מדובר בשידור חוזר אצל הרב ניר בן-ארצי? האם הרב אליאור חן ברח מהכלא? אולי פרשת הרב מוטי אלון קיבלה טוויסט? אולי זה הרב הירושלמי שירה בתלמידו? ואולי הרב מהצפון שהיה מעורב בתקרית של ירי ואיומים? ואולי צריך להפעיל יותר שיקול דעת בחלוקת תארי רבנים.
בכתבה עצמה מתאר עקיבא נוביק סיפור מוזר ועלוב, על ישיש שמכניס מיליונים מאנשים שבאים לקבל את ברכתו, ושצאצאיו משתמשים, לכאורה, באלימות פיזית ומילולית כדי לשלוט בכל פרט מחייו ולשים את ידיהם על הכסף.
"הוא נחשב בעיני רבים לבעל כוחות על-טבעיים", כותב נוביק, "וככזה הוא מהווה מוקד עלייה לרגל עבור דמויות מוכרות במשק ובעולם התחתון, דוגמת אסי אבוטבול ושלום דומרני. 'יש לו השפעה מאגית', מספר אחד התלמידים, 'אתה שומע אותו מדבר ואז חושב, או שהוא מטורף או שהוא ענק. הרוב האמינו שהוא פשוט ענק'". אולי לא הרבנים הם הבעיה.
בעזרת השם
"אנשים לא קולטים את המסר: לא תהיה חניה בתל-אביב", היא הכותרת הראשית של "דה-מרקר", ציטוט של ראש העיר רון חולדאי. "העתיד טמון בתחבורה הציבורית", מצטטת כותרת המשנה את חולדאי. "לממשלה אין יכולת ביצוע, היא אשמה במחירי הדירות ובכשלון הרכבת הקלה", מוסיפה הכותרת לצטט ומוסיפה כי חולדאי מוסר ש"יישאר בתפקיד גם בעוד שמונה שנים כדי לראות את הרכבת נוסעת".
בטור של עידו אפרתי בעמוד הפותח של מוסף "עסקים" של "מעריב" נכתב כי "משרד התחבורה קרא לכל גוף פרטי שיודע משהו על איך בונים רכבת קלה – לפנות למשרד עם חומרים מתאימים. זה נשמע בהול וחסר אונים".
כמה כותרות
להצטלם עם כלב ולהיראות אדיש. המדריך המלא לדייט מוצלח ברשת", נכתב בכותרת על שער "כלכליסט". "2011 תהיה שנת הנפט, הזהב, הנחושת והתירס", מצוטט "אסטרטג סחורות" בכותרת אחרת בעיתון. ובכותרת שלישית, במדור "שוק ההון", נכתב: "לעזאזל התיאוריות, לעדר חוקים משלו". במודעה עצמית המתפרסמת בעיתון נכתב באותיות גדולות: "מי המנכ"ל שלא ימצא את עצמו בדירוג המנהלים המצטיינים של השנה?".
הכה את המומחה
"נפגעת מטוקבק? אולי תוכל לבקש את חשיפת פרטי הכותב", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום", המתייחסת ל"חוק הטוקבקים". הנה הצעה לכותרות נוספות: "הוטרדת מינית? ייתכן שהמטריד ייענש בבית-המשפט"; "נגמר לך הדלק? בקרוב יעלו המחירים, או שיירדו"; "החזה כואב? אולי חווית התקף לב, ואולי יש לך גזים".
אגב, כותרת אחרת על שער "ישראל היום" היא "הקו החם – הטבות סוף השנה. סוף שנת המס בפתח: מומחי הגמל של אקסלנס-נשואה ו'ישראל היום' יענו מחר לשאלותיכם". מילא אקסלנס-נשואה, להם אפשר להאמין שהם מעסיקים מומחים בנושאי גמל, אבל האם במרתף של "ישראל היום" מסתתר עיתונאי שמומחיותו קופות גמל? אם כן, תקראו לו למעלה, אולי הוא גם יודע לנסח כותרות.
ענייני תקשורת
עמוס הראל ותומר זרחין מדווחים על שער "הארץ" כי הרמטכ"ל גבי אשכנזי מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור מי הדליף מסמכים צבאיים מסווגים הנוגעים למערך המ"מ ("מבצעים מיוחדים"), ושהתפרסמו ב"הארץ", "ידיעות אחרונות" וערוץ 10 לפני כחודש במה שנראה, על-פי השערות שהועלו אז, כמתקפה תקשורתית של שר הביטחון אהוד ברק.
עומר כביר מדווח ב"כלכליסט" על רשימת האירועים החדשותיים שעוררו את העניין הרב ביותר השנה בטוויטר: דליפת הנפט במפרץ במקום הראשון, ואחריה רעידת האדמה בהאיטי, השטפונות בפקיסטן, הסכסוך בין הקוריאות וחילוץ הכורים הלכודים בצ'ילה. את קטיגוריית האישים מוביל הזמר הינוקא ג'סטין ביבר.